פורום ג'יפולוג 4X4 - פרויקט: מדחס אויר בילט-אין בארגז הטנדר

תמיד ידעתי שיום אחד יהיה לי מדחס אוויר ברכב. אבל כמו שצריך. לא מתאים לי בסוף הטיול לפתוח מכסה מנוע, לחבר קרוקודילים למצבר, לגלות שהצינור קצר מידי, לבקש ממישהו להפעיל את המפסק, השעון לחץ לא ממש מדויק, ויעבור נצח עד שגלגל אחד יתמלא באוויר. רציתי מערכת מהירה, חזקה, אמינה ושתהיה שם, תמיד, מוכנה לעבוד. מערכת שתאפשר ניפוח מהיר מאוד של כל צמיג, יכולת לנקות עם אוויר כל מה שצריך בתיקוני שטח ובטיפולים, יכולת להשתמש בכלי אוויר בשטח ובטיפולים, וגם היכולת שלי לצבוע רחוק מהבית עם פיסטולט בלי חשש ללכלך את הגינה.

תהליך התכנון התחיל אצלי 2 רכבים קודם. היה טויוטה לנדקרוזר פראדו והייתה סופה, ובשני הרכבים האלו לא היה לי ממש זמן להתחיל בפיתוח של הפרויקט. עכשיו אני עוצר רגע את הכתבה ואני מבהיר את הנושא לכל הספקנים, אלו שבוודאי אומרים עכשיו לעצמם, "מה הסיפור הגדול של הבחור הזה? שים מדחס, שים מיכל, ושלום על ישראל…"

באופן עקרוני אתם צודקים. הפרויקט בתצורתו הסופית פשוט. אפילו פשוט מאוד. בטח למי שיש ידיים טובות. אבל אם תתחילו בפרויקט כזה אני מבטיח לכם שתיתקלו בהרבה בעיות במהלך הדרך. בעיות הנדסיות כמו התאמת הצינורות הנכונים, הולכת החשמל הנכונה, בחירת הרכיבים הנכונים ועוד. וגם בבעיות של אנשים בוגרים שעובדים בעבודה רגילה וחיים בעיר ולא במושב או בקיבוץ ואין להם סדנה לעבוד בה. בעיות כמו לוח זמנים, לקנות חומרים במקומות שונים, לעבוד לבד על עבודות שדורשות לפחות 2 זוגות ידיים...

תוסיפו לזה את הרצון שלי לעשות את הכל בתקציב הכי נמוך שאני יכול ולא להוציא שום עבודה לקבלן חיצוני. הכל אני עושה לבד ומה שאפשר להשיג ביד2 או שיש לי משומש - ישתתף בפרויקט הזה. אחרי כל הנאמר אני מבטיח לכם שפרויקט כזה דורש את הזמן שלו ודורש את התכנון שלו במיוחד אם רוצים לקבל תוצאה סופית ברמה מקצועית וגבוהה. מי שעדיין בספק אני מזמין אותו לייצר כזאת מערכת ולספר לי איך יצא לו. אשמח לעזור לכל אחד עם הפרויקט כמובן. ועכשיו נמשיך:

מערכות לחץ אוויר קיימות בתעשיית הרכב משחר ההיסטוריה. משאיות משתמשות בלחץ אוויר להרבה מאוד שימושים, בראש ובראשונה לבלמים. במשאית יש קומפרסור חזק שמקבל סיבוב מהמנוע על ידי פולי ומערכת רצועות. האוויר נדחס לתוך מיכלי צבירה ומוכן בכל רגע לעצור את הרכב בכל גלגל שיש במשאית או בעגלה שמחוברת לסוס. אלו מערכות אוויר מאוד אמינות ומאוד חזקות. בדרך כלל הן פשוטות וקלות לתחזוקה ולתיקון. יש רכבים שמשתמשים באוויר דחוס למערכות מתלים מתוחכמות וגם שם אפשר למצוא בלב המערכת מדחס ומיכל צבירה.

כמה מהדרכים המקובלות לשלב מערכת לחץ אויר ברכב:

כמו במשאית: מדחס חזק מאוד מקורר אוויר ומשומן, מקבל סיבוב מפולי ורצועה ישר מהמנוע. הוא דוחס את האוויר למכלי צבירה ומשם לצרכני האוויר השונים.

קומפרסור אוויר בתא מנוע של משאית Mack

שימוש במדחס מזגן: כדי לדחוס אוויר ישירות לצמיג או למיכל צבירה מתחת לבודי של הג'יפ. זה נעשה לרוב בג'יפים פתוחים וספרטניים על חשבון המזגן תוך שימוש במדחס המקורי לדחוס אוויר במקום את גז המזגנים. הקונפיגורציה הזאת עובדת נהדר כי המדחס הזה מאוד יעיל (6 בוכנות) וגם בגלל שהוא מקבל סיבוב מהמנוע החזק של הג'יפ כך שכל העסק נהיה מאוד יעיל. החבר'ה דוחפים בין הפגוש האחורי לבין מיכל הדלק מיכל צבירה של ריו (למשל) ומקבלים מערכת לחץ אוויר טובה מאוד. כמובן שיש עוד רכיבים ששומרים על המערכת ומשלימים אותה.

התקנה בסופה של מדחס מזגן נוסף כדי לשמש כמדחס אוויר.

בשנים האחרונות עם הייצור ההמוני בסין וירידה דרמטית שלמחירים למוצרים שונים אפשר בפשטות יחסית להרכיב מערכת כזאת שתתבסס על מנוע 12 וולט מהיר שאליו משודכת בוכנה קטנה שדוחסת אוויר ביציאה שלה. הקומפרסורים האלו עולים מעט, לא זקוקים לתחזוקה, לא זקוקים לשימון ואפשר אפילו לשלב 2 מדחסים כאלו במערכת כדי לשפר את זמני המילוי ולחלק את העומס. יש כאלו מערכות מוכנות ברמה גבוהה מאד, למשל מבית VIAIR האמריקאית. מערכות לא זולות אך כל מה שנדרש זה להתקינן בתא המטען והן מוכנות לעבוד.

מערכת מבית Viair האמריקאית מוכנה להתקנה

אני בחרתי בשיטה של מדחס חשמלי 12V. עכשיו נותרו לי כמה שאלות שאצטרך לענות עליהן.

א. איזה מדחס לקנות? אחד כזה שיהיה מספיק חזק אבל עם זאת במחיר סביר. שהדיוטי סייקל שלו יהיה ארוך מספיק כדי לעבוד בכיף ולא לקחת אותו לאקסטרים בכל סיבוב מילוי של המיכל. מדחס עם ספיקה גדולה ומנוע חזק.

דיוטי סייקל- Duty cycle- מושג מתחום ההנדסה, יש לו הרבה שימושים, במקרה שלנו הוא אומר- כמה זמן המדחס יוכל לעבוד וכמה זמן יצטרך לנוח לפני המחזור הבא של הפעילות שלו. כלומר מדחס עם דיוטי סייקל (מחזור פעילות) קטן(באחוזים) לא יתאים לפרויקט כי יצטרך לנוח הרבה יחסית ולא יוכל לעבוד לפרקי זמן ארוכים מדי.

ספיקה- על כל מוצר שבדקתי תמיד היה את הנתון הזה שאומר בעצם כמה המדחס שואב בסעפת היניקה שלו. על פניו נשמע שזה נתון פחות חשוב אבל זה בעצם הנתון שאותו מודדים. זה הנתון שמלמד על כמות האוויר שתוזרם לגלגל. נתון זה בשילוב עם נתון לחץ מקסימלי של המדחס נותן תמונה טובה מאוד לגבי היעילות של המדחס והיכולת שלו לנפח מהר מיכל צבירה או צמיג של ג'יפ.

הנתון האחרון שמלמד על המדחס הוא הזרם החשמלי המקסימלי של המנוע של המדחס. ככל שהמדחס "רעב" יותר לזרם כך הוא יהיה חזק יותר. אפשר ללמוד על זה גם מהמדבקה שמוצמדת למכשיר אבל גם מעובי החוטים שמיועדים לחיבור למצבר, וגם מאורכם. זה לא הכי מדויק אבל בדרך כלל יצרן של מכשיר זולל זרם יעדיף לספק חוטי הזנה קצרים כדי למנוע לעצמו בעיות של הולכה וחימום של החוטים.

ב. איזה מיכל צבירה לשלב? ומה נפחו? גם כאן הייתי צריך לשאול הרבה אנשים שאלות. אך לבסוף הבנתי שאני צריך לפחות 5 גלון שזה בערך 20 ליטר. כדאי להשיג מיכל שירד ממשאית. אבל כשניסיתי לחפש כזה מיכל הבנתי שזה מסובך לי. זאת התעסקות עם מגרשי גרוטאות שלא באה לי כל כך באופן טבעי. אבל זאת בהחלט אפשרות טובה למי שזה בא לו בקלות. אפשר כמובן לקנות מיכל חדש ובתול אצל כל ספק של מדחסים, ויש כמה כאלו טובים. זה לא זול אבל בהחלט אפשרות טובה ואפילו בטוחה. יורחב בהמשך.

ג. איפה ממקמים את המערכת? איפה למקם את כל המערכת בארגז הטנדר שלי? בסך הכל המערכת תופסת לא מעט מקום, אז איפה יהיה הכי טוב למקם את הרכיבים? והאם יהיה פשוט להעביר את האוויר ממקום למקום? ואת החשמל?

ד. איך לחבר את כל המכשירים? ברמת החשמל וברמת האוויר. חשמל בזרם נמוך ודרכו לארגז כמו גם חשמל בזרם גבוה ודרכו לארגז, ברמת האוויר יש לחשוב על האוויר שיוצא מהראשים של הבוכנה והוא יכול להיות חם מאוד לעומת אוויר שיוצא מהמיכל ועובר בצינורות עד למכשיר פניאומטי.

ממה בנויה מערכת לחץ אוויר ברמה בסיסית:

מנוע חשמלי 12 וולט במקרה שלנו, או 220 וולט חד פאזי או תלת פאזי בקומפרסורים נייחים. המנוע גורם לסיבוב המדחס. המנוע מחובר לקומפרסור לפעמים על ידי מערכת רצועות ופולים, ולפעמים מחובר בקשר ישיר של ציר אל תוך הבוכנה של המדחס.

מנוע מחובר למדחס ברצועות

המדחס (קומפרסור) לב המערכת, המקום שבו נשאב אוויר מלחץ אטמוספירי ויוצא מסעפת הפליטה בלחץ גבוה בהרבה מאשר נכנס. במדחס הנפוץ יש בוכנה שעולה ויורדת בתוך צילינדר, אוויר נשאב לתוך הצילינדר משסתום שנסגר בעת הדחיסה כאשר הבוכנה עולה, והאוויר יוצא משסתום אחר שנפתח אחרי הדחיסה. הסל"ד של ציר הבוכנה כפול נפח הבוכנה חלקי 2, נותן לנו את נתון הספיקה של הקומפרסור. בדרך כלל יהיה מיוצג ביחידות ליטר לדקה. למדחס מחובר פילטר אוויר בכניסה וכמוכן לפעמים המנגנונים של המדחס יהיו צריכים שמן כדי לקרר את העבודה שלהם וכדי לשמן את החלקים הזזים. במדחסים הזולים והקטנים בדרך כלל ניפגש בקירור אוויר ובפילטר אוויר צנוע.

מיכל צבירה- מיכל צבירה של אוויר דחוס הוא סכנה. אם לא מטפלים בו כמו שצריך ולא שומרים עליו ובודקים אותו הוא יכול להתפוצץ. בכל תהליך של דחיסת אוויר הלחות נפרדת מהאוויר וחוזרת למצב הנוזלי שלה.לכן בתחתית מיכל הצבירה, שתפקידו כמובן לצבור את כמות האוויר האדירה שנדחסת אליו מהמדחס, נוצרת בריכה של מים. מכיוון שבדרך כלל נמצא מיכלי צבירה מפלדה, מתחילה להיווצר בתוך המיכל קורוזיה - חלודה. לכן יש לרוקן את המים האלו אחת לתקופה - ימים או שבועות, תלוי באינטסיביות השימוש. אסור לזלזל בזה. אתם תתפלאו לראות כמה מים חומים יוצאים לכם מהמיכל אחרי שלא רוקנתם אותו שנה. חפשו ביוטיוב סרטונים על מיכלי צבירה שהתפוצצו.

ווסת לחץ מיכל- נקרא גם פרשוסטאט. לרכיב הזה מספר תפקידים חשובים. הוא חש את לחץ האוויר במיכל ובעזרת מנוף וקפיץ מפסיק או מחדש את הזרם החשמלי שמזין את מנוע המדחס. במערכות קטנות הוא כולל גם מפצל אוויר, או סעפת. ניתן לחבר את הרכיבים הבאים ישר לווסת. 3. שחרור לחץ אוויר מנתיב האוויר בין הבוכנה של המדחס לכניסה למיכל לחץ. יוסבר בהמשך.

פרשוסטאט והרכיבים שצמודים אליו

סעפת יציאה- ברוב המקרים תשב על הפרשוסטאט ותכיל את הרכיבים הבאים: שסתום בטיחות שפורק לחץ מעל ללחץ שהוגדר לו מראש. חובה במערכת, נותן מענה לתקלה במערכת או מכה שקיבל המיכל. ברגע שהלחץ במיכל עולה מעל למה שהוגדר השסתום פורק את הלחץ המיותר. שעון לחץ מיכל המראה את לחץ האוויר שנמצא בתוך המיכל. ווסת לחץ אוויר ביציאה המשמש לשליטה בלחץ האוויר שהולך לכלי הפניאומטי או לצרכן האוויר.

לפעמים צריך להוריד מהלחץ שיוצא מהמיכל. למשל בצביעה בפיסטולט או באיירבראש לא צריך לעבוד ב120 PSI ובמקרה הזה משתמשים בווסת כדי להקטין את הלחץ שיוצא אל הכלי. שעון לחץ אחרי הווסת משמש כדי לכוון את הלחץ אחרי הווסת. ניתן לראות בו את הלחץ בצמיג הרכב במקרה הנפוץ אצלנו.

כמה מילים על הולכת החשמל והאוויר במערכת

סכמה חשמלית של המערכת

חשמל:

המדחס שאני בחרתי לעבוד איתו צורך זרם של 90 אמפר על פי המדבקה שמוצמדת אליו. אי לכך העברתי כבל עבה מאוד ישירות מהמצבר. כבל נחושת בחתך 16 ממ"ר. הכבל נעטף בשרשור שחור ובקצוות הכנתי נעליי כבל עם חור כדי לחבר למצבר. מאוד חשוב להשתמש בנעל ולבודד טוב את הכבל ואת נעל הכבל. שווה לקנות בידוד מתכווץ רחב ולחמם עם אקדח אויר חם.

מתוך הקבינה משכתי כבל 0.75 ממ"ר אל הארגז, שעליו יהיה הפיקוד של המערכת ממפסק שיישב בדשבורד. כבל הפיקוד מקבל מתח מנקודה שנמצאת אחרי הסוויץ' כדי למנוע מצב שהקומפרסור יעבוד בלי שהמנוע מונע. בארגז כבל הפיקוד הולך לפרשוסטאט, כלומר הפרשוסטאט נמצא בטור למפסק של הקבינה, ואחרי שהפרשוסטאט מנתק או מחבר את התחנה הבאה שהיא ממסר לזרם גבוה שלקחתי מכננת שפירקתי. הממסר מקבל מינוס מגוף הארגז והמסגרות שבניתי לקומפרסור ולמיכל (יוסבר בהמשך) ואת הפלוס הוא מקבל מהפרשוסטאט. ברגע שהממסר מקבל מתח הוא מעביר את הזרם ישר מהמצבר דרך פיוז 70 אמפר (זה כרגע נסיוני, כי המנוע עלול לצרוך 90 אמפר אבל בכל זאת התקנתי פיוז של 70 וזה עובד יפה) אל המדחס וזה בתורו מתחיל לדחוס את המיכל.

רכיבי החשמל באיזור המדחס. על לוח עץ. שימוש בסולונואיד כננתובורג מינוס שמוברג למסגרת.

מתג הפעלת מערכת האוויר בתוך הקבינה

אוויר:

כשהמדחס מתחיל לנפח את המיכל הוא מתחיל להתחמם. האוויר שיוצא מהראשים של המדחס מחמם את חיבורי האוויר שקרובים למדחס, אחרי דקה של עבודה נוצר שם חום רב. חום שלא מאפשר לעבוד בנוחות עם צנרת פלסטיק וחיבורים מהירים. לכן יש למצוא פתרון לשילוב בין פלסטיק לצנרת אחרת. את הפתרון לכל הצנרת מצאתי בעסק מקומי של אינסטלציה בישוב נווה ימין, שם העסק הוא ביג-או.די. לא אכפת לי לפרסם אותו כי בעל העסק עדי, ממש השתלב בפרויקט, ועזר לי מהרגע בו שום צינור לא היה במערכת ועד שכל המערכת הייתה מחוברת. היו לו רעיונות והוא נתן לי טיפים מהניסיון שלו ומהידע הטכני שלו.

הפתרון שנמצא לבעיה היא שימוש בצנרת נחושת 5/16 באורך 70 ס"מ שמסולסלת באיזור המדחס. צינור הנחושת הזה יכול לעמוד בלחצים גבוהים יותר מאשר אני אגיע אליהם, וכמו כן הוא מסוגל לפזר את החום שיוצא מהראשים של המדחס. בסוף צינור הנחושת יש תאום לצנרת פלסטיק וחיבור מהיר. צנרת הפלסטיק היא הדרך הכי נוחה לפרויקטים כאלה ולג'יפאים שאין להם כלים לכופף צנרת נחושת או פלדה או כלים לעשות Flareל קצוות בצינור נחושת או פלדה.

סוגי Flare שונים לשימושים שונים. במקרה שלי השתמשנו בשמאלי ביותר- Single Flare

צינור פלסטיק 8 מ"מ הולך למיכל שנמצא בצד שני של הארגז. הצינור הזה מתחבר לשסתום חד כיווני בכניסה למיכל. השסתום תפקידו לכלוא את האוויר הדחוס בתוך המיכל ולמנוע מהלחץ לחזור אל ראשי המדחס; ובכך להוציא ממערכת הלחץ הגבוה את המדחס והצנרת ממנו אל המיכל כאשר המדחס לא עובד. השסתום החד כיווני משמש לעוד דבר מאוד חשוב ביחד עם הפרשוסטאט. ברגע שהמיכל מגיע ללחץ 120 psi הקפיץ בתוך הפרשוסטאט מקפיץ את המגענים ובכך מפסיק את הזרם אל הממסר והמדחס. עוד דבר שהקפיץ עושה זה להקפיץ מנוף קטן שלוחץ על מעין ונטיל. הונטיל הזה מחובר עם צינור קצר אל השסתום החד כיווני ותפקידו לרוקן את האוויר הדחוס שקיים בצינור ההולכה מהמדחס אל המיכל. זה הונטיל שאחראי על הצליל פססססססס ששומעים ברגע שהקומפרסור מפסיק לעבוד. שחרור הלחץ מהצינור הזה למיכל חשוב מאוד משני טעמים: אחד כדי לדאוג שלא יהיה לחץ גבוה בצינור מחוץ למיכל. שתיים, כדי למנוע מצב שהבוכנות של המדחס "רואות" לחץ גבוה ביציאה מהן. במצב כזה שהמנוע צריך להתחיל לעבוד מול לחץ תהיה לו הנעה קשה מאוד. ראיתי מקרים בהם המנוע נתפס ולא הצליח להניע בגלל הסיבה הזאת.

השסתום החד כיווני בכניסה למיכל והצינור הקצר שמתחבר לונטיל בפרשוסטאט כדי לרוקן את האוויר בין הבוכנה למיכל

ביציאה מהמכל יש את האביזרים שדיברנו עליהם: שעון לחץ, שסתום ביטחון, וסת לחץ ועוד שעון לחץ, וחיבור מהיר לחיבור צינור לכלי הפניאומטי. אני חיברתי שם מתאם מחיבור מהיר לצינור פלסטיק 8 ממ נוסף. את הצינור 8 מ"מ הוצאתי אל מחוץ לארגז והובלתי אותו לפגוש האחורי, שם הכנתי בראקט שמרותך למופה חצי-צול, כשבקצה המופה מוברג חיבור מהיר לכלים פניאומטיים.

חיבור מהיר מותקן על הפגוש בצורה מוצפנת. כאן מחובר הצינור לכלים שונים.

כדי להציב את הרכיבים השונים בחרתי לפצל את המערכת לשניים. המדחס קיבל מסגרת שהותקנה מעל לגלגל שמאל בארגז. מבחינתי האזור מעל הגלגל הוא גם ככה בעייתי להעמסה ותופס מקום בארגז לכן זה מאוד מתאים לי להשקיע את האזור מעל הגלגלים ושם להתקין את המערכת. מיכל האוויר קיבל מסגרת והותקן מעל לגלגל ימין. את המדחס בודדתי מהמסגרת בעזרת גומיות עם בורג בשני הצדדים שלו. כדי לאפשר לקומפרסור לרעוד בחופשיות על המסגרת שלו. לפני הקומפרסור הותקן לוח עץ שעליו קיבעתי את הרכיבים החשמליים: הממסר, הפיוז והחיבורים בין הכבלים. באזור הזה גם שמתי פיוז 70אמפר ספייר למקרה שהנוכחי יישרף. המסגרת של הקומפרסור נעטפה באלומיניום מרוג מכופף בצורה כזאת שהתחתית של המסגרת נשארה פתוחה לגמרי לצרכי אוורור.

הרגליים מגומי שעליהן יושב הקומפרסור. נותן לקומפרסור את החופש לרעוד

כמה מילים על מסגרות ועל עבודה בארגז של טנדר

אני בחרתי בזווית 3 על 3 ס"מ מגולוון בגלל שהיו לי שאריות כאלו ובגלל שזה נוח וזמין לי להשתמש בזה. יצרתי 3 מסגרות ורגליים למסגרות. את המסגרות חיברתי לארגז עם ברגי רבע מגולוונים. כדי להגיע ולוודא שהחורים שאני עושה לא יפגעו במיכל דלק או בצמיג ספייר, פירקתי את בטנת פלסטיק מעל לכל גלגל. זה נתן לי גישה לחורים ויכולת להבריג את האומים לכל בורג שבקצה כל רגל. ממליץ לכם לעבוד על זה עם מישהו שיחזיק לכם קונטרה כי לעבוד לבד הוציא ממני צד יצירתי שלא הכרתי. כמעט בלתי אפשרי להחזיק לעצמי את המפתח מצד אחד ולהיות מתחת לאוטו מהצד השני…

בכל קדיחה בארגז יש לצבוע עם צבע נגד חלודה ולחכות את הזמן הדרוש לייבוש. בחור הגדול שבו כל החוטים עברו השתמשתי גם בכבל חשמל שחתוך לאורכו ומושחל על היקף החור כדי למנוע חיתוך הצינורות והחוטים שעוברים דרך החור. ארגז של טנדר מיועד להתאמה אישית ולקדיחה של חורים והתקנת מיתקונים, רק צריך לעשות את זה בעדינות ולשמור על הצבע כנגד החלודה.

החור שממנו נכנסים ויוצאים הכבלים והצינורות מהארגז.

איטום ובדיקות

כל החיבורים לופפו בטפלון רגיל של אינסטלציה, אפילו חיבורים שלא מצריכים טפלון. כאלו עם Flare או חיבורים קוניים. (מה שנקרא באמריקאית Tapered)

אחרי שהמערכת מוכנה לעבודה יש למלא את המיכל צבירה ולקחת מים עם סבון במיכל שפריצר ולהשפריץ על החיבורים של האוויר. בכל מקום שתהיה נזילת אוויר הסבון יבעבע. בכל מקום כזה צריך להוסיף טפלון, לחזק את החיבור או להחליף את החיבור.

עבודה עם המערכת

מילוי האוויר בצמיגים בשטח בסוף טיול נעשה באמצעות עבודה פשוטה מאוד של 4-5 דקות בלבד ל4 צמיגי 31 אינץ'. אני מפעיל את המדחס 3 דקות לפני הרגע שאני עוצר כדי למלא אוויר, ככה יוצא שכשאני עוצר, המיכל כבר מלא בלחץ 120 PSI ומוכן כדי למלא את הצמיגים.

אצל ספק האינסטלציה שהזכרתי קודם קניתי גם צינור גמיש5/16 באורך 6 מטר. צינור איכותי מאוד, כמו זה שתמצאו בתחנות דלק ובפנצ'ריות, הצינור הזה מאפשר לי ללכת עם אביזר המילוי ולהגיע לכל 4 הגלגלים. אחרי ניפוח של צמיג אחד הלחץ במיכל יורד מתחת ל90 psi והמדחס מתחיל לעבוד, מאותו הרגע הקומפרסור לא מפסיק לעבוד עד שאני מסיים אבל המילוי עדיין מהיר בכל צמיג ולוקח 40-50 שניות. אציין שמהירות המילוי תלויה מאוד בעובי הצנרת מהמיכל עד לצמיג וגם כמובן באביזר המילוי. לי יש אביזר מילוי סיני ב50 ש"ח עם שעון מאוד לא מדויק שהחלפתי לו את הפייה שמתחברת לונטיל עצמו. זה כן עושה את העבודה אבל בהחלט יש לזה משמעות. אני מתכנן לרכוש בעתיד אביזר מקצועי בכמה מאות שקלים, עם שעון מדויק ופיה טובה שממלא מהר יותר מזה הסיני.

לגבי כלים פניאומטיים אחרים: עם אקדח אוויר לניקוי, אין בעיה בכלל. האוויר מספיק כדי לנקות בטיפולים מה שצריך. פיסטולט עוד לא ניסיתי אבל לא נראה לי שתהיה בעיה כל עוד אשתמש בווסת כדי להחליש את הלחץ בשביל הצביעה. ראצ'ט פניאומטי עובד מגניב מאוד, שימושי ביותר.

הבעיה היא באימפקט - פטיש אוויר. רק כשסיימתי את התקנת המערכת והכרתי אותה קצת פניתי לרכוש אימפקט. פטיש אוויר זולל הרבה אוויר, לכן נדרש כלי חזק מאוד ומקצועי שיודע לנצל את הלחץ כבר מהרגע הראשון כדי לפתוח אום. במערכת כמו שלי עם מיכל לחץ כל כך קטן זה מאוד קריטי.

רציתי לחפש אימפקט רק אחרי שהמערכת תהיה מוכנה כדי שאוכל לקחת איתי את האוטו עם המערכת למוכרים ביד2 או בפייסבוק. חיפשתי רק חברות מוכרות כמו Ingersoll Rand או שווה ערך. היו אימפקטים שבדקתי על המערכת מחברות מוכרות וכלים חזקים ואפילו חדשים לגמרי שלא הצליחו לפתוח גוז'ון בגלגל. הייתי מבואס כל כך שהמערכת לא מצליחה לפתוח בורג, שהלכתי לפנצ'ריה וביקשתי להשתמש באימפקט שלהם שהם משתמשים בו לפתוח ברגים כל יום. חיברתי אותו למערכת שלי והוא העיף (פתח) את הגוז'ונים בגלגלים שלי בלי להתאמץ בכלל!

הבנתי לשמחתי שהמערכת שלי עובדת ואני רק צריך למצוא את האימפקט הנכון. ובאמת מצאתי אחד מתוצרת קוואסקי יפן שברגע שחיברתי אותו למערכת גם הוא העיף בקלילות את הגוז'ונים. הקומפרסור מתחיל לעבוד אחרי פתיחה של 3 ברגי גלגלים. ומבחינתי זה מושלם להיקף העבודה שלי עם אימפקט. שימו לב שיש להשתמש בבוקסות שמיועדות לאימפקט וגם לזה יש משמעות, כי בוקסה רגילה סופגת חלק מהאנרגיה ואילו בוקסה אימפקט יודעת להישאר קשיחה ולהעביר את האנרגיה כולה לפתיחת הגוז'ון.

שימוש במלטשת או מקדחה ודיסק הוא לא כל כך יעיל עם מערכת כזאת, אלו זללנים של אוויר ויש להם מקבילים בעולם הנטענות והדרמלים.

עלויות:

האמת היא שלא עקבתי כל הזמן על תקציב הפרויקט, וקניתי מה שהייתי צריך. הקו המנחה היה לקנות במקומות זולים ואצל ספקים מקצועיים כך שלא יגנבו אותי על כל חיבור מהיר או צינור.

מדחס דו ראשי עלה 700 ש"ח
מיכל צבירה עם מדחס 220 וולט (שהיה מיותר) - משומש - 200 ש"ח
פרשוסטאט - חדש, איטלקי 150 ש"ח
אינסטלציה, צינורות, מחברים, מתאמים - בערך 500 ש"ח. (כולל אלו משלבי המחקר והפיתוח)
ברזל ואלומיניום בערך 700 ש"ח. כולל זווית 3 על 3 ופלאחים. אלומיניום מרוג וכיפופו.
שונות - בערך 200-300 ש"ח. כולל אלקטרודות, בולמי גומי, דיסקים,פיוזים וכבלים.
אציין שהיו לי הרבה דברים במחסן האישי שלי כמו למשל הסולונואיד של הכננת שעולה עוד 100 שח בערך ועוד מפסקים ושרשורים.
אימפקט משומש עלה 350 ש"ח.

לקחים: אחרי כמה שימושים במערכת אני יכול לדווח שיש להחליף את צינור הפלסטיק שמוביל אוויר מהקומפרסור אל המיכל. באחד השימושים הארוכים בקומפרסור בגלל החום הרב שנוצר התפוצץ הצינור בחיבור שלו לצינור הנחושת. אני חושב שצריך להחליף את הפלסטיק בצינור מתכת לכל האורך. צריך לעשות Flares בקצוות ולכופף את הצינור לפי הדרך שלו לאורך הארגז. לפעמים בכזה פרויקט ארוך אני משאיר מקומות מבוקרים לשיפורים ועושה פשרות כדי לסיים את הפרויקט. זה אחד המקומות. בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני אחליף את הצינור לנחושת. חוץ מזה אני חושב להתקין מאוורר 12 וולט רציני שמפנה את האוויר החם מהתא שנוצר לקומפרסור ובכך מוריד את הטמפרטורה של הקומפרסור והצנרת שקרובה אליו.

סיכום: אני מאוד מרוצה מהתוצאה. המערכת לא מאכזבת באף שימוש בה. זה היה פרויקט ארוך ומלמד מאוד. יאללה לפרויקט הבא.

תודה לכמה חברי פורום שעזרו לי במחקר הקטן שלי: גיתאי נווה, גיל אסרף, חנן ג'יפולוג ושגית אשתי

עוד תמונות מתהליך הבנייה:

בתמונה זאת ניתן לראות את הפטיש שמחזיק לי את המפתח על הבורג כדי לחזק מתחת לאוטו את האום.

12 תגובות

בפאלו - 21-05-17, 16:33
- תגובה
מגניב,תתחדש
שאלה קטנה ואני מודע לעניין של DIY, אבל עניין העלויות לא מבוטל וחשבתי האם לא כדאי לרכוש מערכת מוכנה כמו של ויאייר לדוגמא?

dormiz69 - 22-05-17, 13:56
- תגובה
פששש ..יפה מאוד ...כל הכבוד על הפירוט

wonderd - 25-05-17, 08:41
- תגובה
כל הכבוד, פרויקט יפה!
גם אני בודק בימים אלה אפשרות להתקנת מערכת אויר קבועה ברכב, בעקבות פירוט העלויות שלך אני שוקל עכשיו האם לא כדאי כבר לקנות מערכת מוכנה.. זה עולה בערך אותו דבר. נכון שאין לך את ההנאה של ההרכבה העצמית - אבל בפרויקטים DIY חלק מהענין הוא גם חיסכון בכסף ופה לא נראה שיש..

ADaShim - 25-05-17, 09:40
- תגובה
נראה ונשמע מרשים ביותר

גיתאי נוה - 25-05-17, 20:56
- תגובה
יפה ושימושי.
קצת אחר, מעניינת התמונה שהבאת של זוג מדחסים סמוכים בסופה - יש לך פרטים על הביצוע ההוא?

סולי - 25-05-17, 23:41
- תגובה
יפה מאוד! סחטיין על הביצוע.

הייתי שמח אם היית מרחיב מעט יותר על התקנה על חשבון המדחס מזגן...

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

grossfeld - 11-06-17, 09:08
- תגובה
נכתב במקור על ידי גיתאי נוה

יפה ושימושי.
קצת אחר, מעניינת התמונה שהבאת של זוג מדחסים סמוכים בסופה - יש לך פרטים על הביצוע ההוא?

גיתאי, תודה.
אין לי מידע על הביצוע בסופה של חיבור עוד מדחס במקביל, מצאתי את התמונה בגוגל אחרי שראיתי כמה דוגמאות ברשתות החברתית. אני חושב שאולי החבר cj64 עשה כזה ויכול לתת לך מידע.

אייל