כמה באמת עולה לנו להחזיק סיקס...או ...

[מאיר רוטברג]

מסתכל ,קורא, מעיין

ולא רוצה להגיב ,
אחרת אצטרך לעשות חשבון אמיתי להוצאות,
ואני בטוח לא אוהב את החשבון
למרות שאני מעריך בין 100 ל120 k

[ניר ל]

ההוצאות הגדולות לא "החלו" ברגע מסויים,

אני לא מכיר הרבה ג'יפים שנמכרים במצב חדש, תמיד יש השקעה בהתחלה, אם זה על החלפת צמיגים או מצבר וכו', מהר מאד אתה מגיע להוצאה של כמה אלפי ש"ח שלא מעלה את שווי השוק של הרכב באגורה.
אז אתה צריך לקבל החלטה אם למכור או להמשיך להשקיע - אצלי זה קרה אחרי הנזק במעלה יאיר - אם לא הייתי מתקן הייתי יכול למכור אותו ב5K גג (ולזרוק לפח 10K שהושקעו), אבל אז כבר החלטתי שזה הרכב בשבילי ושאני אשאר איתו יותר משנה. מחליטים בתנועה, מי שמתכנן יותר מדי רחוק לא יעמוד בזה כי התנאים משתנים.
אני לא מבין מה כ"כ יקר ב 8K בשנה, השקעתי בגראנד שלי כבר 27K בתוך חצי שנה ואני לא מדבר על אגרות ביטוח ודלק. אם אני אחזיק אותו 4 שנים ולא יהיו לי השקעות נוספות, אני אוכל להתגאות ב 8K בשנה (אני מוכן לחתום על זה היום) ובואו לא נדבר על ירידת ערך ...
תאמינו לי, בכסף אני מבין. מי שמדווח על פחות מזה - או שאין לו מספיק נסיון מתמשך (היה לו מזל להיכנס בזמן ולצאת בזמן), או שאין לו יכולת להעריך , או שהוא נוסע במה שאני מכנה "גרוטאה" והוא מכנה "ג'יפ".

[yogibear]

ההוצאות הגדולות לא "החלו" ברגע מסויים, אתה צריך לקבל החלטה אם למכור או להמשיך להשקיע .

האמת, לפני כמה חודשים העלתי את ההודעה הבאה במועדון CJ, כבר אז חשבתי האם צריך להמשיך ולהשקיע, מתי אתה אומר לעצמך STOP ? כפי שארז כתב, אצלי מקדם ההנאה גובר על ההגיון הבריא. אינני מתכוון למכור את ה CJ בקרוב, ומקווה להיות במחיצתו עוד שנים רבות.

יישור קו, כולנו נדרשים למונח הזה מפעם לפעם.
בימים האחרונים, התחלתי לעבור סביב הג'יפ ולראות מהו יישור הקו הנדרש. התוצאה אינה משביעה רצון, אבל בניגוד לעבר את רוב הדברים אעשה בעצמי, כי חלק מהדברים נעשו ע"י "בעלי מקצוע" והעבודה נראית בהתאם, כלומר צריך לעשותה שוב.
כמובן שיש סדרי עדיפויות של מה קודם למה, אך לדעתי באופן כולל זו ההשקעה בג'יפ כדי להביאו למצב הרצוי :

מתלים: 4 בולמי זעזועים חדשים, ערגול כל הקפיצים , וכשיהיה כסף בניית מע' קפיצים חדשה במתל"מ.

גומיות לבודי : החלפה למקוריות עם תותבים.

בלמים: החלפת כל צינורות הבלם הגמישים : 2 קדמיים + 1 אחורי. שיפוץ קליפרים קדמיים + משאבות אחוריות בתקווה שהבוסטר והמשאבה הראשית תקינים ולא יהיו הפתעות.

סרן אחורי: החלפת מיסבי סרנים +אטמים + צלבים + 2 U יוקים.

סרן קדמי : פרוק והרכבה מחדש של מיסבי הגלגל וסגירה לפי מומנט נכון ולא לפי רגש, החלפת צלבים קדמיים לצלבים שניתן לגרז באיזשהו אופן . מציאת מגביל מהלך לסרן (במפ סטופ עם בורג אחד שנוסף ל 2 הבמפ סטופ בצדדים אין להשיגו ביאנוביץ)

הגה : החלפת מיסבי ההגה בקיר האש, החלפת פעמון.

חשמל : מיתוג מחודש של זרקורים. ניקוי המערכת מכל עשרות החוטים שלא מחוברים לכלום. החלפת תיבת הנתיכים הקיימת לתיבה נורמלית , ואולי הזמנה של צמה חדשה מארה"ב , כי במצב הנוכחי, אין לי שום סיכוי לעלות על תקלה ולגלות מהיכן היא נובעת. הכנסת חוטים לתוך תעלות .... וקויל חדש (למרות שאין שום בעייה בקויל הנוכחי אבל לפי צורת החיבור שלו אני צופה בעיות ...)

מנוע : החלפת תושבות מנוע . והחלפת פילטר שמן לפילטר סופה.

קרבורטור : העפת הפילטר הפתוח, מציאת מתאם לפילטר אוויר מקורי + צינורות גמישים + מסנן אוויר מתאים.

כיסאות: החלפת 2 הכיסאות הקדמיים .

מערכת הינע : החלפת כל השמן לשמן 80W90 איכותי. השלמת בורג גשר גיר.

שונות: החלפת 2 קשתות ההתהפכות + בניית 2 מפזרי לחץ חדשים. פחחות כללית + צבע .

אביזרים: רצועות גרירה, כננת - תיקון סולנואידים, החלפת אנקול הגרירה מקבוע לנשלף, כי נמאס לי לעדור איתו את הקרקע .

פגושים: צינורות בצד הרכב להיי ליפט (רוקרפאנל אולי ... אבל לא בטוח ).

תגידו, המצב אצלי כ"כ גרוע ???

מעבר לזה, אני בטוח שיש עוד דברים שלא חשבתי עליהם, אבל ... זו התמונה הכללית. המון עבודה והמון המון כסף... אהה כן... אני הולך לגזום את כל העצים בסביבה , אני משאיר רק שיחים ... כי אם זוגתי תקרא את ההודעה .... אני תלוי על העץ הכי גבוה בסביבה ...
_________________

[יוני5]

נו טוב, גם אני אתרום קצת.

הרכב הראשון - ניסאן טראנו, 98, חדש מהחברה. היה ברשותנו עד 2001, שימש רכב יומיומי של אשתי שתחיה.
הוצאות בלתי מתוכננות: צינורית קלאץ' וזהו.
עם הרכב הזה טיילנו בכל מקום, לבד, ללא חשבון, עם הקפיצים והבולמים המקוריים. כן, גם צמיגי הכביש היו מקוריים.

הרכב השני: סופה שנת 93, נקנתה ב2001. אז כבר היה אינטרנט, ובחור שחשבתי שמבין מאוד (רן סופה למי שזוכר) בא איתי לבדוק סופות.
הגדרתי 40K ש"ח.
בדקתי אחד 94, מצב מצויין, ללא חלודות, נטלו נעילות אבל עם כננת, קבינה יפיפיה ומושקעת, אבל 45K - נפסל (איזו טעות).
קניתי את שלי, 93, לפי ההמלצה.
בסך הכל יש לי רק מילים טובות להגיד עליה.
מה הוחלף?
צמיגים, נאקלים, צלבים, תוקן רדיאטור, קפיצים, בולמים, ועוד אי אלו הרבה דברים.
מה הוסף? נעילות (שעם הקדמית, ARB אכלתי חרה, והרבה), מזגן אחורי, כננת (שעברה הלאה) ועוד אלף ואחד דברים. בסך הכל חזרה על גרר פעם אחת (או פעמיים), התקלקלו פה ושם דברים, חלודות הציצו, תקלות מתקלות שונות, אבל בסך הכל, טפו טפו טפו, היתה בסדר. אם כי הוצאות, לא חסר כידוע.

הרכב הבא (הנוכחי) היילקס 95. מה התקלקל? אלטרנטור, וצלב בדריישפט.
מה הוחלף? צמיגים, מצברים וזהו לדעתי.

מה המסקנה? לקנות רכב כמה שיותר תקין ומדוגם.

יוני5
יוני5

[סוזי המשתוללת]

ניר
משום מה נראה לי שההוצאות אצלך חריגות ביותר אבל זה כנראה קשור גם לעובדה שאתה כנראה אובר פדנט
אין לי אמנם סיקס וגם כשאני קניתי את סוזי לפני 11 שנה שילמתי עליה מחירון
אני יכול רק לאחל לעצמי שכל רכב שיהיה לי (כולל הטרופר ) יהיה זול לאחזקה כמו הסמוראי
בעלויות התחזוקה אני לא כולל את ההתהפכויות איתו כי לא אני שילמתי את החשבון :-P וכשכבר התהפכתי ולא היה מי שישלם עשיתי הכל בבית עם חברים בעלות מצחיקה של ניירות שיוף /דיסקים/מרק פחחים
בגדול היה לי הרבה מזל כי תמיד הצלחתי לגרד חלקים בלי כסף אבל גם אז אלו לא היו דברים גדולים
כמו שכבר כתבת עיקר ההוצאות הן על מייסבים ומחזש"ים ואלו אכן לא זולים בלשון המעטה
עד היום החלפתי פעם אחת סט מייסבי קורונה פניון 5 פעמים מייסבי גלגל אחוריים 3 פעמים מייסבי גלגל קדמי 3 פעמים מייסבי קינג פין
המנוע המקורי משך 380000 ק"מ והוחלף באחד מפירוק שעלה 2500 ש"ח
לפני כן עשיתי לישן ראש מנוע 350 ש"ח הראש ועוד 700 בערך המסביב (משאבת מים/טיימינג/וכו' )
גם המנוע החדש קיבל צינורות מיים חדשים מקוריים (סתם יקר) ורצועות מקוריות (כנ"ל) ועוד אי אילו אקסטרות כ1200 ש"ח
פעמיים הוחלף קלאץ כ500 ש"ח כל אחד
קפיצי עלה נשברו בלי סוף אבל כי תמיד הרכבתי ישנים אחרים שקיבלתי בחינם
גם בולמי זעזועים קימבנתי מרכבים אחרים בחינם
החלפתי פעמיים פנסים אחוריים כ800 ש"ח הכל ואז למדתי שיש ב30 ש"ח קומפלט
שיפרתי את הטרנספר בעלות של 450 דולר ולפני כחודש שיפצתי אותו בעקבות חשד מוטעה 1000 ש"ח
נעילות דיפ 330 דולר לשתיהן
צמיגים אחת ל3 שנים בממוצע
הורכב מזגן 700 ש"ח
נרכש מאוורר חשמלי 150 ש"ח
הוחלף אלטרנטור בדרום הרחוק 500 ש"ח (יש לי דוד חשמלאי כך שבד"כ לא עולה לי תיקון סטרטר אלטרנטור)
מצברים הוחלפו כ3 במהלך חיי הרכב כ1400 ש"ח
הוחלפו כ 10 צלבים במשך חיי הרכב תמיד מקוריים 200 ש"ח לאחד
הוחלף האוזינג סרן קדמי 800 ש"ח
הוחלפו יוקים גלי הינע500 ש"ח
בלמים שוטף כ250 ש"ח ל30000 ק"מ
החלפת משאבות בלם אחוריות 120 ש"ח

הרכב ניקנה ב28750 לפני 11 שנה והיום במחירון שווה בערך כ14000 (הרכב שווה יותר מפורק מאשר חי :grin: )

אין הרבה רכבים שעבדו קשה כמוה ועלו כל כך מעט
שלא לדבר על תצרוכת דלק ממוצעת של 1/9
וכמו שאתה רואה ניר עדיין לא הגעתי למחיר הרכישה

[gooja]

הדיסקו, הוא אותו סיפור, רק שהתפכחתי ממנו מהר. מהר=שנה אחת.

בשנה אחת, שופצה משאבת סולר, משאבת ואקום, בוסטר לבלם,
מחז"ש בין הגיר לטנספר, וחידוש האוזינג שהתפורר, ראש מנוע, אטם ראש,
מכסה שסתומים שנסדק, צמיגים, מיגון סף אצל ארז, מיגון דיפרנציאל אצל ארז,
המון תיקונים קטנים, מנגנוני דלת, חלון, חיווט חשמל לאור אחורי, מלא צינוריות
שנקרעו סתם, וצינורות מים שהתאבדו.

אני עדיין חושב, שסגנון נסיעה אגרסיבי יחסית, הוא זה שגרם לדיסקו לחלות ולמות.
בשורה התחתונה: נקנה ב 60, תוקן ושופץ ב 25, נמכר ב 42. מכרתי כי לא הסכמתי להשקיע בו יותר.

הג'ימי לעומת זאת, שימש אותנו שנתיים וחצי. שנה כרכב טיולי שבילים, ושנה וחצי כפרייבט של אשתי. נמכר ב- 4,000 פחות ממה שקנינו, המחירון ירד באותה תקופה ב 9,000. השקענו בו כ- 10 במהלך השנתיים: היפוך הנדנדות של העלים, מיגונצ'יק, שיפוץ גיר, טיפולים שוטפים.

מאחר והוא "לא ממש ג'יפ", לא התנהגנו אליו באגרסיביות, והתוצאה בהתאם.

מי שקונה סיקס, נוסע באגרסיביות. בדרך כלל. זה מתבטא בתיקול מכשולים מהיר יותר מסתם יפנומטית, ולקיחת סיכונים של "ננסה, מקסימום לא נעבור וימשכו אותנו לאחור", סיכון שבעלי לנד קרוזר ב 300 אלף ש"ח, לא לוקח.

עד שקניתי רכב שטח, לא ידעתי לפתוח מכסה מנוע. היום זה חלק מההנאה, חלק מהתחביב.

לגבי הפאג'רו, ימים יגידו.

אפי צ.

[asafk]

אני אתחיל, בשביל הפרופורציות, בניבה שהייתה. נקנתה ב9500, נמכרה אחרי שנתיים ב6500 (לא ביקשתי מחיר- שאלתי את הקונה כמה הוא מוכן לשלם, זה לא ממש שינה לי כמה זה יהיה, וזה היה הסכום).
מרגע הקניה, ואפילו לפניה, היה ברור לי שהרכב הוא לתקופה מוגדרת, זול, וצריך להישאר זול. זה אומר שיש דברים שלא מסדרים- כמו פחחות (בית שימוש). מייד כשקניתי את האוטו פירקתי לו את כל מערכת החשמל והחלפתי את החוטים הרקובים בחדשים, מחדש על הדרך בעזרת ספריי מגעים היכן שצריך והלחמות פלסטיק במקומות אחרים גם את המתגים. צמיגים חדשים (350 ש"ח כל אחד), קופלונג חדש, צלב חדש, תפוחים חדשים לפרונט, ידית בלם חניה חדשה, צינורות בלמים - הכל הסתכם בערך ב2000 ש"ח, כולל אישורי מוסך לטסט על חלק מהדברים. ואז הלך הגיר (טוב, שנה נסעתי רק עם שלושה מתוך חמישה הילוכים, אבל אחרי טיול שלם רק בהילוך שלישי, החלטתי להחליף גיר). 2500 ש"ח גיר משופץ ועם אחריות כולל עבודה. על הדרך גם נכנסתי לפחח שירתך טלאי על הרצפה איפה שהטרנספר קרע אותה. עוד 150 שקל. בין לבין קניתי ביחד עם חבר ב1500 שקל עוד ניבה שלמה עם מנוע תפוס, שבעבודה של לילה אחד פורקה להרבה קרטונים עם חלקים. כששרשרת הטיימינג התחילה לעשות רעשים, החלטתי לא לסדר אותה- נראה מה יהיה... אחרי כמה חודשים אכן לקחתי את הראש והשרשרת מהניבה המפורקת, שיפוץ (500 שח), סט אטמים (150 שח), שני סופי שבוע של עבודה- ויש לי ראש חדש. בשנתיים האלה נסעתי עם הגרוטאה באופן יומיומי ולטיולים... ההשקעה הראשונית בלסדר מה שהיה צריך לסדר השתלמה.
זו היתה הקדמה- על מנת שיהיה מובן שהתרגלתי לרכב זול מאוד לאחזקה, בלי לוותר על השימושיות שלו.

ואז, העלאה רצינית בשכר (הכפלת השכר, למען האמת) הביאה אותי להתלבטות של 40 אלף ש"ח. היה לי ברור שזו תהיה סופה, ואחרי הרבה סופות שראיתי קניתי ב40 אלף סופה 94, קצרה וסגורה, במצב טוב, עם טרנספר מחוזק (241), רנצ'ו 9000, הגבהה קטנה וסרן קדמי עם צלבים מחוזקים, אבל עם פחחות בעייתית, בודי ליפט, גיר גמור וצמיגים ישנים מדי.
היה לי חשוב לקנות רכב שאפשר לטייל איתו מייד- בלי להעמיד אותו ליישור קו, ושילמתי על זה מחיר לא נמוך (לזמנו, היום היא היתה נמכרת ביותר מזה, מוזר... ) בקניה.

יישור הקו ההכרחי כלל החלפת גיר (4000 ש"ח) החלפת שני צמיגים (שניים נוספים הוחלפו לאחר מספר חודשים, סה"כ 580 ש"ח לצמיג), ניקוי מערכת החשמל בעבודה עצמית, החלפת מושבי העור החשמליים למושבים של רנגלר (תרומה), הרכבת מושב אחורי מתקפל של בסטופ (עוד תרומה), דיפון פנימי עם פלציב (עשרות שקלים), בנייה מחדש של פנל המזגן/ רדין (עבודה עצמית, חתיכת אלומיניום וDCFIX שחור). בנסיעה לארה"ב הבאתי איתי זרועות מתנתקות למייצב (60$) ובנסיעה אחרת נעילה אחורית (2000 ש"ח). משאבת מים שהלכה לעולמה הוחלפה גם היא במשהו סביב ה400 ש"ח. המכה הגדולה היתה כשגיליתי באיחור שכאשר הרכב היה במוסך מסויים לצורך העברת טסט, הוחלף לו הסרן הקדמי- מהסרן שהיה במצב מצויין ועם צלבים מחוזקים, לסרן עם נאבות גמורות, בולג'וינטים גמורים, וצלבים רגילים (כן, גנבו לי סרן ולא שמתי לב. גם אתם לא הייתם שמים לב, אז שקט). בטסט הבא כל אלו הוחלפו בעלות של כמעט 3000 ש"ח, כולל עמלה ל"עמיל רישוי" שטיפל בהעברת הטסט בזמן שאני הייתי בחו"ל. אגב- אם הייתי יודע שזה יגיע לעלות הזו, הייתי מחליף סרן קומפלט מסמו, אבל הייתי בחו"ל וחבר טיפל בעניין. השקעה אחרת היתה בניית רוקרים וקורה אחורית (מתחת לדלת) חדשים ב2000 ש"ח כולל הכל... וזהו, בעצם. לא נורא בשביל שנתיים, אבל גם לא זול במיוחד. וכן- מדובר בסופה טובה ואמינה, שבכל זאת עלתה כמה אלפי שקלים לשנה... מה שכן- בגלל ההשקעה שהיתה בהתחלה ולא תוך כדי, סה"כ נהניתי מסופה טובה ואמינה, כזו שאפשר להניע אותה ולצאת לשבוע במדבר בלי לחשוש גם אחרי חודש שהיא עמדה בחניה מאז הטיול הקודם. נשאר לי רק לדמין מה היה אם הייתי קונה את אחת מהנבלות שראיתי לפני הקנייה של הסופה הזו...
כשהחלטתי למכור ביקשתי 40 אלף- נראה לי הוגן, בזמנו. אחרי כמעט שנה של נסיון למכור, היא נמכרה ב29000... שבוע לפני הטסט.
מה המסקנה? אי אפשר לצאת בעלויות של ניבה כשקונים סופה. אי אפשר לצאת עם עלויות של פרייבט בכל מקרה, וככה או ככה, קניה חד פעמית של צמיגים, לדוגמה, יכולה לשנות את כל התמונה (וכיוון שזה קורה פעם ב3-4 שנים, זה משהו שסביר שיקרה במחזור החיים של הג'יפ אצלכם). אם הייתי מחזיק את הסופה עוד שנתיים, העלות לשנה היתה נמוכה בהרבה מעצם זה שהיא היתה מתחלקת על יותר שנים, למרות שסביר שכבר הייתי משקיע בפחחות (או פותח אותה), וזה גם עולה כמה אלפי שקלים... אבל אי אפשר לתכנן על תקופה של יותר משנתיים כשקונים ג'יפ. לך תדע מה יהיה... אחרי התקופה הזאת (שבה גם מסדרים כל מה שצריך)- בכל יום שעובר העלות יורדת.

אסף.

[ניר ל]

השרשור הזה לא נערך סתם בפורום CJ,

גם לי היה סמוראי ישן במשך 4 שנים, עשיתי לו חצי אוברול במוסך, חצי גיר בבית, החלפתי מייסבי קינגפין וגלגל קדמי, החלפתי צלבים ועירגלתי קפיצים+ הוספת מאיות, עלה לי סה"כ 5K במשך 4 שנים ונסע יותר ק"מ משהסיקס נסע במשך 8 ולא מעט התעללות. מחיר הקנייה היה שווה בערך למחיר שהיה שווה בעת המכירה.

כלי רכב אחרים הם לא דוגמה להשוואה כי :

לא הורכבו בתע"ר
לא שירתו מוסדות צבא/משטרה
בממוצע הם יותר צעירים ומטופחים
הם לא עוברים שינויים ביחס למקור

CJ או אפילו סופה, זה סוג של לגו שעבר בירושה מספר דורות. הורכב ברמת הרכבה וגימור נמוכה ביותר, נאנס ע"י מס' גדודי גולני/ מג"ב, עבר מס' דורות של הזנחה בידי תפרנים, עבר שינויים ברמה כזאת או אחרת, עבר טבילות מים ובוץ מבחוץ ומבפנים. אני לא חושב שיש עוד משהו דומה לזה.

יוני, הסופה שלך הייתה גרוטאה, השקעת בה לא מעט והיא נשארה גרוטאה, אם ההילקס יעבור לידיים של חנן, אני מניח שהוא כבר ימצא מה לתקן בו.
שמוליק, סמוראי הוא אחד מפלאי הבריאה לדעתי.
על ל"ר הבעתי את דעתי בתחילת השרשור - זה רכב שמציג כל רכב אחר באור חיובי.

אפשר להחזיק רכב בתחזוקת שבר, למכור אותו לפני שנכווים ולהיות משוכנעים שהוא דווקא היה בסדר.
אפשר להיות חכמים בקנייה ולקנות רכב שהוא באמת בסדר.
אפשר לקנות בזול ולהישרף , זה מה שקורה לרובנו, אין שום קשר לזה שאנחנו נהנים מההתעסקות.

[הצפרדע]

פשששששששששש, איזה שרשור מאזוכיסטי.....:mrgreen:

[ניר ל]

רצ"ב דוגמה קלאסית ליום בחייו של סיקס.
הייתם קונים את הרכב הזה אם הוא היה למשל "פאג'רו" ?

[ניר ל]

ד"א, הבעלים של הסיקס שבתמונות, נהג להחליף את כל השמנים בסרנים אחרי כל טבילה כזאת, אני לא מניח שיש עוד מישהו שנוהג ככה, מה שלא מנע שיפוץ סרן אחורי ושיפוץ גיר, בטח שלא קורוזיה בחיווט החשמלי. אם הרכב היה נמכר לפני שקרסו המכלולים וללא ניקוז המים מהסרנים - הבעלים הבא היה נאלץ לשפץ שני סרנים וגיר רק בתור סיפתח...
גם בג'יפ הזה שהיה עליו את אותו פז"מ כמו שלי בערך, שופץ מנוע, הוחלפו צמיגים ומצבר לפחות פעם אחת, סרנים וגיר שופצו, קפיצים עורגלו, נוספו נעילות וכננת, הורכבה מערכת הזרקה, הוחלפו גלי הינע ומוטות היגוי, הורכב מדחס ניפוח,רדיאטור, בקיצור - הרשימה מופיעה בסיכום של חנן, רק ששם יש הפרדה בין סתם בלאי לבלאי שנגרם כתוצאה מרשלנות עצמית . אני לא מבין מה ההבדל בין רשלנות עצמית לבין רשלנות של הבעלים הקודם - התוצאה אותה תוצאה וההשקעה אותה השקעה.
ההבדל בין ההשקעה בג'יפ הזה לשלי היה בעניניי קוסמטיקה (מצב פנימי וחיצוני, ברזנט), מתלים שטופלו בעירגול ולא בהחלפה, צמיגים, וזהו בערך רק שהצגת הדברים היא שונה.

להבדיל - את ההשקעה בגראנד אני יכול לתאר בשתי דרכים :
א. השקעה של 27K.
ב . הוצאות - 0 (בחיי, אפילו טיפול בוצע שבוע לפני הקנייה)
טיפול מונע - החלפת רצועת מנוע 90 ש"ח.
שיפורים - 27K החלפת גלגלים, קיט מתלים, נעילה אחורית,טרנספר 242 ,קולר גיר.

המתלים היו גמורים - אבל ממילא רציתי להחליף אותם ל 4.5".
הדיפ' האחורי שרק - אבל ממילא רציתי נעילה.
הצמיגים היו גמורים - אבל ממילא רציתי צמיגים במידה שונה.
הרי גם אם כל הנ"ל היה חדש הייתי מחליף.

[דרור ברלי]

הסיקס הראשון שלי היה הג'יפ הכי סקסי שאני מכיר עד היום - CJ5 פתוח מודל 78 מתוצרת מתמ"ר-חיפה, מנוע 258, גיר 3 הילוכים, צמיגים 31, יחסי העברה מקוריים בסרנים 4.10... הוא נראה טוב, הוא נסע טוב, ואני התאהבתי בו עד כלות. מכרתי מכונית כביש מהירה וטובה שאהבתי (אלפא-סוד משופרת) וקפצתי בנפילה חופשית משכרת אל תוך בור ללא תחתית. 12K שילמתי לבחור נחמד מפ"ת עבור הנבלה, ומאז לא רשמתי את ההוצאות, למרות שחלק מהסכומים שהוצאתי אני כן זוכר. אבל אלוהים עדי, הן היו כבדות. האוטו הזה לימד אותי הכל דרך הכיס, ודרדר את מצבי הפיננסי לתהומות שלא נודעו, אבל אהבתי אותו. ככל שהוא התעלל בי כן גברה אהבתי אליו. היה בו משהו.

הייתי נשוי לו ארבע שנים, במהלכן גרם התיפלץ לנטישתן של חמש חברות שקינאו בתשומת הלב שהוא דרש, וקיבל, לטענתן על חשבונן... וכנראה שהן צדקו. אם מישהי מהן היתה יודעת כמה כסף בלע החבר על ארבע-על-ארבע הזה, היא בוודאי היתה בורחת הרבה קודם.

בהתחלה הוא כאמור נסע טוב, והמצב הנדיר הזה נמשך משהו כמו שבוע. רעש אימים מתכתי מכיוון הסרן האחורי בתחילת נסיעה לימד אותי את השיעור הראשון - יש לי סרן אחורי מקולל שנקרא AMC20, כזה שנראה גדול וחזק ובפועל - נבלה סרוחה עם ציריה ונאבה נפרדות, שצריך להדק היטב עם שרירים של שוורצנגר, אבל ברגש של פסנתרן אומן, מה שנקרא רגישות ונחישות. מעטים מבין מכונאי ישראל ידעו את המלאכה ונאבות נגרסו בתדירות של אחת לכמה חודשים.
בינתיים ירד עלינו חורף ראשון ורפד תל אביבי בעל שתי ידיים שמאליות תפר לנו תמורת 1.3K ברזנט מדובלל, שמעולם לא היה מתוח ומעולם לא ממש התאים... לצורך המדידות וההתקנה הג'יפ ישב אצלו בחצר כמה ימים, מספיק כדי שגנבים זריזים יפרצו בלילה, ירוקנו את הרפדיה מכל דבר בעל ערך, ויותירו את הג'יפ המסכן על גחונו, ללא גלגלים... כן כן. תחילת שנת 90, רוב הסיקסים נסעו על ג'נטים מקוריים, צמיגי 31 על חישוקי אמריקן רייסינג עלו לא מעט, ואז - מי שרצה "גלגלים רחבים" ולא היה לו מספיק כסף לרכוש אותם, שקל תמיד את אופציית "10 דקות פחד" והנה לך סט גלגלים... לי היה ביטוח מקיף.
כמה חודשים עברו על כוחותינו בשקט יחסי, עד שהגיר נתפס בהילוך שני. "בעל מקצוע" פירק את הגיר ושיפץ אותו - 0.8K היו לא מעט כסף בסוף שנת 90. גניבת הגלגלים הותירה צלקת בג'יפ - הגנבים הרימו אותו מגשר הגיר, וזה התעקם מעט, אבל מספיק כדי שהדריישפט הקדמי ידפוק עליו - מסגר חמדן סידר את זה תמורת 0.25K. שוב כמה חודשים של הפסקת אש, פה ושם קצר קטן, כאן איזה נזילה, לא משהו נוראי. בינתיים החל המנוע לצרוך שמן, וכוחו לא היה עוד במותניו. הבנתי מה הולך ליפול עלי, ובהשלמה שקטה עם הגורל משכתי איתו עוד עוד עד שהוא נעצר, ומאן עוד לזוז. לא הבנתי אז מימיני ומשמאלי, מוסכניקים ממולחים הציעו לי הצעות מגונות - מנועים מפירוק, מיבוא, משיפוץ, מהדודה של האח שלי, אפילו מנוע גנוב הוצע לי במחיר מציאה. אני לא רציתי למכור את הג'יפ והחלטתי על אוברול. הבלוק התגלה כלא ראוי לחריטה נוספת (אוברסייז מקסימלי וסדק), אז קניתי בלוק משופץ (0.9K במחירי קיץ 91). כל שאר החלקים (הכל חדש) + עבודה אצל אחד הגורואים דאז, והחשבון הרקיע ל-4.2K (חוץ מהבלוק, כן?)כן. ..ומה עם מע"מ?... כן. תוסיפו גם מע"מ...
אבל עכשיו הייתי מסונוור. סיימתי את ההרצה והג'יפ היה פנתר. רוצח. מנוע 258 משופץ כחדש בלי לעגל פינות ובלי לחפף על אוטו קטן וקל כזה נותן המון כוח וביצועים, ואני הסתובבתי איתו בחולות כמו טווס. בינתיים החלפתי לו מאייד כי נפל לי אחד כפול וגדול ומשופץ לידיים ב-0.2K, עוד 0.2K לסעפת תואמת, וכמי שנכווה לא אחת מבעלי המקצוע, כבר הרכבתי הכל בעצמי. ראו זה פלא - הג'יפ הניע ונסע ואפילו טוב עוד יותר. נסע טוב, אבל כבר לא נראה ככה. כמו כל ג'יפ ישראלי, החלודה אכלה בו בכל פה, ואני שלא יכולתי לראות את אהובי בקלונו, הכנסתי אותו לאחד ממכוני היופי שמול איצטדיון בלומפילד. 1.8K וכמה ימים אחר כך, והוא נראה מושלם וזוהר בצבע צהוב-אורנג' AR124 של אלפא-רומיאו, הצבע היפה ביותר שאפשר לצבוע בו מכונית. רק הסתיימה עבודת הקוסמטיקה, וסדק מכוער החל להיפתח לאורך התפר בשתי קורות השילדה הראשיות... מחלה מוכרת ב-CJ. מסגר רכב זקן וחביב ביפו פתר את זה תמורת 0.2K... כסף קטן.
בין לבין - זה ג'יפ שנסע המון ועבד קשה. הוא היה רכב יומיומי, טייל לכל חור בארץ, טיפס במעלות, טחן דיונות. ועל כן היה לחביבנו בלאי מוכר ורגיל של CJיים (בלמים, צמיגים, קפיצים ששקעו ועורגלו, תיבת הגה שקרסה, תפוחים, בולג'וינטים, שוב פעם נאבה מאחור, רדיאטור, עוד נאבה מאחור, שוב תפוחים, משאבת מים, שוב פעם גיר ושוב בלמים, ושוב הנאבה המקוללת וכמובן ההוצאות השוטפות הרגילות - הון תועפות על דלק, ביטוחים, מאכערים, הורדה אחת מהכביש...) ואני רק אהבתי אותו יותר ויותר. אפילו זו שהחליטה להתחתן איתי (היא עוד תצטער על זה) אהבה אותו, אבל בהבזק הגיון של רגע החלטנו שהדבר האחרון שזוג צעיר צריך זה את הנטל הפיננסי הזה. הג'יפ הזה סבל מתסמונת שלא נתקלתי בה בג'יפים אחרים בהמשך - כל מערכותיו כבר שופצו/הוחלפו ברוחב לב ולכאורה מצבו היה סוף-סוף מושלם שבמושלמים, אבל הוא לא הפסיק להתקלקל שוב ושוב. אחרי שנטחן דיפרנציאל קידמי, החלטנו שנמאס. עד כאן. 17K קיבלתי עבורו מחבר שהיה מאוהב בו מזה זמן רב, וחטף אותו לפני שאתחרט, למרות רעשי הגריסה האיומים מהסרן הקדמי.
בכסף שקיבלנו תמורתו רכשנו ציוד לסטודיו (מחשבים, מדפסות, סורק) והתחלנו לעבוד ולהרוויח בחזרה את כל מה שהנבלה גזלה מאיתנו. נסענו בחיפושית, התאוששנו כלכלית מקללת הג'יפ הצהוב, החיים נראו יפים אבל אני לא יכולתי בלי הג'יפ. ההמשך יבוא...

[דרור ברלי]

"... יאללה, בסדר. תמצא לך ג'יפ ותרד לי מהוורידים".

לא בכל יום אשה נשואה שלא מעשנת כל מיני דברים טובים ולא נוגעת באלכוהול, זורקת לבעלה משפט כזה. במיוחד כשהיא יודעת היטב שארבעת הגלגלים שיעמדו עוד מעט-קט בחנייה לא יהיו מחוברים לפאג'רו אוטומטי מפנק ויוקרתי או טרופר מרווח וממוזג למשעי. אשתי דאז ידעה היטב לחשב כמה תעלה סידרת טיפולים פסיכיאטריים לשנינו, וכל ג'יפ, אפילו CJ, נראה לה כהשקעה כלכלית נכונה יותר מאשר ספת הטיפולים של השרינק.
השנה היתה 97' ואת עיניי צד CJ8L ארוך פתוח מודל 89', יוצא מג"ב משופץ ויפה עם צמיגים 31, ג'נטים 8 אינץ' לבנים, אחרי פחחות וצבע ירוק זית מיטלי, וברזנט אפור בהיר חתיכי ומתוח היטב. הוא היה מה שנקרא "ג'יפ מסודר" עם מכניקה מצוינת, והעיקר - עמד למכירה במקום אמין: אצל איש יקר בשם אבינועם אשכנזי ממוסך ד"ר ג'יפ בחולון. נסענו אז בחיפושית שהיתה משופרת ומהירה ומאוד יפה ושמורה, ועל כן נמכרה תוך כמה ימים בודדים לבחור רוסי, מהנדס מכונות שידע להעריך את האיכות והביצועים שלה והיה להוט לשלם עבורה מחיר ממש טוב.
בוריס נתן לי חבילה עבה של שטרות, העברנו בעלות והוא לקח את החיפושית, אבל לא הסכים להקפיץ אותי למוסך של אבינועם. פחד שאני אתחרט. ממש ככה.
אני לא התווכחתי כי פחדתי שהוא יתחרט... הייתי צריך את הכסף הזה בשביל לקנות את הג'יפ. אז הלכתי ברגל עד תל-גיבורים והבאתי הביתה את הג'יפ הירוק.
הג'יפ הזה כבר היה הרבה יותר טוב מקודמו ולא התקיל אותי בצרות גדולות מדי. אחרי חודש נשברה השטנגה של הקלאץ' - צרה קטנה ומעצבנת שידועה לכל בעל CJ. כסף קטן באמת. החלפתי לו מושבים קדמיים למושבי סוזוקי באלנו נוחים מפירוק (0.5K), הרכבתי בו רדיו-טייפ וזוג רמקולים ישנים, ומושב אחורי רוחבי של רנו אקספרס (0.2K) החליף את זוג דרגשי האורך של מג"ב. בהמשך שופץ מיכל דלק שהתגלה כרקוב (0.5K) ודיפרנציאל קידמי שנטחן לגמרי (קורונה ופיניון וסטליטים ומיסבים וכל מה שהיה בפנים, ועל הדרך גם צלבים קדמיים ובול-ג'וינט אחד - כל החבילה גזרה לנו מהכיס 1.8K). אחר כך עלה ראשי באחד הקפיצים נשבר (0.2K) סט צמיגים חדש ומצבר. וזהו. בניתי לו כל מיני מתקונים והתעסקתי בו בשביל הכיף כמו שעושים בכל ג'יפ, אבל באמת שלא היו הוצאות נוספות פרט לדלק ולעשרות שקלים בודדות בכל פעם על דברים באמת קטנים פה ושם, וגם זה לא היה בהגזמה.
הג'יפ הזה נסע ביומיום וטייל המון בדרום ובצפון ועבד קשה אפילו יותר מקודמו, אף פעם לא ידע מה זה גרר ובאופן כללי היה אמין. אפילו מאוד אמין ביחס ל-CJ. אולי זה אני שהשתניתי. עדיין טחנתי לו את הצורה בחולות, אבל משהו בצורת הנהיגה שלי, בהתייחסות שלי אליו, בהסתכלות שלי על החיים, היה שונה בתכלית. זה התבטא באמינותו ושרידותו של הג'יפ, אבל גם באי התחברות שלי איתו.

זה מוזר להגיד דבר כזה, אבל למרות שהג'יפ הזה נתן לי שירות נאמן והרבה רגעי נחת, ולא התעלל בי, היחסים בינינו היו קורקטיים בלבד. לא ממש נקשרתי אליו ובוודאי לא ממש אהבתי אותו. התגעגעתי ל-CJ5 הצהוב הקפריזי והמרושע... כנראה שאני סוג של מזוכיסט שצריך לסבול כדי להינות באמת.
שנה ושמונה חודשים בלבד נמשך פרק ה-CJ8 הירוק בחיינו, ומודעת המכירה הוצמדה לחלון. ביקשתי 22K שנראו לי מחיר סביר. אחרי כמה ימים מישהו הסכים לתת לי 20K ואימץ אל חיקו את הג'יפ הירוק. גם אשתי לא השתגעה עליו ושמחה שהוא נמכר, למרות שהיא ידעה שג'יפ אחר ימלא את מקומו בהקדם.

זה ברור שלג'יפים יש נשמה, כי ככל הנראה הג'יפ הירוק נעלב מאיתנו עד עמקי נשמתו המכנית וכמה שבועות לאחר שעבר לבעליו החדש, החזירו הגיר והמנוע בו זמנית את נשמתם לאלוהי הג'יפים בבום אחד גדול ויקר.

[מוני סופה]

דרור אתה מבזבז כאן את הכישרון שלך !!!
תתחיל לכתוב ספר "אני, הגיפ, וכול מה שמסביב"
מובטח לך רב מכר...

אגב בקשר ל CJ5 הצהוב.
זה לא מזוכזם ובטח שלא אהבה.
זה פשוט "יש לי את מה שאין לאף אחד אחר"
תסכים איתי שהסיקס נסע לפחות טוב כמו ה CJ5 (ובטוח שהסופה נוסעת יותר טוב ממנו)
כך שזה לא היה ביצועים, ובטח שלא עבירות.
ומבחינת יופי... היופי בעיני המתבונן.
אבל זה היה רכב שלא לרבים יש כמוהו, אבל רבים רוצים כזה.
וזה הופך אותו למיוחד.

זו בדיוק הסיבה שעשירים זקנים מסתובבים עם דוגמניות על. כול אחת היתה מסוגלת לספק את הסחורה, אבל דוגמנית על יש רק אחת... ועל זה שווה לזרוק כסף.

גם אני כמעת נפלתי למלכודת הזו כאשר באיזשהו שלב רציתי לקנות יונימוג :lol:

[asafk]

גם אני כמעט נפלתי למלכודת הזו כאשר באיזשהו שלב רציתי להסתובב עם דוגמנית על...

אסף.

[six 4 life]

מוני
CJ5 ששוקל בקושי טון
על מנוע 6 צילינדר
עם גיר 3 הילוכים ארוכים
ויחסי העברה 4.10
לא נוסע כמו סיקס רגיל, הוא מתאדה מול סיקס רגיל.

[באז]

שלום לכולם

לפני כחודשים הגעתי להחלטה שאני רוצה סיקס (כרכב שלישי)
מאז ראיתי 8 גיפים רובם גרוטאות ומעטים טובים
גרוטאה אפשר לקנות באזור 5K עד 10K
גיפ טוב ומשופר אפשר לקנות מ-20K ומעלה .
אבל כאשר אני רואה מה החברה המנוסים אומרים אני מגיע למסקנה שאין גיפ טוב
זה לא משנה מה החליפו או לא החליפו גיפ זה בור ללא תחתית הבלאי כל כך גבוה האמינות של הכלי "בקנטים"

אולי יש למישהו סיפור זול יותר (בשביל האופטמיות ) או שכולם באותה ביצה.

[AvigdorAharon]

אבל כאשר אני רואה מה החברה המנוסים אומרים אני מגיע למסקנה שאין גיפ טוב
זה לא משנה מה החליפו או לא החליפו גיפ זה בור ללא תחתית הבלאי כל כך גבוה האמינות של הכלי "בקנטים"
אולי יש למישהו סיפור זול יותר (בשביל האופטמיות ) או שכולם באותה ביצה.

לא מסכים עם האמירה הזו.
החזקתי 4 CJ ועוד רכב 4X4, אף פעם לא הגעתי ל 8K בשנה על תחזוקה ושיפורים (אני לא מכליל ביטוחים, אגרות ודלק). תמיד חזרתי בנסיעה, והתקלה הגדולה ביותר עלתה לי 0.8K (שיפוץ אטם ראש מנוע). השיפור היקר ביותר היה 1.6K (החלפת מערכת דלק והצתה).
או שיש לי מזל (הלוואי...), או שאני יודע לקנות (ולמכור בזמן), או ש...
נשברתי מה CJ ולא בגלל אמינות. פשוט הגעתי למסקנה שאני רוצה להתברגן.

אביגדור

[ניר ל]

באז,

זה דווקא מאד משנה מה החליפו או לא החליפו וכמובן - מתי החליפו. מכלולים של סיקס הם דווקא חסונים ועמידים מאד, מכלול משופץ או חדש שלא בלע מים יעבוד לפחות 200 אלף ק"מ בלי להשמיע ציוץ, מה שיפה זה שישנם מעט מאד מכלולים באופן יחסי לרכב מתקדם יותר.
האמינות המפוקפקת נובעת מאופי השימוש, חוסר תשומת לב ותפרנות של הבעלי - סיקס שהוחזק בתחזוקת שבר (חלק הוחלף רק לאחר שקרס) ותוקן בחלקים זולים מפירוק, לא יהיה אמין.
סיקס שהוחלף בו מכלול, אבל עבר טבילה ארוכה במים ולא טופל אח"כ - יקרוס (ראיתי בחיי לא מעט סרנים ותיבות הילוכים שהכילו בוץ במקום שמן).
מנוע מוזנח קל מאד לאבחן ולהיזהר, מנוע טוב ישרוד בלי סוף.
הבעיה היא שרוב הכלים עונים בדיוק על הקריטריונים הנ"ל ולכן הם מהווים פוטנציאל לבור ללא תחתית.

טיילתי בסופ"ש בשבילי הנגב עם הג'יפ החדש (גראנד צ'רוקי שלא ירד בחייו מהכביש), השבילים הסלולים יחסית עם ההדורים לרוחבם ממש פירקו לי את הרכב וזה למרות שאני עם מתלים משופרים לחץ אוויר נמוך והשתדלתי לנסוע במהירות המתאימה כדי להימנע מהוויברצית. אני מוכן להתערב שאין שום רכב מודרני שיחזיק מעמד אחרי נסיעה של שנה אחת על שבילים מהסוג הזה בלי להתפרק, שלא לדבר על זה שנהג צבאי נוהג בו.

[דרור ברלי]

דרור אתה מבזבז כאן את הכישרון שלך !!!
תתחיל לכתוב ספר "אני, הגיפ, וכול מה שמסביב"
מובטח לך רב מכר...

אגב בקשר ל CJ5 הצהוב.
זה לא מזוכזם ובטח שלא אהבה.
מה אתה יודע מוני. זו הייתה אהבה האמיתית. רק אהבה היא תירוץ הולם שמצדיק הוצאות כאלה.

זה פשוט "יש לי את מה שאין לאף אחד אחר"
תסכים איתי שהסיקס נסע לפחות טוב כמו ה CJ5 (ובטוח שהסופה נוסעת יותר טוב ממנו)
ה-CJ8 לא נסע ככה. הבדל "פעוט" של הרבה מאות קילוגרמים עודפים. הסופה באופן כללי חזקה ומהירה ממנו, אבל גם כבדה בהרבה, ואין לה את קלילות התנועה שלו. המימדים הקטנים ויחס הכוח למשקל יצר כלי שהרגיש מאוד חזק.

כך שזה לא היה ביצועים, ובטח שלא עבירות.
ביצועים - עד 80-90 קמ"ש הוא היה נוגס ל-GTIיים הסטנדרטיים של אז בזנב... הרבה כוח הלך שם לאיבוד - עם יחסי העברה סופיים מהירים יותר ג'יפ כזה היה יכול לככב בקרבות רמזורים, אבל זה לא ייעודו מלכתחילה.
עבירות? כל CJ5 הוא בעייתי בטיפוס מדרגה גבוהה למשל. במקרה הזה - עם בסיס גלגלים קצרצר, מרכז כובד גבוה והכוח העודף, אפשר להזדקר בקלות במצב כזה. אבל במעברים טכניים סבוכים, בורות עמוקים, מעברי סוללות בזוויות חדות ושאר מלכודות שנחשבות בעייתיות לכלים שלנו היום, הוא היה כוכב. ללא נעילות הוא עלה כמו גדול במעלה זיק (בימים שאף אחד פרט לקומץ פסיכים, לא ידע מה זה. גם אני לא ידעתי. קראנו לזה "העלייה הגדולה ליד שדה בוקר" אח"כ התברר לנו שיש לזה שם), עשוש, ורדית, רמון, ועוד מקומות שאז לא הכרתי בשמם המפורש... אם הוא היה נשאר איתי עוד כמה שנים הוא בטח היה מקבל זוג נעילות ואז הייתי מותח את הגבולות שלו עוד ועוד ובסוף מתהפך ומסיים את הסיפור בנימה עצובה יותר.

ומבחינת יופי... היופי בעיני המתבונן.
מה אתה יודע. הוא היה חתיך אמיתי. באמת. מבחינה הנדסית, הפרופורציות שלו כרכב שטח שגויות מלידה (זה אוטו קצר מדי עם בסיס גלגלים בעייתי ומקום מועט ביותר לנוסעים - חצי מהאוטו מוקדש לתא המנוע בלבד) אבל ויזואלית הן כמעט מושלמות. פשוט יפהפה.

אבל זה היה רכב שלא לרבים יש כמוהו, אבל רבים רוצים כזה.
וזה הופך אותו למיוחד.
נכון. ובגלל שהוא כל כך מיוחד אני חולם על אחד כזה שוב.

זו בדיוק הסיבה שעשירים זקנים מסתובבים עם דוגמניות על. כול אחת היתה מסוגלת לספק את הסחורה, אבל דוגמנית על יש רק אחת... ועל זה שווה לזרוק כסף.
סחורה? איזה סחורה? אתה מדבר כאן על חבר'ה בגיל אפילו דלי מלא בויאגרה כבר לא יעזור להם, ושממילא כבר אין להם מה לעשות עם כל כך הרבה כסף, אז לפחות מתקשטים בדוגמנית-על. היא צמודה לזקן המליאן באירועים נוצצים ומחייכת אליו, וכשהוא מתחבר לקטטר היא הולכת להשתעשע עם שומר הראש שלו.

גם אני כמעת נפלתי למלכודת הזו כאשר באיזשהו שלב רציתי לקנות יונימוג :lol:

בקיצור רבותי. תקראו שוב את מה שניר כתב, ושוב את מה שאני כתבתי. לקנות CJ מוזנח בזול ולהתחיל לשפץ אותו זה צעד אידיוטי ולא כלכלי, זה דומה לכניסה למבוך חשוך עם עיניים קשורות. יכול להיות שתצאו מהמבוך בקלות, אבל סביר להניח שתיכשלו ותיפלו בדרך הרבה פעמים.
באופן טבעי, CJ מוזנחים שהם כלים זולים לקנייה, נופלים לידיים צעירות ותפרניות. ואז נוצר כאן השילוב קטלני - נהג צעיר ומתלהב שנותן בגז + רכב חזק ובעל יכולות אבל גם מוזנח, ישן ועייף + חוסר ידע ו/או מקום לעבוד לבד על הג'יפ + חשבון עו"ש מצומק שאינו ערוך למבול ההוצאות המתקרב.
השילוב הנ"ל הוא פתח לצרות ומבטיח לבעל ה-CJ הצעיר והמסונוור שקרוב לוודאי שגם אחרי שישאיר את המכנסיים והתחתונים במוסכים הוא עדיין ייסע בגרוטאה, יחזור על גרר מכל טיול שני, יילחם בשיניים כדי לקיים סוג של תחזוקת שבר בסיסית ולא יצליח לחסוך אגורה שחוקה. המוצא היחיד מהמילכוד יהיה להיפטר מהנבלה בהפסד עצום והרבה עוגמת נפש.
גם אם אתם עושים את כל העבודה על הג'יפ בעצמכם, עדיין צריך לפתוח מכסה מנוע פעם בכמה ימים, ולא כי בא לכם ללטף בעיניים את המנוע או סתם לבדוק מפלס נוזלים. ב-CJ פותחים מכסה ובתדירות גבוהה כי צריך לסדר ולתקן משהו. קצות הציפורניים תמיד יהיו שחורות, וינוביץ יהפוך לחבר הכי טוב שלכם.
לחברים הצעירים שחולמים על הג'יפ האמיתי אני קורא כאן להתאפק ולא לקפוץ ישר למים העמוקים - זה עדיין מוקדם מדי וגדול עליכם. חכו עוד קצת אחרי הצבא, הטיול הגדול והתואר. רומן כזה אפשרי ומהנה רק כאשר אתה כבר מסודר בעבודה קבועה עם הכנסה סבירה פלוס, ואחרי שמשהו בראש שלך משתנה. אפילו אח שלי בן 18 ורוצה עכשיו ג'יפ ראשון, ותאמין לי ניר, שה-CJ שלך היה מועמד רציני להתעניינות שלו ושלנו, אבל ההגיון מחזיר אותנו לסמוראי.