חשבתי אם לכתוב... ואחרי שכתבתי חשבתי אם להעלות אבל... בועז שוב "שיכנע" אותי...
אז ככה.. תקראו ושכל אחד יחליט לעצמו אם הוא רוצה להיות זה "שירים את דגל המאבק המשפטי ויגבש לעצמו דעה "כמה שווה למערכת ללכת עד הסוף" ותראו על אילו דברים קטנים נלחמים שם...
או כמו שאמרו פעם - "אין תיקים קטנים..." וגם אמרו "אין נצחון קטן..." ועוד אמרו "אין דבר כזה ניצחון חסר משמעות.." ואם לא אמרו את כל זה... זה לא ממש משנה למי "שנופל בגורל"...
תחשוב תמיד - למי יש יותר "אויר" למלחמה... ויותר כסף.
ואם זה בכלל כדאי.. ומתי.
אז ממש לפני שאנחנו, אני והגמדות.. היתר ביפן, הולכים לחברה לארוחת "תודה על מה נתנו לי/קבלתי"..
סיפורון.
יש לי חבר, דייל באיזו חברת תעופה, שלפני כמה שנים הביא איתו קורקינט חשמלי.
הגאון נסע בקורקינט מהמטוס החוצה, וחלף על פני המוכסים... שכמובן קראו לו (לא בפעם הראשונה.. הוא עשה את זה כמה פעמים... לעניין השהויי באכיפה
)
הקורקינט הוחרם (זמנית – קיבל אותו ליד דת המטוס בדרכו החוצה), הוא קיבל "אזהרה" ושוחרר לדרכו.
אחרי מספר חודשים, איזה מוכס ערני קרא לו לבדיקה ומצא במזוודה.. קורקינט.
איתרע מזלו וזה היה בתקופה שהחליטו, בעקבות תאונה באבן גבירול, להיכנס באביאביהם של כל הקורקינטים.
טענו שהוא "ייבא"/הכניס קורקינט באופן לא חוקי, שהקורקינט לא עומד בתנאי התקן (שעדיין לא הוחלט לגביהם) ובכלל אסור בנסיעה,
לא עזרו לו כל התחנונים ואמירות שקנה את הקורקינט בישראל, כחוק, בחנות ברח' ארלוזורוב בת"א. הוא אמר שהקורקינט היה במזוודה רק משום שבפעם הקודמת "תפס אותוו" - הקורקינט הוחרם והוא קיבל קנס.
למזלי (שלי) הרע, באותה מזוודה היה גם דרייב-שאפט (של טום וויטס – בהזמנה מיוחדת) שיועד לריינג' רובר שלי – חוקי לגמרי, עם קבלה עליו
.
אבל זה לא הנושא.
החבר זעם והחליט לתבוע את המכס, שישיבו לו את הקורקינט. הוא הלך לעו"ד שרצה קצת יותר מ-K15 ₪, למכתב ושתי ישיבות..
אמרתי לו שלא שווה כל הסיפור ושרק ידאג לדרייב-שאפט שלי.
ההוא התעקש ואמר לי שלא איכפת לו כלום ושזה לא פייר ובכלל והוא צודק והמכס סתם מתעמר בו ובכלל... עו"ד לא עולה לו כסף...
.
הגשתי תביעה.
נקבע דיון לכמה חודשים אח"כ.
הגשתי בקשה להשבת תפוס, עד לדיון.
הבקשה הוגשה לעיון הפרקליטות (כבר לא המכס – פמת"א אזרחי. הסברתי לכם.. כל אחד והתפקיד שלו) שהשיבה בשלילה ונקבע דיון לדון בבקשה הזו לגופה.
אחרי זמן קצר (לא זוכר בדיוק... שלושה שבועות נדמה לי), התקיים דיון – בקשתי נדחתה... לא אלאה אותכם, טובת הציבור עמדה לנגד עיני השופטת (התאונה באבן גבירול עדיין היתה בכותרות).
בקשתי לקבוע דיון בגוף התביעה, כמה שיותר מוקדם (עמדנו לטוס לאמריקה לכמה שנים...) נקבע דיון כמה שיותר מהר... כמעט שנה קדימה..
בנתיים, לקדם את העניינים, הייתי בקשר עם התובע (בחור נחמד שלא הבין מה כל כך חשוב בקורקינט – את הדרייב-שאפט הסכים להחזיר אם נסיר את עניין הקורקינט) – ביקש הוכחה שהקורקינט נקנה בישראל (לעניין עבירת הייבוא) ושהוא עומד בתנאי התקן (שעדיין לא גובש - משרד התחבורה... מישהו הבין את עניין השירות הציבורי ושכל אחד עושה את תפקידו)..
כך חלפו להם כמה חודשים, בחילופי מיילים ביני לבינו לבין המכס לבין משרד התחבורה.
כולה קורקינט!!
דיון.
הגעתי מחו"ל.
מי שצריך להוכיח הוא... התובע. משום שהוא תובע החזרת תפוס ולא המדינה (היא לא מקיימת הליך נגד החבר שלי.. להיפך הוא זה שמקיים ולכן ההוכחה עליו) – דיון שלם מי צריך להוכיח את חוקיות הקורקינט (לפרקליט היה מסמך ממשרד התחבורה שמציין שקורקינט זה.. מסוכן).. ועוד לא דיברנו על עבירת הייבוא.
סוכם שלדיון הבא נביא את כל המסמכים ונקבל פס"ד (אני מכיר את השופטת והיא שמחה לשמוע שאני בחו"ל... רק חבל שלא נשארתי בשירות המדינה, משום שעשיתי עבודה יפה.. תודה באמת אבל את הדרייב-שאפט לא הסכימה להחזיר... תיק אחד, פס"ד אחד.. בסוף).
זוכרים על מה הדיון - פאקינג קורקינט!!!
אחרי כמה חודשים, דיון נוסף.
באתי מחו"ל (אמא שלי שמחה שיש דיונים).
הבאתי מסמכים = קבלה מהחנות ואישור שהקורקינט פחות מ-1000MAH (או משהו כזה) ו... אז התברר שבין לבין, היתה פשיטה על החנות והיא נסגרה ואין לסמוך על שום מסמך או חוו"ד שיצא ממנה (דרך אגב – זו אותה חנות שממנה לקחו שתי שוטרות קורקינט ורדפו אחרי גנב ותפסו אותו...).
ובין לבין אנחנו בקשר עם המכס (מנהל המחלקה, שלא הבין למה תפסו ולמה החרימו ולמה בכלל נכנסו לזה ושמצידו אפשר להחזיר אבל... אם כבר יש הליך, כולנו גוף אחד...).
ובכלל, משרד התחבורה עסוק ולא היה לו זמן לבדוק את מנוע הקורקינט, אם הוא תואם את התקן.. שעדיין לא גובש!!
מישהו זוכר על מה הדיון?
והיתה פגישה עם פרקליטת המחוז (על קורקינט!!! איזו בושה...אבל חברים..), שאמרה שאנחנו מבזבזים כספי ציבור וזמן יקר ושלפרקליט שלה יש דברים חשובים יותר לעשות ואם לא אני, היא כבר מזמן היתה זורקת אותי מכל המדרגות וכל ההליך הזה מיותר וטפשי ומי הדביל שהחרים את הקורקינט ו... היא בטח לא יכולה לוותר ולהחזיר את הדברים משום שכולם מסתכלים מה יהיה – כולה קורקינט!!!!
עוד דיון.
הגעתי מחו"ל – אמא שמחה.
החליטו להוריד כפפות ולשים סוף להליך (הבחור אמר שהוא לא מבין למה המכס כל כך מתעקשים אבל היתה ישיבה והוחלט שלא מוותרים – קורקינט!!!) – או שנגיע להסכם או שמעמידים אותו לדין גם על הברחה... ותשלום על אחסנה של הקורקינט...
השופטת חשבה שאנחנו לא נורמלים ואיימה שתכף מבטלת את כל ההליך וכדאי שנצא ונסתדר..
סיכמנו שהקורקינט לא יוחזר. לא יהיה תיק פלילי. לא יהיה קנס. לא יהיו הוצאות לאף צד... וגם לא יהיה דרייב-שאפט..
דיונים של שנתיים כמעט על.. כלום.
מישהו זוכר על מה היה הדיון/העסק הזה - קורקינט!!!
אז זהו שלא.
זה היה דיון על התעמרות באזרח, על תפיסה של הרכוש שלו, שלא כדין ועל כוחה של הרשות.
ואני אומר לכם... הייתי/היינו מנצחים. בכל התביעה והיו מחזירים לו את הקורקינט ולי את הדרייב-שאפט ו.. לא מבקשים סליחה.
וזה היה אורך עוד כמה שנים והייתי מביא מומחה שיספר שהקורקינט עומד בכל תקן (אם היו מגבשים כזה ובכל מקרה, בזמן "העבירה", בכלל לא היה תקן - מישהו אמר משהו על אכיפה בדיעבד?) והייתי מפעיל בלש פרטי שמאתר את בעל החנות, שנעלם אחרי הפשיטה המשטרתית ומכריח אותו להעיד (אולי...) והייתי מוכיח שגם אם היה משהו לא בסדר בקורקינט, הרי לחבר שלי אין כל אחריות פלילית ושהוא קנה את הקורקינט בתום לב ובגלוי ומבית עסק חוקי, שעוסק בממכר שכזה (יש לזה הגדרה משפטית, למי שמתעניין...) והשופטת מכירה אותי ואני אמין בעיניה וכל הצידוקים המשפטיים לצידי (היא אפילו "חשבה בקול" אם אין פה עילה לפנות לבית המשפט המנהלי ולערב את פרקליטות המדינה!! שהרי עולות פה שאלות עקרוניות של הרשות מול האזרח)...
בקיצור, יש את כל הסיכויים שהייתי זוכה והסוף, ארי כמה שנים ועשרות אלפי שקלים, חבר שלי היה זוכה לרכב על הקורקינט שלו ולהראות לפקידון במכס ש.."איתו לא מתעסקים".
קורקינט.
סיפור אמיתי!!!
מי רוצה לנסות?
Reply With Quote
Originally Posted by Bernard
. 
. 
שמרו על קשר