
πλϊα αξχεψ ςμ ιγι
ניר ל
דרור , אין הרבה פראיירים כמו שאתה חושב, קשה מאד למכור רכב כזה במחיר של 100K וצפונה, לא משנה כמה כסף הושקע בו. מי שקונה צריך להיות מאד שרוט, פשוט כי ל99.9% מהרוכשים הפוטנציאלים , פראדו 2002 ידבר יותר ויעלה אותו דבר או פחות. הוא כבר מגיע עם נעילה וטורבו ובבסיסו הוא כלי מספיק אמין עם הסמל הנכון, גם יש מבחר ולא צריך להתפשר על רכב שחוט.
אחד לאלף אולי יעדיף רכב יוצא דופן כמו ה 75 (אתה,ספק אם אני, חנן, יוני,ארז ...) אבל יש גבול למחיר כמובן.
תאמין לי, בתור אחד שהוא גם שרוט מספיק וגם יש לו תקציב מספיק, כשאתה מוציא כזה סכום על רכב ישן, אתה מצפה לקבל רכב מדוגם ולא להמשיך להשקיע בו או להסתכן בלאכול חרא. הבעיה היא שהסכומים ששולמו על הכלים האלה הזויים מהיסוד - סוחרים בעיקר שהוציאו כלים כאלה ב 40 לרכב עם תקלות או 60 לרכב נוסע, או פרטיים, קונים רכב ב 60 ממכרז, במצב אנוס לחלוטין (מזל שאין הרבה מה לשבור שם), צריכים להשלים חלונות, כיסאות, פלסטיקה, צביעה וכבר הגענו לעוד עשירייה. ימכרו לך רכב כזה ערום ב70 היום, אז מי שהחליף לו גלגלים, התקין נעילות והחליף קפיצים ובולמים, או שהוציא מהמכרז ונאלץ לשחזר את פנים הרכב בהון כסף - יש לו לגיטימציה לבקש 90-100 , למי שמתכוון לקנות רכב ערום ב 70 ולשקם/לשפר לבד זה אפילו משתלם לקנות משופר ומתוקן. עדיין אני לא רואה אותם נמכרים בכזו קלות, היצף ה SUV שקיים היום בשוק וירידת המחירים שלהם בהחלט גורמים לכל אחד לחשוב פעמיים. אני דוגמה טובה לכך.
זה אגב לא עניין מושבי העור. אחרי 10 דקות נהיגה אתה מרגיש שכל הגוף עובד - החופש בהיגוי, הקשיחות,הרעש, תנוחת הישיבה, התנהגות הכביש - אתה נלחם לשמור אותו בקו ישר, הזכרונות מהסיקס צפו בשניות - נסיעה לטיול ובחזרה היא עונש, הנהיגה מעייפת, בשטח אתה נהנה אבל בכביש סובל. תוסיף לזה 2 דלתות בלבד (הסיבה שרבים מאיתנו נטשו את הסופות לפני מס' שנים), זו גם הסיבה ששני המוכרים שאיתם נפגשתי רוצים למכור. בקיצור - רכב עבודה, לא לטיולי משפחות.
ωξψε ςμ χωψ