סיכום עונת 2006 - חלק 2

את הפרק הראשון הפסקנו ערב מסע מספר אחד של עונת 2006...

אחרי כל התלאות יצאנו למסע מס' אחד, לסטייג' לילי (שכמובן אין ממנו הרבה תמונות...). לאורך המסע סביון קורא מהספר, אייל מנסה לעקוב ולאפס את האודומטר המאוד לא מדעי של הסופה ולהצליח לעקוב אחרי המרחק בלילה. למרות הבלגאן בסופו של דבר הכול הלך די טוב מלבד תקר באחד הגלגלים שבזבז לנו חמש דקות, טעות ניווט שגרמה לנו לרדת אחרי מתחרה של קטגוריית האדוונצ'ר לנקיק עמוק שלא יועד לקטגוריה שלנו, ובחירת ציר לא נכון שגרם לפתיחת כננת. כל אלו מנעו מאיתנו את העמידה על הפודיום, אבל סיימנו במקום הרביעי, אופטימיים.  

מסע מספר שתיים...

בבוקר מוקדם, לפני היציאה לנקודת ההזנקה, חיבר אייל את הטרה טריפ בצורה מאולתרת למצבר הנוסף, ללא כל צרכן נוסף על המצבר וראה זה פלא, עובד. או אז החל אייל להסביר שזה עניין של השראה, טרנזיסטור, צריך להתקין פילטר וכו'. לא משנה העיקר עובד ואפילו מראה את המציאות המרה.

יוצאים לכיוון נקודת ההזנקה איפה-שהו בצפון. בדרך מחפשים תחנת דלק ומתדלקים בזריזות. גשם זלעפות מקדם את פנינו ומעלה חיוך על פניו של מיקי, מזה טוב כבר לא ייצא. יוצאים לדרך, סביון שולח הוראות באוויר ע"פ הספר דרך, אייל מסובב את גלגל ההגה ע"פ ההוראות של סביון והרכב בשלו, בוץ כבר אמרנו? צמיגים חלקים אמרנו גם?! כל מכשול קטן שכל המתחרים מדלגים עליו אנחנו מתיישבים, כל שביל בוצי מפרפר את הגלגלים עד שיוצא עשן.

כעבור 21.4 ק"מ שעברנו ע"פ הספר דרך, כמעט ללא בעיות ניווט, מד המרחק של הרכב הראה 38 ק"מ והכננת נפרסה חמש פעמים, המחרשה הוצאה והוחזרה לאוטו כמו יויו ואפילו השפאלה לא הושיעה.  לאחר כל התלאות הייתה לנו התגלות אלוהית: תקר נוסף, אגזוז שתושבותיו נקרעו ומכשול שלא נצליח לעבור מבלי לשבור! מבט מיואש אחד על השני והחלטה שנתקבלה פה אחד- פורשים. מודיעים להדס על הפרישה בצער רב ובהיגיון קודר.

הפרישה הצריכה מאיתנו לנסוע עוד מספר ק"מ נטולי אחיזה, אחרי כמה ק"מ עוד תושבת אגזוז נתלשה וחייבה אחד מאיתנו לזחול תחת האוטו (גשם ובוץ כבר אמרנו?). לאחר הזחילה הודינו מקרב ליבנו למהנדסי קרייזלר ולאנשי תע"ר שהתקינו חימום בסופה. אחרי נסיעת תלאות בכביש הגענו לתחנת דלק של פוריה. שם קנינו משהו חם לשתות (מהחלון, לא הרשו לנו להיכנס פנימה).

לאחר שיחת טלפון נמרוד הופיע, גיחך על ההופעה שלנו, צילם, שוב גיחך וסיפר לנו שהרבה צוותים פרשו ושנזדרז להגיע חזרה לשער הגולן. חזרנו לשער הגולן, שטפנו את הבושה והבוץ במקלחת חמה וחיכינו לטקס הסיום.

שיחה בדרך חזרה הביתה ומחשבה עתידית לא הביאה לאופטימיות בצוות. הוחלט, לאחר הפרישה המאולצת, שכנראה הרכב לא יעמוד בתחרויות הבאות, הפרישה תגרום לנו לצניחה במיקום הכללי ואין טעם להמשיך כי הסיכויים שלנו להצליח קטנים.

שיחת טלפון עם נמרוד בערב מבהירה לנו שאנחנו עדיין במקום הרביעי, התקווה חזרה לפעום והאופטימיות חזרה לשכון במחוזותינו.

תמונות וסיכום המסעות הראשון והשני אתם יכולים לקרוא כאן.

מקצה שיפורים והתאמות מחדש

אחרי שאספנו את השברים הרוחניים והפיזיים שלנו החלטנו שאם לא נצליח לשפר את אחיזת הרכב בקרקע אין שום סיבה להמשיך להתחרות, אין הרבה סיכוי להגיע למקום ריאלי ואנחנו כאן לא רק בשביל רוח ההשתתפות אלא באנו להתחרות.

מקצה שיפורים בוצע על האוטו:

• שיפור הקפיצים המקוריים - בשיטות סבתא ביתיות.

• החלפה של גומיות הסטאבילייזר.

• החלפת בולמים אחוריים - תודה להנפלד טכנולוגיות על ההנחה הענקית.

• רכישת ארבעה צמיגי מקסיס במחיר עלות - תודה לדנטייר יבואן מקסיס.

• כמו כן ג'יפולוג העלה את סכום החסות והחבר'ה נרתמו להיות רכב הסיוע במהלך המסעות הבאים- דבר שעזר לנו לעשות דיאטה לא קטנה לספיירים שהעמסנו על הרכב במהלך המסע.

• ינוביץ' יבואן חלקי החילוף לג'יפ תרם חלקים שהיינו צריכים והפך גם הוא לנותן חסות

• נ.צ מערכות ניווט - צור ליסבונה -  הצטרף עם חסות כספית חשובה שעזרה לנו לעמוד ישר.

מסע שלישי - חולות יבנה

אנחנו מוכנים למסע השלישי. ביום שישי בוצעה הכנה מלאה של הרכב, הועמס הציוד, האוטו נוקה (למורת רוחו של אייל) והצוות מוכן לרוץ בבוץ. מזג אוויר נהדר מקבל את פנינו בתחנת הרכבת של יבנה יחד עם ניידת של משטרת התנועה שעושה סיבוב בין המפלצות, נותנים חיוך, מסרבים בנימוס לקפה, מאחלים בהצלחה ונוסעים לדרכם – המשיח כבר כאן.

כל ציוד החירום והספיירים הועמס על טנדר הסיוע של נמרוד. תדרוך ויציאה למסע. הלחץ הרגיל של לפני זינוק, בדיקות אחרונות, חיזוקים אחרונים וניגשים לעמדת הזינוק.

כבר בקילומטר השני בערך למסע היינו צריכים לצלוח את נחל שורק, אחרי שראינו את הדבור של חיל הים שט בנחל הבנו שגם אנחנו יכולים  עברנו. קצת כננת, קצת ריצה בבוץ וקצת עץ אקליפטוס שנרתם למשימת העוגן ואנחנו בחוץ. אבל זה מאחורינו. ממשיכים ומגלים ששוב צריך לעבור לצד השני של הנחל (כרגע היינו שם, איזה קטע) עוד קצת מים ועוד קצת בוץ ואנחנו בצד השני.

התקדמנו בקצב לא רע יחסית, בלי יותר מידי טעויות ניווט ומעט עבודת כננת. לאחר כשליש מסע התחלנו לשמוע רעשים נוספים. עוצרים ובודקים. הצירייה הקדמית שמאלית אמרה:"די, אני נשברת..." והלכה בדרך כל בשר. אצל אייל החלו הרהורי כפירה ואצל סביון הופיעו הרהורי פירוק מתקדמים והודעה חד משמעית ש"שום דבר לא עוצר אותנו, ממשיכים קדימה עם הציריה או בלעדיה". מפרקים את  החלק הפנימי של הציריה ושולפים אותה החוצה, חובשים את קצה הסרן בשכבה של סמרטוטים כדי למנוע משמן לצאת ומים להיכנס (לא ממש עזר בעיקר מבחינת המים), ממשיכים בדרך אחרי שהפסדנו כ- 20 דקות ואנחנו רק על שלושה גלגלים מתוך 4 ((הרזרבי לא נחשב). בדיונות חוסר סחיבה של המנוע והתחממות יתר תוך כדי התקדמות 3X4 חייבה עצירת התקררות. בדיעבד התברר שהצינור שמוביל את האוויר מהשנורקל לבית המצערת התעוות וכמו שסביון אמר "אם סותמים לך את האף והפה אתה יכול לנשום?". ממשיכים בכוחות מחודשים עד לקו הסיום, לשם הגענו במקום השישי המתסכל משהו.

בודקים נזקים, מגלים שהשמן בדיפ' הקדמי הכפיל את כמותו ולא מסיבות נס חנוכה (מים בכל זאת חדרו למרות כל הסמרטוטים).

שוב מתוסכלים, תחושה של חצי כישלון מהדהדת, שוב טלפון לילי מנמרוד שמבהיר לנו שלאחר שקלול הנקודות אנחנו במקום השלישי בליגה, דבר אשר עודד אותנו לאור חוסר המזל במסע והחזיר אותנו לתלם האופטימיות.

מסע מספר ארבע – אחרון בסדרת המסעות התחרותיים

לקראת המסע הרביעי הצלחנו לרתום  את חברנו ארנון ממוסך אנדורו להיות חלק מנותני החסות. מדבקה של ארנון הודבקה על הרכב בתמורה לאפשרות עבודה ללא חיוב במוסך, דבר שהקל עלינו מאוד וחסך זמן עבודה רב.

הוחלפה ציריה לאחת מחוזקת, צינור יניקת האוויר (צינור שרשורי מאלומיניום וקרטון) שהוצר וגרם לחנק, התחממות וחוסר סחיבה של המנוע הוחלף באחד מגומי, מחזירי שמן שונים הוחלפו, טיפול שכלל החלפת כל השמנים, פלאגים וחוטי הצתה (הגיע זמנם). בהימור משותף של אייל וסביון הוחלט על דיאטה נוספת לציוד שהיה על הרכב ואנחנו מוכנים ליציאה.

למסע הזה הגענו חדורי מוטיבציה ורצון לסיים לפחות פעם אחת על הפודיום ובכך לומר תודה ולהביע הערכה לכל נותני החסות שעזרו לנו. שינינו גישה, התמקדנו במטרה, נהיגה מעט יותר אגרסיבית, יותר מהירה ופחות פרצי נחמדות בדרך, עוזרים רק למי שלא יכול להיחלץ בכוחות עצמו.

המסע הרביעי באיזור השרון סובב איזור הירקון, ללא מעברי בוץ בעייתיים במיוחד, הרבה זמן עבר מאז הגשם האחרון ולא מעט ימי חמסין תרמו לעובדה הנ"ל, צחוק הגורל הוא שיום לאחר המסע הרביעי שערי שמיים נפתחו בצורה שלא היתה כדוגמתה בכל החורף שעבר- על כך נאמר הבן אדם מתכנן ואלוהים מלמעלה יושב וצוחק...(בכנות, מאוד רציתי לראות את הפנים של מיקי כשהתחיל המבול יום אחרי). כאמור, ללא מעברי בוץ מיוחדים הוחלט על ידי מיקי על מסע מהיר וארוך קצת יותר כ- 62 ק"מ.

מלבד נ"צ אחד סורר ובעייתי במיוחד, 30 מספרו, שגזל מאיתנו שעה בשל חוסר החלטיות, ביטחון עצמי ותעוזה, לא היווה המסלול בעיה מיוחדת. בסך הכול מסע מהיר וטוב עם בעיות ניווט קלות וקצת עבודת כננת שבסיומו עמדנו על הפודיום בפעם הראשונה, במקום שלישי.

שבת טרופי דיי

מגיעים בבוקר לאזור ההתכנסות בסמוך ליער ראש העין. כבר עם ההגעה לשטח התמונה מתחילה להתבהר או במילים אחרות להשחיר. תלים וגבעות לא טבעיים מקדמים את פנינו ומאפשרים לנו להתחיל להבין שלמעלה נצטרך להגיע. מיקי מחלק אותנו לצוותים לפי ראות עיניו. כל הצוותים מתכנסים במגרש גדול, כל כלי הרכב מכונסים ביחד, הקהל מתבונן מהצד – הפנינג מוטורי אמיתי!

התחרויות שהחלו לאחר מכן היו אוסף של משימות קצרות וחביבות. הליכה על כבל כננת, אומגה, פירוק והרכבה של כל הגלגלים (כולל צניחה חופשית של דיסקברי לאדמה), משיכת רכב ללא עזרת מנוע (למרות ששמעון ראובן זה קצת יותר חזק ממנוע סופה), סלאלום, נסיעה של רכב אחד במסלול אתגרי ולבסוף הקינוח: נסיעה בנוסח "מרוץ שליחים" של כל כלי הרכב על גבי הגבעות שנחפרו שם – אחלה יום כבר אמרנו.

אחרי ה"טרופי דיי" הגיע שלב הטקסים וסוף סוף אנחנו על הפודיום!

מסתבר שלאחר חישוב כל נקודות הליגה, אנחנו במקום שני כללי בליגת קרוס קאונטרי טרופי, קטגוריית סטנדרטים לעונת 2005-6! לא יכולנו לקוות לעונה מוצלחת יותר. ההתמדה משתלמת!

ושוב תודות לספונסרים של הקבוצה:

• תודה לאתר ג'יפולוג. לנמרוד על התמיכה הפסיכולוגית והכלכלית. לחנן על התמיכה הטכנית ועל הליווי וכמובן לכל שאר החבר'ה על התמיכה

• תודה לינוביץ' יבואן החלקים לג'יפ ולנדרובר, על התמיכה והעזרה לכל אורך העונה

• תודה לנ.צ. מערכות ניווט שהצטרף אלינו בזמן קריטי ונתן לנו רוח גבית להמשיך

• תודה למוסך אנדורו - ארנון מלאכי על התמיכה הטכנית והמקום לעבוד בו

• תודה לסיילנט אגזוזים – יצרני ספידרקס

• תודה לאאוטבק טכנולוגיות

• תודה להנפלד טכנולוגיות

• תודה לסדנאת השיפורים גתוס