סערה- מעשה בלילה "לבן", סמוראי סרבן ושטפון. סיפור הסערה שלנו

[יונתןמצפה]

יום חמישי אחר"צ:
חבר: נו, נוסעים צפונה או דרומה?
אני: מעדיף דרומה. בצפון המושלג הייתי כבר פעמיים בחודש וחצי האחרונים. בדרום אולי נרוויח גם שטפון וגם שלג....
חבר: לא נראה לי שיהיה שלג.
אני: אולי לא ואולי כן. בוא נישן בהר עמשא ומשם נמשיך בבוקר לאור ההתפתחויות. מדבר יהודה כבר "עובד" אז מקסימום נעשה טיול שטפונות. אם ירד שלג הרווחנו!
חבר: טוב, אני יוצא בערך ב- 22:00 מהצפון ואוסף את תושקה בת"א. ניפגש בשטח.
אני: מעולה. יוצא מעט לפני ומחפש מקום טוב להתמקם ללילה.

יום שישי, 3:00 לפנות בוקר:
חבר: איפה אתם?
אני: התמקמנו מעט אחרי הישוב בהר עמשא. תיסע לשם ולשם ותראה אותי.

בונים את האוהלים ופורשים לישון. לא יודע אם מההתרגשות או מהרוח שמכה באוהל בעצמה מטורפת אבל כל ה"לילה" אני לא עוצם עין.
6:00 בבוקר: אני מתחיל לשמוע דפיקות עדינות כאלו על האוהל. זה עדיין לא הדבר האמיתי אבל זו התחלה. גראופל! (סוג של שלג שדומה לברד). יוצא החוצה לעשות פיפי וזה מה שאני רואה:



מרביץ עוד כמה תמונות וחוזר לאוהל לעוד תנומה. גם ככה אי אפשר להיות יותר מדי זמן בחוץ בפיג'מה.


כעבור שעתיים נוספות העסק כבר נהיה רציני. יורד שלג כבד וההתרגשות גדולה. מחליטים לפרק את האוהלים מהר ולמצוא מקום טוב לקפה של בוקר... בינתיים מניעים את הרכבים כדי שהחימום יתחיל לעבוד.
ההיילקס מניעה ראשונה. ואז אני ניגש להניע. סטרטר... עוד אחד.... עוד אחד... מה זה?!?! 130,000 ק"מ אנחנו ביחד ללא שום התחכמות מצדך ועכשיו אתה עושה צרות? לא יפה...
פותחים מכסה מנוע ומתחילים לבדוק. בינתיים הסערה מתחזקת...



אחרי לא מעט נסיונות מחליטים לחבר את הסמוראי להיילקס לפני שהמצבר נגמר. לא משימה פשוטה לאור המיקום של הסמוראי בין העצים והשלג...
בשלב הזה כבר התחיל להיות מסובך לאתר חלקי מנוע מתחת לערמות השלג שמכסים אותו...


ממשיכים לבחון את המצב. אני פותח את סעפת היניקה ורואה שהמזרק מתיז דלק על המצערת. כנראה שזו לא המשאבה.
בודקים ניצוץ- בשלב הזה רק בחוט הראשי של הדיסטריביוטר. יש ניצוץ בריא ומחשמל...
מחליטים לגרור את הרכב לכיוון הישוב הקרוב כדי להמשיך בבדיקות לפני שהשלג נהיה עמוק. אולי נצליח להניע תו"כ גרירה...
אממה, לא ניתן לרתום את הסמוראי בנקודה שבה הוא עומד וחייבים לדרדר אותו לכיוון השביל הקרוב. אני מנסה לעזור לחברה שדוחפים בעזרת הסטרטר שעובד על שאריות המצבר. מספיק בדיוק לרוורס קטן ומעט קדימה ואני מצליח להגיע לירידונת שמובילה אותי לכיוון השביל הראשי.
מתחברים להיילקס ומתחילים לגרור....


100 מטר של גרירה מספיקים כדי להבין שזה לא יילך. הירידה שאתמול הגענו דרכה ב- 3:00 בבוקר היא עכשיו עלייה בוצית ומושלגת וההיילקס הגיבור לא מוכן לעלות בה גם את עצמו וגם את הסמוראי. בעייה...
אני בוחן את המפה ומגלה שבכיוון השני השביל הוא כולו בירידה עד לנקודה בה הדרך נהיית סלולה. אבל במקום לגרור 500 מטר עד הר-עמשא תהיה לנו גרירה של "קצת" יותר. שולחים את ההיילקס לבחון את הדרך.
לוקח להם קרוב לשעה לחזור, שזה מספיק לי לעשות טלפונים להתייעצויות וקידום מנהלות. אה, וגם כמה ספרינטים בסביבה הקרובה כדי לחמם מעט את הדם, אחרי שהחימום הלא עובד בסמוראי הלא עובד שלי לא הספיקו כדי להפשיר את האיברים החיוניים.
החברה חוזרים ומאשרים שהציר עביר בגרירה. גוררים אותי ברוורס כמה מאות מטרים עד לנקודה שניתן לסובב את הרכב ויאללה, מתחילים בטיול השלג.
החברה בהיילקס נהנים מהנוף, ואני מנסה להפשיר כל פעם יד אחרת. אין מה לדבר על מפשיר אדים או ווישרים. המצבר כבר מזמן הלך לנוח. אני מבקש מהם לדווח לי על משהו חריג בדרך כי אני לא ממש רואה וגם לא ממש יכול לעצור.
הגרירה עוברת בשלום ואנחנו נוחתים בשעה טובה בתוך היישוב.
זוג מקומיים חביב מאד מאד מקדם את פנינו בדרך לסיבוב מושלג עם הילדים: "תיכנסו לבית, האח דולק ויש קפה! אנחנו עוד מעט חוזרים..."
עכשיו אפשר סוף סוף לבצע את השלב הראשון בעמוד הראשון ב"מדריך החילוצים השלם" של אבירם ברקאי- לשתות קפה! ולחשוב...

אוקי. ננסה לעבוד על הרכב עוד כחצי שעה. אם לא יילך נתאחד כולם בהיילקס ונמשיך לכיוון ברכת צפירה.
שוב טלפונים להתייעצויות. מורי מתעקש- ה"אם יש ניצוץ ודלק, האוטו יניע! אל תתייאש.." שלו מעלים לי את המוטיבציה. בכל זאת, כבר עברו קרוב ל- 5 שעות שאני בשלג מנסה להניע את הרכב...
בעקבות ההמלצות הטלפוניות, אני מפרק את הפלאגים ומנקה אותם בספריי קרבורטור. חלקם לא נראים משהו וניכר כי המנוע הוצף.
תו"כ ניתוק חוטי ההצתה חלקם החזירו את נשמתם לבורא והתפרקו. אני לוחץ אותם מחדש (בדיוק כמו שעושים ב"מפעלי הלחיצה" לחוטי הצתה אמריקאים בארץ). מרכיב הכל.
אני נותן עוד כמה סטרטרים לצד תנועות התפילה של החברים. הרכב מראה סימני חיים... כמה סטרטרים נוספים ו... יש! הוא קם לתחייה!
אני מבין לליבו, בסה"כ היה לו קצת קר בלילה והוא נעלב שלא הכנסנו אותו לאוהל. חבל רק שלקח לו 6 שעות לסלוח לי...

אורזים הכל ודוהרים לכיוון נחל צאלים. רכבים שבאים מולינו מאשרים שהזרימה טובה כמצופה. ואז- הסיומת הנהדרת ליום המיוחד הזה:
נחל צאלים לא מאכזב!







אין ספק, היה אחד הטיולים הטובים!!!
תודה רבה למורי על העידוד והשראת המוטיבציה להניע את האוטו.
הקרדיט על רוב התמונות מגיע לתושקה ולזיו דמטר

[יונתןמצפה]

כמה תמונות נוספות

[avnisamurai]

תמונות-יפהיפיות-וסיפור-כתוב-נהדר-תמשיכו-להנות.
אבנר.

[snirjeepdreamer]

לא רואים את התמונות בסיפור בפתיחת השרשור. (בתגובה השניה כבר רואים) נשמע מדהים עוד לפני שראיתי..
סדר את זה, אני מת לראות

[שמוליקו]

לא רואים את התמונות בסיפור בפתיחת השרשור. (בתגובה השניה כבר רואים) נשמע מדהים עוד לפני שראיתי..
סדר את זה, אני מת לראות

+1
גם אני מת לראות...

[יונתןמצפה]

סרטון קצר מהטיול-

מנהלים: תעזרו לי עם התמונות, באמת שאני לא יודע מה הבעייה...

[מידבר]

יונתן ידידי, כמעט בכל פעם שאני קורא פוסט שלך אני אומר לעצמי "אך, זה בחור מצויין".
ח"ח על הסיפור המענין ועל הכתיבה הטובה.

[ishc]

כתוב יפה, תמונות ווידאו מרהיבים. גם אני לא רואה את התמונות בהודעה הראשונה.

[GodsFather]

נקווה שהסתדר.

[יונתןמצפה]

כמה תמונות נוספות

עכשיו התמונות האלו נעלמו.
נסתרות דרכי האתר...
ננסה שוב:

[אורי ק.]

יונתן, פשוט מדהים! שאפו.

[יוסי56]

איכות מדהימה באיזה מצלמה צילמת?

[יונתןמצפה]

את זה תצטרך לשאול את החברים (יש קישור לאתרים שלהם בהודעה הראשונה).
אני יכול להגיד לך שאת ציוד הצילום שלהם אפשר בקושי להחזיק ביד אחת...