דרך הבשמים ההיסטורית תהפוך למוקד התיירות הבא של ישראל?

[נדב ש.]

https://nadlan.walla.co.il/item/3593805

"התכנית של רשות מקרקעי ישראל להקמת שמונה מוקדי תיירות לאורך דרך הבשמים ההיסטורית יוצאת לדרך - עם אישורו להפקדה של הפרויקט הראשון באזור המציע הקמת כפר נופש, בית מלון ואטרקציות תיירותיות"

[מיכה100]

מעניין ולא לגמרי ברור מה הם מתכננים מעבר למרכז הזה מערבית לחצבה.
אם לצטט מוויקיפדיה, דרך הבשמים (בחלקה הישראלי) עוברת לאורך המיצדים/חורבות הבאים:
מואה, קצרה, נקרות, סהרונים, מחמל, גרפון, עבדת, שיבטה, חלוצה.
ממש מקווה שהם לא מתעתדים 'לפתח' את המקטע ממואה ועד עבדת.

[נדב ש.]

כתבו שמונה מוקדי תיירות לאורך דרך הבשמים, מנית חלק מהם.

[asafk]

אני מנחש שכמו שהתכנית נראית (דונמים של דשא בערבה. בסדר) זה כדי לשווק אותה למשקיעים ולבנות עוד 'מרכז' - הפעם בערבה, ושם ייגמר התקציב והמדבר יחזור לשלו.
ובתנועת מלקחיים להכשיר שרץ כזה או אחר במכתש רמון.
פרוייקטים כאלו עולים מאות מיליונים. כסף שאף אחד לא ישים על יותר מנקודה אחת או שתיים. בטח לא עם כמות התיירים הזעומה שמגיעה לישראל בכלל ולנגב.

אסף.

[ד ו ר ו ן]

זה נשמע ונראה כמו נסיון החייאת המלון שקרס.

[asafk]

אתה מדבר על הדזרט קלאב? לפני עשור כבר שוקם לכדי כפר צימרים אקולוגי או משהו. ולא שהוא מלא תיירים...
אבל דוגמה מצויינת לפער בין הדמיות וגיוס משקיעים לבין עלויות אמיתיות ומה זה באמת תיירות בנגב.

אסף.

[PW]

דרך הבשמים עוברת לאורך המיצדים/חורבות הבאים:
מואה, קצרה, נקרות, סהרונים, מחמל, גרפון, עבדת, שיבטה, חלוצה

יקירי:
שכחת אתר אחד
:-)
?

[איל מ]

אשקלון?

[asafk]

עזה

[ד ו ר ו ן]

אתה מדבר על הדזרט קלאב? לפני עשור כבר שוקם לכדי כפר צימרים אקולוגי או משהו. .

חורבות המלון הגדול שהיה אמור להיות צפונית לכניסה לדרך הבשמים.
זה שנבזז עי רבים במרחב.

[ד ו ר ו ן]

עזה

ורוחייבה..

[PW]

עזה

יקירי:
עזה (נכון לעכשיו) אינה בתחום ישראל
חוץ ממנה, חסר אתר.

[נמרוד]

מצד משא, ומצד מאגורה

[PW]

מצד משא, ומצד מאגורה

יקירי:
50% יש לך (מצד משא).

מצד מאגורה ככל הנראה - לא באירוע.
היה פעיל כ - 300 שנה לפני התקופה הנבטית המאוחרת ושימושם ב'דרך הבשמים' - עם מאפיינים יהודאיים / חשמונאיים ברורים.

[נמרוד]

לגבי חרבת מאגורה - קטונתי. אני יודע רק לצטט.

נשמח כתמיד שתרחיב.

https://www.en.kotar.co.il/KotarApp/...ned.1.fitwidth

[boaz avrahami]

הבניה תחל אחרי השלמת קו הרכבת לאילת שמתוכנן ל 2019…

אוויר חם


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

[PW]

לגבי חרבת מאגורה - קטונתי. אני יודע רק לצטט.

נשמח כתמיד שתרחיב.

יקירי:

עוד מימי ראשית הסקר בשנת 1953 (ענתי) והמשך פעילות החפירה החל משנות ה – 70 במספר עונות, מיקום המצד ברכס חלוקים ומבנה האתר - ניתב את החוקרים למסקנה המתבקשת: מטרתו היא אבטחה צבאית / ביטחונית על נחל הבשור ודרך הבשמים הנבטית בין פטרה לעזה.

בחפירה אובחנו שלוש תקופות ושלושה שלבים של בניה:
1. תקופת הברזל, בה נבנה מבנה מלבני בגודל של 35 X 40 מ'.
2. התקופה הרומית, בה נבנתה מצודה על בסיס המבנה הקודם, בגודל 20 X 40 מ', שאותו ע"פ הערכת חופרי האתר (רודולף ומשל) בנו הנבטים.
3. התקופה הביזנטית, בה נבנתה מצודה ריבועית שאורך צלעה 21 מ', עם ארבעה מגדלים בקודקודיה – זו המצודה שאת עיקר שרידיה רואים באתר.
מאגורת המים הנפלאה מתוארכת גם היא לאותו שלב בחיי האתר.

ההבנה כי מדובר באתר נבטי לאבטחת דרך הבשמים הייתה מקובלת ומבוססת על כל העוסקים בנושא במשך תקופה ארוכה.

ישנן עדויות של יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון, המספרות כי המלך אלכסנדר ינאי כבש את החוף הדרומי של ארץ ישראל ואת נמל עזה (שהיה חשוב ביותר לנבטים כנמל המוצא לסחורות שהובלו בדרך הבשמים) ואף דרומה משם. עד לאחרונה לא נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות ברורות בשטח לתיאורים אלה.

לפני כ – 14 שנה, בשנת 2009, ניתוח מאוחר של הממצאים על ידי טלי אריקסון גיני, (ארכיאולוגית מרשות העתיקות) – הפך את ההבנה המקובלת על פיה. היא מצאה כי מכלול הממצא הקרמי הוא יהודאי מובהק, המאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הקרמיקה הנבטית. באחד מהמגדלים נחשף חדר רחצה המזכיר בדיוק נמרץ את חדר הרחצה ביריחו, בארמון התאומים, אתר חשמונאי מובהק שהוקם על ידי שלומציון המלכה. ככל הנראה, נבנתה המצודה לאחר כיבוש עזה על ידי המלך אלכסנדר ינאי.

נזכיר עוד כי גם בתל ניצנה הסמוך נתגלו מטבעות חשמונאיים וכלים אופייניים לתקופה. ממצאים אלה חיזקו את ההבנה כי ממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב במשך תקופה מסוימת.

אם כך, מסתמן כי השלב השני איננו רומי אלא מצודה חשמונאית. ככל הנראה נבנתה המצודה על ידי המלך אלכסנדר ינאי, בשנת 99 לפנה"ס, לאחר כיבוש עזה. התכלית היא צבאית התקפית טהורה: בסיס צבאי כדי לשלוט ולפקח ממנו על דרך הבשמים, ולא כדי לאבטח את התנועה בדרך. בחיכוכים בין הממלכה החשמונאית ובין הנבטים שפעלו במרחב והוליכו בו שיירות מסחר כאמור, הייתה לרוב ידו של המלך אלכסנדר ינאי ושל הממלכה החשמונאית על העליונה. במשך תקופה לא מבוטלת הצליחו החשמונאים למנוע את מעבר הנבטים בנתיב ואת השימוש בדרך כדרך מסחרית.

הבנה זו מציעה כי מלכות החשמונאים הייתה נרחבת בממדיה, הרבה יותר מכפי שהובן קודם לכן. שליטה זו השתרעה הרחק לתוך הר הנגב הגבוה.

בכבוד
PW