פורום ג'יפולוג 4X4 - תחרות קרוס קאנטרי 9/4/11 - מגידו

לאחר שנכנסנו בנסיעה בשער הכניסה הצהוב למנחת מגידו וחלפנו על מסלולי הבטון שנמצאים במקום, הסתכלנו אביתר, הבן שלי ואני אחד על השני והמחשבות על איזה מסלול מרוצים יפה המסלולים הללו יכלו להיות, חלפו בראשינו. אנחנו כמובן לא ממציאים את הגלגל, עשו את זה קודם לפנינו. לא משנה.

שמונה בבוקר, שבוע לאחר המועד המקורי שהייתה אמורה להיערך התחרות השנייה בסדרת ה-CROSS-COUNTRY שמארגן מיקי יוחאי ואנחנו עומדים בחורשת איקליפטוסים ידידותית, מסביבנו רעשי בוקר של צוותים שונים מכינים את כלי הרכב לאתגר העומד בפניהם ואני חושב על המשמעות של אקליפטוס וביצות והמיתוסים שמכרו לאנשי העליות שהגיעו לעשות ציונות. הרבה מחשבות חולפות לי בראש בעיקר לאן נעלמה הציונות הזו..

התחרות הפעם הורכבה משני קטעי נסיעה והמכשולים כללו בעיקר מעברי מים ובוץ טובעניים. לאחר קבלת תדרוך ממיקי, אנחנו זזים להתמקמות במכשול הראשון שאותו אמורים הצוותים לעבור. שלולית גדולה שלכאורה נראית פשוטה מאד אבל כפי שיסתבר בהמשך תגרום לחלק מהמתחרים צרות צרורות.

ראשונים להגיע צוותי האקסטרים. את המנועים שומעים צורחים כבר מרחוק והקהל שהתאסף באזור המכשול נדרך. הערה קטנה, שוב לא סומן מיקום מסודר לקהל היכן הוא אמור להימצא במכשול מסוג זה, אבל עוד אגיע לזה בהמשך.

הרכב הראשון שטובל את גלגליו במים הינו של מסגריית ברוך. מעבר ליתרון הגודל והכוח, משחקת לזכות הצוות העובדה שהגיעו לביצה ראשונים, עוד בטרם הפכה לעיסה טובענית. בקלילות רבה תוך השפרצת מים חומים לכל כיוון הם חולפים, מנווטים בין גזעי העצים במטרה למצוא את הדרך הנכונה, לא לפני שמסמנים את הנ.צ וממשיכים הלאה לעבר האופק.

הרכב הצבעוני של סדנת פרוג'יפ מגיע מיד אחריו וללא בעיות מיוחדות חוצה את השלולית וממשיך הלאה. לרגע חשבנו שהמכשול הזה קל מדי, רק חשבנו. צוות מסגריית ר.אליאס אחריהם, המנוע צורח, מתאמץ, הגלגלים מחפשים אחיזה, מוצאים והופ, גם הם כבר בחוץ נעלמים לנו.

התחרות מתקדמת לה ובעוד צוותי האקסטרים ממשיכים לעבר המכשולים הבאים, נאבקים להם בעוד ועוד בוץ, שהותיר הגשם הטוב. בינתיים צוותי האדבנצ'ר מגיעים אל המכשול הראשון שהפך, בסיוע שלושת כלי הרכב הראשונים, משלולית ידידותית לביצה טובענית. עכשיו השאלה הופכת להיות מי יהיה הצוות הראשון שיפתח את הכננת.

לא עבר הרבה זמן וקיבלנו את התשובה. הדיפנדר האדום של צוות ניר נאלץ להשתמש ראשון בעזרת הכבל והאיקליפטוסים, גורם להבין שלא רק בייבוש ביצות נעזרו בעצים הענקיים אלא גם כעוגן. "צוות ניר" יוצא מהבוץ ומגיע הצוות הצעיר של מוסך גבע. כבר בתחרות הקודמת הם משכו את העין עם עבודת צוות מהירה ויעילה וכך גם עכשיו. צמיגי בוץ מיוחדים יחד עם ג'אנטים יחודיים, הם לוקחים תנופה, אנחנו לוקחים אוויר, הטורים במנוע עולים, ואז בבת אחת הרכב הכתום יוצא לדרכו, מטייל על המים כמו ישו ביום טוב, הם מסיימים את החצייה לקול מחיאות הכפיים של הקהל הרבה שנאסף במקום וממשיכים הלאה.

אבל היו גם כאלו שלא ממש הצליחו בקלות. הסופה הצהובה של ב.ינוביץ טובלת גלגלים במים, אין אחיזה וזה הזמן של הנווט, שהיה נקי עד אותו השלב, לטבול את רגליו במים גם הוא. ללא השתהות מיוחדת, יציאה זריזה מהרכב, ריצה עם הכבל, חיבור מהיר ואחרי 2-3 דקות הם כבר לא איתנו.

קטגורית כלי השטח הסטנדרטיים, מטבע הגדרתם, סבלו הכי הרבה בביצה הראשונה. ראשונים הגיעו אל המכשול, שהפך טובעני מרגע לרגע, צוות הטיגריסים של שי. מכיוון שהיה כבר "פקק" קטן הם החליטו לבחור קו תקיפה אחר. זה לא ממש עזר, גם הם נאלצו לעשות שימוש בכננת ושוב הסיפור המוכר.
שני כלי רכב בקטגוריה הזו שסבלו קשות כבר בשלב זה היו הדיסקברי הצהוב של מוסך ניר, שבשלב פריסת הכננת בעיית חשמל מנעה מהם לחלץ את הרכב, זמן רב עבר עד שנמצא הפיתרון שחילץ אותם מהצרה, זמן יקר שלווה בלא מעט עצבים וקולות שעלו לטונים גבוהים, גבוהים מדי.

את סיפור הילדים על "אליעזר והגזר" כמעט כולם מכירים. בשבת, במגידו, ראינו אותו בצורה הבוצית שלו. סדנת השטח החדשה של ROCK SOLID הגיעו לתחרות עם סופה לבנה יפהפיה. כמו הרבה כלי רכב לפניהם, גם הם סבלו בבוץ, נתקעו אלא שכאן החלו הבעיות האמיתיות. הכננת הקדמית הפסיקה לעבוד. לאחר התייעצות קצרה פורקה הכננת האחורית, הועברה קדימה ו...לא עשתה את העבודה. זמן רב חלף, כלי רכב רבים כמעט והספיקו לסיים את כל SS-1 והצוות החצוב בסלע עדיין בסבלנות אין קץ מנסה לחלץ את הסופה. בסופו של דבר הגיע למקום לנד-קרוזר שניסה לחלץ לאחור. לא הצליח. לאחר מספר ניסיונות נכנע והובא למקום במקומו דיפנדר. משך ימינה, משך שמאלה ו..לא, גם זה לא עזר. מדינת ישראל רגילה לסיוע אמריקאי וכך קרה גם הפעם. סילברדו גדול ושרירי הגיע למקום, הכבל חובר, משיכה ראשונה, משיכה שנייה ו..יצא הגזר, סליחה, יצאה הסופה מהבוץ. עכשיו נותר לחבר'ה העקשנים להיכנס לרכב, הנעה קצרה והכל עובד. "אליעזר והגזר" כבר אמרתי?

בקטע השני של התחרות, ב-SS2 נסעו המתחרים לעבר מאגר ברוך, מעט צפונית יותר ממיקומו של הקטע הראשון. שוב נאלצו כולם להתמודד עם מכשולי מים ובוץ בעומקים שונים. הרכב הצבעוני של סדנת פרוג'יפ איבד בקטע השני כל סיכוי לנצח את התחרות לאחר שיצאו ממסגרת הזמן המוקצבת להם לביצוע הקטע, מותירים את הבכורה בקטגוריה לצוות מסגריית ברוך וזאת לאחר שבקטע הראשון הובילו בצורה משכנעת. לראות את המפלצת האדומה חוצה את מכשול המים הגדול במאגר היה מחזה מרהיב, משהו שמזכיר מעט את מרוצי הביצות האמריקאיים. הרבה רעש מנוע שעובד קשה, צמיגים שמתיזים מים לכל כיוון ומי שעמד מספיק קרוב "זכה" גם למקלחת בוץ מעניינת. הצוות שסיים במקום השני בקטגוריית האקסטרים, זה של מסגריית אליאס גרם לי למחשבה קלה. את המכשולים הם עוברים נהדר, משתפרים ממכשול למכשול אולם מבט בלוח התוצאות הרשמי מגלה כי איבדו או לא רשמו חמש נקודות ציון. יתכן כי הדבר מחושב מראש מבחינתם, אולם יתכן גם כי קיימת בצוות בעיית ניווט שראויה לבדיקה. בכל מקרה, אולי גם ראוי לבצע בדיקה מחודשת של התקנון לגבי איסוף כמות מינימום של נקודות ציון בכדי להיות ראויים להיכלל בדרוג הסופי. מעבר מכשולים ועמידה בזמן גג הן חובות, אבל התחרות מבוססת גם על ניווט.

ואי אפשר לגשת לסיכום התחרות מבלי להזכיר את צוות האחים ליטבק. אודה מראש שאני לא ממש אובייקטיבי במקרה הזה. זכיתי להכיר את הצמד בזמן הפינישים של בניית הפאג'רו וגם בנסיעת המבחן הראשונה שלו בחולות בת-ים. הם חיפשו את דרכם במרוצי הראלי-רייד וגם טמנו ידם במרוצי הספרינט ונראה כי כעת הגיעו אל המקום שהכי מתאים להם. המקום השני בו זכו, לאחר שפרשו בתחרות הקודמת, רק מראה על ההתקדמות שהם מבצעים, לומדים, טועים, נהנים בעיקר נהנים, אז כל הכבוד לצחי ולירן.

נחזור לתחרות. הצוות המרשים מכולם הפעם היה זה של מוסך גבע. את שני קטעי התחרות הם בצעו בזמן המהיר ביותר תוך שהם מאבדים רק נקודת ציון אחת, בהחלט תחרות נהדרת. כייף היה לראות אותם מתמודדים עם המכשולים בהצלחה, בשקט וללא לחץ. בטרם החלה התחרות היה כמעט ברור לכולם כי הקרב על המקום הראשון יהיה בין צוות גתוס כל גדר של שי שמעוני לבין הסופה הצהובה של ב.ינוביץ. אף אחד לא ממש ספר את החבר'ה של גבע. עכשיו הם אותתו כי הם גורם חדש בצמרת מרוצי העבירות, מנצחים את התחרות כולה, לפני כל רכבי האקסטרים. מדהים.

תמונות מסביב "החימום" בשבוע שעבר שצולמו על ידי ירון גולן (לגלריה המלאה):

*** עקב תקלה מצערת שקשורה למים, בוץ וכרטיס זכרון של מצלמה אנחנו נטולי תמונות. הגולשים מוזמנים לקשר לגלריות שצולמו על ידם בתגובות.

דרוג תוצאות תחרות עבירות מס'-2 – מגידו 9/4/2011:

אקסטרים:
1- צוות מסגריית ברוך – 2100 נק'
2- צוותר.אליאס – 1510 נק'
3- צוות פרוג'יפ - 1370 נק'

אדבנצ'ר:
1- צוות מוסך גבע – 2970 נק'
2- גתוס כל גדר - 2250 נק'
3- ב.ינוביץ - 970 נק'

סטנדרט:
1- הטיגריסים של שי- 3060 נק'
2- צוות ליטבק - 2620 נק'
3- DBM - 1400 נק'

דרוג מצטבר ליגת עבירות CROSS-COUNTRY, לאחר 2 תחרויות:
אקסטרים:
1- צוות מסגריית ברוך – 22 נק'
2- צוות ר.אליאס - 13 נק'
3- צוות יוסי במות - 12 נק'
4- צוות פרוג'יפ - 11 נק'

אדבנצ'ר:
1- גתוס כל גדר - 22 נק'
2- מוסך גבע - 18 נק'
3- ב.ינוביץ - 16 נק'

סטנדרט:
1- הטיגריסים של שי – 24 נק'
2- צוות ניר2- עובד - 15 נק'
3- תלפיות ביצועי בנייה- 13 נק'
4- צוות ליטבק - 12 נק'

6 תגובות

BlackStar - 12-04-11, 17:20
- תגובה
לגבי חילוץ "רוקסוליד" לתקן כמה טעויות שהדיפנדר אכן הגיע אך לא משך עם היה מושך היה יוצא
אבל היה סילברדו בסביבה אז למה לשבור כירכרה אנגלית שאפשר לחלע טנק אמריקאי?

דובי מילר - 12-04-11, 17:22
- תגובה
אוקיי, אנחנו עמדנו בצד שמנגד ונהנינו מניסיונות החילוץ.

שמעון ראובן - 12-04-11, 18:34
- תגובה
http://www.jeepolog.com/forums/album.php?albumid=419

גלריה של תמונות מהתחרות במגידו
עוד תמונות נמצאות בפייסבוק שם משתמש : שמעון ראובן

צלם: אליקו ראובן

תהנו.

אבי גולן - 12-04-11, 20:06
- תגובה
אלטרנטור סורר שהחליט לסיים את חייו דווקא בתחילתו של יום תחרות , היא זו שגרמה לכך
שהכננות הפסיקו לעבוד אחת אחרי השניה, ולנו לארוז את הפקאלך ולחזור הביתה עייפים אך ...מיואשים... ועם חשבון נפש איפה טעינו.

אבל באותם דקות שבילינו בביצה הטובענית חייב אני לציין את צוות גבע שעבר את השלולית
כאילו הוא נמצא על כביש 6 (איך קינאתי בכם באותו רגע ...)
במבט מהצד זה נראה מדהים
יורמי עירא ונגב !!!! יישר כוח איזה רכב הרמתם .

אבי גולן

צחי ליטבק - 13-04-11, 09:58
- תגובה
דובי אתה תותח!!
אחלה כתבה , מחכים לראות אותך במרוצים הבאים...

חתול-בר - 14-04-11, 21:00
- תגובה
שוב האחים ליטבק מפתיעים...בייחוד לאחר הפרישה המאולצת והמאכזבת בתחרות הקודמת.
כמי שליווה מקרוב (בצפיה בלבד) את תהליך בניית הפאג'רו והכנתו לתחרות ,אני רק יכול לומר סחתיין!!!
,סחתיין על הרוח ועל הנחישות וכמובן על המקום השני המכובד.