חום יתר בסופה - הבעיה ופתרונה?

[דרור ברלי]

אם אתם זוכרים, כבר קיטרתי כאן בעבר על קריאת חום מנוע שנראית לי גבוהה ממה שנראה לי נורמלי, במיוחד בנסיעות לילה.
הסברתם לי שזה הגיוני, לא השתכנעתי. במשך היום הקריאות בשעון היו נמוכות יותר, אז הלכנו על הגיון. מה ההבדל בין נסיעה ביום לנסיעה בלילה? נכון. מפעילים אורות.
מסתבר שהפעלת אורות הדרך גורמת ל"השראה" קלילה אך נראית לעין על כל המחוונים! לחץ השמן "עולה", חום המנוע "עולה", מחוג הדלק דווקא יורד...
בקיצור, לא נראה לי משהו ששווה לפרק בגללו חצי אוטו, אז התעלמתי מזה בינתיים.

אבל הבעיה לא נפתרה. גם בלי להפעיל אורות, קריאת חום המנוע נראתה לי טיפ טיפה גבוהה ממה שאני חושב שסופה צריכה להראות. נטען כאן ש-103 מעלות הוא חום מנוע תקין בסופה. התייעצתי עם אבינועם אשכנזי (ד"ר ג'יפ בחולון). הוא טוען שחום מנוע בסופה צריך להיות סביב 90 מעלות. השעון אצלי הראה כמעט 100 בשיוט רגוע על כביש מהיר, קצת פחות מזה בעיר, קצת יותר(...) בעליות ובמאמץ.

מכיוון שאנחנו יודעים בוודאות שהמנוע במצב מצוין ומערכת הקירור כנ"ל, התחלנו לעבור רכיב רכיב. הרדיאטור נבדק בלחץ והתגלתה נזילה קלה. אמנם ביום-יום לא היה חסר נוזל, אבל תחת לחץ הרדיאטור נזל. מכיוון שמדובר ברדיאטור מקורי בן 9 שנים ונפל לנו לידיים אחד חדש עם דודי מתכת במחיר מגוחך (שאסור לפרסם, לא תקבלו במחיר כזה) החלפנו לחדש. הבעיה לא נפתרה.

הבאים בתור - צינורות המים. שני הצינורות של מערכת החימום נראו לי יבשים אז החלפתי. הבעיה בעינה. 100 מעלות.

טרמוסטט. אולי הוא תפוס? הוצאתי את הטרמוסטט הישן (95 מעלות) והחלפתי בחדש, 82 מעלות. בנסיעה בעיר חום המנוע על השעון ירד לאיזור 85 מעלות. בנסיעה בכביש מהיר - תוך דקה שתיים המחוג מתייצב סמוך ל-100 ובכל עליה קלה אפילו קצת עוקף אותו... הבעיה בעינה.

עכשיו כבר התחלתי קצת לדאוג. אולי יש חור באטם הראש שגורם לדליפת קומפרסיה לתוך מערכת הקירור ומחמם את נוזל הקירור? בדיקה "לעומק" אצל הד"ר גילתה שאין דליפת קומפרסיה. בקיצור - תקין.

מה נשאר לפרק? משאבת מים. אבל היא רק בת חצי שנה. לפני הפירוק נזכרנו להעיף מבט בפאן-קלאץ'. מסתבר שהוא לא תקין, וגם בסל"ד גבוה אפשר להכניס לשם אצבע ולעצור את המאוורר... האם עלינו על הבעייה? כדי לוודא שזה אכן הפאן-קלאץ', חיברתי את המאוורר כך שיעבוד קבוע ועכשיו אני בודק אם החום לא עולה. בינתיים - המחוג קבוע על 85 מעלות גם בכביש מהיר. מחר ננסה עלייה קשה ומאמץ בחולות.
אם הכל יהיה בסדר, האם כדאי להשאיר את זה ככה? (מאוורר מחובר קבוע?) הד"ר טוען שצריכת הדלק תעלה בצורה משמעותית. חוץ מזה זה גם מרעיש עולמות (כמו בסופות הממוגנות בצבא, שם המאוורר מחובר קבוע).

ברור שאם גם זה לא יעזור, נערוך ביקור אצל משאבת המים. הישארו בהאזנה...

[מאיר רוטברג]

מעניין , תן עידכונים
דרור יום ב נדחה,
נאמר מפורשות דחיה עכב ארוע משפחתי לא ביטול
נתאם תאריך אחר

[חנן א.]

עם כמה שורות, המצנן?
תשאיר מאוורר מחובר קבוע, לדעתי.
ואם כלום לא עוזר, והרכב לא מגיע לאדום, אז סע ככה, המפתחות בפנים.

[דרור ברלי]

מאיר, תודה על העידכון. דווקא מסתדר לי מצוין, ומקווה שזה בגלל אירוע משמח

חנן, בכל מקרה לא מגיע לאדום, התחום האדום בשעון של הסופה מתחיל הרבה מאוד אחרי 100 מעלות. אם אני זוכר נכון, תחום ירוק ראשון הוא מ-70 ועד 100, וצמוד אליו תחום ירוק שני, צר מאוד. הכי גבוה שהגעתי זה לרבע הראשון של התחום הירוק השני, אבל אני מעדיף להתייחס למספרים... כמה מעלות זה באמת? לך תדע. כמו כן, צריך תמיד להתייחס בחשדנות לכל מה שקשור במחוונים בסופה, ולכן אני אולי גם אחליף את היוניט של שעון החום - עוד כמה עשרות שקלים בשביל שקט נפשי, ואולי, אולי, אפילו אוסיף שעון חום מכני... ממש קטעים של גרוטאות אנגליות, לא להאמין, בחיי... :lol: :lol: :lol:

אתה חושב שלהשאיר קבוע זה עדיף? כאמור - הרבה יותר רעש, סיכוי לצריכת דלק גבוהה יותר (את זה נבדוק השבוע), פאן קלאץ' חדש מרכיבים לבד בכמה דקות ועולה בין 250 ל-350 שקל (לדגם טוב יותר. מי שמכיר איפה משיגים חדש במחיר זול יותר, מוזמן לתת כתובת).

[חנן א.]

אני מעדיף את זה קבוע, וכנ"ל (מה שהרבה יותר מעניין כי דעתו שווה פי 1000 מדעתי), גרנוויל קינג, מחבר "התנ"ך של הג'יפים" .
לגבי צריכת דלק? תבדוק, אבל לדעתי זה בולשיט. הג'יפ שלי ללא פאן קלאץ' ועושה 1:8, זה לא פחות טוב מסיקסים אחרים עם פאן קלאץ' .
וזה שבצה"ל החליטו לוותר על שירותיו של הפאן קלאץ' אומר משהו, אני חושב. אם הם היו מצליחים לקבל את אותה עוצמת צינון עם הפאן קלאץ' הם מן הסתם היו נשארים איתו (או שלא) .

[דרור ברלי]

שכחתי לתת מידע על הרדיאטורים: מקוריים של סופה עם שתי שורות רחבות. זה הישן שהיה לי היה עם דודים מפלסטיק, העליון היה סדוק ותוקן בדבק אפוקסי (החזיק מעמד יפה ולא נזל גם תחת לחץ) החדש עם דודים מתכתיים. אני יודע שיש בשוק דגמים משופרים עם שלוש שורות. הד"ר טוען שאין צורך ממשי.

[חנן א.]

חבל, כבר קונים מצנן חדש, אז לא להשקיע את העוד קצת ולקנות עם שלוש שורות?
עמדתי באותה דילמה ולמרות שההפרש היה 500 ש"ח בחרתי באופציה היקרה יותר.

גם אם זה יקר יותר, בפרספקטיבה ארוכת טווח, תוספת המחיר תישכח, בעוד יכולת הצינון המוקטנת, לא.

[רכס חיים]

כדאי להביא בחישוב שבדיקות התחממות בימים אלה לא דומה כלל לבדיקות בימי חמסין ולפעמים תחת מאמץ בעליות של מדבר יהודה. המסקנה המתבקשת היא שלעולם אין עודף בנפח הקירור ותמיד טוב שיש רזרבה למקרים הקיציים. אני שילמתי בפאקונג דולף עקב חוסר בנפח קירור שהתחיל בדיוק כמו הסיפור שלך. הבעיה היא שהתקלה הזו לא משביתה את הרכב ונעים למצוא פתרון חלקי - גם לכיס ואז מגיע היום שאתה זקוק כמו אוויר לנשימה לכל נפח קירור - אחרי שמיצית את כל הפטנטים - והראש הלך. עכשו לאחר שפרקתי את מערכת החימום הסיבירית ברכב -אני הולך לקראת הקיץ למצוא מקום לרדיאטור שלה כך שאוכל מתא הנהג לשלב אותה במקרים קיצוניים. במצבך כשיש לך רדיאטור חדש אולי כדאי לשקול להוסיף פאן דחיפה חיצוני שמופעל מהתא לפי דרישה. לא הייתי מוותר על עודף קירור.

[זאביק]

אצלי באופן קבוע מד החום הוא קצת פחות מ-100 מעלות.
כבר שלוש שנים . . . .

דרור,
אתה אומר שזה לא תקין ?

[נמרוד]

דרור, וזאביק.
עד 103 מעלות זהו תחום העבודה התקין של המנוע. על פי הייצרן, על פי כל ספר וכל מקור שתרצה. עובדה. לא רק שזה לא בעייתי, זה אפילו טוב, ככל שהמנוע עובד חם יותר (בתוך המגבלות) הוא יעיל יותר.

השאלה היא כמה יותר גבוה חום המנוע בעליות ובמאמץ? אם הוא לא עובר (במציאות, לא רק בשעון) את המותר, אז לי נשמע שמערכת הקירור שלך מושלמת דרור. ואולי אפילו הפאן-קלאץ' היה תקין ופשוט עשה את העבודה שלו כמו שצריך. עכשיו שביטלת אותו, יש לך עודף קירור, שיכול להתבטא בצריכת דלק גם בגלל שהמאורר פועל כל הזמן וגם בגלל שמנוע שפועל ב85 מעלות יעיל פחות ממנוע שעובד ב100 מעלות.

אני מניח שההגיון שעומד מאחורי דבריו של אבינועם זהה להגיון של חנן, של חיים, וגם שלי למען האמת - עדיף השקט הנפשי של מנוע עם עודף קירור, מאשר חסכון מסויים בדלק על חשבון הסתכנות בתקלות. כמה שפחות רכיבים "חכמים" - יותר טוב. יש שהולכים עם ההגיון הזה עוד שלב ומפרקים את הטרמוסטט.

[דרור ברלי]

פירוק הטרמוסטט? חס וחלילה! אני נוסע גם בעיר, לעתים מרחקים קצרים יחסית, ומנוע ללא טרמוסטט לא יגיע לעולם לחום פעולה תקין. כך שאופציה שכזו ירדה מהפרק עוד לפני שבכלל שקלתי לנסות אותה...

אבינועם טוען שחום פעולה תקין של סופה הוא באיזור 90 מעלות פלוס מינוס. עם הנסיון שלו קשה לי להתווכח, ובכל מה שקשור לסיקסים וסופות כנראה שלאף אחד אין מה להתווכח איתו. האיש פשוט מכיר את הג'יפים הללו עד רמת האום הכי קטן.

קשה לי גם לפקפק באיכות הרדיאטורים המקוריים של הסופה, מכיוון שהפחית החלודה שלי נמצאת איתי כבר יותר מארבע שנים, ולפני שהתחלתי לדמיין (ואולי לא?...) בעיות התחממות, היא מעולם לא עברה את קו ה-100 גם בשיא הקיץ, גם בחולות, גם בעליות ארוכות תלולות עם מזגן ובעומס מלא, וכל זה עם הרדיאטור המקורי שלה, איתו התגלגלה מ"פס היצור" בנצרת בסוף שנת 94.
גילוי נאות - אני מבצע ניקוי ושטיפה של מערכת הקירור שלי והחלפת נוזל קירור (פרסטון ירוק) כל שנה, לפני תחילת הקיץ, ללא קשר אם יש או אין בעיות התחממות.

[דרור ברלי]

בכל מקרה, אני לאו-דווקא בעד ביטול הפאן-קלאץ' (הוא לא נמצא שם סתם...) ולמען האמת גם אבינועם לא חושב שזה אידיאלי, ולא משום שהוא רוצה למכור לי אחד ולגבות כסף עבור שתי דקות העבודה. הוא יודע שאני מבצע דברים כאלה בעצמי.
גם 350 שקל שעולה החלק, הגם שאינם הולכים ברגל היום, הם לא משהו שיפיל אותי מבחינה כלכלית. אבל חום יתר שעלול להרוס לי אטם ראש או את כל ראש המנוע, דווקא כן יגרום לי חור רציני בתזרים המזומנים... אני מעדיף להיות היסטרי בעניין הזה ולא לתת לסופה שום הזדמנות להתחמם.
מחר אני עורך לה נסיעת נסיון די ארוכה שתכלול גם קצת מאמץ. נראה מה יהיה.

[דרור ברלי]

חנן, לעניין הרדיאטור - אני בעיקרון מסכים איתך, אבל ההפרש היה הרבה יותר גדול מ-500 שקל. ליתר דיוק, אותו רדיאטור-סופה ח-ד-ש מקופסה עם דודים מתכתיים (עדיפים על הפלסטיקים המקוריים) עלה לי אך ורק 400 שקל... מחיר של "עכשיו או אף פעם". נראה לי שווה.

[רכס חיים]

די מוקדם החלטתי שאת השליטה על חום המנוע אני רוצה אצלי בתא הנהג ולא על-ידי מערכות אוטומטיות שלא יודעות לקרוא את מה שיהיה ופועלות לפי מה שהיה. ואסביר . המאווררים נשלטים על-ידי חישנים שקוראים את טמפרטורת המים וכשהיא עולה אזי ניתנת 'הוראה' לפאן להתחיל להסתובב. יש רכבים שמהירויות הסיבוב גם עולות בהדרגה עד 4 פעמים לפי הפיקוד של החיישן- אצלי בקורדו שהוא רכב ספורט יש מערכת כזו. גם שאר המערכות כולל הטרמוסטט עובדים על חום העבר ולא על חום העתיד,וזו חולשתם . ואפרט. אם אתה הנהג, יודע שעוד רבע שעה אתה אמור לעלות את מעלה רמון ביום חם ויש לך שליטה על חום המנוע ,אין ספק שהיית דואג להוריד את החום ל-60 מעלות בכדי להיכנס למעלה עם פור של 30 מעלות. היום אתה נכנס למעלה ב-100 ומתחיל להתפלל ב-110. ואת זה רציתי לשנות ודי התקדמתי אבל עוד יש דרך לעשות ,בחודשים הקרובים. אני לא מציע למישהו לעשות את מה שעשיתי אבל אני מציע שכל אחד יחשוב מה מתאים לו ואולי יחליט לקחת לפחות חלק מהשליטה על חום המנוע. כפי שסיפרתי הפתרונות שלי קיצוניים היות והרכב שלי פשוט מאוד ובסיסי כך שלא מסובך להשתולל איתו מבחינה טכנית.דבר ראשון ביטלתי את הטרמוסטט כך שאין מי שיפריע/יעזור לי בשיקולי הטכניים ,ויחד איתו ביטלתי את מיכל העיבוי(הוא משמש היום כמיכל סבון לשטיפת-ידיים)מה שמונע עבודה תחת לחץ ולדעתי מונע נזילות ממקומות חלשים במערכת הקירור. באותה הזדמנות סילקתי את המאוורר המיכני וחסכתי רעידות של המנוע וסיכון אישי לפציעה מהגליוטינה המסתובבת. הוספתי שעון חום אמין של סוזוקי ומשני צידי הרדיאטור הוספתי פאנים 16" אחד דוחף אחד מושך- הפנימי עם הפעלה חשמלית מתוך התא. היות ובג'יפ מותקנים אורגינלית תריסים מיכניים לפני הרדיאטור יש לי שליטה מהתא על כמות האוויר שזורמת עליו. נכון שהשליטה על החום מצריכה עירנות מצידי במיוחד במצבי לחץ ,אך יש לי גם זמזם התרעה שמפריע לי לנמנם באם לא שמתי לב לחום המנוע. כשקר מאוד אני סוגר תריסי אוורור, כשמתחיל להתחמם אני פותח אותם בהדרגה, כשחם אני מוסיף מאוורר חיצוני שנותן כ-50% ממאוורר פנימי ,כשעוד מתחמם אני מחליף את הפנימי בחיצוני וכשחם ממש אני מוסיף גם את החיצוני. במקרי חירום ממש -וגם זה קרה אני מוסיף הזרקת מים לסרוגין ממערכת המקלחת שנשלטת גם מתא הנהג - מה שמאפשר לי חצי שעה קשה במיוחד על חשבון רזרבת המים .עכשו יש בתכנון להוסיף רדיאטור עם תוספת מים של כ-25% מהרדיאטור המקורי שיכנס לעבודה בתוספת המערכות הנ'ל. כך יש לי שליטה -אולי לא מוחלטת ,על חום המנוע ללא כל חיישן או מערכת אוטומטית .אתה אמנם כמו טייס שעוסק הרבה בהתאמת השליטה למצב בשטח ובמנוע, אך יש לי שיקולים עתידיים ,והכנת המנוע לפני הארועים הקשים שצפויים לו מה שאין בשום רכב משוכלל. כך אני עובד ובוודאי שזה לא מתאים לכולם, אך בוודאי זה יכול לתת רעיונות לשיפורים למי שרוצה יותר שליטה.

[חנן א.]

כל הכבוד לך , חיים על ההשקעה הרבה, אבל אלא אם כן מערכת הקירור המקורית שלך מחורבנת במיוחד אני ממש לא רואה כל צורך בכל מה שעשית.
בסיקס , ולמעשה ברובם המוחלט של הרכבים התקינים שאני מכיר, מערכת הצינון היא אוברקיל רציני, ולכן טמפ' נוזל הצינון נמצאת כל הזמן בנקודת הפתיחה של הטרמוסטט.
קיץ, חורף, גרירות, מעלות, זה ממש לא משנה, המחוג כאילו מצויר על הסקלה באותו מקום, מחמש דקות לאחר התנעת מנוע.
אין לי שום צורך לצנן את המנוע לפני עלייה קשה ואני לא צריך לקחת "פור", כי גם בעלייה המחוג לא יזוז לשום מקום. מבחינתי מה שהיה בעבר זה גם מה שיהיה בעתיד, בהתייחס לתובנה שלך על מערכת קירור שצופה את העתיד .

למה "לשפר" משהו שעובד כל כך טוב?

[מוני דיסקו]

יש לי משהו להוסיף בנוגע להסרת הטרמוסטט.
בניגוד למה שרבים חושבים הטרמוסטט לא עובד באפס או אחד.
יש לו תחום עבודה. והוא זה ששומר על חום מנוע קבוע (לפי התכנון של מהנדסי הרכב).
ולכן הוא כל כך קריטי לעבודת המנוע.
איפה ראיתי את זה הכי טוב - גם בגיפ וגם בדסקברי.

כאשר קניתי את הגיפ הוא פשוט לא התחמם - כל הזמן היה קר.
כמובן שלא היה טרמוסטט.
הרכבתי - חום המנוע עמד קבוע על תחילת הירוק.

בדיסקו. הרכב היה מתחמם לאט מאוד. בעליות הוא היה עולה לחצי סקלה (נורמלי בדיסקו) בירידות או ללא מאמץ מנוע - לרבע או פחות מזה.
פרקתי את הטרמוסטט - הוא היה תקוע חצי פתוח. החלפתי וראה איזה פלא - התחממות מנוע מהירה עד האמצע. ומשם והלאה כאילו משהו צירו אותו שם. עליות ירידות קיץ חורף אין הבדל.

[t_uri]

חיים.

אתה מחפש צרות? כל המערכת המשוכללת הזו בשביל שפעם אחת לא תשים לב ויתבקע לך הראש/בלוק? מיליוני רכבי שטח בעולם עובדים עם מערכות מקוריות. אחוזים בודדים עובדים עם מערכות מחוזקות (ריאטור/ מאוורר נוסף/ ...). אני לא מבין את החשיבה שלך.
אחד הדברים המזיקים ביותר למנוע הוא שינויי טמפרטורות רבים. כשאתה אומר שאתה מכין את הרכב לעליה ב-60 מעלות ומסיים אותה ב-90 אתה עושה לו רק רע. חלקי המנוע מתרחבים ומתכווצים בשינוי טמפרטורה והשחיקה מוגברת.

דעתי היא אין יותר פשוט ואמין מטקנוסטט אחד ומאוורר מכאני אחד + אולי מאוורר חשמלי נוסף לגיבוי.

אורי טל.

[רכס חיים]

הרכב שלי שונה לצערי משלכם ,ואין לי השגות על השקט הנפשי שהשגתם בנושא החום. אבל אם יצא לכם להסתכל על מפת רוסיה - שלא לדבר על מפת ברית המועצות ,הייתם רואים שכל אירופה נכנסת ברוסיה 10 פעמים ועוד נשאר מקום לארצות הברית. מה זה שייך לענין חום המנוע??? שייך גם שייך. הכלי הזה בנוי בבסיסו לטמפרטורות משתנות בין מינוס 40 עד פלוס 50 כמו שקימות בארץ הענקית הזו,והכל במערכות מיכניות ולא חשמליות. שלא לדבר על מוסכים שלא קיימים. ועכשו צריך להתאים את הדבר הזה לנסיעה במרווח מאוד קטן של טמפר' כלומר בין 10 פלוס ל-35 . בקיץ - עם תריסים סגורים הטמפרטורה לא עלתה מעל 40 מעלות היות והמאוורר המכני היה חזק מדי, והרדיאטור גדול מדי . חבל להכביר מילים אך שיקול גרר שיקול משלים, ועכשו זו התוצאה שאני מרוצה ממנה.{בינתיים- הכל יכול להשתנות מחר}

[חנן א.]

חיים, אם מערכת הקירור שלך בנויה לעבוד ב50 מעלות בצל, אז טרמוסטט תקין ישמור בכל תנאי, גם בתנאים של -40 מעלות על טמפ' מנוע תקינה.
אם המנוע עבד לך ב40 מעלות, אז הטרמוסטט שלך לא היה תקין. זה לא קשור לכמה המצנן ענק והמאוורר בעל יכולת פנומנלית.

[רכס חיים]

אפשר לנסות. אבדוק איזה טרמוסטט ניתן להרכיב על הברזלים שלי. יש לך רעיון?