קפיצים

[רכס חיים]

להזכירכם - הג'יפ כבר היה בגובה הזה ושקע חזרה למצבו העכשווי, כך שאת נושא הדרייב' כבר לעסתי בשגיאה הקודמת שלי, ועכשו הוא מותאם לגובה שאני רוצה לחזור אליו. ההערה של נמרוד לגבי מחצית הגובה מאוד נכונה , ובאמת לא לקחתי זאת בחשבון. אצטרך למצוא את האיזון הנכון - כנראה לפי הרגש - איזה מידה לייצר. אולי ההגבהה תהיה פחותה מהרצוי , ואת ההמשך שלה אעשה בעתיד עם הקפיצים. דרך אגב לבצע עלים דקים מאוד - נאמר 15 עלים יותר מקושתים , ישפר את ההתנהגות או יהפוך את הכלי לטרמפולינה ??

[אדי]

מה שחשוב לך הוא קבוע הקפיץ, הוא לא תלוי רק במספר הקפיצים אלא גם בעובי העלים, מיקום ועוד. כך שתוכל למצוא קפיצים עם 10 עלים דקים בעל קבוע קפיץ דומה לזה של קפיץ בעל 4 עלים (או אפילו עלה אחד ...).

[נמרוד]

אז מה חיים, אתה רוצה לדעת איך מחשבים קפיץ מרובה עלים? רשום לפניך:

n = מספר עלים
b = רוחב עלה
t = עובי עלה
2L = אורך המאיה (עין לעין)
E = מודול האלסטיות של הפלדה
2F = הכוח שפועל על הקפיץ
X = מציין את השקיעה (תנועה אנכית של הסרן)

עוד כמה הנחות - הסרן במרכז הקפיץ, כל העלים זהים בעובי ובקוטר, רק המאיה מחוברת לשאקלים ( לא Military wrap), והקפיץ פחות או יותר ישר, השאקל פחות או יותר ב90 מעלות לקפיץ.

יש שתי נוסחאות:

1. המאמץ המקסימלי S :

S=6LF/nbt^2

2. קבוע הקפיץ R :

R=2F/X (זו ההגדרה של קבוע הקפיץ)

R=(2+1/n)Enbt^3/6L^3

זה כל מה יש בקפיץ עלים. תכניס את הנתונים, ותדע מה יש לך ביד. שחק עם הנוסחאות, תראה שאת אותו קבוע קפיץ אפשר להשיג עם עלה אחד או חמישה או עשרה, בעובי, רוחב, ואורך שונים, אבל המאמץ המקסימלי שונה. אתה לא רוצה שהמאמץ המקסימלי יעבור את מאמץ הכניעה של הפלדה (נתון) ואתה לא רוצה שהוא יתקרב. כמה שהוא מתקרב יותר למאמץ הכניעה, אתה מנצל יותר טוב את החומר - כלומר הקפיץ יהיה קל יותר עבור אותם ביצועים - אבל מצד שני אתה מגביר את ההתעייפות. נו טוב, אפשר להמשיך הלאה והלאה.... מה שאני מנסה להגיד הוא שמצד אחד קפיצים, מכל סוג, זה סך הכל משחק עם שתי נוסחאות (לקפיץ ספיראלי יש צמד נוסחאות דומות), אבל יש הרבה מה לעשות איתן... אני חושב שזה כבר מעבר לפורום. אם יש לך זמן, תלמד את הנושא.

[רכס חיים]

התעלת על עצמך - נמרוד. זה יותר מורכב מחישוב קורה על שני סמכים. אבל הנתון שחסר לי זה גבול הכניעה של הפלדה. אני מניח שזה בסביבות 4000 ק'ג/סמ'ר בפלדות האיכותיות האלה.

[נמרוד]

התעלת על עצמך - נמרוד. זה יותר מורכב מחישוב קורה על שני סמכים. אבל הנתון שחסר לי זה גבול הכניעה של הפלדה. אני מניח שזה בסביבות 4000 ק'ג/סמ'ר בפלדות האיכותיות האלה.

ממש לא יותר מורכב חיים. קפיץ עלים של רכב זה בגדול קורה על שני סמכים, זה שהנוסחאות קצת התנפחו בגלל שמדובר על יותר מעלה אחד, לא משנה את המהות. לגבי גבול הכניעה - 400 מגה-פסקל נשמע הגיוני, אבל מה זה משנה? אתה יודע איזה מקדם בטחון נהוג לקחת? 2,3,5,? הדרך הנכונה היא לנתח קודם כל את מה שיש לך - בהנחה שאתה מרוצה - ולגזור ממנו מה השינויים שכדאי לך לעשות בקפיץ חדש, עם בכלל.

אם למשל, אתה מרוצה לחלוטין מקבוע הקפיץ (כלומר התחת שלך מרגיש טוב) אבל רוצה קפיץ עמיד יותר (מתעייף פחות) , תחשב לך קפיץ עם יותר עלים, יותר דקים, שיתן את אותו קבוע קפיץ אבל מאמץ מקסימלי קטן יותר. כמובן שאתה צריך קודם להתייעץ (עם המתלם לדעתי) לגבי העובי והרוחב המקובלים של עלים - שלא יצא שאתה מחשב לפי איזשהו עלה איזוטרי שלא קיים בארץ וצריך לייצר במיוחד בשבילך.

[asafk]

חיים, כמו שכבר כתבנו למעלה, תתחיל ממה שיש לך. זה בגלל שאני מניח שהמהנדסים של אואז לא טפשים.
בלי קשר, כלל אצבע לחישוב קבוע קפיץ רצוי מתוך נתוני הרכב (לא מתוך נתוני הקפיץ הקיים)- המשקל על הקפיץ, חלקי 0.4 מהלך המתלה.

אסף.