כבר לא צריך לנסוע לגולן- גם לא גז

[דידין]

הכל קל"ב ובחינם !
כאן

[אלדר]

איפה זה?

[amitaikl]

כרמל?

[דידין]

אכן הטורבינות הנ"ל נמצאות בכרמל ולא סתם בכרמל ,אלא בשכונה החדשה המערבית של העיר דאלית אל כרמל.

בגלל החום והמדוזות יצאנו לשוטט קצת בשבילים, שתמיד תמיד חכמים מההולכים/נוסעים בהם.
אמנם האזור מוכר לי , אבל תמיד מגלים משהו חדש

אזור הטיולון



קצת דרומית לעיגול על גב ההר , נמצאת השכונה החדשה (רובה ככולה בבניה), אז לא נבקר ? בקצה המערבי של השכונה נמצאת האקדמיה לספורט, שזה כנראה מגרש הספורט כולל מבנים לספורטאים בני העיר.
את העין משכו הטורבינות



אבל יותר מכך, כשהבטנו צפונה ראינו את החלק הדרומי של העיר עוספייה עיר אשר אין בה בניין מעל 4 קומות (כנ"ל דאלית אל כרמל).
השטחים העצומים שעליהם מתפרסות 2 נקודות יישוב אלה (כולל השכונה החדשה בה בקרנו) צריכים להדאיג כל אחד*, מה יישאר כאן תוך דור או שניים ואיך נחייה ? (הנכדים)
* זה לא רק ביישובים דרוזיים !

בנימה והרגשה פסימית זאת סיימנו הטיולון (ותחשבו על זה)

המרחב הדרומי של עוספייה -- סליחה על איכות התמונה- ככה זה כשמצלמים בסמארטפון.

[omri_t]

לא אהבתי את הביקורת.
גם במודיעין בערך 90 אחוז מהבניינים הם עד 4 קומות.
פה ושם תקעו איזה גורד שחקים מכוער ובודד שמקנה לאזור מראה של סטודנט שנה שניה לאדריכלות.

המגזר שחי בשני היישובים הללו הוא מהמקופחים בישראל.
ואם נעשה מדד מה נותן המגזר הזה לישראל מול מה שמקבל- נגלה שהם אחלה פראיירים כי המדינה משתינה עליהם שלא בצדק!!

אגב, אם נבחן את השטח שהוקצא לכמה יישובי וילות באזור נגלה מדד עוד יותר מדאיג נפש-מ"ר

מתנצל אם יעט גס. פשוט הנושא הספציפי בוער בדמי.

[דידין]

אני לא התייחסתי למגזר מסוים, התייחסתי לבנייה הבזבזנית שאוכלת כל חלקה טובה בארץ הזאת.

רק דוגמא ,חברים שמטיילים עכשיו בנורווגיה מספרים לי שרוב הדרכים שם בין הישובים הם בעלי נתיב אחד , כדי לא לפגוע בנוף/סדרי בראשית
נכון שאנחנו לא נורווגיה, אבל מה שחשוב זה המבט.

[mugi8675]

חבל שהחברים המטיילים לא סיפרו שצפיפות האוכלוסין בנורווגיה הינה 15 נפש למ״ר. בישראל 354. הנתונים מוויקיפדיה. אגב בנורווגיה כשני שליש מתושבי ישראל.

יצחק

[omri_t]

שיבנו צמוד קעקע, אולי זה אפילו עדיף מתרבות הבניינים והשום-דבר שהיא מכילה.

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו -
כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה.
מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי."

דוד בן-גוריון { מתוך נאום "משמעות הנגב" (ה-17 בינואר, 1955) }

[חנן-ג'יפולוג]

טיילתי ברכב שכור כ2000 ק"מ בנורבגיה. כבישים חד נתיביים אני לא ממש זוכר משם, אבל בהחלט כבישים צרים וחסרי שוליים לחלוטין. היער/תהום/צוק מתחילים כ15 ס"מ מהקו הצהוב.
אממה, אני לא משוכנע שהפרשנות נכונה. הטופוגרפיה שם כל כך תלולה ומשוגעת שנראה לי שעלות סלילת הכביש משפיעה לא פחות על המתכננים מאשר הדאגה לאיכות הסביבה.
בפקקים לא נתקלתי באיזורים הפתוחים, כך שנראה לי שרוחב הכבישים מתאים לכמות התושבים.
באיזור אוסלו, למשל, יש כבישים של עשרה נתיבים ויותר.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

[Tsafrir]

טיילתי ברכב שכור כ2000 ק"מ בנורבגיה. כבישים חד נתיביים אני לא ממש זוכר משם, אבל בהחלט כבישים צרים וחסרי שוליים לחלוטין. היער/תהום/צוק מתחילים כ15 ס"מ מהקו הצהוב.
אממה, אני לא משוכנע שהפרשנות נכונה. הטופוגרפיה שם כל כך תלולה ומשוגעת שנראה לי שעלות סלילת הכביש משפיעה לא פחות על המתכננים מאשר הדאגה לאיכות הסביבה.
בפקקים לא נתקלתי באיזורים הפתוחים, כך שנראה לי שרוחב הכבישים מתאים לכמות התושבים.
באיזור אוסלו, למשל, יש כבישים של עשרה נתיבים ויותר.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

חייתי בנורבגיה כחצי שנה באזור הצפוני ביותר (פינמארק באזור של בודספיורד, בודו וקירקנס).
המקומיים הסבירו לי כי השיקול לא לפתח יותר מדי את הדרכים כי הן נהרסות מדי חורף.
התנאים שם, במיוחד בצפון הרחוק, נחשבים ארקטיים והשילוב של שלג וקרח בכמויות ולאורך תקופות ארוכות על פני השנה פשוט מהווים תנאים הרסניים לדרכים.
בגלל המרחקים הארוכים (נסיעה של 400-500 ק"מ בין ישוב לישוב נחשבת קצרה) פשוט לא כלכלי לשפץ את הדרכים אחרי כל חורף.
הפתרון הוא דרכי עפר כבוש עם סימונים.
כמו כן, כל משפחה מחזיקה לפחות שני סטים של גלגלים (צמיגים וחישוקים): חורף עם מסמרים וקיץ, אחד מותקן על הרכב בהתאם לעונה ואחד תלוי בגראז' הסגור מוכן לשימוש.
התנאים הללו של דרכי עפר, קור, שלג, קרח וערפילים, הם הסיבה לרמת הנהיגה הגבוהה של הנהגים הסקנדינאביים.
באיזורים המאוכלסים יותר והעירוניים הדרכים כמובן באיכות יותר גבוהה בתקן אירופי מקובל.

שיטוט באזור:
<a href="https://www.youtube.com/watch?v=WmRl2rc5n7c" target="_blank">

[דידין]

לחברי הג'יפאים

כשהזכרתי את נושא התפשטות הישובים (על הכרמל ולמעשה בכל מקום), רציתי רק לעורר בעיה שתלך ותחריף כאן בארץ.
הנה היום ראיתי ידיעה שב 20 השניםהבאות רק האוכלוסיה החרדית תצטרך 200,000 יחידות דיור , אז היכן יבנו אותם על הירח ?

אני מניח שאנו עדיין נהנה מקצת שטחים פתוחיםשלא באזור המדברי (שכבר כיום לאט לאט אנו מרגישים בחסרונם)- אבל הנכדים ?
בקשר לדוגמא של נורווגיה שהבאתי מפי חבר - נכון ,אנו לא כמוהם (כנראה כל ההערות כאן על סלילת הכבישים שם צודקות), אבל שוב,אם לא תשתנה מדיניות יישוב האוכלוסייה*- הנהייה כעזה/קהיר/ או דלהי ?

* לאוכלוסיה החרדית לא בונים מעל 4 קומות כדי שלא יסבלו בשבתות וחגים- לא כולם מוכנים לשלם על מעלית שבת !

[ד ו ר ו ן]

רק דוגמא ,חברים שמטיילים עכשיו בנורווגיה מספרים לי שרוב הדרכים שם בין הישובים הם בעלי נתיב אחד , כדי לא לפגוע בנוף/סדרי בראשית
נכון שאנחנו לא נורווגיה, אבל מה שחשוב זה המבט.

ואז מי שבא ממול יורד לשוליים ודורס את הטבע הבראשיתי כדי לא לפגוע ברכב השני..

אני מאד ספקן שזה השיקול.

בקנדה, highway no1 ברוקיס הוא בחלקים גדולים מאד כביש צר ומגומם, לפעמים בלי שוליים מסיבה מאד פשוטה, לא משתלם להם לפתח אותו.

זה נכון לכל סוגיית התשתיות במקומות בהם פיזור האוכלוסייה גדול מאד בין מוקדים.