בגי"ה - Fuse vs. Circuit breaker

[amitaikl]

משלים את פרויקט המצבר הכפול בפאג'רו ורוצה לשים פיוז לפני ואחרי הBattery Isolator



ראיתי שהאמריקאים מפרידים בין פיוז:



לCircuit breaker
אצלנו לשניהם מתייחסים כפיוז.
או, כמו שאמר פעם מאיר שלו: "באנגלית יש 17 שמות למברגים, ורק 3 מילים לאהבה ובעברית זה הפוך"

אז מה ההבדל? מה עדיף באיזו סיטואציה?

[guyo]

האם יש סיבה שתרצה לנתק את הקו באופן יזום?
אם כן- פיוז קופץ, אם לא לדעתי תשתמש בקבוע.
רק דעתי, ט.ל.ח

Sent from my SM-G998B using Tapatalk

[zivo]

אם אתה רוצה להתעסק עם העברית, אז קוראים לזה בכלל נתיך ( ולא פיוז) , או מאמ"ת (https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%...A8%D7%9E%D7%99)

אם אתה רוצה להתעסק עם החשמל...
אין סיבה לשני נתיכים, מספיק אחד ביציאה מהמצבר לעבר הVSR \ איסולטור.
אצלי יש אוטמטי 40A ( גם הקומפרסור יושב כל הקו הזה).

[amitaikl]

אם אתה רוצה להתעסק עם העברית, אז קוראים לזה בכלל נתיך ( ולא פיוז) , או מאמ"ת (https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%...A8%D7%9E%D7%99)

אם אתה רוצה להתעסק עם החשמל...
אין סיבה לשני נתיכים, מספיק אחד ביציאה מהמצבר לעבר הVSR \ איסולטור.
אצלי יש אוטמטי 40A ( גם הקומפרסור יושב כל הקו הזה).

אני ראיתי התקנות שיש גם לפני וגם אחרי.


למה 40 אמפר? זה מה שהקומפרסור צורך?

Sent from my Pixel 7 using Tapatalk

[zivo]

אני ראיתי התקנות שיש גם לפני וגם אחרי.


למה 40 אמפר? זה מה שהקומפרסור צורך?

Sent from my Pixel 7 using Tapatalk

אז תחזור ותגיד לו שהוא טועה, וזה מיותר.
רק מקור לתקלות, הפסדים ובזבוז זמן וכסף.
שיקום מי שיכול להצדיק את זה.

הקומפרסור מגרד את ה 30 , וה DC2DC (שמחובר למצבר צרכנים) לוקח בסביבות 12A.
מצאתי ממא"ת של 40A שנראה לי איכותי אז שמתי אותו. אחרת הייתי שם 50A.

[kd2]

ההבדלים :

1. CB הוא גם סוג של מפסק (זה נוח).
2. הוא גם רב פעמי.
3. מהירות תגובה מהירה יותר.

4. יש כאלו גם במארז של פס דין, כמו בבית (יש לבדוק שמתאים לDC).

[ehudzeelim]

ההבדלים :

1. CB הוא גם סוג של מפסק (זה נוח).
2. הוא גם רב פעמי.
3. מהירות תגובה מהירה יותר.

4. יש כאלו גם במארז של פס דין, כמו בבית (יש לבדוק שמתאים לDC).

אתה בטוח לגבי סעיף 3? זה לא תלוי בזרם (אני מתכוון שבזרם שגבוה במעט מהסף, ה-CB יגיב מהר יותר, ואילו בזרם שגבוה בהרבה מהסף, הפיוז יגיב מהר יותר)?


Sent from my SM-J710F using Tapatalk

[asafk]

יש cb מהירים ויש איטיים. דווקא לעומסים השראתיים (מדחס, מקרר) אנחנו רוצים איטי יחסית
Slow blow
חוץ מזה יש שלושה סוגים
הראשון - יחזור כשהעומס ירד חזרה.
השני - יחזור רק לאחר שהורדת את המתח והדלקת חזרה.
השלישי - עם כפתור להחזרה.

בקיצור.... יש הרבה סוגים וזה מתסכל להרכיב את ה cb הלא נכון.

אסף.

[kd2]

אתה בטוח לגבי סעיף 3? זה לא תלוי בזרם (אני מתכוון שבזרם שגבוה במעט מהסף, ה-CB יגיב מהר יותר, ואילו בזרם שגבוה בהרבה מהסף, הפיוז יגיב מהר יותר)?


Sent from my SM-J710F using Tapatalk

אם לדייק, אז כמו שאסף אמר, זה תלוי מוצר ותלוי אופיין גם בפיוז וגם בCB.
מהניסיון שלי אם זה CB עם אלמנט מגנטי (מאמ"ת), אז בקצר בריא עד מלא הוא קופץ קודם (אבל לא צללתי לדאטה המדוייק אני חייב להודות).

אני מאוד לא אוהב רכיבים כאלו שחוזרים לבד לאחר "התאוששות", מתכון לתקלות בטיחות חבלז.

[מוטי ג.]

מאמת =מפסק חצי אוטומטי מגנטי (זרם גבוה מאוד יחסית בזמן קצר יחסית ) + תרמי (זרם נמוך יחסית אבל בזמן ארוך שגורם להתחממות הקו)
בשניהם ההתנהגות נקבעת עפ"י האופיין של המוצר.
בדכ חזרה לעבודה ע"י הרמת כפתור =רב פעמי.

נתיך /פיוז גם עובד עפ"י אופיין נקוב של הרכיב, אני לא מכיר שהוא יודע לעשות את החלק המגנטי, רק את החלק הטרמי = הוא יודע להישרף ע"ב התחממות לאורך זמן (שוב עם אופיין נתון) בד"כ נדרשת החלפה= חד פעמי.

חצי אוטומט ="קופץ" מעצמו, לא חוזר לעבודה לבד.
אוטומטי, חוזר לבד, תלוי סוג, דגם ויצרן.

רכיב הגנה (זה או אחר) מגן בדכ על המוליכים שלא יהפכו לקצר אין סופי ולהסתיים בשריפה (בית /רכב/מתקן)
בד"כ אינו מגן על המוצר שכנראה כבר ניזוק ובגלל זה יש קצר מלכתחילה.



Sent from my SM-N986B using Tapatalk