קוראים לזה מחיר שוק או מדיניות היד הנאלמת , בשני המקרים המשמעות היא שאדם הבא לשפר רכב נישתי אשר לו שוק מצומצם מאד , לוקח בחשבון שהוא לא יקבל את השקעתו דרך מכירת הרכב אלא דרך ההנאה שבבניה או בשימוש ברכב
המחיר של רכבים מסוג זה כמו גם כל עסקה אחרת יקבע תמיד על פי המחיר הגבוה ביותר שהקונה מוכן לשלם והמוכר מוכן למכור בו ואין זה רלוונטי כלל מה היתה ההשקעה ברכב
בנוסף
1. כשפלוני קונה רכב משופר אין הוא יכול לאמוד את טיב השיפורים (או שלפחות קשה לו מאד והדבר מצריך פרוק מאסיבי של הרכב ) ואת מידת התכנון והמחשבה שהושקעו ברכב ו / או בשיפוריו בעוד שבשיפור רכב ישנו תהליך קאסטומיזציה והתאמה אישית ארוך בו לומד בעל הרכב את מחלותיו ואת קרביו של רכבו ובכך יתרון גדול
2. קנית רכב משופר אף כי מורידה את הצורך בהשקעה בבנית השיפורים מעלה התמודדויות אחרות כגון חוקיות , בלאי מואץ ועוד ועל כן מצמצמת את השוק הפוטנציאלי של הרכב (שגם ככה מצומצם ביותר עבור רכבי שטח אמיתיים )
3. בחו"ל יש חשיבות למוניטין המשפר הבאה לידי ביטוי באלפי $ בעוד בארץ מפאת אי חוקיותם של השיפורים קימים מעט משפרים הלוקחים סיכון ובונים מוניטין שיפורים לרכב כך שכשבאים לבחון רכב שלא יודעים מי שיפר אותו (רק על סמך סיפורים ) לא יכולים לדעת מה טיב העבודה שבוצעה בו וברכישה מתווסף אלמנט סיכון מוגבר
יום טוב
שמרו על קשר