זה חישוב פשוט של מאמץ כפיפה.
עם כאלו שאלות, אני מציע לך להשיג עבור המהנדס של המפעל ספר חוזק חומרים של כיתה י'.
או להתחיל בזה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B...99%D7%A4%D7%94
אסף.
חישובי פח לגזירה ומתיחה הם חישוב פשוט. אך איך מחשבים לדוגמה זווית של פח שדרוש ליישר אותה. או כמה ק''ג יכולה הזווית לשאת עליה לפני שתתישר???
את הנתון אני צריך במספר הק''ג לממ''ר.
99% מעוכרי-הדין מוציאים שם רע לכל היתר.
זה חישוב פשוט של מאמץ כפיפה.
עם כאלו שאלות, אני מציע לך להשיג עבור המהנדס של המפעל ספר חוזק חומרים של כיתה י'.
או להתחיל בזה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B...99%D7%A4%D7%94
אסף.
"scars are tattoos with better stories"
אין תכנית. חיים. נקודה.
הקמפר - VW TYPE 2 1978 | הטנדר - היילקס 2008
חששתי שלא אובן נכון ותשובתו של אסף אמנם מצביעה על כך.
חישובי קורה בסיסיים כפי שהבנת אינם התשובה לשאלה שלי. כשאנו מדברים על פח/פלדה דקת דופן,שנתוני המתיחה והלחץ ברורים בה וניתנים לחישוב פשוט בכדי לדעת את גבולות הכניעה,אינו דומה כלל לחישוב של פח שכופף נאמר ב- 90 מעלות חובר אל הקיר באופן נכון והועמס על הקונזול שבולט החוצה. כאן הכניעה אינה מספרי הלחיצה והמתיחה שאנו מכירים מהקורה. במצב זה בעומס הרבה יותר קטן יתחיל הפח להכנע ויעבור למצב שהזווית של 90 מעלות תתחיל לגדול ל-100 מעלות,ומשם ל-120 מעלות וכו' - בהתאמה לגידול בעומס.
אם נאמר שמדובר בפח זווית שקובע לקיר ושעוביו 2 מ''מ ואורך הזווית 100 מ''מ לכל כיוון - סה''כ חתך של 200 ממ''ר - באיזה עומס יתחיל הפח להתכופף באם יועמס במרחק 100 מ''מ מהקיר. או במילים אחרות - כמה מותר להעמיס את הפח על כל החתך שלו לפני שהזווית תתחיל לגדול.
זה הרי נתון אחר לחלוטין מגבול הכניעה ללחץ או למתיחה שהוא 37 ק''ג לממ''ר לפלדה ST37 .
הובנתי עכשו ?
99% מעוכרי-הדין מוציאים שם רע לכל היתר.
אסף צודק, זה חישוב רגיל של מאמץ כפיפה בקורה שלוחה, יש לך את כל הנתונים, צריך להציב בנוסחה ולבחור מקדם בטחון.
ואם גם אני לא הבנתי, זה בגלל שאתה שופך מילים במקום להשתמש בשפה של ההנדסה - ציור עם מספרים.
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
איוניק 5 | ג'יפ CJ-7 1979 | היילקס 2015
היו: ג'יפ XJ צ'רוקי 1994| היילקס 2008| היילקס 1997 | ג'יפ CJ-8 1989 | סמוראי 1988
חיים, אני ממש מתפלא. כל מוצריך מבוססים על פח דק ורק עכשיו אתה מתלבט בחישוב הבסיסי הזה?
עם איזו תוכנת CAD אתה עובד?
אני חושב שכוונותו של חיים היא לא לחשב מאמץ מותר לכניעה בקורה\פח אלא חישוב שקיעת קצה קורה או כמה אפשר להעמיס לפני שהקורה תתחיל להתכוףף או כמה היא מתכופפת עבור X משקל
החישוב אותו חישוב רק שכיוון הכפיפה שונה - הכוח פועל במקום מסויים והתגובה במקום אחר והפח שכבר מכופף הוא הגוף שמתפתח בו מאמץ שרוצה לפתוח את הפרופיל... מאמץ כפיפה.
זה שהכיוונים של הקורה הם לרוחב ולא לאורך לא משנה את החישוב. בסופו של יום למתכת זה לא אכפת.
מה שכן שונה הוא נושא של הקשיית מעוותים שמחליש את החומר באזור הכיפוף הראשוני. את זה מחשבים בנפרד כדי לדעת מה להכניס לחישוב.
אסף.
בהמשך למה שכתבתי קודם... תחשוב על המכבש שכופף את הפח. הפח הוא קורה מאוד קצרה ורחבה. מונחת על שני סמכים. הסכין הוא העומס שמפעיל כפיפה על הקורה.
מה שאתה רוצה לחשב עכשיו זה בדיוק אותו דבר רק מהצד השני ובגאומטריה שונה ואחרי שהחומר השתנה כתוצאה מהקשיית מעוותים.
אסף.
לא מתעסק עם זה בשגרה אבל זכור לי שחישוב שקיעת קורה בכפיפה זה חישוב אחר....
אותן משוואות בסיסיות מתארות את אותה תופעה.
תנאי שפה ותנאי התחלה שונים זה כל ההבדל בין כפיפה של קורה שלוחה לכפיפה של קורה בין שני סמכים.
נושא הקשיית המעוותים או נקודות ריכוז מאמצים הכי פשוט להכניס אותם למשוואה ע"י פאקטור מסוים של מקדם הבטחון.
שורה תחתונה חיים,
אתה לא צריך שום חישוב כדי לדעת את התשובה. תחבר את הזווית לקיר, ותתחיל להעמיס עליה עד שהיא מתכופפת.
שום מהנדס\אקדמי בעולם לא יתן לך מספר יותר מדויק מזה. ואני בטוח שיש לך את כל הכלים לעשות את זה ב-15 דקות אצלך במפעל.
אם בכל זאת אתה רוצה תוצאה חישובית אז אני מוכן להוריד קצת חלודה מעצמי, שלח לי את החלק בקובץ *.d_x אני יעשה לו אנליזת אלמנטים סופיים בסיסית ואתן לך טווח מאמצים מקסימלי לפני כשל.
אביעד פארן.
כמה מכם באמת עלו על הבעיה.
כאשר אנו מחשבים את העומס המותר אנו מקבלים נתון גדול יותר מניסויים בשטח והמוצר נפסל כי גם עיוות קטן משנה מיקומים של ניקובים והתאמות.כאן חשבתי שאקבל חישוב אחר מחישוב רגיל של מאמצי חומר.
כפי הנראה עצם עבודת הכיפוף גורמת לשינויים בחומר או הקטנת עובי הדופן שלו - ואת זה אנו לא לוקחים בחישוב. בגלל התוצאות הנמוכות אנו נאלצים להגדיל את עובי החומר על כל המשמעויות של משקל ומחיר.
ההפרשים בין החישובים למציאות מגיעים לשליש ואף יותר בנסיון המעשי.
ולכל אלה שהם ממש חכמים כאן - הם מוזמנים פעם אחת גם לעבוד ולהתנסות במציאות במקום להקליד את השטויות הרגילות שלהם שלא מחייבות תגובה.
99% מעוכרי-הדין מוציאים שם רע לכל היתר.
אבל נכתב פה שצריך לקחת את השינוי שנעשה בחומר תחת חשבון.
אין לזה נוסחה והמקדם נקבע על ידי הנסיון - מה שאנחנו עושים עכשו.
99% מעוכרי-הדין מוציאים שם רע לכל היתר.
בתור התחלה, יש לך את מודול ה Sheet metal של SW?
ואם זה לא יספק אותך יש בנמצא גם כלים חזקים יותר של סימנס.
חיים, אתה באמת מאמין לעצמך שלא ניתן להתמודד הנדסית עם בעיות הפחולוגיה שלך? תתעורר.
איוניק 5 | ג'יפ CJ-7 1979 | היילקס 2015
היו: ג'יפ XJ צ'רוקי 1994| היילקס 2008| היילקס 1997 | ג'יפ CJ-8 1989 | סמוראי 1988
בינתיים כולכם לא נותנים נתון הנדסי אחד לבעיה הפשוטה שהצגתי ושאותה אוכל לבדוק באופן מעשי.
אם לא אשכח - אתן לכם נתונים מלאים של חלק פשוט, כולכם תחשבו עם הנוסחאות המאוד ידועות לכם את המאמץ שדרוש לכיפוף שלו -וכל אחד מכם יתן בוודאי עומס אחר - ולאחריו אעשה ניסוי בתנאי עבודה - ונראה את התוצאה בחיים.
עכשו תגידו לי את התשובה המצופה - זה לא ניסוי מעבדתי מבוקר,לא בדקת את משקל המשקולות,האוויר במפעל שלך יותר דחוס ועוד מיני קשקושים שיאפשרו לכם להתחמק מהתמודדות עם החיים המעשיים.
99% מעוכרי-הדין מוציאים שם רע לכל היתר.
רכס הבעיה שלך טריביאלית. למעשה כל המפעל שלך זה הנדסת קטלוגים וקורס חוזק מבנים שנה א'.
אבל עם גישה כמו שלך, אל תצפה לסימפטיה או לעזרה חינם.
בהצלחה עם הניסויים.
איוניק 5 | ג'יפ CJ-7 1979 | היילקס 2015
היו: ג'יפ XJ צ'רוקי 1994| היילקס 2008| היילקס 1997 | ג'יפ CJ-8 1989 | סמוראי 1988
שמרו על קשר