דרעקובריא - מישהו העלה את זה באוב... 2004 (קרדיט לג'יפטריפ וליוני5 כמובן) תהנו...

[ניר ל]

בימים אלו, אך יום הדין מתרגש ובא עלינו, ודממה דקודשא שרק משק מלאכי עליון ירעיד ניצני עלה שלכת, שמתי פעמי אל חדר ספרי הקבלה ונברתי בדפים הצהובים והייתי מהרהר בסוגיות יום הדין ובחוקי המעשה והתמורה.
על שום מה נתן דינו היתברך שמו בגרוטאה דאנגליא?
מדוע חרון אפו דלנדרובריא וארך אפיים בואכא טויוטה?
שהיה האדם הראשון צדיק ורך לבב, והביאהו מלך מלכי עולמיא בשערי גן העדן, וגלגליא דרעקרובריא בואכה ארץ הסיטרא אחרא, ומאז ועד היום נותן בו בעל הקרניים מומים ומפליא בו מכותיו
ובימי נוח הצדיק, שהעלה לתיבתו זוגות זוגות, מלוכסני עיניים מיפן, צהובי עור מקוריאה, עבדי הדולר מארץ הדוד סם ואפילו תוצר ארץ הקודש להתברך, שצדיק גדול לא היה המה, ורק מעשה אנגליה הותיר בחוץ. צחק הסיטרא אחרא לאמור, עגלתי מחמרן עשויה ואף ריבוא קבין של מים לא יביאוה לכלל חלודה, התחכם לו בעל הרחמים והיה החמרן נרקב ומצחין כפגר שאפילו עוף השמיים נרתע מלנבור בקרביו.
ויציאת מצריים גם היא אות ומופתים שהיו בני ישראל משנעם דרכם בעגלותיהם המקרקשות, משה ואהרון בראשם, להובילם במדבר רכובים במיטב עגלותיהם, ופשוטי העם, נגררים אחריהם, ומטלטליהם מועמסים בהיילקס לעייפה והיו עגלותיהם כגרוטאות, אך הובילוהם במדבר 40 שנה ועוד הורישום לבניהם. ושרי פרעה וצבאותיו, בגאווה רוכביא ד'דרעקרובריא, דולקין אחריהם, אש השנאה בעיניהם, חרבותיהם חדות ומונפות באויר, וליבם צוהל שבטוחין היו שבמהרה יתפסון בני ישראל וישיגון, שהיו עבדיהם משנעים דרכם בערב רב של עגלות וגרוטאות מכל העולם (למעט...). ובאו מעבר ים סוף, וכבר ראו זנב שיירת בני ישראל לפניהם, וקרסו דיפרנציליא, רתחא מנועיא, נשברא דציריא, השמיע תביתא דהילוכיא זמירה אחרונה, ומערכת חשמליא - כולה קצריא. ויבוא חושך בעיני מצריא, כי נשר ריפוד גגיא וכיסא עייניא ובעוד מחכים לגרריא (כהרגליא), באה גאות, ומים רבים, וההמשך כתוב בהגדה.

ועולה בעיני זכר איוב, שתרי עשר שנים היה משקיע הונו בכרכרתו והיא חוזרת ונשברת ומחלידה ומגירה נוזליה לכל עבר.

ואני שואל, כלום אין צדיק אחד בסדום שיכול להתברך בדרעקרובריא?
ומתוך דפי הקבלה המצהיבים, עולה בת הקול כמו מאליה ונשאל אני: כלום יכול אדם להתברך באש הגהינום? והתבררה התשובה לאשורה, חזקה עלי שלא הייתי צריך לחפש מהם החטאים בגינם מטיל הקב'ה עונשים בדרעקרובריא ומוזר מכך, מדוע רק בהם? הרי התשובה ברורה מאליה החטאים רבים המה והעונש אחד - הדרעקרובריא הוא העונש, ומומיו מולדים המה, וכשחפץ בורא עולם להתעמר ברשעים, הריהו נותן בליבו תשוקה לדרעקיא וההמשך - כמעשה בראשית וכמפורט בדי ג'יפטריפ לדורותיהם.
והספקנים יכולים ללכת בואכה בתי הגורואים ולעיין בספריהם. (ולכל המשתאים, אין אלה ספרי קודש, כי אם ספרי חשבונות עבי כרס שעליבות בעלי הדרעק נוטפת מהם כדם מחיה פצועה)

גמר חתימה טובה לצדיקים, ושנה מעוטת קבלות וחשבונות למאותגרי הדרעק.

יוני5

[Ariksk]

אדיר
כתיבה יפה מאוד

[ד ו ר ו ן]

אם כבר..

והימים, ימים שלפני חג החירות. ואתא בני ישראל, מטהרין בגדיהם ונשמותיהם ועסוקין בנקיון ביתם פן יבצבץ החמץ.
וארץ ישראל מהי? כל דיכפין השתא משעוליה, רואה אותה עסוקה בהתמרקות וחידושין למען לא יגידון: בני הארץ בנקיון עסקינן וארצם טומאה וזוהמה.
והיתה ארץ ההבטחה מחדשת עליה, מפריחה פרחיה ודרכיה קסומות.
מספר המדרש על חכם טיילא בן גבעה, שהיה מקפידיא לתור ארץ זבת חלב כהלכתה כל השנה ותמיד מברך על המועד כאילו יום חג הוא:
בחשוון תר משעולי בוץ בסייעתא כטויוטה בטבת לובן דרכי השיאון בסייעתא דג'יפ. והשתא חג יציאת מצריים, החליט לשזוף עינו בחידושיא דארץ קודשו, בסייעתא דדרעקיא. הניע דדרעקיא, והחל שם פעמיו בואכה עמק הבטחה. נכנס בסייעתא דדרעקיא, ונחלץ בסייעת דגרריא, שנשברא ציריא ותיבת העבריה רעשיא כחצר האדמו'ר ביום הכנסת נכדו תחת החופה.

הלך אצל המעלים באוב לאמור, תקניא דכרכריא ואחזור משעולי ארץ הקב'ה. וירקחו תמהילים, ולחשו כשפיא ושילם הרבה מעות זוזיא, ושם פעמיו כבתחילה.
עצר כרכריא לומר דבר תפילה של שחריתיא. חשבא לדוממא, אולם מי יתקע לידו שתחדש פעימותיה כקדם? וישאירה מטרטריא כבימים ימימה.
סיים תחנוניו אצל הקב'ה, קשר שרועותיו בתפילין וחיזק חלקי כרכריא דמתפרקיא והתא שבילי עיזיא במדבריא בו הלכא אבותיניא 40 שנה. והיהו מגיע למקום חמדא, שברור גלוי וידוע שיד האלוקים סדריא כמתת יופי לארץ הבטחה, ויצאה מהכרכריא, מתחא אבריה והסב לקפה תורקיא כהלכתה. מסב מבטו אלי כרכריא, וחשכיא דעיניה, אוי לאישוניא שכך ראו, מטפטפיא דשמניא על פרחי ארץ חמדת, וצבעי עלי כתורתן משלל צבעים התכסו בשחור השטן. והריהו שומע מרכבה מגיעה אצלו, מאמץ אישוניו, וחיוכו זורח, שהרי בר פלוגתו בלימודי המשנה ופלפולי הגמרא במרכבתא.
השלום עליך ידידי, ומה אתה עושה כאן? וכי לא תזמין ידידך משכבר ימים למנת משקה? ובעודו מדבר, ראה נזילת כרכריא והזדעק כלום כך תעשה למחמדי הארץ, שזבת חלב ודבש כתוב, ולא זבה ונוטפת שמניא שחוריא כשחור השאול?
וכי מה עלי לעשות תמה? כלום אני עשיתי זאת? וכי אשם אני בחולי? ועתה אמור לי, כלום לא נשבריא דמרכביאתא? אימץ מצחו, קמטים הופיעו דבפניו, הפך והפך בדבר ואמר לא נעשה כדבר זה.

עודם הם מתפלפלים בסוגיית הדרעקיא, וקול רעם החרידם ממקומם והדהד מהגבעות נוטפות העסיס. היתה זו חמת אפו של היתברך שמו שנתן אותותיו בנאד המים של מעשה הדרעק מארצות הניכר. קימץ חכם טיילא בן גבעה אגרופיא אל עבר עבים ורקיע לאמור, מדוע עשית נבלה זו, כלום לא זוזים רבים השארתי אצל בעלי האוב ואומני החרש? ועורר עליו קצפו של מלך מלכי המלכים לאמור: מעתה ועד עולם, יפוצו נאדות מי הדרעקיא ככלי חרס סדוק.
ומאז ועד עולם הולכים ומתכלים להם ראשיא דליבא של דרעקיא כדפי הגמרא הנהפכים בישיבות הצדיקים.

רצה חכם בן טיילא לשוב אל ביתו, כי ירדה החשכה ועוד מעת עת תפילת שמע של שחרית, והיה המישור לעקוב, ודרעקיא כחמור שבור גפיים עמד. וידמה חכם טיילא בן גבעה לנחש, ועל גחוניא זחל, וירא כי נשבריא ציריא, ותיבת טרנספריא מגירה נוזליה, ובעודו רכון תחת כרכרתו קולות אזעקה נשמעו באוזניו, ואז הס! שקט מעמקים, ידע חכם בן טיילא כי נתקלקליא דחשמליא ועתה כל זוזיו ומעותיו אצל יצור אנגלין מפלצתין הלכו לאבדון.

ומאז ועד היום דוגמה ומופת היה חכם טיילא בן גבעה לאברך החומד נערה ענוגת מראה ושופעת עופרים, שנראית כבתולה, אולם מוכת עגבת וחולת סיפליסיא ואף ריבוא ריבוא של כינים ומזיקין מטיילים לי בין שערות ערוותיא, ותחת שהיה נושא רגליא ונמלט מציפורניא, שואף לתקנה ועיניו סומא מלראות שהרי היא לילית השטן שנתחפשה לבתולה.

בברכת חג מצות וקניידלך שמח
זליגר - תורך!
יוני5"

[ד ו ר ו ן]

והמשכו:

פרושי המקרא רזים ועדינים המה, והריהם ככלי משחית בידי בן בליעל שיסובבם בכחש ולרמותם בא.
שהרי גלוי וידוע את הקללה שציווה היתברך שמו על העומדים לכלותנו לאמור: הישמר לך מפני ישמעאל והלכת בדרך הישר.
ישמעאל מה הוא מסמל?
ישמעאל: ישמור עלינו מלנדרובר

והאגדה מספרת על רבי יובל בעל החופש, רבי ארז שבור דיפרנציאל, רבי קוק בעל הנזילה ורבי צחי חסר הגיר, שהיו מסובין במוסך.
היו 4 החכמים מספרים בשבחו של רכבם לאמור, רך ומפנק, ונעים הליכות, ומביא 4 צדיקים יחדיו תדיר. נכתיר מוסך זה כסנהדרין, שבאים אנו אליו מידי יום, ואין מחסירין אפילו דקה, ולעיתים נשארים אחרי רדת הליל משום חסרונה של פרוטה לעגלון בשכר.

היו מסובין במוסך, ואט אט באו אצלם בעלי כרכרות, ולכל אחד מזור ובקשה, הצילו אותנו מיד המקרה.
מספרת הגמרא על אחד, פלוני בן אלמוני, שהיה יושב בכרכרתו ומסכי הזכוכית נעולים ומסוגרים בצניעותה של בתולה. אמרו לו, מדוע מסוגר עימך? אמר הן אין לדעת אם לא יחזיר מנגנון החלון נשמתו לבוראו, וכך אוותר פרוץ כרחב בעונתה. אמרו לו, ומזגן מחייה נפש ככד מים זכים וקרירים מהמעיין, מדוע אינך מפעיל, אמר להם כעת חיה נפך את נשמתו בפעם האחרונה, 7 שקי זוזים שמתי תמורתו, והוא בשלו.
אחריו מופיע אברך אחר. שלום עליכם, אמר, שלום עליך אברך ענו במקהלה, כלום מה תחפש בסנהדרין של מוסך? אמר, אבוי לי, נאד שחור משחור שכן בליבה של כירכרתי, ויתפוצץ. אמרו לו, טול לך נאד מים לבן, ובא הכל על מקומו בשלום, הלוא כך?
אמר להם: חלקו העליון של לב הכרכרה נדם, ואף תפילותיו של מקובל כקדחת השום, ועתה, הורדתי מלבוש ילדי, מכרתיו, ומעות לא נותרו בכיסי.

וכך היו בני האיוולת עולים אליהם לרגל, זה ציריותיו שבורות, האחר כרכרתו מרעישה כחגיגת בני שטן, זה הילוכיו החזירו נשמתם לבורא עולם ואחר מגיר נוזלים כמעין.

וכך היו ישובין ארבעה רבנים, בסנהדרין המוסך, ותמונת גורו גדול מהלך למולם והרי הם מבסוטים ומשלמים.
ומידי חג החירות, שרים והיא שעמדה לאבותינו ולנו...
שעמדה - משמידה תיבות הילוכיהם
לאבותינו - היתה נותנת מכות במנועיהם
ולנו - את שעמדה, ואת מה שסבלו אבותינו והגדילה לעשות לנו בדיפרנציאליהם.

שלמצרים נתן 10 מכות,
ובבעלי דיסקו נתן 50 מכות
ואת רוכשי הדיפנדר העניש ב150 מכות
וכל מכה, שקולה כאוצר בית פרעה.

אלה, הערב רב שהיצטרפו לבני ישראל בצאתם ממצריים, ובשלם הישהיר השם יתברך את עמו: הישמרו לכם מאוד לנפשותיכם.
מהו מאוד? כלום לא יכל להגיד הישמרו לכם לנפשותיכם? מפרשים חכמים: מאוד: מנועים אנגלים וחלקיהם דוממו .

יוני5

[shmil]

יוני?
לאן הלך הפלא, לאן, שאיננו נהנין מפניני ומטבעות לשונך?

[יוני5]

לאן הלך? למילואים. מתרפ"ל עד תראו"ג.
וחוץ מזה, מיצינו, לא?

בברכה,
יוני5

[מאיר רוטברג]

פעם היו אנשים,פעם היו חברים, פעם היו גיפאים,
פעם ,
היה,

הזמנים השתנו, האנשים השתנו, ההומור השתנה,


נ.ב יוני נשאר אותו הדראק, עם אותו האוטו עם אותם המילואים עם אותם הערכים
ממש האדם הנאיטדראלי לא משתנה ,

נ.ב 2 גם החלק הכי טוב אצלו לא השתנה וזו אישתו

[tzagi]

נ.ב יוני נשאר אותו הדראק, עם אותו האוטו עם אותם המילואים עם אותם הערכים
ממש האדם הנאיטדראלי לא משתנה ,

שום דבר לא השתנה והעובדה לההוכחה שאפילו יוני נשאר אותו דרעק.
אני עדיין מחכה לשלי....ובקצב של רמת הדרעקיות של יוני....אמות ברעב קודם.
אגב...מאיר יקירי, אתה לא כול כך רחוק ממנו, להזכיר לך או שהזכרון עוד לא הלך (בגילך המופלג)?

[מאיר רוטברג]

שום דבר לא השתנה והעובדה לההוכחה שאפילו יוני נשאר אותו דרעק.
אני עדיין מחכה לשלי....ובקצב של רמת הדרעקיות של יוני....אמות ברעב קודם.
אגב...מאיר יקירי, אתה לא כול כך רחוק ממנו, להזכיר לך או שהזכרון עוד לא הלך (בגילך המופלג)?

הזיקהרון במקום