המכוניות של דקאר 2007 - הקטגוריה הפתוחה

חידוש של השנתיים האחרונות בדקאר היא הקטגוריה הפתוחה, OP1. הקטגוריה מזמינה למעשה כל רכב שנבנה לפי תקנות מרוצי המדבר האמריקאים SCORE להצטרף. היא מאפשרת להשתמש בצמיגים גדולים יותר, וברוחב גדול יותר מאשר קטגורית T1 הרגילה. אבל עיקר חשיבותה בהכרה בכלוב התהפכות ותקני הבטיחות של  SCORE. למעשה המנהל הטכני של SCORE, ביל סבאג' נמצא בראלי והוא זה שאחראי על בדיקת ואישור המכוניות בקטגוריה זו. עדיין זו אינה קטגוריה פתוחה באמת, כי היא  מטילה את מגבלת הרסטריקטור על מערכת היניקה, ובכך למעשה לא משנה הרבה. בפועל לא נרשמו אמריקאים רבים השנה, כנראה שהם לא מוצאים הגיון רב בלהשקיע מאות אלפי דולרים במרוץ שנערך בצד השני של העולם, רק כדי שאיזה צרפתי מ****ן יחנוק להם את המנוע ויגנוב להם חצי ויותר מההספק. מלחמת תרבויות אמרנו? בכל מקרה שני הכלים הרציניים ביותר בקטגוריה הם ההאמר H3  של רובי גורדון והשברולט סילבראדו של אריק ויגורו הצרפתי.

* תשאלו למה אני מתעקש לקרוא לבאגי קלאס1- "האמר H3", כשאין ביניהם דבר למעט בלוק המנוע - וגם זה לא בדיוק. ובמה מפלצת המנוע המרכזי של ויגורו דומה לשברולט סילברדו הגמלוני שבחננו בנחל אלות בחודש שעבר? ובכן, אני מתעקש כי אני נותן את הכבוד המגיע לחברות הרכב - במקרה זה אותה חברה, GM - שתומכות בספורט המוטורי. כי אני קורא לתמיכה שלהם גם פה בארץ.

שברולט סילברדו של Pro-System Racing, צרפת

נהג הקבוצה הוא אריק ויגורו הוותיק, שהתחיל את קריירת  השטח שלו על טרקטורון. משנת 1995 עד 1999 הוא התחרה בתחרויות ראלי רייד בהצלחה, ובשנת 2000 החליט לעבור למכוניות, ובחר בכיוון לא מקובל בארצו - טנדר הנעה אחורית בסגנון אמריקאי. טיפוס מרדן. את דקאר 2001 סיים במקום ה37. הרכב היה פרו-טראק שברולט שיובא מארה"ב. פרוטראק זוהי קטגוריה של  טנדר מרוצים מוגבל יחסית בארה"ב, אבל השם הקליט תפס והפך בארופה לשם גנרי. בשנת 2006 נבנה בארה"ב הרכב הנוכחי, שהוא טרופי-טראק עם מנוע מרכזי. את דקאר 2006 סיים ויגורו במקום ה14 הכללי המכובד מאד (בתמונה משמאל בצבעי 2006).

למה הרכב הזה לא מתמודד על המקום הראשון בעצם? כאן מתבטאים חוקי FIA. המנוע הוא  שברולט LS7 חדש מהקופסא. V8, אלומיניום, בנפח 7 ליטר. זהו המנוע של הקורבט C6 החדשה. המנוע הכי בן-זונה שיצא ממפעלי GM אי פעם - חזק, קל, אמין, עם פוטנציאל שיפור עד הירח. המנוע מורכב הפוך, במרכז הרכב, עם תיבה אוטומטית 4 הילוכים של שברולט לפניו ותיבת V-Drive הופכת את הכיוון ומזינה סרן אחורי חי.  מנוע LS7 מפיק 500 כ"ס בתצורתו המקורית, ככה-כמו-שהוא מהמפעל, עם אחריות. אבל כשמלבישים עליו רסטריקטור FIA - טבעת חניקה בקוטר 39 מ"מ - הספקו יורד ל300 כ"ס . זה לא הרבה יותר מ285 כוחות הסוס של מנוע הטורבו דיזל המשוכלל של קבוצת פולקסוואגן, ופשוט לא מספיק כדי לנייד רכב הנעה אחורית בלבד באותו הקצב, מה גם שהמשקל שלהם דומה - השברולט של ויגורו שוקלת 1750 ק"ג.  ויגורו לכן מפסיד את התחרות הכללית  מול רכבי ה4X4 הרשמיים של מיצובישי ופולקסוואגן עוד לפני הזינוק.

חוץ מזה מדובר על טנדר מרוץ אמריקאי מוקטן - רוחבו 205 ס"מ בלבד (זה מה שכתוב באתר שלהם, נשמע צר מדי) ובסיס הגלגלים 310 ס"מ (122 אינץ'), עם בולמי קינג ביפאס+קוילאובר בכל פינה. פרט מעניין הוא שהבולמים מתחברים לסרן, ולא לזרוע האחורית כמקובל, כלומר מהלך המתלה האחורי כאן לא יכול להיות הרבה יותר מ20-22 אינץ' (אין נתונים רשמיים), לעומת 30 ויותר במקור האמריקאי (ראה תמונה משמאל). זה אומר משהו על השטח בדקאר. הקבוצה המכונה פרו-סיסטמס רייסינג היא קבוצת מרוץ קטנה אך מאורגנת מאד בשביל קבוצה פרטית, עם מתקנים קבועים בצרפת, שני רכבי סיוע כולל משאית הנראית בתמונה.

בינתיים, אחרי שלושה שלבים, ויגורו נמצא במקום ה15 הכללי, ראשון בקטגוריה הפתוחה ושלישי בתור רכב 4X2 אחרי שמקוב הרוסי וז'אן לואי שלסר.

אתר קבוצת פרו-סיסטמס

האמר H3 של רובי גורדון

רובי גורדון, נהג המרוצים האמריקאי הצבעוני ביותר,  מתחרה בדקאר השלישי שלו. לפני שנתיים הוא הצטרף בקול תרועה לקבוצת פולקסוואגן הרשמית, וסיים במקום ה12. בשנה שעברה הגיע עם האמר H3  והסתער על המרוץ בשלבים הראשונים  ואף ניצח שני סטייג'ים אך פרש ביום התשיעי עקב תקלות במערכת הקירור. השנה חוזרת הקבוצה עם ספונסר חדש, עם השקעה גדולה מתמיד.  נראה שרובי גורדון נרגע והשנה הוא לא הולך על הניצחון אלא קודם כל לסיים. הוא ידוע כנהג אגרסיבי מאד, ולמעשה מבחינת הישגים הוא פחות מוצלח מכמות הרעש שהוא מייצר. השנה ניצח סוף סוף את הבאחה 1000 אחרי שנים של פרישות מוקדמות, למעשה הפעם האחרונה שהוא ניצח את הבאחה הגדול הייתה ב1989, כשהיה ילד פלא.

הרכב של רובי הוא לא האמר בשום מובן. זוהי באגי, הנעה אחורית, מתלים נפרדים, מנוע אחורי, שנבנתה במיוחד לדקאר. המנוע הוא  החלק היחיד שיש לו קשר להאמר - זהו מנוע שברולט LS2 בנפח 6 ליטר המניע את ההאמר הגדול, הH2. המנוע נבנה במיוחד למרוץ הדקאר, כדי להתמודד עם הרסטריקטור. מערכת יניקה מיוחדת וסודית אמורה לעזור בעניין. שמועות מדברות על סדר גודל של 450 כ"ס - הרבה יותר מהמנוע של ויגורו שסתם "נחנק". עדיין, זה לא הרבה, מנועי LS של שברולט מפיקים באופן קבוע 700 כ"ס ויותר במכוניות מרוץ ברמה הגבוהה בבאחה.  המנוע מזין תיבת הילוכים ידנית סיקוונסיאלית 5 הילוכים תוצרת אלבינס, ציריות עם מסבים של פורשה 934 ומכלולי גלגל של קרטק. הצמיגים הם צמיגי טויו במידה יוצאת הדופן 37/14.5R15. יחד עם מערכת ניפוח אויר שמותרת לרכבי 2X4 בלבד בדקאר, הם אמורים לתת את היתרון הגדול לרובי דווקא בדיונות, אליבא-דשמועות אינטרנט.

השלדה היא שלדת כרומולי בעבודת יד על ידי הסדנא של רובי גורדון, המתלים נותנים 20 אינץ' של מהלך בכל גלגל עם קפיצים ובולמים של קינג. רוחב הכלי 224 ס"מ, בסיס הגלגלים 120 אינץ' (305 ס"מ) והגובה 165 ס"מ בלבד! משקל הרכב באתר הרשמי 2050 ק"ג (4500 ליברה), כבד במידה לא ברורה.

רובי גורדון לא יוצא לבד. הנווט שלו השנה הוא אנדי גריידר, אופנוען ובעברו מנצח באחה 1000 על אופנוע, ששנה שעברה גם נדבק בחיידק הדקאר. גריידר הוא טיפוס שקט וצנוע יותר שאמור כנראה למתן את גורדון ולגרום לו להגיע לסיום בחתיכה אחת. בנוסף אליהם הצוות מונה 19 איש, על 3 משאיות סיוע - MAN ושני אונימוגים, ושני רכבי האמר אמיתיים, אחד מהם אגב נועד רק לשינוע עיתונאים. כי מה שרובי גורדון הכי טוב בו זה יחסי ציבור. האתר שלו ענק, מכיל אלפי תמונות, ומתעדכן כל הזמן, כולל קטעי וידאו המצולמים בתוך ומהמכונית. גם בלי להתקרב לפודיום (מה שנראה היום לא ריאלי) כולם, בעיקר בארה"ב מדברים עליו. ככה משרתים את נותני החסות, ככה מנהלים קבוצת מרוץ, ולכל מי שנוגע בספורט מוטורי יש המון מה ללמוד מגורדון.

נכון ליום השלישי, גורדון וגריידר נמצאים במקום 22 הכללי.

האתר של רובי גורדון

תמונות נוספות של המונסטר-האמר (על שם נותן החסות, משקה האנרגיה מונסטר):