התלבטות בנוגע לשירות הצבאי

[rozen]

יש פיתגם שאומר מה שרואים משם לא רואים מכאן.כל חייל חשוב ולא משנה אם הוא בקריה ממלא דוחות מודיעין ולא משנה אם הוא ש.ג בצריפין חירניק בעזה שיריונר ברמת הגולן .מה שהכי חשוב אם אתה חושב שבקרבי אתה תוכל לתת מעצמך ולהפיק ממכה מה שצהל מחפש אז לשם אתה צריך להגיע ואם אתה חושב שבהדרכה תוכל לתת יותר לשם אתה צריך לשאוף להגיע.קיבלתה פה את כל המגוון והדעות שיכולות להיות .אני למשל רציתי מאוד להגיע לגבעתי והתאמנתי בכושר לכך וההינו 5 חברים שהלכנו ביחד לגבעתי אבל משום מה ביום הגיוס שהגיע הרגע שלי בדיקות הרפואיות הרופא אמר לי שיהיה לי קשה בגלל עקמת קלה בכתף(משבר שעברתי)והפרופיל שלי נקבע על 85 עדיין גבוה מספיק לחיר והוא אמר לי אולי בהמשך תצליח לשכנע ותועבר לחיר הסכמתי אם דבריו וככה היו תוכניותי לאחר כשבוע שהות בבקום הגעתי לקצין מיון שנתן לי 3 אופציות לשרת ושמשם הוכל אולי לחזור לחיר היו אלה תותחנים נ"מ ושריון אז אמרתי לי רגע בתותחנים סוחבים הרבה תחמושת כבדה ולא ממש נלחמים נ"מ יורים ולא רואים תמטרה ושיריון נראה הכי קרוב לחיר ולשם הגעתי עברתי תמסלול וכל הזמן הזה ניסיתי בכל דרך להגיע לחיר עד שהגעתי למבצעית ושם לאחר כחודש אימונים אם חיר אמרתי זה מקומי וכאן אני רוצה להמשיך ולשרת.אפילו שהיתה לי תהצעה ולעבור קורסים שונים נשארתי עד לסיום השירות כי החוויות שאתה עובר בשיריון לא דומות לחיר ולהפך ואפילו הטיפולים אל תוך הלילה על הטנקים הם סוג של חוויה שלא בכל מקום תעבורכמוה גם עוצמת האש שהטנק יכל לייצר לעומת חירניק אם נשק אישי. ידידי הרצון האישי הוא לפעמים מעוור את המחשבה אז כאן קיבלתה מהכל .אז גיוס נעים ובהצלחה ושמור על עצמך .

[RONI]

"הקשב" לכולם בפורום!
לזה יש דעה כזו לזה יש כזו ,
אבל בסופו של עניין יש כאן שיקולים מאד מאד כבדים.
מהם אישיים מהם ממלכתיים,
עם כל הצער,במדינה שלנו חובה וצריך לעשות צבא.
אז בין אם אתה רוצה להגשים את עצמך,או לתרום למדינה,תעשה שיקול טוב,
מה אתה רוצה, מה רוצים ממך ,הצבא הינו אבן בוחן ליכולות האישיות שלך בשילוב עוד צרכים
של המערכת ,המסובכת, הענקית,האטומה לפעמים,מה לעשות אם לא הולכים לפי הראש,אז מקבלים בראש.
אתה חייב! חוק.
אז תחליט אתה רוצה להיות בורג קטן וחשוב או לא אז תהיה .תעביר 3 שנים ,ים זמן כמו זומבי.
או שתנצל א הזמן והמערכת לטובתך ו"תתרום",בעיקר לך , וגם לסביבה ותגדיל ראש ותוביל.
או קרבי שזה הכי אחי!
או בכל מערך תומך אחר.
רק תוציא את החיובי מכל הדיון החשוב הזה ותחשוב ....
חומר למחשבה.!
פעם טייס תמיד תותחן.

[bobsfog]

אתה יכול גם להתגייס ליחידה קרבית אחרת..לא שריון, אלא לפלוגות החי"ר.

ושם לצאת לקורס של נהיגה מבצעית.

ואז להיות נהג בצוות, ולנהוג בהאמר צבאי, אם זה בשטחים לצוד מסתננים, או אם זה בעזה
ולקחת את הצוות שלך לאן שהוא צריך בשלום.

בתור אחד שמשרת עכשיו בצבא, אני מכיר מישהו שהוא נהג מבצעי בפלחה"ן צנחנים - ועושה גם עבודת קודש וגם נהנה מאוד מהנהיגה.

[yuda]

אהלן אחי!
אני משוחרר טרי מהשריון ( עוד 5 ימים בקו"ם!) שירתתי כמט"ק (מפקד טנק) מזה שנתיים, כמפקד בהכשרה, ומפקד בפל' מבצעית.

אני קורא את התלבטויותך, ורוצה להאיר לך קצת על הנושא שנקרא שריון..
דבר ראשון, בניגוד לדעה הרווחת, חיילי השריון הם לוחמים לכל דבר, שעושים עבודה קשה מאוד כמו כל גדוד חי"ר אחר (סיורים, מעצרים מארבים וכד'..) , ובנוסף לכך, יש לנו את הידע , המקצועיות והכלים להפעיל טנקים בקרב ובשגרה.
עשיתי המון קווים, חלקם קווי חי"ר, וחלקם קווי טנקים, ועם יד על הלב, עם כל השביזות המטורפת בקו כחול חורף, שם אתה מרגיש באמת את הסיבה להיותך שם, את הסיבה לשירות בצה"ל- להגן על מדינת ישראל. ואת האחריות המוטלת על כתפיך.
אני גם בטוח שאם תגיע לחיל תתקדם בתוך זמן קצר, אתה נשמע לי בחור רציני ואין שום סיבה שלא תצא לקמ"ט ואולי מיד אח"כ לקק"ש.. (אם יש בעיות דבר איתי, סביר להניח שהמ"מ שלך היה חייל שלי..)
לא פשוט להיות שריונר, קראתי כמה מהתגובות של אנשים ששירתו בעבר בחיל (אמנם גם אבא שלי היה שריונר..) ומדהים לראות איך כלום לא השתנה..
אל תדאג גם לצד הטכני, אם תהיה נהג או מפקד, תכיר את המנוע הזה מקרוב מאוד.. המון סמ"ק והמון כ"ס אם זה מה שמעניין אותך..
נכון, יש טחינה, יש בוץ, גריז, משמעת, שביזות ועוד..
אבל, שתשב בצאלים או איפה שזה לא יהיה בחדר בערב, ותראה יס, תחשוב לרגע על אותו שריונר שיושב עכשיו בעזה/הר דב במארב, שהדבר היחיד שהוא רואה זה מסך ירוק ומטרטר, ותבין מי באמת מגן על המדינה יותר, עם כל הכבוד והערכה לאותם אנשים, מי שיש לו פרופיל שלא מתאים או בעיות אחרות, חשוב מאוד שילך ויתרום כמה שיותר!
אבל האנשים האיכותיים באמת, מקומם איתנו! להיות לוחם פירושו להחליט שאתה מוכן להקריב את חייך למען המדינה והארץ שלנו!
מקווה שתצליח בכל מה שתעשה!:grin:

[יוני5]

שאלו אותי למה אני לא מגיב - אז הנה, אני מגיב לשרשור.

איפה כדאי להיות? איפה שיותר מתאים לך.

אבל אדגיש שני דברים שלמדתי בזמן השירות שלי:
1. אמרו לך כבר, ואני מחזק: פיקוד קרבי הוא משהו שלא מקבלים במקומות אחרים. קח בחשבון את זה, זה יעשה לך המון כשתהיה שם, ועוד הרבה יותר מכך אחרי שתהיה שם.

2. איך זה שריון? זה שונה מפלוגה לפלוגה. תיפול על פלוגה דפוקה, מ"פ אדיוט וחבר'ה נבלות - השירות שלך יהיה חרה. תיפול על פלוגה טובה (כמו שלי, ולא בגלל שהיא שלי), ולא תבין איך יכולת לרצות משהו אחר.

זה, אגב, נכון בכל מקום. תמיד, בכל יחידה או קבוצה באשר היא, אין מצב שכולם מרוצים. לך למחלקת מדריכי הנהיגה בצאלים, יהיו שם כאלה שיגידו לך שזה שיא התענוג, וכאלה שיסבירו לך ששומר נפשו ירחק. כך גם בשריון, חי"ר, הנדסה... זה הרבה תלוי בחבר'ה שיהיו איתך והמון בגישה שלך.

כל מי שסיפר לך שחיילים הם כלום בשריון, אחת מהשתיים: או שהוא לא מבין איך זה עובד, או שהוא נפל על היוצא מהכלל. בשריון (כמו ברוב המקומות במילואים) אם אתה טוב, אתה במקומות המעניינים, עושה את הדברים היותר טובים וכיו"ב, אם אתה מהבכיינים - תבלה יותר בשמירות מאשר בסיור... חוק החיים.
אצלי בחפ"ק יש תמיד את החיילים הטובים. חיילים בכיינים לא נכנסים אצלי לחפ"ק. והחפ"ק, מטבעו, תמיד מגיע למקומות המעניינים ביותר בגזרה, עושה את הדברים המעניינים ביותר וכיו"ב.

אבל הכל תלוי בגישה שלך. יש כאלה שמתענגים על לוף עם בצל מטוגן על גזיה, ויש כאלה שמתבכיינים על השירות במלון 5 כוכבים. אם אתה שייך לקבוצה הראשונה - כנראה שתהנה איפה שלא תהיה.

בהצלחה בשירות,
יוני5

[סער]

קצת חבל לי שלא כתבתי קודם (גם בגלל שעכשיו לקח לי שעה רק לקרא את כל מה שכתבו כאן לפני) אבל עוד נשאר לי משהו להוסיף -

תקשיב, את כל הסיבות הערכיות של להיות לוחם כבר ציינו כאן, והכל נכון.
אני אתייחס לזה מכיוון שאני לא אוהב (קצת אגואיסטי), אבל חשוב לי לציין לך אותו - מה "תקבל" משירות בשריון -
לפי מה שציינת נשמע שנתוניך גבוהים ואתה מה שקוראים "פוטנציאל קצונה".
כמו שנמרוד ציין, הפיקוד הוא מה שיתן לך את הערך הגדול ביותר בשרות. ולשם תשאף. שלב את הידע והאהבה שיש לך לשטח, למכונות ולכל זה ביחד עם הובלה של קבוצת חיילים במקומות ובמשימות שתידרשו להם ותראה שתצא משם עם הרבה הרבה יותר מהקצת כיף עם ההאמר שהיית מתרגל אליו אחרי חודשיים (שלא לדבר על זה ש- אותו בסיס, כל השרות אותו מקום, אותו דבר.....). כשתמשיך לטפח את התחביב שלך אחרי הצבא (ואולי גם קצת תוך כדי) תראה שאתה אדם אחר. שקיבלת הרבה מאד רק מעצם זה שהובלת את עצמך בדרך הזו לפיקוד ולקצונה, להצטיינות במקצועיות הטכנית, הצטיינות בלחימה והצטיינות בפיקוד וביחס והדאגה לחייליך. כיף עוד יהיה הרבה, לא זה השיקול המוביל בבחירת הדרך.
בכל מקרה - הרבה בהצלחה שיהיה.


ואם שמיל אז גם אני אוסיף לגילוי הנאות - כבר 12 שנים שאני לא מתלבט הרבה מה ללבוש בבוקר....

[דרור ברלי]

בניגוד לקודמי שטוענים שבשריון "שווה" להיות מרמת מ"פ ומעלה,אני טוען אחרת.למט"ק בניגוד למ"כ בחי"ר,יש זכויות סגל מלאות,לא עושים תורניות נהנים מחיי מפקד מלאים וזאת מבלי צורך להתחייב לקבע

דרור,מט"ק גאה

בבקשה.

לפחות דרור מודה בזה בפה מלא ובלי להתבייש - בשריון זהו אחד התמריצים העיקריים, אם לא היחיד, להיות מפקד וכמה שיותר מהר. אם אתה יכול ורוצה, הקידום בשריון הוא המהיר ביותר בצה"ל. תשקיע קצת, ממש קצת, בתקופת ההכשרות (מקצועות, צמ"פ, קמ"ט) ותמצא את עצמך סמל, מפקד-טנק, אדון בלעדי של טרקטור-עם-תותח ושלושה אנשי צוות, 11 חודשים בלבד לאחר יום גיוסך! אין לזה אח ורע בשום חיל קרבי, ולדעתי (האישית בלבד) הילדים-מפקדים הללו גם המקור העיקרי של הרעות החולות הרבות של החיל.

[jonesy]

תשקיע קצת, ממש קצת, בתקופת ההכשרות (מקצועות, צמ"פ, קמ"ט) ותמצא את עצמך סמל, מפקד-טנק, אדון בלעדי של טרקטור-עם-תותח ושלושה אנשי צוות, 11 חודשים בלבד לאחר יום גיוסך! אין לזה אח ורע בשום חיל קרבי

לא מדוייק... גם בתותחנים אחרי 11 חודש אתה סמל, מפקד צוות, אדון בלעדי של קצת-פחות-טרקטור עם הרבה יותר תותח, ושישה אנשי צוות.

מוטי.

[fuksi]

לא מדוייק... גם בתותחנים אחרי 11 חודש אתה סמל, מפקד צוות, אדון בלעדי של קצת-פחות-טרקטור עם הרבה יותר תותח, ושישה אנשי צוות.

מוטי.

אכן וכנראה שיש לזה סיבה....

[גיתאי נוה]

שמע עודד,

ראשית כל ח"ח כמו שאמרו קודמים - לא כולם מעמידים את עצמם, מוסרית, באותה התלבטות שלך. לרבים מדי, לצערנו, התשובה ברורה כשמש, והיא לאו דווקא בכיוון הקרבי.

שנית, ההערה המכוערת שלך על המתנחלת והערבי שמנקה לה איננה במקומה עם ובלי קשר לסוגיה הנדונה. אפילו לא אטרח להכנס לדיון מתנצל אם הסטראוטיפ הארצנהדרתי הזה נכון או מעוות מהיסוד. אני מלמד עליך זכות ומייחס אותה לבורות שלך (אם כי לבנאדם יש אחריות שלא להיות בוּר) ובזה סוגר את הפינה הזאת. מה שבטוח, אם תהיה בקרבי תהיה לך הזדמנות לפגוש רבים ממשפחת ה'מתנחלים' ולהיווכח בעובדות בעצמך; כמדריך הסיכוי לזה נמוך יותר. ולמה? כי לרוב החבר'ה האלה ברור כשמש - ממש כפי שאמרתי בראשית דבריי לגבי חבר'ה רבים אחרים - שטובת הכלל קודמת לטובתם.

לעצם העניין; אם אתה יכול לשרת כחייל קרבי, אין פה ספק בכלל. נקודה. אם תשכיל להבין את הדינמיקה של המערכת על היבטיה החיוביים ולא פחות מכך השליליים, תיתן שירות איכותי ומועיל. ההתלבטות שלך צריכה להתנהל במסגרת היחידות הקרביות.

לי אמנם לא הציעו תפקיד עורפי מפתה כזה, בכל אופן ההתלבטות שלי היתה קצת שונה: תמיד רציתי לשרת כטייס, והתאמנתי לזה (וגם לאלטרנטיבה של סיירות) כמו פסיכי. בסוף, הבנתי שחיל האוויר והסיירות יסתדרו מצויין גם בלעדיי ולא יחסר להם כ"א איכותי, ולעומת זאת, חיילות השדה (שיריון, חה"נ, חי"ר, חת"מ) האפורים אינם מהווים מוקד משיכה למפקדים איכותיים לטווח ארוך (מג"ד וצפונה). ראיתי כל מיני דרעקעס מאופסים שנושאים על כתפיהם דרגות קצונה כאלה ואחרות והזדעזעתי. ישנו משפט נכון: "כל עז שקושרים לעץ בצה"ל 20 שנה, מקבלת אלוף משנה".
אז מה החלטתי בסוף? - ויתרתי על טיס (בשלב הגיבוש. לפני כן אין אפשרות) וסיירות והתנדבתי לשיריון כדי לתרום למערכת ולהשפיע, עם פרופיל 97 וכושר מהפסיכיות ההיא. מבטיח לך שחיל האוויר לא ממש נעלב.

שבוע לפני סוף המסלול, לאחר 8 חודשים, נפצעתי בעת הכנות לתרגיל מסכם. הרגל נכנסה בין תובה לצריח. לא נעים.
אבל לא-פחות לא נעים שבזאת הסתכמה הקריירה הצבאית המפוארת שלי, ונשארתי לשרת עד הסוף - וגם כיום 12 שנים במילואים - כטנקיסט פשוט בתחתית החבית.
סיכום ביניים: החמצה ענקית. אתה רואה מפקדים וקצינים בגילך, מהם בכירים, לא-פעם מתחרפן מהבינוניות והטימטום, ואוכל את עצמך מבפנים בידיעה שהיית יכול למלא את המשבצת שלהם ברמה לא-פחות גבוהה, אבל עם הרבה איכפתיות וראש גדול. נגזר עליך להיות פיון, ראש 'קטן' או 'גדול' מה שתבחר... הקושי הכי גדול הוא לא בשמירות ובסיורים, אלא בידיעה שאתה מבוזבז.
טוב. פרק ב': לפני פחות משנה הציע לי המג"ד אצלנו להוביל את המפקדה בגדוד. הוא עושה צעד חכם: לוקח לוחמים ותיקים, מנוסים ובעלי 'ראש גדול' ושותל אותם במקום קריטי ביותר מצד אחד, ושמאוכלס בבררה מצד שני. זה היה אמור לפתות לכאורה, ואכן קרץ מאד לעוד כמה חבר'ה, הן מבחינת האופציה לקצונה ופיקוד והן מבחינת השדרוג בתנאים/מעמד. לי זה קרץ בהיבט אחד בלבד: התרומה לגדוד והיכולת לחולל שינוי ולהוביל אנשים מאתגרים.
אז מה אמרתי לו? אם זה חשוב לגדוד, אין בעיה, לא מעניין דרגות ולא נעליים. אבל היה לי תנאי אחד בל-יעבור: בחירום אני קופץ לטנק וזה לא נושא לויכוח.
כמובן שנשארתי בפלוגה...
סיכום שלי: אז מה המסר שאני רוצה להעביר בסיפור הזה? שאחרי שנים בשירות מתסכל החלטתי להישאר חפ"ש קרבי ולא-משפיע מבחירה מודעת. מחר יציעו לי לחנוך על האמר במילואים? וואלה, הלוואי. אבל שיהיה ברור: בחירום אני עם החברים שלי על הטנק, נקודה. ושים לב שלא דיברתי על הפיקוד כמילוט מהמשימות השחורות, ויסלחו לי חבריי השריונרים פה. ללמדך, שאם בתוכך לא תסלח לעצמך על שחבריך בשדה ואתה תורם הרבה אבל מאחור, אל תתלבט ולך לקרבי. תתקדם לפיקוד? טוב מאד. תחתום קבע לטווח ארוך? כולנו הרווחנו, עם ישראל ואתה כחלק ממנו.

דרך צלחה.
גיתאי

[OFF-RoaD]

קודם כל, שוב אני רק רוצה לומר הרבה תודה לכל מי שעזר והשקיע וכתב וסיפר וייעץ. ידעתי שאני מפנה את השאלה למקום הנכון :-D .

דבר שני, לא שזה קשור לדילמה הספציפית יותר מדי, אבל גם אני חתמתי ויתור על טיס בשלב הגיבוש (יותר נכון לא הסכמתי להוריד 3 קילו בשבועיים ולחזור שוב לבדיקות הרפואיות), מכל מיני סיבות, והראשית שבהן היא שחלמתי תמיד על חובלים בעקבות סבא והים האהוב שלי. שם הצבא תקע לי זרג ענק. הסיפור די מסובך, אבל בגדול נפלתי בין הכסאות (וזה מפיהם של אנשים ח"י שביררתי איתם את הנושא. ולמי לא הגעתי). הלוואי והייתי יכול להגיע לשם, ואז לשלב את האהבה (טוב נו, הפילגש, אין תחליף לגיפים ) יחד עם שירות קרבי (למרות שלא מסתערים על טרוריסטים), פיקודי, ומרתק.

מכיוון שלא הצלחתי להחליט, וקיבלתי עשרות דעות שונות, ועוד כמה שיקולים כאלה ואחרים, החלטתי לתת לעניינים להתגלגל ולראות מה קורה. אם אני אגיע בסופו של דבר להדרכה - טוב לי שם. אם לשריון - טוב לי גם שם. החלטתי לזרוק את הכדור ולראות באיזה צד של המגרש הוא ינחת, כי אני לא יודע לאיזה סל אני צריך לקלוע. נחיה ונראה

ושוב, הרבה תודה לכולם. ואל תראו את זה כסגירה של הדיון. התפתח פה משהו מרתק, עם סיפורים חשובים ומיוחדים, ואתם מוזמנים להמשיך

[WildLove]

אז...........................
אחרי שהילד התלבט כל כך, אחרי שהוא הספיק להתהפך(?), אחרי שצחק עלינו שאנחנו עושים מטבחים, אחרי שהספיק לעלות את עשוש בסופרטאג' שלו.......... הילד מתגייס לשריון! (:
אז עודד,
אין הרבה מה להגיד.. חוץ מ:בהצלחה!
כמה טיפים קטנים ממני, ויגיבו החברה שכבר היו בשריון:
1 והכי חשוב. מש"קיות נראות יותר טוב בלי בגדים, אלא אם הן מש"קיות שלישות
2.אם יש לך הזדנות אחרונה לחרבן \ להשתין \ לאכול \ לישון - תנצל אותה... אתה הולך להתגעגע
3.זוכר שאמרת על צמחונות "טרואמת ילדות"? חכה שתפגוש מקרוב את השניצל הצבאי
4.גם אם הרס"ר לא סינג'ר אותך ביומך הראשון הוא יעשה זאת בהקדם האפשרי

בקיצור, שיהיה הרבה בהצלחה..תשמור על עצמך (ועלינו) שם
הייתה אחלה של חגיגה, רק פעם הבאה תשתדל קצת יותר בלונדיניות\גינ'גיות
(אגב, סידרת לי את הלילה עם זאת שזרקת לה משפט, אבל זה לא לכאן :P)
ב-ה-צ-ל-ח-ה

[עודד זנטון]

עודד,
קבל לחיצת יד אמיצה שלי!

החלטה נבונה. שים לב שלא ירוקנו לך את התא טען מכלים, הצבא קונה את הכלים הטובים ביותר...

אה, ותזכור, הגיון לא חודר שריון, אז אל תחפש..

בהצלחה.

ולגבי המשק"יות, רובן לא עוברות את "מבחן הריו" אל תבנה עליהן..

עודד

[OFF-RoaD]

תודה כולם...

אלעד, ראית שהיה שווה לבוא? וכן, התהפכתי. הייתי חייב פעם אחת לפני הצבא. זה היה בטו דו ליסט. העיקר שכולם בריאים ולא נגרם נזק.

עודד, הרבה תודה. מבחן הריו? ספר לי על זה, שאני לא אפול... :-|

ד"א, אם יש פה מישהו בקבע או משהו כזה בשריון, ושיכול "למשוך" אותי לאחת החטיבות (401 או 188), אשמח אם יצור קשר בפרטי...

[עודד זנטון]

אתה לוקח את הפקידה/מש"קית או מה שהיא לא תהיה, ואומר לה לעמוד מאחורי ה"ריו" (משאית קטנה)
אם אתה רואה אותה במראות של שני הצדדים, היא ניכשלה...

[rozen]

בהצלחה רבה וטוב שהחלטתה שיריוןרק שאלונת מה רע בחטיבה שבע (החטיבה הראשונה המשורינת של צהל)לאחר ש401 ו500 אוחדו וקיבלו את מרכבה סימן4 ל188 יש את סימן 3 בז אז בשביל להרגיש תשיריון האמיתי רק חטיבה שבע (וזה מבחור ששירת בגדוד 75 רומח במילואים בחטיבה של יוצאי 188)לא שהחטיבות האלה לא מצוינות אך בשבע יש המון המון מה ללמוד על טנקים(מרכבה סימן 2ב)ואם בוערת בך הרצון ללמוד על שימוש בכלי עבודה אז זה המקום.

[עודד זנטון]

רוזן, כמי שהכיר לעומק את סימן 4 כשעוד לא היו סימן 4, ואני לא אפרט..
הוא מאאאוד רוצא לשרת עליו.
ואני בכלל איש מג"ח 7.

[rozen]

מגח 7 זה אחלה של טנק למרות כל מה שאומרים שזה ציפסר וכולי אך זהו אין כאלה טנקים יותר בסדיר והכי קרוב איליו זה המרכבה סימן 2ב מבחינה טכנולוגית .למשל במרכבה סימן 4 אין פתח טען אין מאג טען הטען בכלל לוחץ על כפתור והפגז יוצא מהמארז מה שלא קיים בטנקים האחרים הפעיולות הפיזית במרכבה 2ב תהיה גבוה יותר ולאחר תרגיל גדול של ירי ונסיעה רבה אין כיף מזה לצאת לשבת על הטנק ולנוח זאתי הרגשה נפלאה של מאץ אישי ציוותי שאין בטנקים האחרים(במילואים אני על מרכבה סימן3 לא בז)בקיצור לכל טנק תיתרונות שלו .אז יאאללה לפלוגה מחץ יאאלה בלאגן יאללה לטנק שהגיע אל השמש (וזה למי שמכיר).

[OFF-RoaD]

שום דבר לא רע. מבחינתי:
7- הרבה מור"ק וכבוד, טנק מיושן (לטוב ולרע. הבנתי שבעיקר לרע), קוים רחוקקקק מהבית (במידה ואני לא בשטחים), "גולני של השריון" (שוב, מאנשים שהיו שם).
188 - אומרים שעושים הכי הרבה פעילות מבצעית, טנק חדיש ומבצעי 100%, שוב, קו בגולן אם לא בשטחים.
401 - הטנק הכי חדש והכי "מפנק" לצוות. עוד כמה חודשים הבנתי שהוא יהפוך מבצעי לחלוטין ואז סביר שיתפוס את כל קוי הטנקים ה"חמים", יושבים הכי קרוב לבית (למרות שגם זה לא בדיוק "קפיצה").

בגדול, אני מעדיף 401, 188 ואז 7. ומאודד רוצה לסגור את זה לפני הגיוס בדרך עקיפה קצת. גם ככה רוב האנשים שאני מדבר איתם "הסתדרו" בנושא הזה, אז כנראה שזה לא כזה קשה (או שהם סתם מדברים).

[rozen]

מי ש אמר לך קישקש לך במוח כולם היום עושים הכל 7 שטחים ככה גם 188 ו401 ככה גם רמת הגולן וקו סגול(לבנון) המרכבות בנויות בעיקר לרמת הגולן .ואם אתה חושב ש7 היא גולני של השריון אז כבוד גדול היה לי לשרת בחטיבה הזאת כי גולני החטיבה הראשונה של צהל וגם 7 היא החטיבה הראשונה המשורינת .7 היא החטיבה הראשונה אם המרכבות 7 היא החטיבה הראשונה שנכנסה ללבנון 78 מבצע ליטני 7 היא החטיבה שבלמה תסורים ברמת הגולן .188 נעלמה 7 תהיה החטיבה הרשונה שתקבל מרכבות חדשות (כבר יש בניסויים )אז אני גאה להיות בגולנ י של השיריון.