Article: המסע לפמיר, פרק ראשון: איזה סטאן?

[asafk]

ניתן לצפות בעמוד זה

https://www.jeepolog.com/forums/content.php/4082

[איל מ]

עד כה-
מרתק!

[ד ו ר ו ן]

וואי-וואי..

[רני דקל]

מחכה להמשך

[יונתןמצפה]

תמונה של אסף נשמור לתגובות בפרקים הבאים...

כתוב להפליא.
ממש מרגיש כמו להיות שם 😉

[erezgur]

אלופים!
ממתין להמשך...

[Gilad]

בתור מי גדל על הספר של גבי בבלי, מחכה להמשך !

נשמעת הרפתקה מדהימה

[asafk]

תודה. היתה בהחלט הרפתקה מדהימה.
נעלה פרק כל יום, מקווה שימשיך להיות מעניין.

אסף.

[לביא]

מרתק. נשמע כמו טיול חלום ללא חמצן.

Sent from my SM-S921B using Tapatalk

[יונתןמצפה]

אנסה לעמוד בקצב המרשים של אסף שעושה עבודה פשוט משובחת בתיעוד המסע המיוחד הזה, ולתת זווית קטנה שלי לכל פרק, כולל צילום מסך של המסלולים היומיים.

ההצעה של אסף שהגיע אי שם בחורף ללא ספק הוציאה אותי מהמקום "הרגיל (=אזור הנוחות)" שלי.
והוא צודק כשהוא כותב שלא יכולתי לסרב. גם אם לא ידעתי את זה בימים הראשונים.
והתמורה הגיעה בענק.
הנחיתה ב- GREEN HOUSE בשעת לילה מאוחרת היתה ללא ספק הרגע שבו הבנתי את זה באמת.



אני חושב שלקח לי דקות ארוכות של התבוננות ברחבה הזו כדי לצאת מההלם הראשוני. מזל שאסף בזמן הזה הלך לבחור וראה את השלט עם השם שלו, כי אחרת הוא כנראה היה נבהל מההלם שנחת עלי.

הדיפנדר הירוק זכה לאלבום רציני







מי שזוכר, אני רוכש מקום של כבוד לדו גלגליים עם פדלים...







כל אחד מכיר היטב את המכונה שלו

ובסוף גם היא מוכנה לצאת לדרך


זאתי, אם אני זוכר נכון, יצאה אי שם מתישהו ממרוקו וחצתה בדרך את כל אירופה. לבדה.


וקוריוז קטן למשהו חוצה יבשות ותרבויות: בעודינו מחפשים חנות להשלמות קטנות של דברים שטוב שיהיה ברכב אני מזכיר לאסף שכדי למצוא את הטמבוריה המקומית צריך לחפש בחוץ סולם ומריצה.
כמה דקות אח"כ כמובן שמצאנו.



להלן השלל עם עוד כמה תוספות חשובות

[יונתןמצפה]

על המים והאת חפירה אסף כבר כתב.
אבל יש תמונות שצולמו שם במטרה מסוימת, והבטחות צריך לקיים

[ehudzeelim]

תמונה הזו עוררה בי קצת רגשות נוסטלגיה,
פגשתי לא מעט רוכבים שהגיעו מאירופה למזרח על אופניים, זה באמת מדהים.
בתמונה על האופניים מימין לרוכבת, כסא "ברוקס", הרולס רויס של הכסאות לטיולי אופניים חוצי יבשות, אני עם כסא על האופניים הצנועות שלי בארץ..
זה כסא "כמו של פעם", מעור מתוח, שעם הזמן (והקילומטרים, הרבה קילומטרים) נמתח ו מתעוות, כלומר מתאים את עצמו למבנה העכוז וזהו, זה כבר לכל החיים..
והאופנוע מימין, שהגיע מהודו, מספר הרישוי של דלהי. והסבל, גם הוא מייד אין אינדיה, הסבל הכי טוב בעולם (גם כזה יש לי, שניים )

[asafk]

האנפילד שייך ליפני. שנסע להודו לקנות אותו. ומטייל איתו... כלומר מתקן אותו... מאז.
פגשנו אותו באכסניה גם בהתחלה וגם בסוף וגם בנקודה אחת בעמק רשטקלה באמצע.

אסף.

[יונתןמצפה]

אוכף ברוקס- אכן.
הוא ללא ספק הסוג הנפוץ שם בקרב הרוכבים, וגם בקרב רוכבי אופנים למרחקים ארוכים בארץ.

הנה עוד תמונה של האנפליד הזה.
מגיע לו.
לצערי לא צילמתי אותו מזווד (או שטוף, לאחר הטיפול והתיקון המסור שבעליו היפני נתן לו)

[ehudzeelim]

אוכף ברוקס- אכן.
הוא ללא ספק הסוג הנפוץ שם בקרב הרוכבים, וגם בקרב רוכבי אופנים למרחקים ארוכים בארץ.

הנה עוד תמונה של האנפליד הזה.
מגיע לו.
לצערי לא צילמתי אותו מזווד (או שטוף, לאחר הטיפול והתיקון המסור שבעליו היפני נתן לו)

זה לא האנפילד הפשוט והטוב, זה דגם די נדיר שנקרא "בולט מצ'יסמו" ולצערו של היפני יש לו גם תוספת לשם
- אלקטרה. "בולט מצ'יסמו אלקטרה". עם סטרטר.
וגיר 5 הילוכים הגרוע. בקיצור כל הרע מכל העולמות..
היפני עשה טעות...

[מוטי ג.]

רק אומר שהתגובות מתערבבות בין הפרקים, זה אומר שיהיו תגובות בשרשורים שונים.

שאלה לגבי פרק 4, מי המעיין אינם מתאימים כמי שתייה?

Sent from my SM-S928B using Tapatalk

[asafk]

אולי כן, אולי לא, ההימור - מחירו עלול להיות כבד.

אסף.

[מוטי ג.]

לקחתם איזה טבליות כלור / אחר לטהר מים?

Sent from my SM-S928B using Tapatalk

[יונתןמצפה]

לקחתם איזה טבליות כלור / אחר לטהר מים?

Sent from my SM-S928B using Tapatalk

כן
לקחנו טבליות טיהור, לחירום. לא השתמשנו.
כמות מי השתיה שהצטיידנו בהם הספיקה בדיוק (כולל ימי ההתארגנות לפני הטיסה חזרה).
זה היה מאוד נוח.

באופן כללי, לא שותים מי ברז במקומות כאלו.
ואם יש אפשרות למי מינרליים זה הדבר הכי נכון.
לבישול, כן השתמשנו מדי פעם במים שאספנו בדרך. למרות שלא באמת הינו צריכים.

[asafk]

עברו חודשיים מאז שנחתנו.
החוויה נראית רחוקה רחוקה....
במחברת הירוקה מצאתי כמה מחשבות שכתבתי בזמן אמת. מזל שכתבתי.
אמרו לי שהדבר הכי קשה בלחזור מהרפתקה כזו זה הדבר הזה - התחושה הזו של משהו רחוק ומעומעם והתמונות שמרגישות כאילו מישהו אחר צילם אותן. בכל זאת התמונות והמחברת מחזירים אותי לחוויה, טוב שהם שם. זו גם הסיבה שהעליתי את הסיפור כאן לאתר. הרבה קוראים אין לי אבל הקורא האחד שעבורו כתבתי הוא אני והשני הוא זה שייקבל השראה, יקח את עצמו ויצא למסע להרי פמיר.
הדבר השני הקשה הוא מה עושים עם חיידק הנדודים שמעולם לא הרפה, אבל כל מסע כזה רק מחזק אותו. הבעיה עם הרי פמיר היא שיש יעדים בודדים שיהיו יותר מרשימים עם השילוב הפראי הזה של הרים מדבר ומים. ולמרבה הצער לרובם אסור לי לנסוע.
ובכל זאת אני כבר במחשבות מאוד ממוקדות על עוד מסע למרכז אסיה, עוד שנתיים ככה, אחרי שאני אצליח לצבור מספיק ימי חופש. החיידק הזה, צריך טיפול גם אם זה במנות מדודות.


וחזרה מההגיגים לפרקטיקה - שאלו אותי הרבה שאלות על ציוד ועל כמה עלה הטיול. אז לגבי עלויות - בגסות - כל אחד מאיתנו הוציא סביב 15000 שח כולל הכל. כן, זה הכל. יותר זול מחודש בבית.
ולגבי ציוד אני אעלה הודעה בפורום - ריכוז של המלצות וההיפך.

אסף.