פורום ג'יפולוג 4X4 - טיול עמותת העבירות,

כמה דברים למדנו ביומיים של טיול? למדנו שלמרות בעיות התשתיות של מסילות הברזל בארץ עדיין אפשר, אם קצת רצון, להביא רכבות גם למעלה מחמל. השכלנו להבין שאין דבר כזה "יותר מדי בשר" כאשר מטיילים, הבנו שלמרות שעדיין לא לגמרי ברור מה האופק של אירועי ספורט מוטורי בישראל, עמותת העבירות חיה ותוססת כמו שמפניה מדברית אמיתית שמגדלים בכרמי הנגב. וחוץ מזה הפנמנו שעם כזאת אווירה, עבירות היא רק ערך מוסף...(תצלומים: פאני אלתר)היעדר פעילות ספורטיבית בתחום העבירות ורצון עז של אנשי מקצוע איכותיים מתחום הרכב להמשיך לבנות עורר את חברי העמותה לייצר אירוע בלתי ספורטיבי בעליל. במקום להתכתש על מיקום למרגלות מכשול עבירות באירוע החליטו החבר'ה לצאת יחד לטיול עבירות אטרקטיבי, לא אחד נגד השני תחת המכשול, אחד עם השני נגד המכשול.

טיול טוב, כמו רוב הדברים בחיים, כרוך בלוגיסטיקה נבונה לפני שיוצאים לשטח. שי משה ארגן כמות של בשר שלא מביישת חתונה וארגזי ירקות שמספיקים לכל מגדלי אקירוב לשבוע, חזי בצלאל טרח על המסלולים, הטיגריסים הביאו אלכוהול, הבדואי מהחאן דאג לאוהל מכובד ושמעון הביא איתו במשאית, יחד עם הסופה שלו והדיסקברי של עובד, כמות בלתי נתפסת של מצב רוח טוב שהצטרפה לדודי ברוך שאין ממנו רגע של שקט.

הצטרפנו למפגש המדברי של עמותת העבירות בערב האחרון במאהל "חאן בארות" שבמרכזו של מכתש רמון. צוות ג'יפולוג המצומצם (סביון, איתמר ואנוכי) הגיע על סיפונו של המוסו חסר החימום וחנה קצת רחוק, בכל זאת מדובר על כלים של עבירות... הצטרפנו לחבורה העליזה אחרי יום ארוך ומייגע והסיפורים החלו לזרום. גולת הכותרת של היום החולף כללה רכבת ארוכה של כלים שעלו את מעלה מרזבה. החבורה הגיעה לשם, עצרה לארוחת צהריים והבינה, מאוחר מדי, שלמעט הכלים המשופרים גדולי הצמיגים ומוגדלי המנוע, אין כל כך סיכוי לעלות מעלה, בטח לא למשאיות שבחבורה. אחד אחד נקשרו הכלים ברצועות והחלו להימשך למעלה יחדיו לקול פתיחות הצמצמים והחיוכים על ההיסטוריה שנוצרה במדבר, רכבת בנגב ולא סתם רכבת, אחת שאין בה שביתות פתע!

האגדה הטרייה שנבטה על אדמת המדבר העקרה מספרת על אחד בשם שמעון שאחרי בליסת כדת וכדין פרש למנוחת צהריים מסורתית. החבורה שניסתה לעלות את המעלה האימתני נתקלה בקשיים ונזקקה לשירותיו של האמור לעיל. העדויות מספרות על נענוע קל בכתף, האיש מקיץ מתנומתו, מזנק לכיסא הנהג עדיין עם קורי השינה מכסים את פניו, מכניס הילוך, נותן גז, עולה את כל המעלה בצורה חלקה ורק לאחר מכן מואיל בטובו להתעורר, ככה נולדות אגדות!בוקר היום השני, אחרי לילה קר למדי בגזרת בטמפרטורה וחם מאוד בתוך האוהל, החל בריתוכים ותיקונים. תושבת המנוע של המפלצת האדומה רותכה למקומה, צינורית הברקס של הדיסקברי הצהוב תוקנה והדבר הכי חשוב של היום בוצע. המחבתות הוצאו, הכירות הוצתו, הירקות נחתכו, הביצים נשברו ובקעה מהן שקשוקה לתפארת מדינת ישראל שיכולה להאכיל בערך חצי ממנו. רגע לפני שיצאנו לדרך כמה כלים נשרו. הראשון הכריז שאתמול היה קשה מספיק, השני גילה שהגיר שלו גוסס והשלישי פשוט סירב לקפוא מקור יום נוסף על הכלי הפתוח שלו. רוב הפורשים מצאו את מקומם בכלי אחר ולא ויתרו על היום המדובר (לדעתי הסטייקים שנשארו בצידנית היו גורם משכנע למדי...).

השיירה הארוכה החלה לנוע צפונה וכבר בהתחלה חלקה נעצר. אחד הכלים איבד בורג קצת חשוב, מוט ההגה נח על חול המדבר ושני הגלגלים הקדמיים הביטו אחד לעבר השני בפזילה. חיפוש קצר ומציאת הבורג החזירו את הסוסים לפעום לכיוון מעלה נוח בקצב נסיעה מהיר. אין דרמות בעלייה הארוכה והחבורה העליזה עוצרת לתמונת מחזור "טיול עמותת העבירות הראשון".

אחר עוד כמה דקות נסיעה אנחנו חוברים לציר של קצא"א. שביל טוב ברובו אולם בחלקו בתוואי הופך קשה ואף בלתי עביר. אצל חברי עמותת העבירות המונח בלתי עביר שווה בערכו בדיוק למושג "אני אצליח לעבור כאן" והחבורה העליזה משחקת על אחד ממעלות הצינור התחוחים והתלולים. אחרי כמה דקות של משחק, עליות, ירידות וצילומים הכלים הכבדים נאלצים להיפרד, מצטרפים לשאר החבורה ועוקפים יחד איתה את מגרש המשחקים.

רגע לפני הקינוח אחד מנהגי הסופות מנסה עלייה שאין בה כל מאמץ לכלי משופר כל כך. סלע חד בקצה המעלה מנצח בנוק-אאוט את המפלצת השחורה ומשאיר שני צמיגים בריאי גומי נטולי אוויר לחלוטין. רגע של מבוכה ותרומה מיידית של איברים מכלי אחר והג'יפ ממשיך בדרך לעבר האטרקציה הבאה, מאגורות נחש צמא. על המאגורות אין לי כוונה להרחיב, לא הפעם, מבטיח לחזור לזה בעתיד הקרוב... הכניסה למאגורות חסומה על ידי גל אבנים שנראה כנעלב קצת ממעמדו המתרופף. גם כאן אצל רוב הנהגים לא נרשם ויתר בתחום זחילת הסלעים על גבי חסימת הכניסה. רעש אגזוזי ה-V8 העמום מתוך המנהרה הארוכה לא יכול להישמע טוב יותר...

המנה האחרונה הגיע בדמות מעלה זיק המיתולוגי. אמנם בירידה ולא כמתבקש על פי הנפשות הפועלות. השיירה הארוכה ירדה אט אט לתחתית בקעת והתאספה בתחתית המעקה. שוב אותם כלים שיכולים ורוצים להרשות לעצמם קצת אתגרים עשו "אחורה פנה" ועלו את המדרגה של הזיק מבלי להשאיר שבויים. אפשר לרשום לזכות אחד החברים מיני פאדיחה שניסה לעלות את המדרגה מצד ימין, מהצד הקשה שלה. לבסוף הוא עלה, על עובדות לא מתווכחים, אבל בתחום השעון, מה שאמור לדבר על מסלול המכשולים התחרותי, אותה סופה משופרת לא רשמה הצלחה כבירה.

בסיכום היום אנחנו לא יכולים שלא לחכות בכיליון עיניים לאירועים הספורטיביים האמיתיים. לחברי עמותת העבירות יש בהחלט מה להציג ולמרות שמדובר על אנשים שמתחרים אחד כנגד השני על אותו המסלול נגד אותו שעון, זו חבורה מגובשת עם אווירה ספורטיבית אמיתית מלווה בחברות איתנה. אגב, החלק הקשה ביותר בכתיבת שורות אל והסתכמה במיון התמונות הבלתי נגמר ועל הכמות האדיה, עמכם הסליחה. בכל אופן, אנחנו מחכים לטיול הבא שכבר הולך ומתבשל במעמקי הפורום...לקינוח קבלו סירטון קצר: