נ.ג 186 חסום

[boaz avrahami]

לחובבי העבירות שימו לב-
שביל העליה האתגרי נחסם עם מעקות בטיחות סטייל מעצ בתוספת ריתוך הברגים בשני הצדדים.




Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

[הדסופה]

נחסם די מזמן , שברו את זה ונחסם שוב
נשמע שאתה ממליץ על הכלים הדרושים


Sent from my iPhone using Tapatalk

[boaz avrahami]

אני לא ממליץ. אפילו שזה , במיוחד למעלה, פוגע בנוף מאוד.
באופן אישי לא עליתי שם 30 שנה. מאוז שהתחלתי לקרוא באינטרנט שקורים שם דברים מסוכנים גם התחלתי לפחד

מה זה מזמן?
זה לדעתי לא היה שם בשנה שעברה.

חוצמזה איך אתה לא מפרסם פה תמונה של כל התורמוסים בכניסה לקיבוץ שלך. מטורף



Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

[מיכה100]

מישהו יודע מה קורה למעלה? שם קשה יותר לחסום.

[boaz avrahami]

הכול סגור גם מלמעלה וגם מלמטה.


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

[דרור ברלי]

בשנה-שנתיים האחרונות, עיקר האקשן בחורשן עם כלים משופרים מאוד/מפלצות, היה בלילות.
בכל מפגש של הפלג הצפוני בברוש, האורות של הכלים שמטפסים/תקועים בעליה, היו שם ברקע.

לעתים רחוקות יותר, גם בחורינו המצויינים התאמנו על העליה.

זה המקום להזכיר שמדובר בשמורה.
כבר תקופה דלף החוצה שברשויות מדברים הרבה על סגירת הנ.ג.
מסתבר שהתכוונו לסגור את המדרון הצפוני, המסוכן, וזה בוצע כבר לפני כ-3-4 חודשים.
ובנוסף סגרו את העליה הזו גם מלמטה.
כגיבוי, גם ריתכו את הברגים. כנראה יודעים למה.


נכון, זה פצע בנוף.
אבל כנראה שלא היתה ברירה.

[ishc]

עדיין אפשר להגיע לתצפית מהצד השני?

Sent from my CPH2465 using Tapatalk

[דרור ברלי]

כן. שום בעיה.

למרות שזה שביל לבן (לא מסומן בצבע) בשטח שמורה = בתיאוריה, אסור לנסוע בו.
בפועל זה לא נאכף וכולם עולים ומפקנקים למעלה. עדיין אחד המקומות המרהיבים ביותר. ירוק ומרענן גם בקיץ.
במקביל לעליה המסולעת, מתחיל בצד ימין (ליד העץ) שביל מפותל ונוח יותר שידידותי יותר לסובארואים וכו'.

[בדאלק]

זכרונות מאותה גבעה בשישי ב2013 במסגרת אירועי הקאלט "מלך הגבעה" ותמונות ששמרתי מאז
הקורבן - סיקס נהוג ע"י 2 בני דודים שעלה מהצד השמאלי שלה, הגיע כמעט עד הסוף ו... נכבה המנוע
חסרי המוח שגרמו למצב הזה יצאו ללא שריטה - נטשו בערך שניה אחרי שנכבה המנוע, אינסטינקטים של ג'וקים
5 מטר אחרי התדרדרות ישרה ההגה קיבל סיבוב ומשם הג'יפ התחיל להתגלגל על צידו כמו קוביית שש בש עד למטה, הפך לביסלי מברזל

[מיכה100]

מאחר והזכרת תחרויות מלך הגבעה, ראוי להזכיר את התחרות המיתולוגית לאופנועים שהתרחשה שם אי אז באמצע שנות התשעים..

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[asafk]

בהחלט ראוי להזכיר את 'פסטיבל' מלך הגבעה שלא מעט 'בזכותו' החסימה הזו קיימת (מייד לאחר האירוע כל בעלי העניין התחילו לחשוב איך סוגרים, והתהליך שהחל בהעברת השטח לידי הרט"ג והסתיים בסגירתו)

אסף.

[raanan]

אני במצב לא סמפטי בצד הימני.
אגב, הויטרה עדיין על הכביש ובשטח אבל בצבע אחר

[חנן-ג'יפולוג]

אם אנחנו בענייני הספדים על העלייה לגבעה:


אמצע שנות ה90. המצלמה עוד לא הומצאה. אני עם dr600 ושני חברים עם טרקטורונים. מגיעים לתחתית העלייה. אני מוריד ממני את הקסדה והמיגונים, ומתכונן לנוח. אין לי מה לחפש בעלייה כזו. החברים עולים ויורדים עם הטרקטורונים, ומנסים לשכנע אותי לעלות. אין מצב.
ואז החבר מציע שאקח את הטרקטורון, אעלה למעלה לבחון ולבחור לי נתיב, ואז לחזור ולעלות עם האופנוע.
טוב, יאללה. מה כבר יכול להיות? (המשפט שמתחיל את האירועים הכי טובים) .
כמו שאני, ללא מיגונים וקסדה, אני עולה על הטרקטורון ומתחיל לטפס. אין לי מושג מה זה טרקטורון בכלל.

מצליח להגיע כעשרה מטרים מעל העץ, ואז הטרקטורון מתחיל להתחפר. יוצר לעצמו בור קטן עם הגלגלים האחוריים. אני מחליט לנסוע אחורה 30ס"מ, לעלות על הקצה האחורי של הבור, ואז לזנק קדימה, עם הבונוס שיוצרת לי הירידה הראשונית לבור. אין לי מושג מה השתבש אבל הטרקטורון התחיל לרוץ אחורה, כאילו הוא בניוטרל. טרקטורון חצי אוטומטי. בצר לי סובבתי את הכידון שמאלה כדי לעצור את ההתדרדרות המהירה. הטרקטורון הסתובב ונעצר בניצב לשביל, והתחיל להתהפך כלפי מטה. עפתי ממנו, נפלתי/נשכבתי על האדמה עם הפנים למטה. הטרקטורון התגלגל עליי והמשיך להתגלגל למטה עוד כמה סיבובים. בזמן הזה כבר הספקתי להיעמד ולצפות בזוועה. שמתי ידיים על הראש בבהלה. מבין שמדובר בטוטאל לוס ומתחיל לחשוב איך אני משלם על הנזק. אחרי כמה גלגולים הטרקטורון נעצר. שוב בניצב לירידה. אנחת רווחה קלה, ואז החרא תופס כיוון כלפי מטה ומתחיל לטוס, על הגלגלים. סלעים, שיחים, הוא מדלג על הכול ועף באוויר, ולאקורד הסיום הוא עושה תלמה ולואיז גבוה ונוחת בתוך הנחל למטה. ליד השדה. אני יורד למטה. החבר שואל אם אני בסדר, כי הוא ראה שאני תופס את הראש והיה בטוח שאני מחזיק את חלקי הגולגולת השבורה ביחד. אני בסדר. חבול מעט, אבל בסדר. הטרקטורון נמצא בתחתית הנחל על שיחי פטל ענקיים וצפופים. ביחד עם עוד אנשים שהיו שם ניסינו להוציא אותו, והצלחנו להזיז כמה מטרים לאורך הנחל, אבל גדות הנחל הן מצוקים של כמה מטרים. אחרי מאבק קשה וכשאנחנו שרוטים עד זוב דם, הגיע ג'יפ עם כננת ומשך את הנבלה למעלה. הכלי מעוך לחלוטין. כל הפלסטיקה שבורה, הכידון והסבלים עקומים לחלוטין. לחיצה על הסטרטר. הכלי מניע.

נסענו לנקודת הסיום. הכלי שייך למוסך שחבר שלי הוא המנהל שלו. כל החלקים העקומים והשבורים מוחלפים במסגרת אחריות. תום הסיפור.

לימים טיפסנו שם כמה פעמים עם ה4X4. באחת מהן התבקשתי על ידי אחת מאושיות הפורום הזה. להוריד לו את הרכב ברוורס לאחר נסיון עלייה שכשל. מאמין שהוא לא ידע אז על הרוורס הקודם שלי שם.

[דרור ברלי]

פעם אחת ויחידה בחיי טיפסתי שם.
אי שם בשנת 2000 או 2001, כבר לא זוכר.
טיול-שבת "רגוע" של כמה מ"אושיות הפורום". עם המשפחות.
האשה לידי. עידו שהיה אז ממש תינוק, נשאר אצל הסבתא בבית.
אבל ליהי בת שנתיים בערך, ישנה בכסא הבטיחות שלה מאחור.

התקופה כמו עכשיו - הכל ירוק ורענן. אחלה טיול, באמת רגוע וכיף.
ואז הגענו למרגלות הנ.ג. ומישהו הציע בקשר "עולים"?.... ומישהו אחר עונה לו "יאללה, עולים".
וכל השיירה פונה ימינה ומתחילה לטפס. אסנת מסתכלת עלי כלא מאמינה למה שהיא רואה. "אתם רציניים"?.... מה אני אגיד לה? שאני מושפע מלחץ חברתי ואם לא אטפס עם כולם לא ישכחו לי את זה בכל אחד מהדיונים על ברזלים?..... לא עניתי. רק שילבתי LOW והתחלתי לזחול.
אחד או שניים לפני כבר מגיעים לקצה העליון ואני רואה שהם מצליחים ואני מסביר לאסנת בבטחון של זכר ישראלי מטומטם, שהנה, את רואה - אין סיבה שסופה נעולה כפול לא תצליח.
וזה כמובן רק מדרבן להמשיך ואנחנו כבר עוברים את העץ ומכאן כבר אין טעם לעצור ולסגת ברוורס כשהאוטו מתקדם ברציפות ולא מתקשה בכלל והנה, הגענו עד למעלה בהצלחה וזה היה אפילו קל יותר משחשבתי שיהיה. ורק אז, כשחניתי בצד, דוממתי מנוע וטפחתי לסופה על המכסה בחיבה והענקתי לעצמי פעמיים את הציון גבר-גבר, תפסתי את הראש.
גבר-גבר. ביצים גדולות ומוח קטנטן. חתיכת מפגר. ומה היה קורה אם לא הייתי מצליח?... כמעט כל מה שיש לי בחיים האלה נמצא בתוך הג'יפ, ואני לוקח סיכון כזה?....

עברו שנים, ואיזה אידיוט אירגן שם תחרות "מלך הגבעה" פרטיזנית שאספה לשם את מיטב הערסוואתים וזכרי-האלפא וכמובן הפכה למופע אימים של השתוללות. במזל הסתיים ללא נפגעים.
שם כנראה נבטו ניצני ההחלטה של מישהו ברשויות לשים סוף להפקרות ולסגור את המדרון הזה.
כמקובל בישראל, לדברים כאלה לוקח זמן להתבצע. בזמן הזה עלולים להתרחש עוד אסונות.

עברו עוד כמה שנים, ובסוף של איזו הדרכה בחורשן, הודעה בקבוצת החילוץ שמישהו תקוע בנ.ג. בעליה המקבילה, המזרחית יותר, שפעם נחשבה למעקף קל יותר והיום היא לדעתי קשה ומסוכנת אפילו יותר. עד שהגעתי הבחור כבר הסתדר עם הכננת שלו וגם זה נגמר בשלום, אבל לא יכולתי שלא לחשוב על אותו יום שבו גם אני טיפסתי ועל תחרות מלך הגבעה וכמה הרוגים יגבה המדרון הזה עד שייסגר.


בכנות? פצע בנוף או כל מה שיגידו.... אבל אני לא מצטער בכלל שסגרו.

כי כאן זה ישראל ואנחנו זכרים ישראלים מטומטמים, תחרותיים ושחצנים, שמושפעים מלחץ חברתי ומונעים ע"י אגו.
וכל סיפורי האימה על העליה המיתולוגית וההתהפכויות + הרוגים + השלט למטה שמזהיר ש"מחכים לכם בבית" ושאר סיסמאות, רק מדרבנים אותנו לנסות. לכל מי שבא בטענות לאלה שמנסים ומטפסים - גם אנחנו היינו כאלה פעם. ומי שלא ניסה - לא הפסיד כלום חוץ מדפיקות לב ופיק ברכיים.

אולי צריך להתבגר קצת, שלא לומר "להזדקן", כדי להבין כמה החיים שבריריים ומה יש לכם להפסיד. לא חסרים אתגרים קשוחים בכל איזור הר-חורשן, כולל קשוחים יותר מזה, בלי שמחיר הכשלון יהיה להתגלגל את כל המדרון הזה.
רוצים לעלות לנ.ג. כדי להינות מהנוף? יש את השביל שעולה מדרום בלי להסתכן. בתקווה שלא יסגרו גם אותו.

[boaz avrahami]

ממש כמוך דרור רק שאנחנו עוד היכרנו את העליה הזו כשכונתה הבקתה השרופה…

מימי שנות ה 90 המוקדמות, אולי השמונים המאוחרות.
היו שם אי אלו טרקטורונים שהתגלגלו מטה עד שלא נשאר מהם כלום אבל פצועים לא היה. גם גיפים כמעט ולא הסתובבו באותן שנים.

אבל כבר אז היה איזה מבוגר מרמות מנדה שהיה תוקע שם בזנטים שיחתכו צמיגים כך שההתנגדות למקום התחילה עול לפני שהערסים ידעו איפה זה.

לקראת סוף התשעים התחיל הבום הגדול של הג׳יפים עם הגעת היפנים ארצה והשאר היסטוריה.

אני הפסקתי לטפס שם אחרי שנולדו הפורומים ופורסם על תאונה קשה שקרתה. זה הספיק לי.

אגב, הייתה עליה מאתגרת נוספת. ליד בת שלמה.
ליד הספסלים. שם רק ירדתי והיא הייתה באמת אתגרית ומפחידה.


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

[דרור ברלי]

גם את מעלה הספסלים טיפסנו בזמנו.
זה שביל אש רע מאוד ומסוכן, עם מדרגות גבוהות. היום חסום בתחתית (מי שמתעקש ימצא את הדרך להשתחל)

[asafk]

בספסלים לפחות לא מתגלגלים מלמעלה למטה ...

אסף.

[מוני אורבך]

גם לי יש זכרונות "טובים" מאותה עליה ידועה לשימצה.
הפעם הראשונה שראיתי אותה ניסיתי לעלות אותה, מתוך טמטום ובורות מלאה!
חנן אני מניח שאני אותה אושית פורם שאתה מדבר עליה..

הסיפור שהיה כך היה.
השנה שנת 2000 ואני לפני חודש חודשים קניתי גיפ CJ8.
רכב בתול לגמרי ללא נעילות הגבהות או אפילו הגה כוח.
היה לי כבר רכב שטח אחר, פרוזה מפונפנת (למי שזוכר)
ונסעתי כבר בשטח, אפילו קשה (או כך חשבתי). למעשה היה לי אפס ניסיון בעבירות קשה באמת.
עד כדי כך שלא ידעתי אפילו לזהות מזה עבירות קשה.
רצה הגורל וחנן נמרוד ועוד אישיות פורום שלא אזכיר, הזמינו אותי לטיול גיפים זריז ברמות מנשה.
התקופה אוגוסט, ועל כן התחלנו את הטיול בחמש בבוקר עד שיהיה חם מאוד (12).
אני חשבתי שמדובר בטיול, למעשה דובר על לעשות מספר עבירות קשות לכיף עד שחם מדי.
אני לא ידעתי בכלל שברמות מנשה כל העולם ואישתו מגעים לעבירות קשה.
מבחינתי זה היה יער נחמד לטיל בו. אני זוכר את אותו "טיול" כאילו היה אתמול.
נפגשים בחמש בבוקר בבת שלמה, ונכנסים לשטח.
מיד אחרי הספסלים פונים ימינה ל"עלית הספסלים" (שאז עוד היתה פתוחה).
הינו סך הכל שלושה גיפים. שני גיפים האחרים היו נעולים כפול (אבל אז לא ידעתי זאת)
למעשה אפילו לא ידעתי מזה נעילות!
מתחילים לעלות, ואז סלע ועוד סלע ועוד שיפוע צד ועוד מדרגה ענקית.
הגיפים שלפני עולים חלק ודי בקלות ואני מסובב גלגל מחליק, ולא מבין למה.
אולי אין לי נסיון, אני אומר לעצמי ?
וכמו אדיוט מושלם אני ממשיך וממשיך, ללא פחד.
מהבורות לא ידעתי באיזה סכנה אני, ומהאדרנלין רק התלהבתי יותר ויותר.
חנן ראה שאני נתקע ובא לכוון אותי. סוף סוף עליתי ואני אומר לעצמי וואלה שווה הגיפ הזה!
ואז הולכים למעלה הבא ולמכשול הבא.
ואני מגעגע פה מגעגע שם אבל עולה כמו גדול. גבר גבר.
ואז חנן ונמרוד מתיעצים ואומרים באו נעלה את ה"נ.ג"
אני בכלל לא יודע מזה, אבל מרגיש אצלם היסוס קל.
קדימה אני אומר לפני שיהיה חם מדי.
וכך עם אפס ידע, וללא נעילות בגיפ סטנדרטי לחלוטין ניסיתי לעלות את ה"נ.ג"
מגיעים, אני רואה עליה מאוד מאוד ארוכה, אבל עם הרבה פחות בולדרים ומדרגות מהאחרות.
מהבורות חשבתי שזה אפילו יותר קל ממה שעלינו עד עכשיו..
נמרוד עולה, קצת מגעגע אבל עולה. ואז בא תורי.
להזכירכם הגיפ של נמרוד נעול כפול וגם לו זה לא היה פשוט.
מתחיל לעלות נעצר ועולה נעצר ועולה.
מגיע קרוב לעץ (אולי קצת מעליו לא זוכר) ואז נעצר בשיפוע צד קל.
פה כבר התחילו לרעוד לי הברכים והבנתי לאיזה ברוך הכנסתי את עצמי.
מתיעצים מה עושים, נמרוד חושב למשוך את הגיפ מלמעלה, אבל הוא רחוק מדי, לא מגיע.
אני כבר אומר לעצמי טוב זהו נשאיר את הגיפ פה, ושיהיה מה שיהיה.
היה לי ברור שעם גיפ ללא נעילות, וחוסר הנסיון שלי, למעלה לא אגיע, ורוורס יש סיכוי מצוין שארד בגילגולים.
פתאום משום מכום, חנן מציע לי שהוא יוריד לי את הגיפ. לא האמנתי למשמע אוזני!
אני כבר היתי בשלב של לחשוב למי לקרוא לחילוץ הגיפ.
וחנן כמו גדול נכנס לגיפ ולאט לאט הוריד אותו, בזמנו זה מאוד מאוד הרשים אותי.
אז חנן, עכשיו אחרי הסיפור שלך אני רק יותר מעריך אותך, באמת.
עם הסטוריה של התהפכות ב"נ.ג" אתה נכנסת והורדת את הגיפ. כל הכבוד.

לימים התקנתי נעילות וזחל ועליתי וירדתי מספר פעמים את ה"נ.ג" וגם את המזרחית.
ובמספר רכבים שונים. וכמו כן את רוב אם לא את כל המכשולים שיש ברמות מנשה.
אבל אותה עליה ראשונה חרוטה לי במוח ולא תשכח.
אז גילתי בדרך הקשה, שעבירות קשה עם גיפים יכולה להיות מאוד מאוד מסוכנת.

[דניאל אדיב]

כנראה שהמעלה הזה נגע בהרבה ג'יפאים

גם אני עם הרבה בייצים ומעט מאוד שכל נסיתי לעלות אותו ועוד עם פורסטר 2016 רכב בודד(אבל עם חבר איתי באוטו שירד ברגע שהתחילו הדרמות, כי צריך שמישהו ישרוד לספר מה קרה פה) אגב יש סרט של כל האירוע.
ואת הרגע הזה שהרכב נעצר באמצע המעלה הדוושה של הגז כבר לא מגיבה כי התחמם הגיר
אני לא אשכח לעולם. אבל.. זה לא מנע ממני לרדת ברוורס ולנסות עוד פעמיים(כבר אמרתי מעט מאוד שכל)..
בזכות המעלה הזה אני היום עם הרנגלר שלי אבל עדיין מחפש שכל, כי הדבר הראשון שעשיתי עם הג'יפ זה לעלות את נ.ג.

נכון זה מעלה מסוכן אבל בין זה לבין לסגור אותו בגלל הסיכון נראה לי מוגזם ולא פרופורציונלי, יש לנו ארץ קטנה(מאוד!)
לא נראה לי נכון ופייר שהסגרו לנו מקומות כי הם מסוכנים.. אם יחליטו יום אחד שזיק מסוכן מדי? או עשוש?
לא כולנו מחפשים רק את הבריחה והשקט של המדבר, יש גם כאלה שמחפשים אתגרים ואקשן ולא רק טיולי כלניות..
גם לערסים, פרטיזנים וזכרי אלפא, לכולם יש מקום. אפילו לדרור ברלי(no disrespect).. גם אם לא כולם מתחברים לסאב תרבות של ספורט מוטורי אתגרי(במגבלות ישראל) עדיין זה לא לגיטימי להגביל אותנו.

יש שמברכים על הסגירה של הנ.ג, אני חושב שזה נורא ואיום.

נראה מה עוד יסגר בהמשך

- - - Updated - - -

כנראה שהמעלה הזה נגע בהרבה ג'יפאים

גם אני עם הרבה בייצים ומעט מאוד שכל נסיתי לעלות אותו ועוד עם פורסטר 2016 רכב בודד(אבל עם חבר איתי באוטו שירד ברגע שהתחילו הדרמות, כי צריך שמישהו ישרוד לספר מה קרה פה) אגב יש סרט של כל האירוע.
ואת הרגע הזה שהרכב נעצר באמצע המעלה הדוושה של הגז כבר לא מגיבה כי התחמם הגיר
אני לא אשכח לעולם. אבל.. זה לא מנע ממני לרדת ברוורס ולנסות עוד פעמיים(כבר אמרתי מעט מאוד שכל)..
בזכות המעלה הזה אני היום עם הרנגלר שלי אבל עדיין מחפש שכל, כי הדבר הראשון שעשיתי עם הג'יפ זה לעלות את נ.ג.

נכון זה מעלה מסוכן אבל בין זה לבין לסגור אותו בגלל הסיכון נראה לי מוגזם ולא פרופורציונלי, יש לנו ארץ קטנה(מאוד!)
לא נראה לי נכון ופייר שהסגרו לנו מקומות כי הם מסוכנים.. אם יחליטו יום אחד שזיק מסוכן מדי? או עשוש?
לא כולנו מחפשים רק את הבריחה והשקט של המדבר, יש גם כאלה שמחפשים אתגרים ואקשן ולא רק טיולי כלניות..
גם לערסים, פרטיזנים וזכרי אלפא, לכולם יש מקום. אפילו לדרור ברלי(no disrespect).. גם אם לא כולם מתחברים לסאב תרבות של ספורט מוטורי אתגרי(במגבלות ישראל) עדיין זה לא לגיטימי להגביל אותנו.

יש שמברכים על הסגירה של הנ.ג, אני חושב שזה נורא ואיום.

נראה מה עוד יסגר בהמשך

[mugi8675]

תחילת האלפיים, טיול פסח לצפון שיוצא מכרכור. בחבורה ויטארה דור ראשון וג׳ימני כנ״ל. בויטארה זוג מערד. מגיעים מתחת לנ.ג. הבחור מסתכל ואומר, זה כלום. אצלנו השבילים תלולים יותר (הוא גם אמר את זה על השביל אש שעולה מערבה משם). מניע ועולה כמו כלום בשביל המזרחי ואח״כ יורד. לדעתי היה מעקף למדרגה לקראת הסוף. לא נעים לי, גם לאישתי לא, היא ירדה, ועליתי עם הג׳מני (אבל פחדתי לרדת וירדתי מסביב).

אין שכל אין דאגות...