פורום ג'יפולוג 4X4 - טיול שטח: אבות ובנים

רבים מאיתנו מגיעים לתחביב לא במקרה – ג'יפים ושטח זה משהו שהרבה אבות של כולנו חוו עוד לפני שבכלל חשבו לעשות אותנו. לרבים מהאבאים הלא צעירים האלה יש נסיון שטח מגוון (תודה לצה"ל) והרבה טריקים שהם כבר שכחו, ייקח לנו עוד המון זמן ללמוד. כך שזה נראה טבעי עבור צחי וחבורתו להציע, כל אחד לאבא שלו, להצטרף לטיול בראש אחר.

כתב וצילם: צחי גרימברג (ishc)

ערך מוסף: ההפרש בין שווי הסחורה המיוצרת ע"י שכיר לשכר-העבודה ששולם לו; רווח לטווח ארוך שאינו מגולם מיידית בכסף מזומן (מילון בבילון)

בתור חובבי שטח וטיולים לא לכל הטיולים שלנו יש ערך מוסף. מה זאת אומרת? כשאנחנו יוצאים לטיול המטרות יכולות להיות מגוונות: להנות מהנוף, לנצח אתגר עבירות כזה או אחר, להגיע למקום מסוים שקראנו עליו. טיול עם ערך מוסף הוא טיול שאנחנו מרוויחים ממנו עוד משהו, עוד איזו שהיא חוויה שמעשירה ומייחדת את הטיול הזה באוסף הטיולים הרגילים שלנו.

את הכתבה הזו אני מקדיש כולה לאבי, שאול. קודם כל, בואו ואכיר לכם אותו. אבא שלי, איש מברזל ופלדה. איש של פעם שהגיע מחשכת הקומוניזם האפל של הגוש המזרח אירופאי, אבל עם לב רחב ועדינות של תינוק בן יומו. לא מזמן הוא החליף קידומת, קידומת שאחרי היציאה לפנסיה. כשהבן הפוחז שלו מציע לו להצטרף ליומיים במדבר בג'יפ פתוח, ספרטני וקשוח זה כבר לא טריוויאלי בכלל שהוא יסכים.

ובכל זאת הוא הסכים, וטיול אבות ובנים יצא לדרך. התקבצנו כארבעה רכבים שמייצגים יפה את מגוון רכבי השטח בארץ וסוג האנשים שמטיילים, בכל רכב אב ובנו. בחבורה נכלל ג'ימני חדש יחסית ומשופר קלות שמייצג את הבחירה השפויה של הישראלי שרוצה לטייל ולא להיקרע בהוצאות התחזוקה של הרכב. איסוזו D-MAX שמשמש את בעליו כרכב עבודה ביום יום, סטנדרטי לחלוטין ומייצג את בעלי המקצוע הרבים שמשלבים ברכב את התחביב עם הצורך ברכב עבודה. בעליו של ה-D-MAX מייצג את הג'יפאים הותיקים של ארצנו, מעל 30 שנה ברכב שטח, חסר פוזה לחלוטין ללא שום עניין במעלה כזה או אחר, נטו אהבה לשטח ולמרחבים. אחרונים ולא כל כך חביבים, טויוטה היילקס דור ראשון וסמוראי ארוך, שניהם עם שיפורים כאלו ואחרים מייצגים את הגרעין הקשה של הקהילה שלנו אלו שהאהבה היא לשטח, לטיולים אבל לא פחות מזה, לרכב עצמו.

לטיול הזה, ובגלל אופיו והנפשות המשתתפות בו הוצבו כמה דרישות מאוד ספציפיות. המסלול של היום הראשון קצר יחסית, עד 40 ק"מ שיאפשרו לצאת מהבית בשישי בבוקר בשעה שפויה ולא להגיע לחאן האירוח מאוחר מדי. לינה בחאן מסודר ולא בר בשטח - בכל זאת מדובר על אנשים מבוגרים שהטיול אמור להיות עבורם צ'ופר ולא עונש, ולכן לינה בזולה מסודרת בחאן תיתן את חווית השטח ביחד עם תנאים אנושיים בסיסיים (בסיסיים להם = מותרות לנו) כגון מקלחת חמה ושירותים. מסלול ליום מלא ביום השני (כ-60 ק"מ), מספיק גמיש ועם נקודות יציאה כדי שיהיה אפשר לקצר אותו במידת הצורך. שני המסלולים צריכים להיות מעניינים, בין אם מדובר בנופים, באטרקציות היסטוריות וכן, גם אתגרי נהיגה שיתנו לאבות שלנו טעם של עוד.

ליום הראשון נבחר מסלול בנחל צין תחתון לפי ספרו של יואב קווה. אבל בעוד בספר מופיע המסלול ממזרח למערב, אנחנו נעשה אותו הפוך וכך נרוויח שני דברים. ראשית, במסלול ישנן מספר מדרגות ומעברים טכניים שמדרגים אותו לרמת בינוני+, בכיוון שנבחר אנחנו נעשה כמעט הכל בעליה. שנית, סיום המסלול בעין תמר הוא מרחק יריקה מחאן "פטה מורגנה" שבו התארחנו.

מתחילים את מעלה עקרבים במגמת ירידה. זוהי חלק מהדרך העתיקה לאילת, עוד מימי הרומאים. המנדט הבריטי פרץ אותה לתנועת כלי רכב וחיל ההנדסה השלים את המלאכה כחלק ממבצע לוט ב-1948. במקום נמצאת אנדרטת צריח לזכר אותו מבצע. אבא מספר לי שפעם הוא היה יורד לאילת מפה רק בשביל הדרך. אצלו הדרך התבצעה בסוסיתא ויש מצב שזה היה יותר נוח מהסמוראי.

הכביש יורד מטה ומתפתל, במקומות מסויימים אני נאלץ לרדת להילוך ראשון וללטף את הברקס. בערך באמצע המעלה ישנה נקודת תצפית, חובה! מעלה עקרבים הוא עד היום דרך לא פשוטה לנהיגה ומצריך מיומנות נהיגה.

כניסה שמאלה לשטח בנחל צין ואנחנו יוצאים לדרך. באופן משעשע או אולי עצוב, את צין תחתון לא יצא לי לעשות מעולם. את חלקו השני יצא לי לעשות מספר פעמים בזמן האחרון. הוא מסלול נחמד ונקודת יציאה טובה לכיוון נחל חווה למשל אבל צין תחתון הוא מדהים וזוהי העונה לטייל בו. המסלול שופע צמחיה, מים ובעלי חיים. וזאת בנוסף לנופים עוצרי נשימה.

כל הדרך אני ואבא מגלגלים שיחות. על החיים, על משפחה, על עבודה, על לימודים ובעצם על מה לא... השיחות האלו הן אושר מבחינתי. בלי פוזות ובלי אנרגיות כאלו ואחרות שמשפיעות על כל מערכת יחסים. רק אבא ובן, הג'יפ והמדבר. שמאל וימין כמעט לכל כיוון שתסתכל אפשר למצוא מים או שאריות של מים מלוות בצמחיה שרק מבליטה במדבר את הניגוד בין חיים למוות.

עוברים את עין צין ובאיזור של גבי צין אנחנו בהפסקה ראשונה לקפה ראשון. מצוק סלע נותן לנו צל נהדר ופיכפוך המים מולנו נותן אוירה מאוד מיוחדת. כהרף עין וכאילו נתלשנו מסצינה בגבעת חלפון, האבות מתחילים לדבר על היסטוריה בצבא. כל אחד והאיזור שבו הוא היה מוצב באחת ממלחמות ישראל השונות. השיחה הזו לא מתרחשת סתם בכל סיטואציה שכזו. הצבא הוא בסיס משותף לכולנו ולאבות שלנו קל לגלגל שיחה עליו כדי להכיר אחד את השני. מתקפלים הלאה, התחנה הבאה, גבי שיש. מי שלא היה פה לא יכול להבין את האגם הבלתי נגיש הזה (וטוב שכך) שנוצר פה עמוק בתוך הסלעים. המחזה לא פחות ממרהיב ומספר ציפורים, עיטים ויעל אחד מעצימים לנו את החוויה.
אבא שלי, שלא טייל מאז שהיינו ילדים קטנים, נפעם מהמקום. זה באמת גורם לי להתרגש.

ממשיכים במגמה מזרחה. הנקודה הבאה היא מפל צין. גם הוא מדהים ביופיו.ממשיכים לכיוון כביש הערבה, חוצים אותו ומשייטים לנו בנחל חצרה, לא לפני עוד עצירה לארוחת צהריים ומנוחה. משם ממשיכים עד עין תמר.

שתי מילים על חאן פטה מורגנה. מומלץ בטירוף! ברכה, הגברת שלקחה ממני את ההזמנה וקיבלה אותנו בחאן הייתה מאוד אדיבה ונעימה, מעבר לכך, בתמורה ל-85 ₪ לראש מקבלים הכל, כולל מקלחות ושירותים נקיים מאוד, מטבח מאובזר בכל מה שצריך, עמדות גריל וכו'... בקיצור, שווה כל שקל.

יקיצה מאוחרת בשבת (ככה זה כשממש נוח לישון), השקשוקה המסורתית כארוחת בוקר של כמעט כל טיול שטח ואנחנו בתזוזה. מסלול היום השני שלנו מתחיל במעלה זרון ומצד זוהר. המשך המסלול הוא במגמה צפונית במדבר יהודה, המשך לכיוון ערד ומשם דרך הר יהל והר כפון לכיוון הסכין הדרומית של סכיני דימונה. 60 ק"מ עם הרבה נקודות יציאה.

מצד זהר מרשים במיוחד בגלל מיקומו וחבל שהיום הוא סגור ואי אפשר לגשת פנימה. מתחילים לטפס את זרון, עד המדרגה הכל עובר בשלום. מדרגה ראשונה, פרונט ספיישל (כן כן אפילו שמענו את הביטוי הזה ולא כבדיחה) והופ אני למעלה, סיבוב ימינה מדרגה שנייה. בחירת נתיב עלובה שלי והעובדה שעליתי ראשון אז אין לי כוון משאירה אותי על המדרגה מצולק. דרייב-שאפט אחורי גזור, מאיה שבורה מאחור וזוג בולמי זעזועים שקרסו. ירידה מהאוטו חישוב זריז של המצב ואני רואה את אבא לחוץ. אמצע המדבר ואמצע הסלע, האוטו עם הנעה קדמית בלבד וסרן שמחובר לשלדה באופן חלקי. אני מנסה להרגיע אותו שאין מה לעשות, זה חלק מהתחביב... החלק החרא, אבל עדיין חלק.

פירוק של השאפט האחורי והטויוטה עוקפת אותי. הדי מקס לא לוקח סיכון, יורד ונוסע מסביב דרך הכביש. חיבור רצועה ואני למעלה. לא כזה פשוט אבל גם לא כזה מסובך. למעלה נשלף ההייליפט ואנחנו מרימים את הרכב כדי לקבע את את הסרן בעזרה זוג רצועות ראצ'ט. מפה עד היציאה לכביש שמוביל לערד אני בהנעה קדמית ורתום לטויוטה. את אבא שהזיע בעיקר בגלל הסיטואציה העברתי ל-D-MAX הממוזג. ביציאה לכביש אנחנו מחליטים להמשיך לפארק ערד כשאני בהנעה קדמית. אין טעם לחכות לגרר פה, בלי צל ובלי מקום נורמלי לשבת. בפארק נדליק מנגל, נחגוג על סעודה נוספת עד שיאספו את הרכב וכך היה.

אז מה היה לנו? יומיים שלמים אבות עם הבנים שלהם בתוך הקבינה של הרכב. שעות של דיבורים וחוויה אדירה שנותנת את אותו ערך מוסף לטיול הזה, ערך ששוויו גדול יותר מכסף או כל דבר חומרי. אני מאמין שהטיול הזה יחזור בשנית – אבא מקווה שתקרא את הכתבה הזו, אוהב אותך.

14 תגובות

bizon - 15-05-12, 21:24
- תגובה
מרגש ויפה ישר כוח ! מי ייתן ונזכה כולנו לחוויה כזאת

מור

מירי פוקס - 15-05-12, 21:47
- תגובה
... ממש חוויה מרגשת. כיף לכם !

yes1952 - 15-05-12, 22:40
- תגובה
צחי
אין זהו מילים נאדא
אם יש דבר כזה קנאה חיובית הרי שאני מקדיש אותה לך ולאביך
אושרך להיות איתו ואושרו לראות שאתה לא פוחז
יישר כח
יוסי

דרור ברלי - 15-05-12, 23:11
- תגובה
מסלול הטיול כבר לא משנה, אלא עצם זה שקמים ויוצאים לשטח. החוויה.
וזה מזכיר לי תמיד איך כשאבא מצטרף אלי לטיולים, הוא לא סתם נוסע איתי, אלא מעורב לגמרי. נוהג בג'יפ, כל הזכרונות מהשירות הצבאי הממושך שלו (28 שנים), כל פינה ופינה שהוא מכיר וקשורה לחוויות,קרבות, מבצעים, מסעות, ואירועים דרמטיים.
שלא לדבר על הידע הג'יפאי/טכני שלו מהימים שהג'יפים היו מצ'וקמקים ובלי שיפורים, אבל האנשים היו מפלדה ותמיד הסתדרו, תמיד תיקנו, תמיד עברו. זה ידע שיכול למלא ספר שלם.
וחוץ מזה הוא מכוון, מזיז אבנים, פותר בעיות. אי אפשר שלא להתרשם שבכל טיול כזה נושרות ממנו השנים והברק בעיניים...

צחי, היתה לי חוויה מיוחדת לקרוא ולערוך את זה. תודה.

YosSima - 16-05-12, 00:13
- תגובה
כיף לקרוא ולהזכר שוב ברגעים שהיו . צחי - היה כבוד להכיר את אביך שבזכותו כולנו יצאנו .
בחרת ותיכננת אחלה מסלול. היה מדהים ומומלץ לכל מי שלא התנסה בחוויה כזו.

foty - 16-05-12, 00:38
- תגובה
ממש נהנתי לקרוא ,הכי כייף לצאת עם אבא לטייל ברחבי הארץ!

jacko1953 - 16-05-12, 02:01
- תגובה
הי צחי , אתה כותב לא פחות טוב מאשר אתה מנווט... נהניתי מאד לקרוא את הכתבה שלך ולהיזכר בטיול היפהפה הזה, יש לך אחלה אבא , שיהיה בריא, אגב מאז הטיול שיפרתי את הגימני בצמיגים 100 שטח וחיתוך טמבון....אני באתי מהקטע ההפוך וצרפתי את בני לטיול ....אני מאחל לכולם טיולים כאלה תמשיך לכתוב אתה מוכשר ברמות על אל תפסיק. בברכה יעקב(הגימני האדום)

GodsFather - 16-05-12, 08:30
- תגובה
מצטרף לברכות ונותר רק לקנא, אבא שלי בנקאי, טיול שטח בשבילו זו הקפיטריה...
ולקוות שיום אחד אולי הילדים שלי (שעדיין לא נולדו) יכתבו את אותו הדבר על אבא שלהם (בתקווה שזה יהיה אני .

אגב יוסי, יש כזה מונח קנאה חיובית. באנגלית יש אפילו מילה ייעודית לזה כדי להבדיל בינה לבין קנאה שלילית.

lirazation - 16-05-12, 11:37
- תגובה
צחוש, כתבה מעולה!
1) כל הכבוד, ח"ח על הכבוד וההערכה למי שגידל אותנו
2) שקול מקצוע בנוסף לגיטרות, מכונות ושאר ירקות- וואלה... פתח איזה בלוג. אני בכל אופן שם.
=)

shay_love_off_road - 16-05-12, 12:33
- תגובה
איזו קריאה מהנה!

סחטיין,

גם אבא שלי לא פראייר, איש של גולני, מכיר את כל רמה"ג כמו את כף ידו,
תתפלאו - בגיל 50 פלוס האיש עדיין עובד עבודה פיזית, עדיין מדי פעם יוצא אתי לשטח,
ועדיין מוכר עם הטנדר שלי ברזל,

אני גם לא פראייר בשטח, אבל אני גרגר חיטה ליד מה שאבא שלי יודע,
בלי יותר מידי מדע וחישובים, הוא יעבור כל שטח אם יחפוץ בכך,

צחי, מאוד נהנתי לקרוא, כל הכבוד שהוצאת את האיש לשטח,

ניקיטה - 16-05-12, 19:31
- תגובה
צחי בן אדם חולה עליך!!! ממש יפה וכל הכבוד על התעוד שנותן חוויה והשראה למי שקורא,
מחכה להפגש בשטח.

אביעד פ. - 16-05-12, 20:01
- תגובה
וואלק היה כיף לקרוא, כמעט כמו לקחת חלק בזה.
ושוב צחי תודה על המסלול, היה נהדר,
קשה לתאר במילים כמה כיף היה בטיול הזה, אבל הכתבה עושה את זה בצורה די טובה. סחטיין.
היה שם משהו מיוחד, ללא ספק.
מקווה לשחזר בקרוב.