פורום ג'יפולוג 4X4 - הסבת מגבר בלם של סופה להידרובוסט

מגבר הבלם המקורי של ג'יפ סופה מתחיל להיות גבולי עם גלגלים גדולים. אפשר להחליף אותו במגבר בלם הידראולי ממכוניות GM ולשפר את כוח הבלימה משמעותית. אנחנו מסבירים איך. (Photographs: )

דרגת קושי: בינוני
מורכבות: מורכב מאוד- נדרש ייצור לחלקים רבים, חלקם הגדול בטיחותיים.
חלקים: מגבר בלם וצנרת מפירוק, צינורות הידראוליים.
כלי עבודה מיוחדים: לא.
בדיקות לאחר הביצוע: בדיקת בלמים במכון רישוי.

למה להחליף את מגבר הבלם?

עוצמת הבלימה בג'יפ סופה מספקת בהחלט - בתנאי שהמערכת חדשה לחלוטין, הג'יפ נועל צמיגים במידה מקורית (בקוטר 29"), ולא שוקל יותר מדי. אבל, אם הסופה בעלת גלגלים גדולים- נגיד.. 33"- מערכת הבלמים לא מספקת את הסחורה. המצב הזה הביא אותנו לחפש פתרון שייתן בלימה חזקה יותר.

השיקולים בבחירת השדרוג

הפתרון אותו החלטנו ליישם- הרכבת מגבר בלם ומשאבה ראשית מרכב אחר. הכוונה היא לתת כוח בלימה גדול יותר, בלחיצה חלשה יותר על הדוושה- וכך להשיג תגובת בלימה טובה יותר מהרגיל.

המערכת אותה הוחלט להרכיב היא מערכת הידרובוסט של GMC- במקרה זה מספארי. יתרון ההידרובוסט על פני מגבר בלם מבוסס וואקום, הוא יצירת לחץ גבוה יותר, עם רגישות דוושה גדולה יותר, וכל זה במערכת שלא דורשת משמעותית יותר מקום מהמערכת הרגילה. אך ראשית- מדוע המערכת מבוססת הואקום מוגבלת?

הגברה טובה יותר ממגבר בלם, משמעותה כוח גדול יותר אותו יפעיל מגבר הבלם על המוט הדחיף של משאבת הבלמים הראשית. במערכת מבוססת ואקום, הכוח נוצר כתוצאה מהפעלת ואקום המנוע (שהוא, למעשה, לחץ) על שטח הדיאפרגמה של המגבר. הלחץ כפול השטח הוא הכוח אותו מפעיל המגבר. על מנת להגביר את הכוח, נדרש שטח גדול יותר של הדיאפרגמה, או, לחילופין, לחץ גדול יותר. כיוון שהואקום המירבי במנוע קבוע, ואף יורד עם הזמן והתיישנות המנוע, הדרך היחידה לקבל כוח גדול יותר היא הגדלת שטח הדיאפרגמה- כלומר- הגדלת קוטרה של הדיאפרגמה. ולזה, על פי רוב, אין מקום.

מגבר בלם הידראולי(הידרובוסט), לעומת זאת, משתמש בלחץ השמן המתקבל ממשאבת שמן ההגה כמקור אנרגיה, ולכן הוא קומפקטי להתקנה- לחץ השמן גבוה בהרבה מהוואקום, ולכן שטח הבוכנה של המגבר קטן.

לצורך התקנה זו, עשינו שימוש במערכת מגבר בלם של GMC ספארי. חשוב לקנות במגרש הפירוקים את המגבר עצמו, כולל המוט שמתחבר לדוושת הבלם, ואיתו את כל הצנרת (קשיחה וגמישה) המחוברת אליו.

בהתקנה זו היה חשוב לנו לעשות שימוש מירבי ברכיבים המקוריים של הסופה, אבל ללא הצלחה יתרה. למעשה, בסופו של דבר, הרכיבים המקוריים בהם עשינו שימוש הם שסתום החלוקה המקורי של הסופה, וחלקים מהצינור ההידראולי של ההגה אותו חתכנו. התכנית המקורית היתה לעשות שימוש במשאבה הראשית של הסופה, ואליה לחבר את המגבר מהספארי. בפירוק המגברים מהמשאבות התברר כי החיבור בין בוכנת המגבר לבוכנת המשאבה שונה בין הסופה לספארי, ולכן עשינו שימוש במגבר + משאבה כיחידה אחת.

החיבור ההידראולי של המגבר הוא בטור לתיבת ההגה- צינור הלחץ מהמשאבה לתיבת ההגה נחתך, ומגבר הבלם נכנס בין המשאבה לתיבת ההגה. עם זאת חשוב לזכור כי המשאבה הסטנדרטית של הסופה אמנם מספיקה להפעלת מגבר הבלם וההגה יחדיו, אך נעילת ההגה בסוף מהלך יחד עם לחיצה חזקה על הבלם תחמם את השמן לאחר זמו קצר. אם ביצועי המערכת אינם מספקים, הפתרון הבסיסי הוא הוספת מיכל שמן הגה גדול מהמקורי, או אימוץ משאבה גדולה מהמקורית של הסופה- משאבה של GM עם מיכל נפרד. במקרה של צמיגים גדולים במיוחד, משאבה גדולה מהמקור היא בגדר חובה, ולו על מנת לספק את הכוח הדרוש לתיבת ההגה. גם הרחבת הצמיגים דורשת כוח גדול יותר מתיבת ההגה. במקרה כזה, אם השמן עדיין מתחמם ואין רצון להגדיל את המיכל עוד יותר, אפשר להרכיב על קו החזרה מצנן שמן. מצב אופטימלי מבחינת ביצועי המערכת הוא כאשר ניתן לסובב את ההגה כשהרכב בעמידה ודוושת הבלם לחוצה עד סוף המהלך.

פירוק מגבר הבלם המקורי

פרק שני צינורות קשיחים בין המשאבה הראשית לשסתום החלוקה.

פרק צינור וואקום ראשי בין המנוע למגבר הבלם, מצד המגבר.

פתח את הברגים המחברים את שסתום החלוקה לתושבת המחוברת למגבר, שחרר את שסתום החלוקה מהתושבת (השסתום נשאר מחובר לג'יפ בעזרת הצינורות הקשיחים היוצאים ממנו לכיוון הגלגלים, והתושבת נשארת מחוברת לגוף המגבר עם שני ברגים בחיבור בין המגבר למשאבה)

בתוך הרכב, הסר דיסקית אבטחה ושלוף את הפין המחבר את דוושת הבלם למגבר הבלם.

פתח 4 ברגים המחברים את מגבר הבלם לתושבת הנמצאת בינו לבין קיר האש, והסר את יחידת מגבר הבלם + משאבה ראשית מהרכב.

פתח 4 ברגים המחברים את תושבת מגבר הבלם לקיר האש, והסר את התושבת.

נתק צינור לחץ המחבר בין משאבת ההגה לכניסת הלחץ- החיבור הקדמי- בתיבת ההגה.

הסבת המוט הדחיף של מגבר הבלם לסופה: המוט הדחיף של ההידרובוסט, לא יתאים בארכו, על פי רוב, לסופה. לשם כך, חתכנו את המוט, חתכנו את המוט מהמגבר המקורי של הסופה, וחיברנו בריתוך את הגדם של הדחיף המחובר להידרובוסט, עם קצה הדחיף המקורי של הסופה, כך שהתקבל מוט דחיף באורך 195 מ"מ (מבסיס המגבר למרכז הקדח). נקודת החיתוך המדוייקת תלויה באורך המוט של ההידרובוסט הספציפי בו משתמשים, המידה של 195 מ"מ היא המידה הדרושה להתקנה בסופה.

הסבת תושבת מגבר הבלם: בתושבת, המחוברת בין המגבר לבין קיר האש, 4 קדחים אליהם מחובר מגבר הבלם. במגבר של ספארי, קיים הבדל של מספר מילימטרים במרחק בין הברגים לעומת המרחק בסופה. הגדלנו את ארבעת הקדחים ל14 מ"מ, וכך נוצרה התאמה מצויינת בין המגבר החדש לתושבת המקורית.

הסבת צינורות קשיחים בין המגבר לשסתום החלוקה: בחלק מהמקרים, הצינורות המקוריים יתאימו ללא כל שינוי (תלוי ברכב ממנו פורק המגבר עם המשאבה הראשית). במקרה שלנו, ההברגה בצד המשאבה הראשית היתה שונה- גדולה יותר מאשר במשאבה המקורית. בנוסף, הצינור היוצא למערכת האחורית, היה בקוטר גדול יותר מהצינור בסופה. . צריך לקנות ניפל חדש עם הברגה במידה המתאימה, שגם מתאים לקוטר הקטן יותר של הצינור בסופה, ולהרכיב אותו על הצינור של הסופה. הרכבת הניפלים על הצינורות הקשיחים נעשית בעזרת מכשיר ללחיצת פליירים (קונוסים) של צנרת קשיחה- מכשיר דומה לזה המשמש בד"כ לצנרת נחושת, אם כי במקרה זה דרוש כוח לחיצה גדול יותר. לחיצת הפלייר נעשתה על פי ספר המוסך של GMC.

ייצור הצנרת ההידראולית

ראשית, מפרקים את הצינור ההידראולי בין המשאבה לתיבת ההגה, בצד הלחץ.

צינור בין המשאבה למגבר בלם- בצד המשאבה עושים שימוש במחבר המקורי + צינור קשיח, הלקוחים מהצינור המקורי של הסופה. בצידו השני מחבר 18 מ"מ ע"פ רוב, אם כי ייתכנו שינויים על פי הרכב התורם הספציפי (ולכן המלצתי לפרק את המגבר עם הצינורות שמחוברים אליו). אם יש את הצינורות המקוריים שהיות מחוברים למגבר- כאן משתמשים בקצה הצינור שהיה מחובר לצידו הימני של המגבר. אורך החלק הגמיש של הצינור, בין הצינור הקשיח של הסופה לצינור הקשיח של הספארי- 700 מ"מ.

צינור בין מגבר הבלם לתיבת ההגה- בצד תיבת ההגה עושים שימוש במחבר המקורי + הצינור הקשיח שמחובר אליו. בצד המתחבר למגבר, נדרש, על פי רוב, מחבר 16 מ"מ, אם כי ייתכנו שינויים על פי הרכב התורם (גם כאן, טוב עשית אם יש לך את הצינור שהיה מחובר למגבר). אם יש את הצינורות המקוריים של הרכב התורם- זה הזמן לעשות שימוש במחבר והצינור הקשיח שהיו מחוברים לצד שמאל של המגבר, לחיבור האחורי מבין השניים שיש בצד שמאל- זה החיבור עם ההברגה. אורך הצינור הגמיש הוא 90 ס"מ.

הרכבת ההידרובוסטר לסופה

הרכב את תושבת המגבר לקיר האש, בעזרת 4 הברגים המקוריים. הדק את הברגים.

הרכב את מגבר הבלם לתושבת, בעזרת 4 הברגים והאומים אותם פירקת עם המגבר מהרכב התורם. הדק את הברגים.

חבר שני צינורות קשיחים בין המשאבה הראשית החדשה לשסתום החלוקה של הסופה. שים לב! על מנת לחברת את הצינורות, נדרש להזיז את השסתום ממקומו המקורי. יש לנקוט משנה זהירות על מנת לא לשבור את הצינורות הקשיחים היוצאים מהשסתום לכיוון הגלגלים. שים לב לחיבור נכון של המגבר לשסתום- ברוב המשאבות, אין שינוי בכיוון הצינורות, אך יש לשים לב לכך בעת פירוק המשאבה מהרכב התורם- לשים לב איזו משתי היציאות מחוברת לגלגלים הקדמיים, ואיזו לאחוריים. על פי רוב, היציאה האחורית היא לגלגלים הקדמיים.

חיבורי המערכת ההידראולית

חבר צינור לחץ בין יציאת משאבת ההגה לחיבור הימני במגבר.

חבר צינור לחץ בין החיבור השמאלי- אחורי במגבר (חיבור לחץ, עם הברגה), לחיבור הקדמי בתיבת ההגה.

חבר צינור בעזרת חבק מתכת ליציאת העודפים ממגבר הבלם. חתוך את צינור העודפים בין תיבת ההגה למיכל השמן, קרוב (אבל לא קרוב מדי) למיכל, הרכב T, ואליו, בעזרת חבק מתכת, את צינור העודפים מהמגבר.

והתוצאה...

גם במכון הרישוי, על הדינמומטר, התוצאות נראות הרבה יותר טוב, אבל גם על הכביש, הסופה משאירה סימני צמיגים בבלימה- וזה משהו שבעל הרכב שכח איך נראה. לאחר חודשים רבים, ולאחר שהסופה עברה לצמיגים 35", עוצמת הבלימה עדיין טובה משל סופה חדשה.

תודה מיוחדת לניר בן-ארי ולצוות אוטוקור, על הסיוע הרב, ועל העמדת האמצעים במפעל לרשותנו.

3 תגובות

udical - 15-10-17, 17:16
- תגובה
הסבה קלילה ומעולה, גורמת לסיקס לבלום כמו פרייבט מודרני.
יחד עם זאת, נקודה חשובה מאוד, בספארי יש גם קולר שמן.
ברכבי שטח, כשנמצאים בשטח טכני והברקסים וההגה עובדים קשה, הנוזל מתחמם. לכם מומלץ מאוד להתקין גם את הקולר המקורי של הספארי או קולר חליפי.
התנהגות הנוזל בטמפרטורה: http://transmissionrepairguy.com/wp-...repair-guy.png