במחקר חדש: מספר התאונות הקטלניות הוכפל בכבישים בהם הותקנו המצלמות.

[gp1]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4600550,00.html

[דרור ברלי]

נו, זה מפתיע אותך?...

כשהתפרסמה לראשונה תוכנית "א3" זה בדיוק מה שכל בר דעת שמעט בינה בקודקודו ידע שיקרה.
מסחטת כספים צינית, שתגרום לאנשים שעד שראו את המצלמה נסעו ברוגע, לעמוד בבהלה על הברקסים ולגרום לתאונות.

זה מקרה קלאסי של שוד אלים של הציבור בחסות החוק. נושא שראוי לועדת חקירה בלתי תלויה.
"הסקת מסקנות ראויות" מבחינתי זה ביטול מיידי לאלתר של הפרויקט, פירוק כל המצלמות וגריטתן המיידית/מכירתן מחוץ לגבולות מדינת ישראל, וכמובן גם הדחה מכל תפקיד ציבורי לאלתר של כל מי שנתן ידו לתוכנית המזוהמת הזו. לא מילימטר פחות מזה.

[Pageup]

בשבוע שעבר פרסמו "מחקר" שבאזורים בהם הוצבו המצלמות המהירות
ירדה, אבל, באזורים האחרים המהירות לא השתנתה (ויש אומרים עלתה
כי הממוצע לא השתנה). המסקנה של הגאונים הייתה שצריך עוד מצלמות.
באופן מפתיע צויין ששונות במהירות גורמת לתאונות. אף גאון לא פירש/הסביר
או נימק את הבעייתיות ואת זה שיש יותר תאונות בפועל.
חשוב להגיד שגם לפני שנה אמרו את זה וגם לפני תחילת הפרוייקט. עכשיו יש
הוכחות שהמצלמות האלה אשכרה הורגות.
אבל מה זה משנה? בואו נשים עוד מצלמות, נהרוג עוד כמה אבל שיהיה כסף
כדי להפציץ בסוריה לקראת הבחירות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4599118,00.html

החלק המעניין הוא לקראת הסוף

[דרור ברלי]

צריך להבין את ההגיון, הכוונות והכוחות הפועלים שמאחורי פרויקטים כאלה.

שם המשחק הוא כסף. כסף בלבד.

הפוליטיקאים
מטרת הפוליטיקאים אינה למנוע תאונות. פוליטיקאים הם ציניים ומנוולים מדי מכדי לחשוב באמת על טובתו של מישהו מלבד טובתם האישית.
מטרתם להעשיר את קופת המדינה ואם אפשר על הדרך לגזור קופון לעצמם, בין אם בצורת כוח והשפעה, בין אם בצורת כסף לכיסם - מה טוב.
לא נתפלא אם אי פעם בעתיד יתבררו כל מיני קשרים שמתחת לשולחן ומעטפות של כסף שמישהו קיבל על מנת להגות ולקדם את הפרויקט הזה. כבר היינו בסרט הזה, בכיכובו של ראש עיר שהפך לראש ממשלה והוא רק קצה הקרחון... לא ככה?.....

המשטרה
מטרת המשטרה, כל משטרה בעולם, היא תמיד להחמיר את האכיפה ולחלק כמה שיותר דו"חות - כדי שתוכל להראות שהיא "עובדת" ולדרוש עוד תקנים ועוד תקציבים. מערך האכיפה האלקטרונית עושה למשטרה חיים קלים - אין יותר מגע פיזי של שוטר עם נהג עבריין. יש מצלמה, היא מצלמת ושולחת את התמונה אונליין למרכז בקרה, שבתורו מדפיס את הדו"ח ושולח לנהג הביתה. כל העסק לוקח פחות מ-48 שעות. המצלמה גם אמינה ויעילה משוטר בשר ודם. היא לא משקרת, היא לא מוטרדת מבעיות כלכליות ומשפחתיות, היא לא מתעייפת או נתונה למצבי רוח. אין עליה לחץ של מכסות לא רשמיות, היא לא מטרידה או מוטרדת מינית, אימת מח"ש לא מרחפת מעל לראשה, היא לא זקוקה לניידת שעלות רכישתה, תדלוקה ותחזוקתה יקרות. השקעה חד פעמית בהקמה, קצת תחזוקה תקופתית וזהו. היא קרן שפע שמניבה הון.

משטר טוטליטרי
מצלמות מעקב ואכיפה הן הסמל המובהק ביותר של משטר טוטליטרי. האח הגדול בכל פינה. שלטון של פחד.
כל מי שנהג (לאט) בכבישי דרום קוריאה או סינגפור למשל, מדינות היי-טק מצוחצחות שמתנהלות כמו בסיס טירונים, "דמוקרטיות" של רובוטים עם מצלמות בכל פינה ופחד אמיתי מפני המשטרה, יודע על מה מדובר. ולמשטרה, כל משטרה בעולם אגב, תמיד יהיה אינטרס מובהק לדחוף לשלטון של פחד, כי אז חשיבותה וכוחה (ותקציביה) יעלו.

תכנון כלכלי נכון
כאשר מאשרים פרויקט שכזה, שעלותו אסטרונומית, החישוב הוא בראש ובראשונה כלכלי. תוך כמה זמן הוא יחזיר את ההשקעה ויתחיל להרוויח. פרויקט א3 כבר מזמן עבר לפסים של רווח עצום, אבל כנראה שלא בדיוק כפי שחזו התוכניות. תוכנות ניווט כמו WAZE שמתריעות על מיקום המצלמות, מאפשרות לכל נהג עירני מספיק לנהוג כרגיל, ולהאט רק כשהוא מתקרב למצלמה ולהימנע מהקנס. זה מה שגורם לפקידוני שלטון רבים לדרוש התקנת עוד ועוד מצלמות, ולאלה מביניהם שקצת יותר מתוחכמים - גם לדרוש ניטור של מהירות ממוצעת, ולא רק אכיפה נקודתית סביב המצלמה.

ומה עם התאונות?
באמת, למי אכפת מהן בכלל?..... קובעי המדיניות אינם טיפשים. הם יודעים טוב מאוד שככל שהצפיפות בכבישים עולה, כך קשה יותר לשלוט במספר התאונות. תאונות הן כמעט תמיד תוצאה של טעות אנוש ולנצח בני אדם יעשו טעויות. גם אני, גם אתם. "המהירות המותרת" אינה תעודת ביטוח כנגד טעויות אנוש ותאונות ימשיכו לקרות גם אם המהירות המותרת תרד ל-40 קמ"ש או פחות, עד שהטכנולוגיה תהיה מתקדמת מספיק על מנת להציע מכוניות אוטונומיות שינהגו את עצמן במהירות חוקית ובתיאום מושלם זו עם זו - ויוציאו את הגורם האנושי מהמשחק.

הטכנולוגיה הזו כבר בפתחנו, ועוד בימי חיינו נוכל לראות מה יקרה עם כל מערכי האכיפה הללו כאשר זו תהיה המציאות. השלטון יצטרך למצוא/להמציא חוקים חדשים שיהפכו המוני אנשים נורמטיביים לעבריינים לכאורה, ובהתאם - להמציא שיטות חדשות על מנת להטיל על אותם אנשים אימה. הפתרונות (עוד אכיפה ועוד קנסות) כבר מוכנים - צריך רק להמציא עבורם בעיות.

[klam]

תאונות הן דבר חשוב. הן מאפשרות לחברות הביטוח להעלות מחירים ולהגדיל רווחים.
הן מאפשרות ליבואני הרכב להגדיל מכירות. הן חשובות למדינה כדי לגזור מיסים וקופונים.

[asafk]

תאונת חזית - אחור של שתי משאיות בכביש הכי טוב בארץ - כביש 22 מי כשבועיים.
ללא בעית שדה ראיה. כביש רחב. אור יום. נהג מנוסה.
אבל נהג המשאית בלם בכביש המהיר.... ״פתאום״.
קשור לזה שזמן קצר קודם לכן הוצבו באותו כביש מצלמות מהירות חדשות?
אולי ואולי לא.

אסף.

[דרור ברלי]

תאונת חזית - אחור זה תמיד כי לא שומרים מרחק.
המצלמות תורמות לזה כי כולם בולמים פתאום כשרואים אותן, אבל בשורה התחתונה, בדבר אחד המשטרע ומשרד התחבורע צודקים: הגורם האנושי תמיד אשם.

[gp1]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4296451,00.html

לכמה תאונות גורמת מהירות? תלוי את מי שואלים
ותלוי גם לאיזו מהירות מתכוונים. הגופים האחראים למדיניות האכיפה בישראל עושים שימוש בנתונים שונים. גם הקשר בין הנתונים אינו חד משמעי. אז לאיזה מספר כדאי להתייחס?
שחר הזלקורןפורסם: 24.10.12 , 15:04

מתברר שמהירות מופרזת סובלת מבעיה סטטיסטית. כמה תאונות דרכים נגרמות כתוצאה מנהיגה במהירות מופרזת? התשובה לשאלה תלויה במי שמתבקש לענות. שכן במפתיע, שלושת הגופים האחראים לספק מידע שכזה לציבור, מפרסמים נתונים שונים שעלולים לבלבל ולהטעות.



על-פי נתוני 2011 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 10% מהנהגים שהיו מעורביםבתאונה קטלנית שנגרמה באשמתם, נהגו במהירות מופרזת. נתוני 2011 של אגף התנועה, מלמדים כי 10% מהתאונות החמורות בשנה שעברה, שכוללות תאונות קטלניות וקשות, נגרמו בגלל מהירות. ומה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? זו מפרסמת נתונים שונים לגמרי.

מבולבלים? אתם לא לבד. ynet מנסה לעשות עבורכם סדר בבליל הנתונים הסותרים.

יש חוק, ויש נסיבות

הנתון שמפרסמת הרשות לבטיחות תואם לכאורה את נתוני הלמ"ס: ל-10% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית בשנה שעברה, אכןנרשמה עבירת מהירות מופרזת. אלא שמדובר בנתון חלקי, המתעלם מהבדל מהותי - האם מדובר בעבירת מהירות ביחס לחוק, או ביחס לנסיבות?

שימו לב לנתון הבא: על-פי נתוני הלמ"ס והרשות, ל-30 נהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית, יוחסה עבירת מהירות. אלא שלפי הלמ"ס, ל-26 מ-30 הנהגים נרשמה עבירת מהירות מופרזת ביחס לנסיבות, ורק לארבעה יוחסה נהיגה במהירות גבוהה מהמותר. למה זה חשוב? כי לעבירת מהירות ביחס לנסיבות יכולים להיות גורמים רבים. אחד מהם הוא טעות בשיקול הדעת של הנהג, אך לעתים יש גורמים נוספים - ליקוי בתשתית, שדה ראייה חסום, או אפילו שילוט חסר.

וזו לא הבעיה היחידה עם נתוני הרשות, המתייחסים רק לתאונות קטלניות שבהן נרשמה עבירת תנועה לנהג. שכן ל-172 מ-498 נהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית, לא נרשמה כל עבירה. על-פי חישוב המתייחס לפערים אלה, יורד חלקן של כל עבירות המהירות מ-10% ל-6%.

10% מהתאונות, 5.7% מהנהגים, או 60%?

גם באגף התנועה מזכירים 10%. אך לא מסך התאונות הקטלניות, אלא מסך התאונות החמורות. מדובר בהבדל משמעותי, שכן תאונות חמורות כוללות תאונות קטלניות (עם הרוגים) וקשות (עם פצועים קשה). על-פי נתוני מדור המחקר של האגף, 155 תאונות חמורות מתוך 1,678 שאירעו אשתקד (9.23% אם לדייק), נגרמו בשל נהיגה במהירות מופרזת.

נתוני הלמ"ס מציירים תמונה שונה. 2,177 נהגים היו מעורבים בשנה שעברה בתאונות חמורות, ומהם ל-125 נרשמו עבירות מהירות - כלומר, רק 5.7% מהנהגים. אם מוציאים מהחישוב נהגים שלא יוחסה להם כל עבירה (803), שיעור עבירות המהירות בקרב הנהגים מגיע ל-9%.



גם במקרה של תאונות חמורות, חשוב לציין כי הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מבחינים בין שני סוגי עבירות המהירות - ביחס לחוק, וביחס לנסיבות. וגם במקרה זה, הרוב המוחלט של תאונות הדרכים נגרמות בגלל מהירות מופרזת ביחס לנסיבות: עבירה זו יוחסה ל-113 מ-125 הנהגים שנזקפה לחובתם עבירת מהירות.
זה המקום הזכיר כי ראש אגף התנועה לשעבר, ניצב בדימוס אבי בן-חמו, טען במשך כל תקופת כהונתו כי מהירות היא הגורם העיקרי לתאונות דרכים בישראל. בדיון בוועדת הכלכלה ב-2009, הבהיר כי "המהירות מהווה 60% מהתאונות". נתון זה מעולם לא נתמך על-ידי מחקר שביצעה המשטרה, והנתונים שמפרסם כעת אגף התנועה מציגים תמונה שונה לחלוטין.
ולמה זה כל-כך חשוב בעצם?

לנתוני תאונות דרכים ונפגעים יש חשיבות רבה בקביעת מדיניות הבטיחות. למשל, כאשר הוצבו מצלמות המהירות החדשות בכבישים, הבהירו באגף התנועה כי הצבתן נעשתה במקומות שבהן נרשם מספר חריג של תאונות קטלניות וקשות. במשרד לביטחון פנים הסבירו כי בחירת מיקומי המצלמות "נעשתה לאחר איסוף נתוני תאונות, ומתוכן תאונות שסיבתן מהירות מופרזת".

ומה קורה כאשר הנתונים חלקיים? כבר ב-2004 הזהיר פרופסור קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר הטראומה, כי "בהיעדר נתונים מלאים, ההחלטות מתקבלות על בסיס אינטואיציה או על בסיס מוטעה. יתכן שקבלת החלטות על בסיס נתונים חלקיים מסוכן אף יותר מקבלת החלטות בהיעדר נתונים כלל".

למשל, בכל הנוגע לשני סוגי עבירות המהירות. מומחי בטיחות מבהירים כי היעדר אבחנה בין העבירות עלול להוביל לבחירה בפתרונות בטיחות חלקיים או אף שגויים. למשל, כדי לצמצם את הטעויות בשיקול הדעת של הנהגים - טעויות שעלולות לגרום לעבירת מהירות מופרזת ביחס לנסיבות - יש לנקוט אמצעים רבים.

אכיפה היא אמנם אמצעי אחד, אך ודאי שאינו עיקרי. יש חשיבות רבה להכשרת הנהגים כבר בתהליך לימוד הנהיגה, ויש מקום גם להסברה ממוקדת בנושאי מהירות לכלל הנהגים. אמצעי חשוב נוסף הוא יצירת תשתית כבישים מודרנית ו-"סלחנית".​