ייעוץ בבחירת אופנוע דו שימושי (נגמר בDR650)

[חנן-ג'יפולוג]

סיבוב בכורה של הבכורה.
גם היתה נפילת בכורה, בעמידה, עקב הורדת הרגל הלא נכונה, כשעצרה את האופנוע בשביל עם שיפוע צד קטן. ללא נפגעים.

[יונימוג אדום]

נראה לי שבקרוב יעלה כאן פוסט נוסף - מה דעתכם על 125 דו"פ .
ולבסוף זה יגמר בכתום שחונה ליד הכלי שלך

אילן

[talw]

סיבוב בכורה של הבכורה.
גם היתה נפילת בכורה, בעמידה, עקב הורדת הרגל הלא נכונה, כעצרה את האופנוע בשביל עם שיפוע צד קטן. ללא נפגעים.

כבוד למין היותר מוצלח, מזכירה לי את אופי הבכורה שלי(שלפני שבוע חזרה הביתה מחודש מילואים בתופת ).
הכפפות שלה? מפה נראות רופפות. מניסיון, כפפות הדוקות על הידיים מוסיפות דיוק בתפעול ובטיחות בזמני תגובה. בהצלחה.

[חנן-ג'יפולוג]

הקב"ן הורה לי לתרגל נשימות עמוקות, במקום שקט ומבודד, כמו גם פעילות גופנית. יישמתי:

[erezgur]

מסלול שעשינו ברביעי האחרון אחלה!

נכתב מהנייד

[חנן-ג'יפולוג]

החלטתי שאני חוזר לעלייה להר שוכה, עד שארגיש שהיא Walk in the park עבורי. קרובה יחסית לבית. היא אפשרית עבורי, והיא מאתגרת אותי במידה הנכונה- גם היום השכבתי שם את האופנוע פעם אחת, אבל מעבר לזה אני מרגיש שהיא נהיית יותר קלה. גם הירידה.

ובכן, אני שם. בWalk in the park. לא שיזיק לי להמשיך ללטש פינות, אבל העליה להר היא כבר לא אתגר משמעותי.









אחד הפערים בין אז להיום הוא שאני מושקע הרבה פחות בבחירת נתיב מדויק ושמירה קפדנית להיות בו.
רוכב, עם ראש משוחרר יותר. סומך על מתלי האופנוע ועליי שיהיה בסדר.

הכסא הנמוך של אופיר: התאהבתי בו. לא החלפתי אותו לכסא שלי מאז שהורכב. בשטח זה נוח מאוד כשצריך להוריד רגל לקרקע. אין מחיר של נוחות כי אני ממילא לא יושב, ובכביש כבר יצא לי לעבור רכיבה רצופה של 60ק"מ, והמצב סביר. טריידאוף טוב בסה"כ, למי שעושה הרבה יותר שטח מכביש.

[חנן-ג'יפולוג]

רענון מושלם, יפה ושקט, אחרי שבוע לא פשוט במרכז חאן יונס.

[boaz avrahami]

שמור על עצמך חבר


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

[חנן-ג'יפולוג]

קצרה:

[מיכה100]

בדשדש של הנקרות אני מקווה שאתה נותן גז..

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

נותן. מספיק בשביל להרגיש יציב, אבל לא טס. 40-50קמ"ש.

[sgill]

אתה מטייל לבד בנקרות?

[חנן-ג'יפולוג]

כן.

[sgill]

פחות מטריד אותי בעיית הבטחון האישי בימנו שאני מניח שאתה מודע לה.
אבל בנוסף, "רגל הפיל", המקום בו הצטלמת, נמצא בשטח אש כמו רוב המסלול של נחל נקרות. אם לא תיאמת מראש עם הצבא, זה בעייתי. כל שטחי האש סגורים גם בסופי שבוע לצורך אימונים של צהל.
בנוסף, מה תעשה אם תהיה לך תקלה טכנית שלא תוכל לפתור? פנצ'ר או שניים? (חתך שלא ניתן לסגור) או חס וחלילה פגיעה פיזית מנפילה?
כן, אתה אדם מבוגר, כן, כל אחד אחראי לעצמו, אבל לדעתי זה קצת מוגזם.
האמן לי שעברתי כמה דברים בחיים וראיתי במו עיני כמה מקרים שעם קצת מחשבה מראש היו נמנעים.
אני לא בא לחנך אותך, רק אומר את דעתי.
STAY SAFE

[חנן-ג'יפולוג]

אני מודע לעניין הבטחון האישי בימים אלה - אפשר לומר. במהלך השבוע הקודם טווחתי בתחמושת קליעית 24/7 בחאן יונס. מי שלא הפגין חיילות מספקת בבניין ששהיתי בו, חטף.

המקטע של נקרות מכביש 90 לחיבור לשביל השחור שמגיע מקצרה אמנם מוגדר כשטח אש, אבל הוא לא פעיל. בדקתי את זה מראש, וגם הפקח שראה אותי בעלייה לקצרה ושאל על המשך המסלול שלי לא העיר על כך.

בד"כ אני רוכב עם מכשיר מסרונים לווייני, אבל השארתי אותו לקשר מ"פ של הפלוגה שלי. בשביל לפצות על כך שהוא לא אתי, אמרתי מראש לחבר מה המסלול שאני מתכנן לעשות, ושאם לא אצור אתו קשר עד החשיכה, שיבוא לבדוק מה אתי.

לא מושלם, אבל אני כבר מזמן לא מתיימר לכסות במאה אחוז את כל הסיכונים בחיי. משתדל לכסות את רובם במידה שהיא מספקת, לטעמי.

[גיא]

הקטע עם חבר שמכיר ויודע לחפש אחרי x שעות .. לדעתי מספק לגמרי. אני משתמש בו בעצמי כבר שנים .



Sent from my DN2103 using Tapatalk

[sgill]

הקטע עם חבר שמכיר ויודע לחפש אחרי x שעות .. לדעתי מספק לגמרי. אני משתמש בו בעצמי כבר שנים .



Sent from my DN2103 using Tapatalk

לדעתי לא מספק כי אם נפצעת ואיבדת דם, המהירות שבה יגיעו אלייך תקבע מה ישאר להציל..
בנוסף, לפעמים אנחנו סוטים קצת מהמסלול המתוכנן או במקרה עפים בצד השביל לתוך שיח/שוחה, בור וכו'
אני מסכים שצריך להנות בחיים ובשביל זה צריך לנהל סיכונים. אבל לפעמים צריך לנהל אותם לחומרה כשהתוצאה של התממשות האיום היא לא נזק כספי אלא נזק גופני שלעיתים אין ממנו חזרה.
גם אני עם אופנוע אדוונצ'ר ועם השנים הסיכונים המחושבים שאני מוכן לקחת על עצמי הולכים ומתמעטים.
ורק כדי לסבר את האוזן ושהיה לכם מושג שאני לא טירון בשטח - את האופנוע הראשון שלי קניתי בשנת 1982 (עם רשיון כמובן)
ושוב: STAY SAFE

[חנן-ג'יפולוג]

אחד הטיולים הטובים.
גם כפשוטו. נהניתי מחברה מצוינת בערב קודם לטיול בחניון ברק. לטיול עצמו העדפתי לצאת לבד. עצרתי להרבה זמן במצד קצרה, קראתי ספר, ירדתי לכיוון הנקרות. עוד שנ"צ טוב בגב חולית, ולמפגש, שהיה כיף. פנינה בתוך תקופה נוראית. חברים. אוכל טוב. לא בזכותי - אני הגעתי מהצבא עם חלקי מנות קרב.

ומכיוון אחר: הטיול הזה היווה נקודת ציון משמעותית עבורי. אפשר לומר שכל האימונים שאני עושה עם האופנוע (הרוב המוחלט של השעות שלי אתו מורכב מאימונים ייעודיים. לא טיולים. הרכבתי רשימה בוואטסאפ של טכניקות שאני צריך להתאמן עליהן, ואני מבצע כמו תלמיד טוב ומסמן לידן וי) כוונו בדיוק לסוג הטיול הזה. טיול מדברי, כמעט בלי מגבלות בחירת מסלול, כשאני מסוגל להתמודד עם הכול, לבד, בלי חברים שיחזיקו/ידחפו בעליות, שזה מה שהכרתי ברכיבות מהעבר הרחוק.
דאגתי בימים שלפני כן. לא הייתי בטוח לגבי העלייה לקצרה, ולגבי הירידה, ויותר מזה, לגבי הרכיבה בנקרות. רכבתי בנקרות בעבר, כשהייתי צעיר יותר ב25-30 שנה, והייתי מלווה בחבורה גדולה. לא זוכר אם הגעתי בעבר ברכיבה לקצרה, אבל גם אם כן, זה היה בנסיבות קלות יותר מהסוג שהזכרתי.

והלך טוב. הלך מעולה. בחרתי בקו העלייה הקל יותר למצד קצרה ממזרח, שמסומן באדום. היה באמת קל. הירידה עברה חופשי, והרכיבה בנקרות התחילה מעט קשה יותר, עד שנכנסתי לקצב ולטכניקה, ואז זה רץ, ואף היה מהנה מאוד. כל הטכניקות שאני קורא עליהן בספרים, צופה ביוטיוב, ומתרגל שעות ארוכות, 4-6 פעמים בשבוע, הוכיחו את עצמן כמכלול.

למעשה אני מרגיש אחרי הטיול הזה חופשי לבחור מכל מסלול מדברי שבא לי. כמובן שזה לא יכלול את המעלות המשמעותיים שמדורגים אצלנו כ4 ו5, אבל גם אותם, אם יהיה לי נורא דחוף לעבור, אני יכול לתכנן כך שיהיו בירידה.

[מוני אורבך]

אהלן חנן, שמח מאוד לשמוע שהגעת לנקודת ה"זן" שלך.
אשמח אם תוכל לפרסם את רשימת הטכניקות שאתה מתרגל.
אני בטוח שזה יוסיף לי ולאחרים.

אגב, מבחינה לוגסטית. אני מבין שאתה לא מגיע עם האופנוע ברכיבה.
איך אתה מסתדר עם הנגררר? היכן אתה משאיר את הרכב והעגלה?
כבר מספר פעמים חשבתי על ירידה לנגב עם האופנוע, אבל הלוגיסטיקה מפחידה אותי.

[חנן-ג'יפולוג]

לוגיסטיקה: פשוטה מאוד. יתכן שזה מסובך יותר אצלך כי האופנוע לא מורשה או לא מתאים לרכיבת כביש, ואז זה מגביל מבחינת מקום השארת הרכב והנגרר, וגם מחייב להשאיר אותם בתחילת מסלול שחייב להיות מעגלי.
השארתי אותם פעם אחת במלונות ים המלח, פעם אחרת במפעלי ים המלח, בצופר, במצפה רמון, במדרשה בשדה בוקר (שלושה ימים שהרכב והנגרר חנו שם, וחזרתי ברכיבה מאילת על הכביש) . משאיר במקום הכי קרוב שנראה לי בטוח יחסית, מוריד את האופנוע ויוצא לטייל. לא מורכב בכלל. גם אם למשל הייתי רוכב מכביש 40, דרך הנקרות והערוד לכביש 171, הייתי חוזר, נגיד, לעין יהב, ברכיבה על הכביש.

אם זה טיול של יותר מיום, אז יש על האופנוע חמישה תיקים קבועים, ואני ערוך לשהיה ממושכת בשטח ללא תמיכה לוגיסטית.