אקח ברשותך את מה שכתבת עוד צעד קדימה.
החוק הינו אמצעי ואינו מטרה.
הוא אינו קדוש כמובן.
יותר מכך, לכל אזרח בחברה חופשית שמורה הזכות לעבור על החוק כראות עיניו, עם זאת, כדאי לו שיהיה מודע לזכות הציבור להתגונן ביפני פורעי חוק.
אני לא חש רע בגלל נהיגה של חסרי רשיון בשטח. אולי אפילו חש די טוב (אספקטים של חינוך לאהבת הארץ, לפיתוח יכולת נהיגה, להבנה של מערכת מכאנית ועוד).
אין לי שום בעיה לתת לחסר רשיון לנהוג ברכבי ובפיקוחי בשטח וזאת בשל הסיכוי הנמוך לנזק כספי (אני מפקח עליו, כן?) ובשל אפסיות הסיכוי להתפש כשאני מפר את החוק!
לא אתן לאף אחד, עם רשיון או בלעדיו, להישתולל עם רכבי בכביש, המחיר הצפוי גבוה מידי, אם ברכוש אם בחיי אדם וכן, גם אם ממשטרה. קל לה לתפוש אותי בכביש.
המדינה תישאר מדינת חוק לא כי לא עברתי על החוק אלא כי היא פיתחה יכולת לאכוף אותו היכן שנראה לה חשוב!!!
מכאן, לעניין צ'יקו תמיר.
לא עמד על האדמה משחר ימי ההיסטוריה צדיק כל כך גדול שמעולם לא הפר חוקים!
אם בכל זאת עמד אחד כזה, הרי שלא היה לו אופי בכלל.
כולנו, כאמור, מפרי חוק במידה זו או אחרת. זה ת ק י ן !
הבחירה היכן להחיל את החוק, היא הקובעת.
הבחירה להחיל אותו על אחד הקצינים היותר טובים שצה"ל יצר אי פעם, יותר מתמוהה.
היא מעוררת מחשבות על פוליטיקה בצבא.
קצין שבנה קרירה על גב משפחתו ללא רווח אישי (במגזר האזרחי משלמים טוב יותר, אם היה ספק למישהו) אלא מתוך תחושת שליחות.
אדם שבנו גדל ללא אבא יומיומי אלא עם דמות.
מה כל כך מפריע לכם שנתן לבן שלו לנהוג? להרגיש קצת "גבר"? לעבור חויות עם אבא שאף פעם לא נמצא שם?
הרי הוא שילם את ניזקי התאונה, אם טייח, טייח כי זה כל כך לא שייך ולא מהעניין לעצור קרירה של קצין בגלל שטויות.
כי בפוליטיקה הצהלית, ימצא תמיד מי שינסה לדרוס אותך בשם החוק.
בגלל ההתחסדות והצביעות עוד נאבד קצין מעולה!
במערכת השיקולים של היכן להחיל את החוק, נפלנו הפעם.
ωξψε ςμ χωψ