ייעוץ בבחירת אופנוע דו שימושי (נגמר בDR650)

[חנן-ג'יפולוג]

לגבי בטיחות: אני די בטוח שכמות הפציעות שנגרמות מרכיבה לבד ואי יכולת להזעיק עזרה נמוכה לעין ערוך מכמות הפציעות שנגרמות עקב לחץ חברתי על רוכבים לבצע דברים שגדולים עליהם, ברכיבה בקבוצה.
וזה לאוו דווקא לחץ ישיר, ברור. מספיק שרוכבים מהר או עוברים מכשול קשה, והלחץ החברתי כבר שם, גם ללא מילים.

[יוני5]

לגבי בטיחות: אני די בטוח שכמות הפציעות שנגרמות מרכיבה לבד ואי יכולת להזעיק עזרה נמוכה לעין ערוך מכמות הפציעות שנגרמות עקב לחץ חברתי על רוכבים לבצע דברים שגדולים עליהם, ברכיבה בקבוצה.
וזה לאוו דווקא לחץ ישיר, ברור. מספיק שרוכבים מהר או עוברים מכשול קשה, והלחץ החברתי כבר שם, גם ללא מילים.

זה מסביר בדיוק את המצב שלי:
לא רוכב בחבורה - על מנת לא להגרר לעשיית שטויות כתוצאה מלחץ חברתי.
וכשאני לבד, שוקל בניחותא את היכולות שלי, מגיע למסקנות המתבקשות, ו25 כבר לא נכנס לשטח עם אופנוע

בברכה,
יוני5

[מיכה100]

לא יעזור כלום: אם לא מרחיבים את מעטפת הביצועים אין סיכוי שהיא תגדל.
רכיבה עם חברים גם דוחפת לשם, וגם מעניקה סביבה תומכת אם יש פציעה או (הרבה יותר נפוץ) משהו באופנוע נשבר.
אבל שוב, אני המלצתי על רכיבת הדרכה אחד על אחד אחרי תיאום ציפיות הדוק, לא רכיבת חברים.
ואם יורשה לי להתקטנן, הסכנה ברכיבת בדד היא לא עקב כמות הפציעות אלא המשמעות של פציעה.

[מוני אורבך]

אם יש לך להמליץ על מדריך אחד על אחד (בתשלום כמובן) אשמח לשמוע
ואגב מעטפת הביצועים שלי גדלה משמעותית, ואני לרוב רוכב לבד.
למעשה כרגע אני נמצא במצב נוח לי שמעבר לו לא היתי רוצה לקחת סיכון.
מעבר בולי עץ , בולדרים וכו, לא ממש מענין אותי והוא לא מצב שאתה נתקל בו ברכיבה יום יומית.
אלא רק אם אתה מחפש את המכשולים הללו.
עם זאת תמיד יש מה לעשות יותר טוב ויותר חלק.

[מיכה100]

ההדרכה (הקבוצתית) האחרונה שעברתי, לפני כמה וכמה שנים, היתה עם כפיר לווין מפרו ריידינג.
למרות שכבר החזקתי מעצמי אז רוכב מנוסה בהחלט שיפרתי שם טכניקה ונפלו לי כמה אסימונים, למשל ניצול אבן כקיקר לעליית מדרגה גדולה.
לא יודע לתת המלצה ספציפית, אבל כן אומר שעצם ההשתתפות בהדרכה, אפילו בקבוצה ואפילו עם מדריך בינוני לצורך העניין, מאפשרת התנסות והרחבת מעטפת שפשוט לא תיקרה בשום צורה אחרת.
זכורה לי במיוחד הדרכה עם פאביו פאסולה אי שם באלף הקודם: הוא סימן פטוצ'אטו בשדה שטוח והורה לנו לרכב במסלול ולהגדיל מהירות. טכניקה בסיסית של בלימה, כניסה לסיבוב תוך החלקה, מעבר לגז ויציאה.
זו היתה חוויה אדירה שפשוט הקפיצה לי את הביטחון והיכולת - כולה כמה שעות בשדה שטוח.
זה המקום להודות שהיום אני בשלב בחיים שבו לשמור על רמת הרכיבה זה הישג בפני עצמו.. אני לא מתבייש להיות היחיד בקבוצה שבוחר בצ'יקן ליין או, רחמנא לצלן, להוריד את האופנוע ברגל באיזו מדרגה אכזרית.
אם מישהו מעוניין בהדרכה חברית חינמית, אפשר לקבוע מן טיול אפרוחים שכזה בשבת בבוקר באיזור המרכז. נניח רכיבה על סינגל שטוח יחסית עם מעט אלמנטים באיזור פארק בריטניה. ה"פ.

[GodsFather]

זיו כרמי עושה הדרכות 1:1. לא זול כי הוא כבר לא עלום שם כבעבר אבל הוא אחלה גבר ומדריך צנוע.

גם אריק מ isramoto עושה.ואצלו אפילו אפשר לשכור אופנוע למי שאין וכנל ציוד נלווה.

ממליץ על שניהם מנסיון אישי.

על כפיר שמעתי רק דברים טובים, אך אין לי נסיון איתו, עדיין.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[GodsFather]

יש גם הדרכות חבריות חינמיות בקבוצת adventures בפייס.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[מיכה100]

קובץ מצורף 144090

ניקר לי בראש, שהסמוראים מאותה תקופה באו עם מדבקות בעיצוב דומה.
מדליק שאותה מחלקת עיצוב עבדה עם האופנועים והג'יפים שלהם..

[ehudzeelim]

עוד קצת שפיות
ניקוס, חוגג השנה 30 שנות זוגיות עם XT250 דור ראשון.
כבוד..



Sent from my SM-J710F using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

[opl]

אין על עין לימון. תמיד מלא מים ואפילו דיי נקיים.

[חנן-ג'יפולוג]

[חנן-ג'יפולוג]

הספקתי לעשות בבוקר סיבוב נאה, עוד לפני שנהיה גיהנום. ב10 כבר הייתי בבית חזרה. אמציה, נחל אדוריים, תל מלחה-עליות וירידות מאתגרות עבורי אבל זה עבר ללא עצירות ונפילות- שובל, נחל זיז, נחל גרר, אורים וחזרה צפונה על קו ירקון נגב. כ100ק"מ בשטח ועוד כ60ק"מ על הכביש, כולל 120-130קמ"ש על כביש שש.
הDR מצדיק את השתייכותו לקטגוריית האדוונצ'ר. כלבויניק. כיף. הציוד עובד. אני עובר 100ק"מ בשטח בלי לשבת ומרגיש עם זה די נוח. במגמת שיפור והעלאת תחושת הנוחות, במישור, בעליות ובמורדות.

[GodsFather]

איך אתה מנווט? או שהכל מזיכרון ואלתור?

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

בד"כ אין לי יעד ומסלול, אז אין לי אופציה לטעות בניווט.

ספציפית להיום, רציתי להתחיל בתצפית של גבעת גד, ומשם להדרים, אז התחלתי באמציה, ומשם פשוט הקפדתי שהשמש תהיה בצד שמאל שלי. בחצי השני של המסלול כבר זיהיתי את הקרמבו של אורים, אז כיוונתי לאיזור. לפני כן היו הסילויים של דבירה, ורבי הקומות של נתיבות.

מבחינת ההיכרות המוקדמת אז היא דווקא לא עוזרת, כי היכן שאני מגיע לפיצול שבילים, ואני מזהה שכיוון אחד כבר מוכר לי, אני לוקח את האפשרות האחרת.

עקרונית יש לי טלפון על הכידון עם עמוד ענן, אבל עקב מגבלות ראיה של הגיל השלישי, באופן כללי ובפרט באופנוע נוסע, זה לא שימושי בכלל. אני צריך לעצור ולהוריד משקפיים כדי לראות משהו.

[מיכה100]

גם לנו היה כיף.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[איל מ]

100 קמ בשטח.
אתה נוסע מהר בשבילים פתוחים, ואל תספר לנו סיפורים.

[מיכה100]

התאפקתי לא להגיד.
האיש ביקש שנניח לנושא, הבה נכבד את בקשתו.

[ehudzeelim]

ואם יצא ב-5:00 בבוקר?
ממוצע של 20-30 קמש בשבילי לכיש הפתוחים זה מהר?? זה קצב אופניים


Sent from my SM-J710F using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

מהר זה עניין יחסי. המגבלה שהטלתי על עצמי כשקניתי את הXR600 לפני כתשע שנים, וזה לא השתנה עכשיו, היא לרכוב בהילוכים ראשון שני. ראשון בד"כ איטי מלקבל יציבות מספקת אז הילוך שני. סל"ד נמוך עד בינוני אומר 25-40קמ"ש.
אם לא הייתי מקבל על עצמי את המגבלה הזו, אז היו קטעים היום שגם הייתי עובר את ה100.
חרגתי פעמיים-שלוש מהמגבלה הזו בקטעי דרך שהיו מטופלים בחומר דמוי אספלט, או אספלט ממש (קו ירקון נגב).
בסה"כ הושג טווח נאה, כי הזבובים לא אפשרו לעצור, למעט דקה שתיים לפיפי ולתצפית.

אם זה יגרום למישהו להיות מרוצה, אז אציין שהיום לא השארתי מיגונים בבית. רובוטריק על מלא. אפילו מכנסיים מתאימים עם מיגוני ברכיים ואגן/ירכיים.