באחה הקפות רביבים 2010 - סיכום

איזה כיף שיש באחה הקפות. ה"הקפות" הוא שמחה גדולה, מירוץ שהופך להפנינג מוטורי מסורתי, והפעם במתכונת מורחבת. הצוותים הגיעו כבר ביום שישי, חלקם עם המשפחות והרבה חברים, פרקו את רכבי המירוץ, רכבי הסיוע, רכבי השעשועים שעוד יסתובבו סביב המירוץ, ומיני מיניבייקים ושאר צעצועים לילדים. אחר הצהריים של יום שישי הוקדש ל"פרה-ראן", סיבוב היכרות, או "נוטס" אם אתם אנשי ראלי. זה השלב בו אמורים לנהוג לאט, להתרשם ולהכיר את המסלול, ולרשום אזהרות על המפה. הכל כדי שמחר לא יהיו הפתעות, מה שאמור להפוך את האירוע למהנה יותר לכולם.

אבל מי שלא התאפק גילה את ההפתעות מוקדם מדי... או כמו שקיד אופיר שחזר, "כשראינו את השלט "בור", כבר היינו באוויר...". בצד השני של הבור, חיכתה לעידו כהן וקיד מכה כואבת, ובולמים שבורים בטנדר מפרדס חנה. המשך הלילה כלל בולמים חדשים שהגיעו ושופצו, ריתוכים והשחזות, ובבוקר הכל נראה כאילו לא קרה. אבל בל נקדים את המאוחר.

בוקר מדברי, והמחנה בלב הישימון מתעורר לקול מנועים. מקצה האופנועים מזנק מוקדם, תחת שמים מעוננים של בוקר קריר. אחרי שעה ו16 דקות מסיים מתן ניר על יאמהה WR450 את שלוש ההקפות שלו, וקובע את הזמן הטוב ביותר במירוץ, בהפרש מכובד לפני הבאים אחריו. עם הקפה של פחות מ25 דקות, למסלול באורך של כ 30 ק"מ, אתם יכולים להבין לבד כמה הוא מהיר, ואיזה אתגר עומד מול שאר המשתתפים במירוץ. אחרי האופנועים מזנקים הטרקטורנים, ואחריהם קטגוריית רכבי השטח הקלים, שהפעם כוללת רק RZRים. הזאטוטים רושמים זמנים יפים, בראש חבורת החוד יובל שרון, ואחריו דולקים איתמר פסקל ויוני רווה, וכולם עם זמני הקפה של פחות מ 30 דקות. זה מהר, מאוד.

לקראת צהריים הקהל כבר גדול, וכולל חברים ומשפחות שהגיעו מהבית, כמו גם רבים מתושבי המדבר, חלקם בסופות יפהפיות כמו גם בסופות מבריחים בגווני הסוואה, חלקם בטרקטורונים, וחלקם בבאגים תוצרת עצמית. הם מתעניינים במכוניות המירוץ, שואלים שאלות ומסתכלים מכל הכיוונים, מבקשים עצה בענייני שיפורי מנועים ומתלים, ולא שוכחים להפגין ביצועים... על המסלול. וכשהחום מתחיל לעלות, מתחילות המכוניות לזנק.

ראשונים בין המכוניות מזנקים רז היימן והילל סגל – צוות ליוגב- פוינטר. הפאג'רו-ב.מ.וו הצהוב רק הגיע מראלי דרך המשי, הילל עוד לא הספיק אפילו לבדוק נוזלים, שטף אותו והעמיס. הם מסיימים במקום הראשון, חמישי בזמן הכללי, עם זמן הקפה של 27 דקות וזמן כולל של שעה ו23 דקות. אחריהם מזנקים גל שחם ובן לאוטרבך, מתחרים על המקום הראשון ולא מתכוונים לוותר לרז והילל הפעם. אבל לריפוד בקבינה של הקרוז הכחול יש תוכניות אחרות, ובהקפה הראשונה הוא החל להעלות עשן. בהקפה השניה הוא ממש נדלק. גל ובן עצרו לכבות את השריפה, והמשיכו מייד בנסיעה, מותירים מאחוריהם מספר צופים ללא מי שתיה. עד סוף ההקפה תחזור השריפה, וגל ובן יפרשו לאחר שתי הקפות בלבד.

נגמרה קטגוריית T1 4X4 הזעירה, ומתחילות קטגוריות ההנעה האחורית. השלישי בסדר הזינוק הוא טנדר המירוץ ובו עידו כהן על ההגה וקיד על הניווט. הם לא הספיקו להנות, ונחיתה לא טובה שוברת חלקים במערכת העברת הכוח. הטנדר נגרר מבוייש על ידי הזיבאר הגיבור, בחזרה לפיטס. הבא אחריהם, אלון שחף, סובל ממשאבת דלק שלא מאפשרת לו להתקדם, וגם הוא פורש. אחריו, בהופעת בכורה, צוות עידן הגז, דודי פרץ ויואב מנושביץ, קובעים הקפה ראשונה של 33 דקות. בהקפה השניה מתעכבים בגלל בעיית חשמל, ואז התרסקות כואבת תולשת את הקוילאובר הקדמי-שמאלי ממקומו. הצוות ממשיך על הגחון ועל הבאמפסטופ, מסיים את ההקפה ונכנס בתמרות חול ישר לפיטס. תוך דקות של התנפלות צוות הסיוע על הרכב הצולע, לא מוותרים ולא מתכוונים לפרוש, המתלה מרוצ'ט למקומו והסיירה השחורה חוזרת למסלול, מסיימת את הההקפות וקוטפת את המקום הראשון בקטגוריית הTT שנותרה ללא מתחרים.

לא מעט באגים זינקו בצהריים, אבל רק שניים סיימו – ניר שני ועומרי רשף, צוות כפר מסריק בבאגי הכחולה והוותיקה, ללא ספק מרכבי המירוץ המצליחים בתולדות הספורט המוטורי הישראלי, במקום הראשון, עם זמן הקפה של 30 דקות וזמן כולל של שעה ו38. עוד באגי "רגילה" במקום השני, אילן פטורי ושלומי עייני. יש גם מכונה חדשה מאילת, GO2, עם חנן גולומבק מאחורי ההגה וארי במושב הנווט. הם מגלים שהבאגי חלש מדי מכדי להתמודד עם הדיונות, ומסיימים סיבוב אחד בלבד, מה שמספיק כדי לקבל את גביע המקום השלישי.

בקטגוריית T2 המאבק צמוד, רועי שפירא ואיתי מולדבסקי בפאג'רו הלבן (וידסקו/ אראן/ חולון מוטורס) בקרב עקיפות עם שי שפירא והראל גולסט בפאג'רו האדום, קרב המוכרע כשבראש הפודיום עומדים רועי שפירא ואיתי מולדבסקי, עם זמן כולל של שעה ו 35 דקות. הFJ הצהוב (גל-שבב) נשאר אמנם בשטח, אבל לאחר שסיים שתי הקפות בזמנים יפים, הוא במקום השלישי.

בקטגוריה הסטנדרטית, T2s, שם המשחק הוא נסיעה שקולה, שלא לאמר איטית, ובמסלול כה מעניש אין ברירה. שלושת הצוותים מנוסים מספיק כדי להפגן איפוק, והתוצאה בסיום היא איציק אסולין ואורי יעקובוביץ', בטנדר החבוט של אוטוויק במקום הראשון, עניין של הרגל בשבילם, עופר קוקוס ונעם שמיר בפאג'רו שזה עתה חזר מערבות רוסיה במקום השני, ובשלישי צוות תרמודן, רוני פישמן והנווט מנור מאירי.

לא היה זה מרוץ קל, בשביל צוותים רבים היה אפילו קשה עד כדי פרישה. אבל התוואי המהיר דרש גם נהיגה מרוכזת וקריאת שטח מצויינת מכולם. על הארגון, נראה שכבר אין מה להכביר מילים, מערכת מדידת הזמנים תיפקדה לעילא, גם כשנאלצה למדוד זמנים של גמלים אשר נזדמנו למקום, ואפילו השילוט, שבאופן מסורתי היה בחוסר מה באירועי ההקפות, נראה כי היה מצויין. נשאר רק עוד אירוע אחד עד סוף הליגה, וברוב הקטגוריות כבר מסומן המנצח. אבל בספורט מוטורי, זה לא נגמר עד שמגיעים לדגל השחמט האחרון לעונה, אז תמיד יש מקום להפתעות.

תוצאות רשמיות, באחה רביבים, אוקטובר 2010:

דרוג רכבים

דרוג טרקטורונים

דרוג אופנועים