צרכנות: בדיקות מעבדה לריינו-טייר

בדרך כלל, כשמוצג מוצר "חדש" ו"מהפכני" עבור הג'יפים והמכוניות שלנו, אני מבקש ממשווק אותו חידוש לספק דו"ח מעבדה או לעזוב אותי באימא-שלו. 99% מהמקרים, הם עוזבים אותי באמא שלהם.

כשפגשתי את נציגי RhinoTire הישראלים עם השקת המוצר שלהם, טיפול למניעת תקרים בשם ריינו-פלקס, שלחתי אותם כמו את כולם באותן מילים. הם עשו "כן" עם הראש - אבל לשם שינוי, אכן הזמינו בדיקה מהמעבדה להנדסת רכב של מוסד הטכניון, המעבדה האזרחית המקצועית והרצינית ביותר בתחום הרכב בישראל.       קיבלתי לידי את דו"ח הבדיקה, קראתי אותו בעיון, וסיכמתי אותו עבורכם. אבל קודם כל, על מה אנחנו מדברים בכלל?

טכנולוגיות של צמיגי "אל-תקר" - Run-Flat בז'רגון המקצועי - קיימות ומפותחות פחות או יותר מאז שהתגלה הפנצ'ר הראשון, בערך חמש דקות אחרי שהומצא הצמיג הפנאומטי הראשון... ואכן צמיגי מכוניות ורכב שטח מודרניים, חסינים לתקרים הרבה יותר מבעבר - תקר עבור רובנו הוא תופעה מוכרת אך נדירה למדי. ועדיין הצורך קיים, לצמיג "שלא מתפנצ'ר", מסיבות שונות: בטיחות, מבצעיות, חסכון במשקל של גלגל רזרבי, וכלה בנוחות. לתוך הנישה הזאת נכנסו עם השנים בנוסף לפתרונות המובנים מצד יצרני הרכב והצמיגים, גם "פתרונות קסם",  שמני-נחשים, חלקם זכורים לרעה בשל תופעות הלוואי והנזקים המצטברים שהם גרמו, גם בארץ, לא לפני הרבה שנים.

ריינו-טייר הינה חברה אמריקאית, המשווקת בכל העולם ומזה מספר חודשים גם בישראל, מוצר ייחודי למניעת תקרים. המוצר הזה, שנכון יותר לקרוא לו טיפול, כולל התזה של שרף פולימרי בתוך הצמיג, על גבי מכשור מיוחד ותוך כדי סיבוב, ליצירת שכבת הגנה גמישה נוספת בתוך הצמיג, מאוזנת, שמסוגלת לאטום סביב חדירה של גופים זרים כמו מסמרים וברגים (גורמי התקרים הנפוצים) ולאפשר המשך נסיעה בטוחה, ללא חשש ולזמן בלתי מוגבל. מחיר הטיפול הינו 250 שקלים לצמיגי מכונית פרטית, 300 שקלים לצמיגי רכב שטח במידות נפוצות (עד וכולל 31") ו350-400 שקלים עבור צמיגים גדולים במיוחד. פתרון לא זול, שכמעט מכפיל את מחיר צמיג הפרייבט הממוצע, וזה כבר רמז ראשון לכך שמדובר על מוצר אמיתי ולא שמן-נחשים.  היתרונות לכאורה מרשימים, ובדיוק כאן נכנסת בדיקת המעבדה הבלתי תלויה.

תקציר הבדיקות

דו"ח הבדיקה  שקיבלתי לידי מפורסם וניתן להורדה באתר חברת ריינו-טייר. בבדיקה נבדקו איזון הצמיג, עמידה בתקנים אירופיים לצמיגים (כלומר – האם צמיג שעבר טיפול בחומר עומד באותם תקנים  בהם עומד צמיג ללא חומר), ובדיקה דינאמית לכלי רכב בהם מותקנים צמיגים בהם הותז החומר, הכוללת בדיקות יציבות, תמרון ובלימה.

לניסוי הוגשו 18 צמיגים מ 6 יצרנים שונים ובמידות שונות. בכל שלישיה של צמיגים זהים, אחד היה קבוצת ביקורת, השניים האחרים טופלו בחומר. על כל צמיג בוצעו הבדיקות הבאות:

1. בדיקת איזון גלגלים  – בצמיגים מטופלים ושאינם מטופלים - על מנת לבדוק את השפעת החומר על איזון הצמיג. בסיום בדיקה זו כל הצמיגים נמצאו מאוזנים והמשיכו לבדיקות הבאות.

2. בדיקה במעבדת מפעל אליאנס בחדרה. לפי תקינה אירופית לשלושה צמיגים זהים – מקורי, מטופל ברינו-פלקס, ומטופל ברינופלקס ומנוקב על ידי עצם חד. בדיקה זו באה לוודא שצמיג שעבר טיפול לא ייכשל במהירות נמוכה מייעודו, וכן על מנת לבדוק את השפעת התקר על נקודת הכשל של הצמיג. יש לזכור שהעיקרון כאן הוא שתקר לא יגרום לדליפת אויר ולמעשה לא תהיה לנהג שום אינדיקציה לכך שהצמיג מנוקב.

כל הצמיגים ללא חומר ועם חומר עברו את הבדיקה כנדרש בתקנים. המשמעות היא כי צמיג שעבר טיפול בריינו-פלקס, עומד בדרישות התקן האירופי לגבי נסיעה ממושכת במהירות הנדרשת בתקן.

בצמיגים בהם הותז חומר וכן בוצע תקר, שלושה צמיגים מתוך 6 נכשלו במבחן. אך יש לציין שהכשל הוא לאחר 95% מאורך המבחן, מתוך כך 90%  מהזמן לפחות, במהירות המרבית.

לבקשת אנשי ריינוטייר, צמיגים זהים לאלו שנכשלו בהם הותז חומר ובוצע תקר, הוגשו למבחן נוסף, הפעם לפי התקינה האמריקאית, במהירות של 80 קמ"ש בלבד. כל הצמיגים עברו את המבחן לפי התקינה האמריקאית, כשהשלימו 750% מדרישות התקן. הדבר העיקרי שאפשר ללמוד מכך, אגב, הוא שהתקינה האירופאית מחמירה פי עשר מהאמריקאית...

3. בדיקה במהירות גבוהה ממהירות התקן עד התפרקות הצמיג. למעשה המשך המבחן עד לסיומו בכשל של צמיג – על מנת לבחון את השפעת החומר על עליית טמפרטורה בצמיגים. בבדיקה זו, בחלק מהצמיגים בהם הותז שרף הריינופלקס בסוליות הצמיג, הטמפרטורה שנמדדה הייתה נמוכה יותר. ככל הנראה החומר מגדיל את קשיחות הצמיג ולכן הצמיג מתחמם פחות. נתון מעניין נוסף הוא כי בהשוואה ישירה של צמיגים מאותו הסוג, צמיגים מקוריים נכשלו לפני צמיגים בהם הותז חומר.

4. בדיקות דינאמיות – יציבות, תמרון ובלימה – לרכב עם צמיגים מקוריים, צמיגים עם חומר, וצמיגים עם חומר ועם תקרים – על מנת לוודא כי החומר אינו מונע מהרכב לעמוד בתקנים הנדרשים ועל מנת לבדוק את השפעתו על דינאמיקת הרכב. בשפה פשוטה, לוודא שאין השפעה על בטיחות הנסיעה ברכב, גם לאחר שנוצר בו תקר (שאנחנו כמובן לא מודעים אליו, כי אויר לא בורח). בכל הבדיקות, עמדו כלי הרכב בכל הדרישות. כיוון שבצמיגים בהם הותז חומר עלתה קשיחות הפניה של הצמיגים, בחלק מהתמרונים הביצועים וכן התחושה הסובייקטיבית של הבוחנים הייתה טובה יותר.

השורה התחתונה של הבדיקה קצרה ופשוטה:  השימוש בצמיגים בהם מותז ריינו-פלקס לא משפיע על תפעול הרכב ומערכותיו, ולא פוגע בבטיחות.

עכשיו למשמעויות המעשיות

ראשית, בצמיגי אל-תקר באופן כללי יש בעיה. אתה עלול לנהוג עם מסמר בצמיג ולא לדעת. זה נכון בכל סוג של צמיגי ראנפלט, וזה נכון גם בצמיגים המטופלים על ידי התזת השרף של ריינו-טייר. אולם כאן, בחלק גדול מהמקרים, זה לא משנה, כיוון שהצמיגים ימשיכו להתנהג כרגיל, לספק נסיעה בטיחותית ואף אורך חיים ללא השפעה משמעותית. החשש הוא לגבי תנאי נהיגה  קיצוניים יחד עם פגיעה חמורה יותר בצמיג. יתכנו מצבים בהם, אכן, יתפרק צמיג שבו מותז "ריינו-טייר" וחדר גוף זר. כאמור, מדובר בתנאים קיצוניים - מהירות גבוהה מאד לאורך זמן רב  – לא משהו שהנהג הממוצע בישראל אמור להיתקל בו.

לאחר שסיכמנו שריינו-טייר אינו טיפול קסמים אלא מוצר אמיתי שעומד במידה רבה בהבטחות משווקיו, נותר לדבר על קהל היעד - למי מאיתנו הוא מתאים? בסופו של דבר, מדובר על עניין לא זול. טיפול ברינוטייר מוסיף בין 50% ל100% למחיר צמיג חדש.  עבור נהג הרכב הפרטי  המודע, פנצ'רים בכביש הם משהו שמתרחש פעם או פעמיים בשנה, עלות תיקונם זניחה, ומשמעותם האמיתית היא אי הנוחות שבהחלפת גלגל, איחור לפגישה, לכלוך בגדים... אבל לא הרבה יותר מזה. הטיפול ברינופלקס מציע פתרון חד-פעמי ומראש למשך חיי הצמיג (שלוש-ארבע שנים) במחיר של כאלף שקלים. סליחה עם נגלוש כאן לשוביניזם, אבל "תעודת ביטוח" נגד תקרים יכולה להיות השקעה משתלמת עבור בעל אוהב לרכב של אשתו דווקא. הוא מבטיח שהיא לא תעמוד במצב הלא נעים של תקר בדרך לאיסוף הילדים מהגן, וזאת מבלי לפגוע בבטיחות כפי שמשכנעים המבחנים.

מה לגבי רכבי השטח שלנו? חברי המערכת הג'יפאים הוותיקים מעירים, ובצדק, שפנצ'רים בצמיגי שטח מלא איכותיים, הם בעיה שלא קיימת. אנחנו נוסעים שנים על גבי שנים, ללא פנצ'רים או דליפות אויר, בכלל. מחליפים צמיגים רק כשהם מתייבשים - או כשהם חוטפים קריעה מסיבית של הדופן מברזל זווית בשטח. קשה להצדיק את טיפול הריינו-פלקס במונחים של עלות תועלת במקרה זה, מה גם שנושא אחד שחשוב לנו הג'יפאים לא נבדק - התנהגות הצמיג בלחצי אוויר נמוכים. המשמעות היא בדרך כלל התחממות, וכפי שתוצאות הניסוי מצביעות, דווקא צמיגים מטופלים ב"ריינו-טייר" מתחממים פחות. אבל אני לא בטוח שלחץ אוויר נמוך לאורך זמן, במצבים בהם הצמיגים מתעוותים על מכשולים בשטח, לא יפגע בהומוגניות של החומר.

סיכום

טיפול ריינו-פלקס של ריינו-טייר הינו מוצר אמיתי, שמונע תקרים ואינו פוגע בבטיחות הנסיעה. זאת הראו המבחנים בצורה יפה. המחיר לא זול, מה שמסביר למה טכנולוגיות כאלו לא מאומצות אוניברסאלית על ידי יצרני הצמיגים, למי שתהה.  חומרים אחרים נגד תקרים אשר שווקו בעבר בארץ, נכשלו במבחן ארוך הטווח, וגרמו נזקים משניים. לכן המבחן האמיתי של משווקי רינו-טייר יהיה בעוד שנה ושנתיים, כשחוות הדעת של האינטרנט - שלכם - תספק את הסטטיסטיקה ארוכת הטווח לגבי השפעה על אורך החיים, ובעיקר עלות תועלת בעולם האמיתי. אל תשכחו לשתף אותנו בניסיונכם. 

קריאה נוספת:

אתר חברת ריינו-טייר ישראל

מדריך ג'יפולוג לצמיגי שטח - כל מה שרציתם לדעת על צמיגים וגלגלים