זה מקדח עם מנוע בנזין שבד"כ מחזיקים שני אנשים בידיות שלו.
יש גם כאלה שבנאדם אחד יכול לתפעל
http://toolmonger.com/2007/08/17/dea...drill-for-180/
המקדח שניתן להשכיר הוא ידני לגמרי ? אני מניח שיש איזה מנגנון מינוף עצבני לדבר כזה אם הוא אכן ידני.
שני לקחים:
1. אם אתם לא לחוצים על הבור, תכננו מראש ותחפרו אחרי הרטבה יפה של הבור בכל פעם, קלי קלות וזה לא נושא שסתם כדאי לשבור את הראש עליו.
2. לא לבנות עם קבלן נבלה (ע"ע תמונה)
אחרי קצת מחשבה אני נוטה להאמין שTZAGI צודק לגבי חשיבות החצץ, כלומר שבעצם הצמנט הוא סך הכל דבק להרבה חתיכות של חצץ ( אבל אני כמובן לא מבין בזה כלום).
זה מקדח עם מנוע בנזין שבד"כ מחזיקים שני אנשים בידיות שלו.
יש גם כאלה שבנאדם אחד יכול לתפעל
http://toolmonger.com/2007/08/17/dea...drill-for-180/
כסף אם לא מבזבזים אותו הוא לא שווה שום דבר.
בסה"כ חתיכת נייר או מספר שכתוב על פתק שמקבלים בדאר.
ים גודל יסוד במבנה כמו פרגולה נגזר מחישוב של הגג בתור מפרש ( מרוח ) ומהחישוב מגיעים למשקל היסוד , לעומק היסוד והקוטר כמעט אין משמעות , ראה תוצאה של האסון בכותל לאחרונה שנבע מרוח +חוסר משקל ,למעט כאשר בונים על סלע ואז פשוט המשקל מספיק .
קונסטרוקטור ייתן לך את התשובה כל השאר ניחושים , למרות ש"בתחושה שלי" זה משפט שלא ניתן לוויכוח
עידו
תודה על התגובות.
אין ממש סיכום של הדעות השונות...
אבל הסיכום האישי שלי הוא שאם יש אפשרות לתכנן מראש את הבנייה, כדאי לעשות זאת,
משום שאם האדמה קשה (אצלנו נחשבת קשה...מסתבר) חפירה על פני יומיים, עם הרטבה מתמדת, (הרטבה ו2-3 שעות אחר כך חפירה) פשוט כל כך הרבה יותר קלה, שאין ממש בעיה לחפור לאיזה גודל ריאלי שרוצים, ואז לא אכפת לחפור אובר-קיל קטן ונגמר הסיפור.
כלל אצבע לתורן לסוגיו הוא שליש באדמה
כלומר עם הוא גובה של 3 מטר מעל הקרקע אז הוא צריך להיות מטר מתחת לקרקע
אבל ברגע שאתה או מקבע לבניין או יש לך לפחות 3 רגלים זה כבר לא תורן אלה מבנה
ואז זה כמו רכב בשיפוע צד ברגע שהכוחות הצידים יהיו יותר גדולים מהכוחות האנכים הפרגולה תתהפך
ובקישור למה שאמרו קודם בעניין מה שקרה בכותל
חשוב מאוד להוסיף אלכנסוני רוח שמחזקים את המבנה באופן דרסטי (ואז לא היה נופלת הקורנסטורקציה)
ויחדד את דברי מלפני שבוע ביחס לחצץ
נכון לחצץ יש תפקיד חשוב בבטון אך כאשר אתה מערבב בטון בבית לעולם הבטון שתוכל להגיע אליו (לפי תקנים) הוא ב-15 ולכן אין חשיבות לחצץ
חוץ מנפח
ובמידה ויש לך יציקה של מעל 2 קו"ב משתלם להביא מיקסר
לא יודע אם זה לא מאוחר מדי, אבל במקום לחפור בורות בקוטר גדול יחסית לעמודי טלפון + בטון מסביב, אפשר לקבור ולבטן צינור ברזל בקוטר קטן יחסית שבראשו (בחלק שבולט מהאדמה) יש תושבת לעמוד הטלפון (אפשר מצינור בקוטר גדול עם חורי ברגים). לאורך הצינור הקבור בבטון, מומלץ לרתך "קוצים" מברזל בנין למניעת תנועה סיבובית בתוך הבטון.
--- יובי ---
בהעדר זמיר, גם סמוראי ישיר!
he's big, he's black. he carries me on his back
i love him but i can't say why, mr. shmulik the samoray
כתבו לך פה הרבה דברים נכונים אבל גם הרבה שטויות שמבובססות על טעויות מסורתיות של בעלי מקצוע ,
אני ינסה לעשות לך קצת סדר בענין הבטון.
כמות הצמנט היא הקובעת את חוזק הבטון באופן כללי מאחר והצמנט הוא הדבק של התערובת .
(למי שאין כוח כוח לקרוא את ההמשך אז הנה התשובה שבסוף הכמות בתנאי הכנה לא מדוייקים דהיינו ללא מדידה מדוייקת היא 500-600 ק"ג צמנט לקוב בטון ששוקל 2400 ק"ג.)
קצת רקע , בטון מיועד לעבוד בעומסי לחיצה כאשר אינו מזויין ומכאן שמרכיבי המילוי של התערובת יקבעו את חוזק הלחיצה,
בפשטות יותר חצץ מחול יתן תערובת יותר חזקה ,אבל רק חצץ יתן הרבה מרווחים בין האבנים ולכן רוצים חול שימלא את המרווחים וישיג לנו תערובת דחוסה יותר.
חצץ יותר רק או יותר קשה ישפיע על חוזק הלחיצה גם הוא (חצץ גיר או חצץ בזלתי ,או אפילו שבבי ברזל ) כל אלו הם חומרי מילוי שצריכים להגיע לדירוג נכון בגודל כך שיסתדרו טוב בינם לבין עצמם ותיווצר תערובת מדורגת ודחוסה.
המטרה בתכנון תערובת נכון הוא להגיע לצפיפות מקסימלים של חומרי המילוי כלומר - חצץ גדול שבמרווחים בינו יכנס חצץ קטן יותר ,ובמרווחים הקטנים יותר יכנס חול מחצבה גס ,ובמרווחים הקטנים יותר חול ים דק , ובמרווחים הקטנים ביותר יכנס המלט שהוא בסך הכל דבק .
באופן שציינתי לעיל ע"י דירוג נכון של האגרגטים אנו יוצרים שטחי פנים גדולים ככל האפשר להדבקות הצמנת ולקשירה בין כל האגרגטים לכדי יצירת גוש אחד של בטון.
הבטון ללא זיון יודע לעבוד רק בלחיצה אך במתיחה הוא חלש מאד ועל כן מוסיפים לו ברזל , הברזל לוקח על עצמו את חוזק המתיחה וכאשר הם קשורים יחד בתערובת קשוייה אחת אנו מקבלים את המענה הנדרש של עמידה בחוזק לחיצה ומתיחה.
הענין היפה בבטון מזויין הוא הקשר בין הברזל לבטון - מאחר ומקדמי ההתפשטות של שניהם קרובים מאד עד זהים הם חיים בשלום גם בתנאי מזג אויר קיצוניים .
מלט הוא חומר הידרובלי, דהיינו מתייבש או יש לומר נקשר, ע"י מגע עם מים ופעילות כימית שנקראת הידרציה, המים למעשה הם אשר גורמים לבטון להתקשות ולא כמו שנהוג לחשוב האויר, ועל כן ניתן לצקת בטון גם בתוך מים ע"י שימוש במוספים אשר מזרזים או מעקבים את התקשרותו.
הביג'יבונדים למינהים הם חומרים אשר מעכבים או מזרזים את פעולת ההתקשרות וע"י כך מאפשרים לבטון לפתח חוזק גבוה יותר , בטון שיתקשר לאט יותר יהיה חזק יותר מאחר והוא יצליח ללכוד לתוך המולקולות שלו יותר מים שיאפשרו לו לבצע את התהליך הכימי (ההידרציה לאט יותר ובטמפרטורה עצמית נמוכה יותר).
זה למה אומרים להשקות את הבטון אחרי היציקה , כדי לקרר אותו ולא לתת למים שבבטון להתאדות מאחר והבטון צריך אותם להמשך הפעולה הכימית).
מוספי הביג'י למינהם משפרים גם את עבידות הבטון מאחר והם מוסיפים מולקולות קטנות מאד וכדוריות מאד שנכנסות בין כל רכיבי התערובת ומשמשות כמעין חרוזים קטנים ועגולים שעליהם קל לתערובת להחליק ולהיות עבידה ונוחה יותר לעיבוד.
לענין התהליך הכימי יש משמעות כבדה בפרקטיקה של הכנת הבטון , התהליך הכימי בו מתיקיימת התקשרות הבטון (ההידרציה) הוא תהליך כנגד השעון , תחילת התהליך היא 15 דקות לאחר הוספת המים למלט , וגמר התהליך כשעתיים מרגע הרטבת המלט - חשוב ביותר --- לאחר שעתיים או אפילו פחות המלט לא פעיל מה שנקרא שרוף ואז לא תתקבל תוצאה סופית של בטון , אם הכנתם תערובת והיא עמדה חייבים להוסיף לה בטון מחדש או לזרוק אותה ולהכין חדשה , הוספת מים כל הזמן לבטון כדי לשמור עליו טרי היא טעות נפוצה שתגרום לקבלת בטון חלש ביותר שלמעשה אינו בטון!!!!!!!!!!
בטון מתחזק במשק 28 יום מרגע ההתקשרות , לאחר כשבוע הוא מגיע ל70% מחוזקו הסופי , ועד לגיל 28 יום יגיע ל98% מחוזקו , שאר החוזק ימשיך לאורך שנים.
לסיכום הבטון הוא חומר חכם אם מבינים את תהליך הכנת התערובת ותהליך הפעולה הכימית שהוא עובר כדי להפוך למוצר מוגמר.
יש לשמור על דרוג אגריגטים טוב כדי לא לקבל חללים בין האגריגטים דרוג זה משיגים ע"י שימוש באגרגטים במס' גדלים .
כמות המלט צריכה להיות בין 400-600 ק"ג לקוב , תלוי ברמת דיוק הכנת התערובת והתנאים ,(זמן ערבול,איכות החומרים,איכות המדידה,ותנאי הציפוף)
בטון שעמד וחיכה מעל שעה וחצי לזבל ,הוא כבר לא בטון.
אשפרה במים לאחר היציקה , ככל שניתן כך יטב.
מוספים ביג'י ודומיו כ15% מכמות המלט , תלוי בייצרנים אבל בחומרים הפשוטים זה המינון כן אני יודע זה הרבה ויקר לכן כולם חוסכים בזה.
לענין הביסוס אני יענה הרבה יותר בקצרה כי שם כבר המהנדסים בעלי הסבלנות יפתחו את הנושא ,
הביסוס מתחיל מהקרקע , מה העומס שהקרקע תוכל לשאת בלי לשקוע עומס זה נמדד בק"ג לסמ"ר.
משם הולכים לעומס הנתון שאנחנו רוצים להעמיס על היסוד דרך העמוד עומס של X קילוגרמים.
מחשבים את גודל היסוד עפ"י העומס המבוקש תוך הגדלה והקטנת שטח היסוד.
בקרקע עם יכולת קבלת עומס גבוהה יהיה יסוד קטן ובקרקע רכה ושוקעת יהיה יסוד גדול. (כמו בצמיגים)
עומק היסוד הוא נתון של חישובי מומנט היפוך , לא נכנס לזה אבל בנושא המדובר 30-40 ס"מ בטון ומעליהם 30 ס"מ אדמה יעשה את העבודה, כמובן ברזל ביסוד.
אם מדובר על עמודי עץ אני הייתי ממליץ לזפת אותם בטרם היציקה ולא להשתמש בשמן כפי שהומלץ , שמן ובטון חברים רעים , השמן מתחמצן עם השנים ויפגע בבטון.
זפת לאחר שהתייבשה על העמוד תעשה את העבודה מצויין.
עד כאן מקווה שתרמתי במשהו .
אם יש שאלות אשמח להשיב.
שחר.
סיקס 89, ארוך,נעול כפול ,נועל mtr , סטנדרטי.
היילקס 97 , נעול אחורה ובקרוב קדימה , סט ראנצ'ו , סטנדרטי
היילקס 95 טוטאל לוס אחרי תאונה.
עד שיקרא את כל זה הבטון יתייבשאל תשכח להרטיב את הבטון בין פסקא לפסקא
סיקס 89, ארוך,נעול כפול ,נועל mtr , סטנדרטי.
היילקס 97 , נעול אחורה ובקרוב קדימה , סט ראנצ'ו , סטנדרטי
היילקס 95 טוטאל לוס אחרי תאונה.
צודק
שחר
כתבת תגובה מאלפת
לכל חובבי ה DIY אני ממליץ להדפיס ולשמור
רק הערה קטנה-זפת הינו מוצר לוואי של שמן אדמה-דהיינו נפט גולמי
כחבריו המזוקקים יותר גם הוא לא חי עם בטון בהרמוניה אילעית
הכוונה הינה להגן על העץ בלבד
זה עובד-את בית הורי הקונים בונים את רובו מחדש-את הפרגולה האחורית הם הוציאו ושלפו את העמודים החוצה עם מנוף
ראיתי את הקצוות שהיו באדמה אחרי יותר משלושים שנה
ההבדל בין החלק העליון שהיה חשוף לרוחות הים לבין התחתון שהיה מרוח בתערובת של גריז שמן שרוף וצבע דפוס(פעם היה לנו בית דפוס)החזיקו מעמד
אבל זה ניסיון של הדור הקודם שלא הבין הרבה
יוסי
שחר, תודה רבה רבה.
השכלתי.
שמרו על קשר