החיים בגולה - זוית קצת אחרת או "מילקי זה לא הכל בחיים"...

[tzagi]

אז פעם זקני השבט לא היו יושבים מדי יום בקפה על הפינה של רסידה וונטורה? אבא שלי הגיע לפה ב85, התמקם תחילה בהוליווד ואז עבר לגבעות של גלנדייל, גם הוא ברח מהישראלים, אחי הקטנים לא מדברים עברית כלל.

טיפה מזרחה, יותר כמו ונטורה ולינדלי-זלזה.

[Bernard]

דריש ידידי.

1. אני מתרגש מכל דבר ולוקח ללב כל דבר.
2. עוד לא "פגשתי" מישהו שיכול לעצבן אותי ברשת.
3. אני יכול ומוכן לדבר על כל אחד וכל דבר ולהגיד מה שבאמת אני חושב.
4. אני אף פעם לא מתנשא. מזלזל קצת - אולי. עוקץ הרבה - הרבה, אבל לא מתנשא או במילים אחרות אני אגיד שאתה מדבר שטויות אבל לא שהדעה שלך לא נחשבת ולא זכאית ל.. זילזול מצידי ואני גם אסביר לך למה... לא מתנשא.
5. אתה נשמע לי בן אדם מוכשר מאוד ואינטילגנטי מאוד ומלא סתירות.. ניגע בזה מיד...
6. נראה לי שעדיין לא "מצאת את עצמך" וזה קצת חבל... גם לך, ככה זה נשמע לי.
7. מתחילים...
8. אה, כן - אני אף פעם לא מסיק טעות...

עכשיו מתחילים.. בקטנה:
אתה נגד "השיטה" אבל עדיין לומד באוניברסיטה ודואג "להוציא" תארים (גם אם זה לוקח לך הרבה זמן = "עוד לא מצאת את עצמך").
אתה מכוון גבוה אבל "מבין" את אלה שלא.
אתה חיי בעושר אבל מקנא באלה שאין להם הרבה ומאושרים.
אתה מקנא בפשטות ובאושר של "האנשים הפשוטים" (אם כבר מדברים על התנשאות..) אבל כך אני מנחש, לא היית יכול לחיות איתם יותר מידי זמן - לא מאתגרים אותך מספיק..
אתה "מורד" אבל מספר שאת הכיוון בחיים קיבלת דווקא בצבא.
אתה רואה את הישראלים בעין לא כ"כ טובה, לכל הפחות בנוגע לאורח החיים אבל כך נראה לי, משתמש בכל מה שלמדת והיפנמת=בישראליות שלך, על מנת להצליח בחיים.
ואני בהחלט "רואה ושומע" שאתה די מבסוט מההצלחה שלך אבל אתה עדיין לא רגוע איתה.

אתה יודע מה, לא לעניין ככה להמשיך פה, בפורום הזה אבל אם הייתי מדבר איתך באמת, אני בטוח שהיינו, ביחד, מגיעים ל"ממה אתה בורח וממה אתה מפחד ומה מניע אותך ולמה אתה מקנא בחיים פשוטים (ללא שאיפות וללא "צרות") ו..." ...

אבל עזוב אותך משטויות...
זה לא כמו הויכוח שלי עם בועז, על אפל ואנדרואיד - פה אין צודק (אני) וטועה (בועז)..
הדעה שלך טובה כמו דעה של כל אחד אחר וזה מזיז את השירשור הזה קדימה וזה אחלה.




ובן...
מה נהיה?
באת להוציא לכולם את העיניים ולאכול לנו את הלב?
מה קרה? סתם מלצריות כבר לא מספיק? רק כוכבות פורנו?
והרמיזות האלה שתוך 8 ימים אתה גומר בניין וגם מוציא לו טופס 4... ככה לא יפה, לדרוך על יבלות של ישראלים, שלוקח להם 22 חודשים להוציא רשיון בנייה לתוספת של 14 מטר רבוע לחדר על הגג...
מזל שאני לא מעשן, אחרת הסיפור עם הסיגרים היה ממש גומר אותי..

שלח תמונות מהאירוע...
רק תודיע לפני שאתה מעלה... לפעמים הגמדים נכנסים לאתר של דיסני מהמחשב שלי...

[Bentsi]

בcarsforum ההנהלה הייתה מוסיפה "זהירות, מכיל תגובות של בנצי" בכותרת 😃

[tzagi]

והרמיזות האלה שתוך 8 ימים אתה גומר בניין וגם מוציא לו טופס 4... ככה לא יפה, לדרוך על יבלות של ישראלים, שלוקח להם 22 חודשים להוציא רשיון בנייה לתוספת של 14 מטר רבוע לחדר על הגג...

למען האמת זה אשמתך בלבד
אם הייתה נמצא בLA והייתה מכיר את הפרסי בBUILDING & SAFETY והייתה יודע כמה לתת גם אתה הייתה מקבל PERMIT בימים ספורים.

[Bernard]

למען האמת זה אשמתך בלבד
אם הייתה נמצא בLA והייתה מכיר את הפרסי בBUILDING & SAFETY והייתה יודע כמה לתת גם אתה הייתה מקבל PERMIT בימים ספורים.

ג'ו.
הפרמיט שאני דיברתי עליו ... אז עוד הייתי עובד מדינה ולא יכולתי להוציא היתר בנייה בקריית מלאכי מערב, לתוספת בניה בגבעתיים...

[Bentsi]

אין שוחד ויהי מה! הבירוקרטיה פשוט נוחה והגיונית, תמיד להיות צעד אחד קדימה, אישורים אפשר גם למשוך אונליין במידה ואין צורך בתוכניות בניה חתומות (בהרבה מקרים אתה פשוט עושה בהתאם לקודים ועובר אינספקשיין), היה לי פעם מקרה חריג בבית של ג'ו מונטנה, בית על גבעה שנשען על קיר תומך מעץ, להוציא אישורים לזה זה חתיכת סיפור רציני, במיוחד כשהבית נמצא מתחת לשלט של הוליווד, יש וועד שכונתי שמגן על האופי הקלאסי של השכונה, היה גשם רציני והקיץ שגם ככה התנדנד והיה רקוב קיבל גם קצת עזרה ממני להתמוטט, הבאתי soil engineer שהכין דוח תוך שלושה ימים, הבאתי מהנדס שהכין תוכניות, הלכתי לעירייה, חיכיתי אולי 40 דקות, שוחחתי עם הinspector, למחרת הוא הגיע למקום, בחן את הכל ואמר לי להגיע אליו למחרת, תהליך שיכול לקחת שנתיים לקח פחות משבועיים.

עכשיו כשבחסותי רישיון A משמעו רישיון general engineering, אז הרישיון B שהוא general contractor שווה קצת יותר, האינספקטור מסתכל עליך אחרת, אני אמצא תמונות של עבודות חשמל, שתבין כמה נקי אני עובד.

[Bernard]

למען האמת זה אשמתך בלבד
אם הייתה נמצא בLA והייתה מכיר את הפרסי בBUILDING & SAFETY והייתה יודע כמה לתת גם אתה הייתה מקבל PERMIT בימים ספורים.

ג'ו.
הפרמיט שאני דיברתי עליו ... אז עוד הייתי עובד מדינה ולא יכולתי להוציא היתר בנייה בקריית מלאכי מערב, לתוספת בניה בגבעתיים...

[Derish]

ואדים, עזוב שטויות, מתי אתה מעלה תמונות של סטודנטיות מצפון אנגליה?

באביב-קיץ, כשיורידו כמה שכבות...
לשים תמונות שלהן עכשיו זה כמו לשים תמונות של הרנגלר שלך בתוך אולם תצוגה עם קלוז-אפ על המושבים. לא מעביר ת'חווייה.

אתה נשמע לי בן אדם מלא סתירות
ואני בהחלט "רואה ושומע" שאתה די מבסוט מההצלחה שלך אבל אתה עדיין לא רגוע איתה.

הדעה שלך טובה כמו דעה של כל אחד אחר וזה מזיז את השירשור הזה קדימה וזה אחלה.

ידעתי שזה היה רעיון טוב להתחיל לכתוב פה אחרי כל השנים. תענוג לשוחח עם אנשים אינטליגנטיים. (סוף סוף מישהו ברמה שלי )

כל האבחנות שלך נכונות והאמת שאת רוב הסתירות די קל ליישב. החיים הפשוטים הם השאיפה שלי לטווח ארוך, לשם אני רוצה להגיע בעוד עשור פלוס מינוס. הכיוון הוא לפתוח בית מלאכה קטן באיזה כפר ליד אנטוורפן או רוטרדם, להכות שם שורש ולהעביר לקרוז קונטרול. עם איך שהכלכלה המודרנית בנויה, בחזוני בית המלאכה הזה יכול למשל לייצר חלקים תעופתיים, לתכנן פרוטזות מסגסוגת אקזוטית, או להרכיב אופנועים בהתאמה אישית. לא חסר תחומי "בוטיק" כאלה שיספקו פרנסה טובה לצד אתגרים מקצועיים ויביאו לי את כל הסיפוק הנחוץ.

דא עקא, הדרך לחלום הזה עוברת בכמה תחנות נוספות שבשבילן צריך לשחק את המשחק ולהעביר הילוכים. זה מה שאני עושה היום ובשנים הקרובות - מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית. אני בונה בסבלנות את היסודות של החיים אליהם אני באמת רוצה להגיע, כי ברור לי שבפרוייקט כזה אין קיצורי דרך.

הנימה המתנשאת שלי בהחלט מורגשת ביחס לישראלי הממוצע, אבל שים אותי בחבורה של פלמים או גרמנים ממעמד הביניים והדיבור שלי יראה לך נורמלי לגמרי. אני חושב שזה מעיד יותר על הישראלים מאשר עליי, והערות דומות שמעתי לאורך השנים גם מהקולגות האירופאים. זה לא שקמתי יום אחד ונעלבתי מישראל, תמיד הרגשתי לא שייך שם ופשוט לקח לי הרבה שנים להבין למה בדיוק. היום אני מחפש את הנישה שלי, מתוך הבנה שהעולם גדול ופתוח וחבל שלא לנצל את ההזדמנויות הרבות שהוא נותן לנו.

אגב, מעולם לא טענתי שישראל היא רוע צרוף, בהחלט יש לה את ההיבטים החיוביים שלה ובמידה רבה אני אכן זוקף את הצלחתי לגישה ולהתנהגות שלמדתי שם. עם זאת, אני מייחס חשיבות זהה גם לאלמנט הרוסי וחושב שהוא מאזן את הישראליות שלי ומכניס אותה למסגרת שמקלה עליי לתפקד מול תרבויות אחרות, מה שעזר לי מאד בעבודה ובכלל. השתדלתי לקחת את המיטב משני הזרמים הנ"ל ומכל שאר הסגנונות והגישות איתם באתי במגע, אבל כתוצאה מכך יצאתי אירופאי מדי עבור הישראלים, ישראלי מדי עבור האירופאים, והרוסים בכלל לא יודעים איך לאכול אותי... בקיצור, פיזדץ.

אני מסכים איתך לגבי האנדרואיד, ואם נחזור לבן - תמיד תהיתי איך זה שיש שחקניות קולנוע אבל רק "כוכבות" פורנו.

[Bentsi]

טל"ח

[shachar]

איזור הזמן שלכם מתחיל לייצר אתגר לקריאה של הבוקר.
בין הקפה של הבוקר למקלחת.

אחרי סיום תואר בכלכלה טיילתי ועבדתי קצת בארהײב.
בית שכור בRESEADA.... ועבודה בתחום הבניה בעיקר בחשמל.
בארץ אחרי המתנה של שנתיים לאישור בניה (בעיקר מנהל) ולאחר שהתחלתי לבנות, נזכרתי במפקח העירוני של עיר המלאכים, שהיה מגיע לבדוק את התקדמות העבודה כך שמתן ההיתר היה מובן. כאן חיכיתי חודשים רבים לטופס 4 המקביל ל permit.
באותה תקופה יצא לי לשבת בהפסקות אוכל באתרי הבניה ולהכיר קצת את עולמם של בעלי המקצוע המקומיים (בעיקר קבלנים קטנים). אכן לכל אחד היה את הגאווה המקצועית שלו. הטראק וארגזי הכלים... אבל הם תמיד הרימו גבה על האקדמיי שעובד בתור חשמלאי. לא רק בגלל ההסבה המקצועית אלא בגלל שההשכלה נחשבה ככזו שמאפשרת עבודה (מנסח בעדינות) מכובדת יותר.

וכן 2 על 4 צריך לדעת איך לחשב...
המקביל בארץ 5 על 10 עם הפרשים דומים.
כשעובדים עם עץ לא מהוקצע הפערים קטנים יותר.

[Saar]

ברנרד,
רק שלא תרגיש שדופקים אותך שם...
אתה יודע מה הממדים של קורת 15X5 (ס"מ ) בארץ?
14.5X4.5 ס"מ... אז למה קוראים לה 15X5? כנראה שאותה הסיבה כמו בחו"ל...
(זה נכון לכל הקורות, תמיד מורידים 0.5 ס"מ)

[מוני אורבך]

דיברתם הרבה על מערכת החינוך האמרקאית היסודית, ומעט מאוד על מערכת החינוך האקדמית.
היית ובמסגרת תפקידי אני בא במשא ומתן עם כל מני אונברסיטאות, הרשו לי להוסיף קצת על הצד האקדמי באמריקה.
לפחות מראות עין ישראלית, ומישראל...
בארצות הברית יש הרבה מאוד קולגים ואונברסיטאות.
רוב הקולגים הם, איך לומר, לא משהו.
אנשים אחרי קולג יש להם מעט יותר ידע ממי שעושה בגרות כאן בישראל.
אין לי הרבה מגע עם אנשי קולג, ולכן לא אדבר עליהם יתר על המידה.
בוגרי האונברסיטאות שונים מאוד מאחד לשני.
לרוב האנשים שאני נפגש איתם הם בוגרי ייל,האווארד, MIT, פרינסטון.
מדובר על אנשים ברמה גבוהה מאוד, שמובילים את המחקר האקדמי בעולם.
הסטודנטים של המכונים הללו הם קבוצת עלית (כולם רק בעלי תואר שני כמובן)
הסטודנטים שלנו (טכניון) ברמה המשתווה להם (ואני רואה זאת כמחמאה גדולה לטכניון)
אבל...
מחוץ למוסדות המכובדים מאוד הללו יש הרבה מאוד אונברסיטאות זבל (אין מילה אחרת).
ויוצא לי לפעמים להיפגש עם סטודנטים כאלו ו"להתרשם" מהאיכות שלהם.
במילה אחת, אכזבה. רמה מאוד נמוכה. טכנולוגית הם מספר שנים מאחור.
יותר על כן, גם רמת האנשים עצמה נמוכה מאוד.
אני לא מכליל כמובן, פגשתי רק אנשים ממספר קטן שהגיע מאונברסיטאות כאלו.
אבל הם היו אמורות להיות הטובות ביותר מסוגן .. )-:

[tzagi]

מוני, הכול טוב ויפה, אבל אם כבר בא לך לעשות הכללות, אני מכיר יותר ממהנדס אלקטרוניקה (ישראלי)יחיד שלא יודע מה זה DVM או מה לעשות איתו.
אז מה זה אומר?

שום דבר, יש ויש, ולא משנה איזה מככלה-קולג'-אוניברסיטה ולא משנה איפה.

[מוני אורבך]

גו, אני מכיר יותר מפרופסור אחד שלא יודע מזה DVM, אז מה זה אומר ??

תחום התקשורת, מכיר? אנשים בתחום פיתוח אלגורטמי תקשורת על סיבים אופטיים עוסקים יום ולילה
בטורי פוריה, לכסון מטריצות, הפיכת מטריצות, חבורות, עקומות גאוס משוואות דפרנציליות חלקיות ושאר מרעין בישין..
ואין להם מוסג מזה DVM ישמור השם !!!

רשתות מחשבים - כנ"ל
ארכיטקטורת מחשבים - הרבה מאוד הסתברות, מעט מאוד DVM
קליפטוגרפיה - תורת המשחקים בכלל...

בקיצור, מה קשר המחט לשחט ???

[Bernard]

נתחיל בדריש, רק בגלל שזה יותר נחמד..
מה לא ברור לך? מה, לא ראית סרטים פורנוגרפיים? מה שהן עושות שם... כוכבות! לא פחות!
שחקניות קולנוע? מדקלמות טקסטים... כשיעשו מה שההן עושות, תאמין לי, גם להן יקראו כוכבות.

מוני.
דיברתי רק על הדברים שמשיקים (איכשהו) אלינו, למשפחה שלי.
כמו שאמרתי, כרגע לא נראה שנצטרך להידרש לעניין "איזה קולג' לבחור" ולמה..

ואחרי שאמרתי את זה..
יש לי חבר טוב מאוד (הזכרתי אותו - בכיר בפרקליטות), שלמד כשלוש שנים לתואר שני (שני) ושלישי ב-UCLA (נחמד) ובניו יורק (אין, אין על ניו יורק, ג'ו. לא יעזור לך) - שתי אוניברסיטאות נחשבות, בתחום שהוא למד (קיבל גם מילגות בפיטסבורג ועוד), אליהן מגיעים סטודנטים מכל העולם.
המסקנה שלו היא שרמת הלימוד (משפטים) בארץ (אונ' ת"א) גבוהה ושאין לנו במה להתבייש.
עוד אמר שאופי הלימוד ואופן הלימוד בארה"ב "לא מתאים לכל אחד" - היינו, מי שרוצה ללמוד יוכל אבל מי שרוצה "לצלול" גם כן יעבור יפה את המבחנים.
יענו - הרמה לא מי יודע מה.

הדוגמאות שנתת הן של מוסדות הלימוד שהן לא רק הטובים בארה"ב, אלא הטובים בעולם - לא דוגמא מייצגת.
גם ההשוואה שנתת לא בדיוק הוגנת - אלה לעומת כל מיני אוניברסיטאות/קולג'ים אחרים.
ארה"ב היא לא מדינה - זה אוסף של מדינות. לכל מדינה יש את המידרג שלה וכן, יש גם מדרג כולל... וכמו בכל מקום, בקצה הפרימידה אין הרבה...
דבר נוסף שלא לקחת בחשבון, גם אם הזכרת - תואר קולג' פה הוא בהחלט תואר בסיסי לחלוטין נקודת פתיחה הכרחית ו.. תו לא.
מבחינת "ניקוד" אקדמאי, הוא אמנם שקול לתואר ראשון אך למעשה זוהי המקבילה של תעודת הבגרות בארץ = אין השוואה לתואר ראשון באוניבסיטה העברית/ת"א וגם לא למכללות האקדמאיות שמוכרות לנו.


שחר.
לעניות דעתי (המזלזלת אך לא מתנשאת), אין יותר מידי מה להתייחס לאמירות הפרובוקטיביות של דריש, לעניין "מה חשוב בחיים"..
לא שהדעה שלו לא נחשבת, חלילה, אלא שהיא פשוט(סתם מטופשת או) לא קיימת , בשלב הזה.
נשמע לי שהוא יותר מתריס נגד "משהו" ולא בדיוק גיבש דעה נגד מה והוא יורה לכל הכיוונים.

ברור לכולם שמי שפיסגת הישגיו היא להיות פועל בניין, השיג הרבה פחות ועובד הרבה יותר ומרוויח בהתאם (ויכול לאפשר לגמדיו פחות), מאשר מהנדס אלקטרוניקה מוכשר..

יש מסגר מקצוען שמרתך מעולה את כל רשתות "כל גדר" ומצליח לקיים בכבוד משפחה וזה אחלה ויש מקצוען אחר, באותו תחום, שעובד עם CAD על פרוייקטים מיוחדים ויודע מה ההרכב הכימי של כל גז והמבנה המולקלולארי של כל חומר ו... אני מעדיף להיות מקצוען מהסוג השני...

ועוד דבר שעליו אין כ"כ ויכוח, שככל שתלמד יותר, כך הפוטנציאל שלך להשכיל ולנצל את מה שלמדת ולתרגם את כל זה לאיכות ונוחות חיים, גדולה יותר מאשר מי שמוצא את מקומו בחיים כבוגר כיתה ח' עם כישרון מולד ללהטט בפטיש ומסמר - וחריגים יש תמיד אבל.. הם החריגים.

גם ברור לחלוטין שאותו פועל בניין, מאושר ככל שיהיה עם הבירה שלו, לא יבין מה יש למישהו, שיש לו את האפשרות (גם אם תאורטית ופוטנציאלית בלבד) לחפש בתור פועל בניין (לעבוד בשמש/שלג בלי מזגן עם כאבי גב והסירחון) במקום לעבוד "במקצוע שלו" (בסביבת עבודה נוחה ומסודרת)..


אבל נדמה לי שבעצם גם דריש מבין את זה טוב מאוד ו"מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית." או במילים אחרות, מממש את הפוטנציאל שלו לחיות טוב ולא נראה לי שמתישהו (גם לא בעתיד הרחוק) הוא יחליף מקומות עם פועל בניין או מנקה רחובות עני אך מאושר...

או בקיצור, איך ש-SHMBO אומרת לי.. לעיתים קרובות מידי.., לא על כל דבר צריך להגיב

[Bernard]

אפרופו מחיר ההשכלה.

דוגמא למה שדיברתי עליו - מייל שקיבלתי הבוקר.
באמת סתם דוגמא, לכמה הנושא מטריד ובכותרות ומייצר המון פניות ודואר זבל..
זו אחת החברות שמציאות לעזור בנושא ההלוואות לקולג'..


ולמי שמתעניין, לחיצה על החלונית הירוקה לוקחת אותכם לשם:
http://www.helpwithmystudentloan.org...&sub2=37&sub3=

[Derish]

אין יותר מידי מה להתייחס לאמירות הפרובוקטיביות של דריש, לעניין "מה חשוב בחיים"..
לא שהדעה שלו לא נחשבת, חלילה, אלא שהיא פשוט(סתם מטופשת או) לא קיימת , בשלב הזה.
נשמע לי שהוא יותר מתריס נגד "משהו" ולא בדיוק גיבש דעה נגד מה והוא יורה לכל הכיוונים.

אין לי בעיה עם "מטופשת" או אם אתה לא מסכים לדעתי, אבל אם אחרי כל מה שכתבתי עדיין הגעת למסקה שאני יורה לכל הכיוונים ודעתי אינה מגובשת - כנראה שההסברה שלי גרועה יותר מזו של ממשלת ישראל במהלך "צוק איתן". בקיצור, לא הבנת כלום. בסדר, אני נושא במלוא האחריות לכך, כנראה שפשוט לא מצאתי את הגישה והדרך הנכונה להעביר את המסר שלי.

לחילופין, יכול להיות שאנחנו מתמודדים עם אחד המצבים האלו:

יש מסגר מקצוען שמרתך מעולה את כל רשתות "כל גדר" ומצליח לקיים בכבוד משפחה וזה אחלה ויש מקצוען אחר, באותו תחום, שעובד עם CAD על פרוייקטים מיוחדים ויודע מה ההרכב הכימי של כל גז והמבנה המולקלולארי של כל חומר ו... אני מעדיף להיות מקצוען מהסוג השני...

התייחסתי לנושא השאפתנות והיעדים האישיים לפני כן, וגם למחיר שזה גובה בתחומים אחרים (זמן עם המשפחה, פנאי לתחביבים וכו'). אתה משום מה עדיין מתעקש להכניס הכל למסגרת שלך ולא מבין איך אנשים אחרים יכולים להיות מאושרים עם "ראש קטן".

נדמה לי שבעצם גם דריש מבין את זה טוב מאוד ו"מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית." או במילים אחרות, מממש את הפוטנציאל שלו לחיות טוב ולא נראה לי שמתישהו (גם לא בעתיד הרחוק) הוא יחליף מקומות עם פועל בניין או מנקה רחובות עני אך מאושר...

לא דיברתי על להחליף מקום עם פועל בניין, אלא על להגיע לעסק עצמאי קטן ולעצור שם. פשוט אין לי את השאיפה האינסופית הזאת ל"יותר" - כסף, כוח וכו' שאופיינית כל כך לישראלים. הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף, בעוד שאני שואף למשהו מאד מוגדר ו-finite (איך אומרים את זה בעברית?) שאוכל לעשות בכיף במשך 20-30 שנה ושיאפשר לי איזון בריא בין עבודה לכל השאר. זה סדר העדיפויות הפרטי שלי והוא לא יותר טוב או פחות טוב מזה של מנקה הרחובות, פועל הבניין או המהנדס שיושב על ה-CAD.

לחשוב על הילדים, על ההורים, על הצרכים של מישהו אחר ועל מה שאוכל לתת להם כתוצאה? סלח לי, אני חי בשביל עצמי ולא בשביל אנשים אחרים. לפחות בשלב זה.

[lizard]

לי יש עסק קטן ו למרות שאפשר בקלות להגדיל אותו אני שואף כרגע להיות עוסק פטור ולבלות גם זמן עם הילדים והתחביבים. החלטה מודעת ומושכלת. אבל אנחנו לא משפחה קשת יום ללא אמצעים. אם הייתי המפרנס היחידי אז המצב היה שונה. אשתי מרוויחה הרבה יותר ממני וזה מה שמאפשר לי לעשות את זה.

[Bernard]

ולא רק זה מיכה.

אני בכלל לא מדבר על השאיפה "תמיד" להשיג יותר.
אני מדבר אל ההדרה והאדרה של אי השאיפה והצגת השאיפה להתקדם ולהתפתח כמשהו מגוחך ו"חומרני-שלילי".

ועוד יותר לציור של הישראלים כאילו ש"הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף".
לזה, עם כל הכבוד דריש, אני קורא דעה מטופשת (זו דעתי הפרטית) ואני חושב שכבר אמרתי - אני לא מסיק טעות.. הבנתי אותך טוב מאוד.

לא יודע מה יש לך נגד ישראל והאמת... זה גם לא כ"כ חשוב.
אני מרגיש הרבה טינה כלפי ישראל וישראלים ויש לך, בעינייך, איזושהי לגיטימציה לחוש אותה ולהביע אותה משום שאתה... ישראלי... כאילו "יודע על מה אתה מדבר".

הבדיחה הזו שצרפת - אני מכיר את כל הטיעונים "לא אני אמרתי - אתה אמרת" וכו'...
כאמור, אני חושב שהבנתי אותך טוב מאוד.
אני לא רוצה להתחיל "לנתח" אותך, משום שזה לא יאה בפורום שכזה ואני לא רוצה לפגוע חלילה, אבל תשמע... אתה צריך לברר עם עצמך מה קורה שם, בפנים... כ"כ הרבה כעס וטינה וחוסר שקט ונוחות... שממרחק של חצי עולם ורשת אינטרנט שלמה, אני שומע..

אני יכול להבין את מה שאמרת, שאתה רוצה להשיג (ואין לך כרגע... שזה די ברור למה) אבל עם אתה ממשיך עם הסערות האלה בפנים... בחיים לא תשיג את זה... לא תשב בנחת בערב עם כוס בירה ותתענג - אתה תאכל את עצמך מבפנים ותגמור זקן כעסן ו.. בודד בארץ נוכריה..

חארם עליך, יא דריש... חראם.

[Derish]

אני מעריך את הדאגה ברנרד, בלי צחוק. אבל נדמה לי שאתה נותן לסערות הנפש שלי יותר מדי קרדיט, סה"כ חיי די רגועים ונטולי דרמה. הדמויות שלנו באינטרנט לא תמיד מייצגות נאמנה את מה שקורה במציאות, בדומה לכוכבות הפורנו של בנצי.

ציור של הישראלים כאילו ש"הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף".

אולי הייתי צריך לסייג את זה לאנשים בני גילי ומרקע דומה (עירוני נקרא לזה). אני חושב שכשאתה היית בגיל הזה של עבודה מאומצת/הקמת בית/נישואים ומשפחה הדברים נראו אחרת והמצב בארץ היה טוב יותר. אבל היום יש שם בעיה רצינית, ואני לא סתם אומר את זה.

על רגל אחת...

היום אני מסתכל על המעגל החברתי המורחב שלי (כמה אלפי אנשים אם נכלול את החברים של החברים וכו') ורואה ש-99% מהם פשוט on the road to nowhere כמו ששרו בשנות ה-80. הם כולם נכנסים לאותו תלם, עוברים את אותו מסלול, מתמודדים עם אותם קשיים ולא מבינים למה לא הולך להם. היקף התופעה לצערי גדול מדי בשביל לפטור אותם כ"טיפשים" - ברור למדי שהם כיום הנורמה, וביניהם יש לא מעט חבר'ה אינטליגנטים ומוכשרים הרבה יותר ממני. אין לי הסבר טוב למה זה קורה, אבל זו עובדה. האנשים האלה, בני גילי, שגדלו בסביבה עירונית/פרברית ובמשפחות מרקע סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, פשוט לא חיים. הם... מתגלגלים איכשהו, וכל הזמן רצים. כל הזמן בלחץ.

אלו אותם אנשים שאין להם כישורים בסיסיים בניהול תקציב או כלכלת בית (זוכר שדיברנו על זה?), למרות שרבים מהם דווקא סיימו תיכון ואפילו אוניברסיטה בהצטיינות. עדיין, בגיל שבו הכל אמור לבוא להם בקלות הם נאבקים ומרגישים שמשהו שם לא עובד. לא מצליחים לצבור הון ולקנות דירה (ולכן לוקחים הלוואות ענק), דוחים את הבאת הילדים משיקולים כלכליים. גם בטחון תעסוקתי אין להם - מתחילים לחיות מ-25K בחודש לזוג, אבל כשאחד מהם מפוטר פתאום הם קולטים שאין רשת בטחון, שהם לא חשבו על הבזבוזים שלהם עד הסוף, שלא השכילו לשים כסף בצד ליום גשום ושאולי בכלל עדיף היה לקנות דירה מיד שניה עם משכנתא רגועה יותר. משום שהם יודעים שאין בטחון תעסוקתי, הם עובדים שעות ארוכות ומנסים להתקדם ולהוכיח את עצמם, גם אם לא תמיד ברור למי ולשם מה.

אז מצד אחד נאבקים ומצד שני "מגיע לי", לכן מפצים את עצמם על העבודה הקשה ועל היעדר האמצעים בהלוואות (החל מדירה כאמור ועד דברים קטנים יותר כמו אייפון וחופשות בחו"ל) שאח"כ מתפוצצות להם בפנים. את ה"מגיע לי" אפשר לייחס בין היתר למצב הבטחוני בארץ ולתחושה שזמננו מוגבל (זו אסכולת חשיבה אחת), אבל זה לא העניין כרגע. הפואנטה היא שאילו היו יודעים אותם חבר'ה צעירים לכלכל עצמם בתבונה, סביר להניח שלא היו מגיעים בכלל למצב הזה. בשורה התחתונה - אנשים בני 25-30 צריכים לחיות, לא "להסתדר", וזה נכון להיום יעד לא מציאותי לרוב בני גילי בארץ.

אני מרגיש הרבה טינה כלפי ישראל וישראלים.

משום מה רק הישראלים חושבים ככה כשהם שומעים אותי. נכון, אני לא "מפרגן" ולא פטריוט גדול, אבל זה לא אומר שיש לי בעיה עם המדינה. סתם... מדינה. מקום שגרתי בו, עם יתרונות וחסרונות כמו כל מקום אחר, אולי עם קצת היסטוריה מעניינת. לישראלים קשה לשמוע את זה, הם בטוחים שהמדינה שלהם זה מרכז העולם.