שברולט סילברדו T1 של דרור לדקאר

(צילומים: אסף קציר)

הסילברדו T1 של דרור כהן הושלם ונחשף במסיבת עיתונאים לפני שישה שבועות. מאז הספיקו דרור ועידו כהן, בונה הרכב, לנהוג כ1000 קילומטרים, ולאתר ולפתור לא מעט תקלות. הזמן לוחץ - בשבוע הראשון של דצמבר יארז הרכב במכולה ויצא לדרכו, לקראת הדקאר. עד אז המלאכה מרובה.

חודש אוקטובר מיועד כולו לנסיעה. כמה שיותר. מקווים לדפוק כ5000 ק"מ. מה שיתגלה, יתוקן, במגבלות הזמן. חודש נובמבר יוקדש לפרוק עד רמת הבורג והרכבה מחדש של הרכב.  שני הנווטים של דרור כהן ושלושת מכונאי הסיוע היוצאים לדקאר תחת עידו כמנהל הטכני של הקבוצה, ילמדו את הרכב על רזיו הכמוסים ביותר.

יחד עם הרכב יצאו כ40 צמיגי גודייר, שתי תיבות הילוכים, תיבת העברה, משולשי מתלים נוספים שעוד יבנו, ועוד ועוד. כמות עצומה זו של ציוד תועמס על רכב סיוע T5, טויוטה לנדקרוזר שכור, נהוג על ידי עידו, ועל משאית סיוע שכורה (בשותפות עם מספר צוותים אחרים). הכל מתוכנן, הכל מתוזמר - והרוב ממומן.

אמרנו הרוב - דרור עדיין זקוק לעוד הרבה כסף. הרכב הזה הוא רכב המרוצים היקר ביותר שנבנה בישראל, ובהפרש גדול. עלות הרכב - נא לשבת ולהחזיק חזק - 270,000 דולר (!). זהו ככל הנראה גם רכב המרוצים הטוב ביותר שנבנה כאן - ולו רק בגלל שהוא נבנה כמו שצריך - עם ערימה גדולה של חלקים חדשים, באיכות הגבוהה ביותר, מיועדים למרוצים, במקום אוסף של חלקים מהפרוקיות באזור.

המרוץ עצמו, כולל שכירת הסיוע, עוד 150,000 יורו - פלוס מינוס כמה עשרות אלפים...  היציאה לא מוטלת בספק - השאלה רק כמה גדול יהיה החוב האישי של דרור כהן בסופו...  אנחנו מזכירים - כל אחד יכול לעזור! הכנסו לאתר www.dror-dakar.com. שלחו את הקישור לרשימת התפוצה שלכם - בעיקר זאת של הדודים העשירים מאמריקה...

לפני חודש ראיתם איך הסילברדו הזה נוסע: וידאו - באדיבות חדשות הוט ושמוליק לודוויג. בסוכות, ניצלנו "הזדמנות", כשהרכב מפורק, וקפצנו להתרשמות מתחת לקליפה... והרי המפרט המלא:

מנוע!!! מתחת למכסה המנוע, חבוי עמוק בתוך סבך השלדה (עד כדי כך שגולת הכותרת של האוטו הזה בקושי מציצה בתמונות - אז שלפנו אותו מהקטלוג) פועם מנוע Crate - מנוע חדש מה"ארגז". מהקטלוג של GM Goodwrench נשלף מנוע שברולט LS6 בנפח 5.7 ליטר של קורבט Z06, עם הספק מירבי של 405 כ"ס ב6500 סל"ד, ומומנט של 55 קג"מ ב5000 סל"ד. זהו מנוע ספורטיבי מקורי מהמפעל, מסדרת מנועי האלומיניום המודרניים של הגנרל, שהם היום  המנועים הפופלריים ביותר בעולם מרוצי השטח. מנוע דומה מניע טנדרים ואת ההאמר H2, אך היתרון של מנוע הקורבט (מלבד ההספק הגבוה והאופי הספורטיבי יותר) הוא הפרופיל הנמוך המתאים לחרטום מכונית  הספורט האמריקאית המפורסמת ביותר.  סעפת היניקה הנמוכה מאפשרת למנוע להשתחל מתחת לשמשה הקדמית, מנגנון מגבים מקורי וקורת כלוב ההתהפכות באלגנטיות.

מה שלא מתאים במנוע הקורבט הוא כל האבזור ההיקפי החלש מדי. אלטרנטור, משאבת מים... הכל הוחלף לאבזור הבי-דיוטי של האמר H2. בית מצערת Hi Performance בקוטר 90 מ"מ החליף את המקורי - ואז נאלץ להתמודד עם רסטריקטור בקוטר 37 מ"מ על פי תקנות הדקאר... באסה. פילטר אויר חקלאי יושב בתוף הכנף הימנית.

קירור: רדיאטור מרוצים ענק של חברת C&R ומניפה מכאנית. לפניו יושב רדיאטור שמן הגיר, כביר בכל קנה מידה בפני עצמו, שניבנה בארץ על ידי אורי שוער. רדיאטור זה מצוייד בשני מניפות חשמליות.

מערכת חשמל: צמת חשמל של Painless, הכוללת פיוזים חצי אוטומטיים ("קליקסונים") הוזמנה מארה"ב. לוח השעונים כולל מחווני Autometer. קונקטורים איכותיים של פרנל ומצבר אופטימה צהוב אחד היושב מאחורי הנהג משלימים את מערכת החשמל. לוח השעונים השחור יפיפה ויזכיר לדרור כהן  את התחושה בקוקפיט של מטוס קרב... שני קומפרסורים חשמליים איכותיים Viair יושבים מתחת לכסאות, מזינים חיבורים מהירים לצינורות לחץ אויר השתולים בספי  הדלתות, לטובת ניפוח מהיר של הצמיגים בשני הצדדים במקביל.

ניהול המנוע והגיר: מתבצעים על ידי מחשב Howell. תיבת ההילוכים, 4L80E, חדשה גם היא. כאן אולי המקום להזכיר, שאחת הדרישות היסודיות של דרור כהן היתה לגיר אוטומטי, בניגוד למקובל במרוץ הדקאר. גיר 4L80E הוא גיר הבי-דיוטי מוכר ואמין מאד של GM, וליתר בטחון יצאו למרוץ עוד שניים תחליפיים. ממיר מומנט עם stall של 1800 סל"ד יוחלף בעתיד ב 3000 סל"ד לטובת התפקוד בדיונות.  על חלוקת הכוח מופקד טרנספר full-time מסוג 242, חדש מארה"ב - זהו במקור טרנספר של האמר H1 צבאי. הטרנספר הוא בעל קירור מים ויקבל בקרוב גם קירור שמן.

דיפרנציאלים: מיצובישי קינג, מוצלחים, מוכרים ואהודים על עידו ומתחרים אחרים, עם יחס העברה של 4.9:1. השמן, מסוג 40W90, זוכה לקירור על ידי משאבה ורדיאטור קטן לכל דיפרנציאל, המתחילים לפעול ב70 מעלות. ציריות ארוכות בייצור עצמי, מיסבי CV של מיצובישי וטבורים (נאבות) של קינג משלימים את רכבת ההינע.

בלמים:  דיסקים של ווילווד האמריקאית, בקוטר 12.75 אינץ', עם קליפרים בעלי שש בוכנות מקדימה וארבע מאחור. המשאבה הראשית והבוסטר הם חדשים ומקוריים של שברולט סילברדו.

גלגלים: במסגרת התקנות הטכניות ישנה מגבלת קוטר גלגל על רכב T1 בעל הנעה לארבע גלגלים - 810 מ"מ, או 32 אינץ'. אבל מתחרים פרטיים נהנים מבונוס - מותר להם להשתמש במהלך המרוץ במספר סוגי צמיגים שונים בהתאם לשלבים - חולות, שבילים מהירים, סלעים.  הצמיגים הראשיים  של הרכב יהיו מסוג גודייר Silent Armor - צמיגי משאית קלה בעומס E, בקוטר 265/75R16 או 245/75R16. צמיגי גודייר MTR המוכרים במידה 235/85R16 יצאו לדרך גם הם - הקבוצה תצא מהארץ עם כ40 צמיגים - חסות משמעותית ביותר של צמיגי גודייר. דרור ועידו יוכלו להחליף סט צמיגים בממוצע כל סטייג' וחצי, וגם לבחור את הצמיג המתאים ליום. נהדר. החישוקים יהיו ככל הנראה חישוקי SpeedLine. נושא זה עדיין נמצא בבדיקה.

מתלים: נפרדים בכל ארבע הפינות, מבוססים על גיאומטרית המתלה שעידו כבר פיתח ברכב הT1 שלו ובAXE הצבאי, שהיא בתורה מתבססת על גיאומטרית מיצובישי קינג.  המשולשים ברכב החדש בהחלט נראים מסיביים וחזקים יותר. מוטות מייצבים קדמי ואחורי שולטים על זויות הגלגול.

על הריסון אחראית חברת בילשטיין, עם ערמה גדולה של בולמי מרוץ מסדרה 9100. בכל פינה מצויים בולם קוילאובר 2.5 אינץ' ובולם External Bypass (עם 4 צינורות מעקף) בקוטר 2.5 אינץ'.  כל הבולמים בעלי מהלך של 10 אינץ'. באמפסטופ הידראולי (air bump) בכל פינה, ובנוסף בולם airshock מאחור בלבד שיתמודד עם המסה הנוספת של 500 ליטר דלק. רצועות הגבלה מחויבות כדי להגביל את מהלך הגלגל ל250 מ"מ המותרים בתקנון.

שלדה ומרכב: השלדה מיוצרת מצינורות פלדה ST52 בקטרים 40, 45, 40 ו30 מ"מ, בעובי 2.5 מ"מ, ונבנתה בתוך וסביב קבינה שחוטה של טנדר שברולט משנות ה90. שאר המרכב - כנפיים קדמיות ואחוריות, מכסה מנוע, גריל - כולם מעוצבים על פי קוי שברולט סילברדו 2008 ועשויים מסיבי פחם.

אבזור בטיחות:  אבזור המרוצים כולו תוצרת Sparco. שלושה מושבי מרוץ, רתמות,  מערכת כיבוי אש, מערכת קשר פנים הכוללת חיבור לטלפון לוויני, (חובה בדקאר), שני מכשירי טרה-טריפ. 

מערכת דלק: הדרישה מכל מכונית בדאקר היא לטווח נסיעה בין תדלוקים של 800 ק"מ לפחות. השברולט של דרור יצא לכן לדרך עם לא פחות מ500 ליטרים של בנזין - הרכב כבד ומנוע הV8 צמא... מיכל של 200 ליטר יושב מעל מיכל של 300 ליטר, מיד מאחורי הקבינה. המיכלים הם כמובן מיכלי מרוץ תקניים, תוצרת חברת ATL. כל מערכת הדלק - משאבות טבולות, פילטרים, וסת לחץ - יושבת מעל המיכלים, עם גישה טובה לצורך טיפולים ותיקונים. צינור לחץ גבוה אחד מוביל דלק לקדמת הרכב.

לסיכום: התרשמנו. מאד. לדרור כהן יש את הפלטפורמה, את הצוות, את הארגון כדי להגשים את החלום. המלאכה לא גמורה, הרכב לא מושלם - עידו והצוות הטכני כולו יתאמצו בחודשיים שנותרו להם לפתור עוד ועוד באגים ובעיות קטנות - אבל יוזמת המרוץ הישראלית היקרה והרצינית ביותר בכל הזמנים נראית טוב.  אנחנו נמשיך להחזיק אצבעות. חודש ינואר הקרוב הולך להיות מרתק!