חידת מקום:

[PW]

מה בתמונה?
היכן?
מתי?
מי?
למה?
כמה?
בין הפותרים נכונה יוגרל זאב.

[PW]

זה גם נמצא באותו אתר.

[moisofnik]

חורבת נר בעליה לגלבוע לכיוון מלכישוע
נקראת גם חירבת אום סירח'ן (אם הזאב)

[PW]

אכן ח'רבת נר בגלבוע. חגיגה של טיול – וגם שמחה גדולה לגי'פאים מסוקסים בגלל העבירות המעניינת בחלק מדרכי הגישה למקום.
תחילת הישוב במקום קדום יחסית, תקופה ביזנטית - רומית. היישוב אינו מזוהה או משוייך, אם כי נראה שבגלל מיקומו והתנאים הקשים יחסית השוררים במקום – זוהי אינה "ברירת המחדל" שאדם מבקש לעצמו כאשר הוא מחפש מקום לגור. מדובר באוכלוסייה שנדחקה לכאן בעל כורחה, כנראה יהודים שנמלטו בגלל הלחץ הגובר של תנועת הנצרות המתגברת בארץ ישראל. בתקופה זו, אספקת המים של היישוב הקדום נשענה על מערכת תעלות ובורות מים שנקזו ותיעלו את כל הנגר העילי על המדרון הנמצא מערבית ליישוב – אל תוך הבורות. בקיץ תוגברה אספקת המים ע"י הובלתם והעלאתם ע"י בהמות משא מעין מודע הנמצא בקרבת מקום.
היישוב היה נטוש תקופה ארוכה, עד שבשלהי התקופה העותומאנית, לפני כמאה וחמישים שנה - נדדו לכאן ערבים ממשפחת ב'זרה, מאנשי חמולת א - זור שמקורה בכפר רבא, במורדותיו הצפוניים של הר בזק, בגלל סכסוך משפחתי. שים לב שעל יד סלע הפיל, ממש מעל גדר ההפרדה מצויה ח'רבה בשם "ח'רבת אל בזרה". זהו המקום המשמש מקום ריכוז עונתי לרועים בחלק מן השנה, כאשר המרעה מתדלדל באזורי המרעה העיקריים. הרועים ששהו בח'רבה והרחיקו לנדוד עם העדרים – גילו את שרידי היישוב הישן והחליטו לעבור ולבנות את ביתם במקום החדש שמצאו. הם קראו לו "אום סירח'אן" – שהוראתו: "אם הזאבים", בגלל הזאבים הרבים שהסתובבו באזור. הם ניצלו היטב את שרידי היישוב הישן, ניצלו גם את חללי המערות הרבים לשימושים שונים וגם השתמשו באבני המבנים של חורבות הישוב לבניה משנית של בתיהם. המבנה המצולם בתמונה הוא ביתו של מוכתר הכפר שבנה לעצמו בית מפואר, בעל שתי כיפות. האגדה מספרת כי אחד הרועים שהצליח מאד במשלח ידו – בנה לעצמו ולמשפחתו את הבית – שהיה בית מפואר עם שתי כיפות. לאחר שבנה את הבית, באו אליו כל אנשי הכפר וטענו כי בגלל שביתו הוא המפואר ביותר והיפה ביותר בכפר – אין לו אלא לקבל על עצמו את תפקיד המוכתר – וכך היה...
לאחר מלחמת השחרור ננטשה אום סירח'אן ומשפחת ב'זרה נמלטה דרומית לנחל בזק והמקום נותר בשממונו.
החלמוניות המצויות במקום, סמוך לח'רבת נר – אינן במקומן הטבעי. הן הועברו לכאן בזמן בניית גדר ההפרדה ע"י הפקח המקומי כדי שלא יפגעו בשיני הדחפורים.
השם העברי – "חרבת נר" הוא כמובן בעקבות כל השמות באזור זה של הגלבוע השייכים לתקופת שאול המלך ואבנר בן נר – שר צבאו.
מומלץ לטייל באזור בתקופת פריחת החלמוניות בעיקר, אבל לא רק. יש מגוון אפשרויות ומסלולים גם לרכב "רך" וגם למפלצות עבירות רושפות גיצי אש ודיפרנציאלים נעולים כפולים. הנוף מהמם, ורק הקרבה היתרה לגדר ההפרדת מחייבת נשק ושיקול דעת.
טיול נעים.