מפגש מועדון לנדרובר - סיכום ותמונות

יום שישי בצהרים. דווקא בפיסת הזמן הכי רגועה של השבוע אני מוצא עצמי מורכב על אחוריו של אופנוע.

 "לא יתנו לך להיכנס עם טנדר יפני, או כל רכב שהוא לא לנדרובר," נוזף בי האופנוען שמרכיב אותי. "למה?" אני מנסה לשכנע אותו שאני מת על לנדרוברים ואישתי חולמת בלילות על ריינג' רובר ספורט (או איזה אנגלי שקוראים לו רוברט?). אבל כרגיל, הוא צודק. בכניסה למתחם אנחנו נדרשים לקשור את הקאוואסקי לעץ תורן כיוון שכמו כל אירוע סלבריטי במחוזותינו, אין כניסה למי שלא שייך למשפחת ההון והשלטון. את המטרים האחרונים אנחנו צועדים לקראת מפגש מועדון לנדרובר השלישי (לא לנדרובר השלישי, למרות הקשרים לבית המלוכה הבריטי! זה המפגש השלישי). המועדון המדובר הוקם במטרה לאחד אנשים בעלי מכנה משותף, חיבה ליצירה המוטורית האנגלית. המועדון כולל הדרכות נהיגה, טיולי שטח בארץ ובעולם, הרצאות, הדרכות, מפגשים ובעיקר להפגיש את בעלי "הדם הירוק" אחד עם השני.

קרוב לשער הכניסה אנחנו מתחילים לפגוש את המציגים, ולאט לאט מתבשמים באווירת לנד-רובר שעוטפת את פארק מקורות הירקון. במרכז עומד אוהל ענק, ותחת צילו עומד בפוזה מגרה דיסקברי חדיש, מפתה גברות להצטרף אליו לדרינק על הבר שכלל שתייה קרה, בירה מהחבית ונשנושים. מסביב לאוהל פוזרו מתקנים מתנפחים להעסקת לנדרובריסטים צעירים, בזמן שהמבוגרים מעסיקים את עצמם בין דוכנים המציגים כלי עבודה, ציוד מחנאות וקמפינג, צמיגים, בולמים וקפיצים מהשורה הראשונה של יצרני ה-after market, סדנאות שיפורים, מקררים לרכב, אוהלי גג, גגונים ותיקי גג ובקיצור, כל מה שבעל לנדרובר יעלה על דעתו. כן, כשאני קורא את המשפט האחרון גם לי נדמה שיש להם איזו אובססיה עם גגות.

החלק השני של האירוע, המעניין לטעמי, כלל את הברזלים האמיתיים, והמדקדקים יקפידו - האלומיניומים האמיתיים. במעגל גדול עמדו בגאון חתני השמחה מרובעי הגלגלים, מסודרים על פי שנים ודגמים. מי שעשה סיבוב מספיק מהיר על המקום יכול היה לראות 62 שנים חולפות להן ביעף. את הרשימה התחילו צמד רכבי אספנות משופצים, אחד מהם ברמה גבוהה במיוחד. דיפנדרים קצרים, ארוכים וארוכים יותר (130) קישטו את רחבת העפר, ואחריהם הגיעו הדיסקברים כאשר את מירב תשומת הלב שלי משך הדיסקברי של שחר דורון ההולך ונבנה בסדנת פרויקטים 4X4 ומסוקר בפורום הבונים. את המעגל סגרו באנדרסטייטמנט אופייני אסופה של ריינג' רוברים מודרניים, פסגת היוקרה. אלו תמיד מסחררים אותי, והפעם השלימו אותם הקלאסיים ממשפחת הריינג' במצב מדהים.

מפגש בעלי לנדרובר  אינו מפגש מלך הגבעה. אופי האנשים והשיחות שונה – ודומה. לא תשמעו כאן שיחות קולניות של עדר ג'יפאים, בקבוקי בירה נטולי כוסות בידם, איך הוא בנה את זה וריתך את ההוא ומי קרע ותפר ופרם את הדיונה. במפגש לנדרובר משוחחים בשקט על דא ועל הא, מחליפים חוויות מארצות רחוקות על דרינק מתוחכם. ועדיין, נושא השיחה הנפוץ ביותר, הוא  הג'יפים. סליחה, לנדרוברים!

המלעיזים יאמרו שמי התהום המזינים את מקורות הירקון  הזדהמו בשישי האחרון בצורה קשה מכמויות השמן הנוטף, או שהיה זה יומם הגדול של הגרריסתם בפתח תקווה. אני נהיניתי מארוע מאורגן למופת, נעים, ורגוע. מאד רגוע.