טיול ג'יפים: המסע לארץ הזהר

מאת

sos4u

פורסם בתאריך 28-01-12 18:00 מספר צפיות: 27855

26 תגובות

אחד המסלולים היפים ביותר, נמצא ממש מתחת לאפינו. שולי מדבר יהודה - איזור תקוע, אום דרג' ונחל ערוגות המערבי. "ארץ הזהר" היא גם ארץ בראשית, ריקה, שקטה, בתולית, שניכר שלא טוילה למעלה מעשור, עם נוף דרמטי ואתגרי נהיגה וניווט שירחיבו את ליבו של כל ג'יפאי מכור.

תכנון המסלול : ירון טיילור הובלה וניווט : יוסי בנבנישתי, ירון טיילור
כתב: יוסי בנבנישתי, מדריך ומוביל טיולים בחברת "טיולי איתן"
נקודת ההתחלה: היישוב מעלה עמוס
נקודת סיום: היישוב מעלה עמוס
נקודות בדרך: מעלה עמוס, נחל ערוגות, ראשידייה, זהרת אל מקטח, עבנה אל מלעיב, מרפסת תצפית, נחל ערוגות המערבי, מעלה "א-צוויה", מעבר א-סייף, ואדי סייף, ואדי אל-מקתל, מעלה חנזיריה, ציר חנזיריה, בור חזקים, אום דרג', ציר אל מעיז, ציר אל-חידה, נחל ערוגות, מעלה עמוס.
עבירות: קשה (נדרש נסיון בנהיגת שטח וכלי רכב בעל הילוך כוח, בעדיפות לבעלי נעילה אחת לפחות)
ניווט: קשה מאוד! הניווט נעשה בעזרת מפות טיולים וסימון שבילים מס' 8 + מס' 11, מכשיר GPS ותוכנת ניווט עמוד ענן.
מפת טיולים וסימון שבילים רלוונטית: מס' 8 + מס' 11
זמן משוער: יום מלא, משעות הבוקר המוקדמות עד שקיעה. בלת"מים עשויים להוביל, במיוחד בחלקו האחרון של הטיול, לתנועה בשעות החשיכה, במיוחד בחורף.
עונה מומלצת: כל השנה. בחורף יפה יותר, אבל המעלות עשויים להיות חלקלקים ומסוכנים, ושקיעת השמש המוקדמת עלולה לאלץ את המטיילים לתנועה לא סימפטית בשעות החשיכה.
ציוד הכרחי: רכב שטח עם הילוך כוח, רצוי עם נעילה אחת לפחות. כלי נשק - חובה! ציוד חילוץ בסיסי, ציוד עזרה ראשונה, מפת טיולים וסימון שבילים מס' 8, מכשיר GPS, גלגל רזרבי תקין וכלי עבודה בסיסיים, מכשיר טלפון סלולארי, מים.
מגבלות צה"ל ובטחון: המסלול עובר ברובו בשטחי אימונים של צה"ל בעבר ובהווה. בחלקו עובר בסמוך מאד לשטחי הרש"פ. ובחלקו (במיוחד בדרך "אל", ובחזור) עובר ממש בצמוד ואף בתוך יישובים בדואיים ופלסטיניים. יש להיערך בהתאם (תיאום ואישורים מצה"ל, כלי נשק - ולא אחד או שניים. רצוי יותר. לא שאתם הולכים להיתקל ולהילחם, אבל בשביל תחושת הביטחון) רצוי מאוד ליידע בתוואי המסלול אצל מישהו בבית שסומכים עליו, שיידע לארגן חילוץ/עזרה במקרה הצורך.למעוניינים, ניתן להירשם לטיול מודרך באתרנו ב"טיולי איתן" מועדים מיוחדים בהם אוציא מספר מצומצם של טיולים לאזור המדהים והמיוחד הזה. הטיולים מיועדים, לנהגים בעלי ניסיון, עשויים ללא חת, ומצוידים ברכבים משופרים בלבד. ובעדיפות למדריכי טיולים שייקחו לשם קבוצות נוספות.]

את המסלול ל"ארץ הזוהר", קיבלתי במייל מירון טיילור ידידי, עם הערה קצרה: "צריך לעשות אותו מתישהו בחורף". הקדימון הקצרצר הזה הוביל לאחד המסלולים היפים ביותר שפתחנו בזמן האחרון (ראו למשל את "המסע לנחל מכוך ולקרנטל", ואת "המסע המסוכן לאל קוף"). אין תיאור אחר שיתאים יותר לשבת הקפואה הזאת. מקוצר בזמן (כמקובל אצל רובנו המוחלט...) נגנז המסלול למגירת המסלולים ונשאר שם בודד וגלמוד מספר שבועות, עד ליום שבו החלטנו להוציאו מהתכנון אל הפועל. המועד נבחר, הקבוצה גובשה (רק חברים שאנו מכירים ומטיילים אתנו שנים רבות) ועם כללים נוקשים: רכבים משופרים בלבד, עם הילוך כוח ונעילה אחת לפחות, נהגים נושאי נשק, מגישי עזרה ראשונה (לכל מקרה) ומספר אנשים מיומנים בניווט שקיבלו ולמדו את המסלול מבעוד מועד. קבוצה מצומצמת למינימום ההכרחי, לצורך התנהלות מהירה וזריזה, ושינויי כיוון מידיים במידת הצורך. בסמוך ליציאה, נבדקו בעלי התפקידים ע"מ לוודא, בבדיקה כפולה כי הכול יתנהל כשורה. ממש כמו במבצע צבאי. פרט חשוב נוסף בשלב המיון היה לוודא שיהיה בקבוצה גם מי ששולט בהכנת שקשוקה וקפה שחור, וגם העניין הזה טופל על הצד הטוב ביותר...

למרות שנראה כאילו המסלול נע "בר" בשטח הבתולי, הרי כולו, למעט תנועה בקטעים שבהם המים שטפו את הדרך לחלוטין, נע על צירים קיימים אך מטושטשים ביותר והניווט מצריך תשומת לב יתירה. ממש קפדנות של גשש בדואי, אנחנו נעזרנו בשלושה נווטים (לצורך בקרת הניווט).

המסע מתחיל בכניסה ליישוב קטן שנקרא "מעלה עמוס" שהוא היישוב החרדי הראשון בגוש עציון. היישוב הוקם בשנת תשמ"א (1982) על ידי קבוצת אברכים מישיבת "אש התורה" בירושלים באמצעות תנועת משקי "חירות בית"ר". המטרה העיקרית שעמדה בפני המייסדים הייתה מציאת פתרון למצוקת הדיור של האברכים, וכך מרבית התושבים ב"מעלה עמוס" הינם אברכים ש"תורתם אומנותם", אולם יש בין התושבים גם כאלו שעוסקים בהוראה, במחשבים, בשיווק ואפילו בשיפוצים.

ההגעה לבאים מאזור המרכז: עמק האלה, דרך גוש עציון וצומת אפרתה.למגיעים מכיוון ירושלים: דרך הר חומה וצומת אפרתה. הדרך מתחילה בנסיעה על מצוקיו של נחל ערוגות, נחל מדהים, עמוק, ויפה מאד, כאשר התנועה מתבצעת על הגדה המזרחית ובתנועה דרומה.

הנוף מדהים, הבוקר קפוא לחלוטין, לא מבינים עד כמה קר, עד שיורדים מהרכבים. התחושה שהאיברים נתלשים מהפנים עוד לפני שהרוח מתחילה. אך הראות המדהימה מפצה על הקור, וכפי שניתן לראות בתמונות יש בהחלט מה לראות.

נעבור את הכפר ראשדייה ומיד אחריו נרד ימינה, בשביל צר לכיוון דרום. נמשיך הרחק מהכביש לכיוון "זהרת אל מקטח" ולאחר שעברנו את הכפר "כעבנה אל מלעיב" יש כיפה ללא שם. שם בנקודה הבולטת, מעיין מרפסת רחבת ידיים מעל הערוץ המדהים ובנוף של בוקר צח ורענן, עצרנו לארוחת בוקר. נראה היה שלאף אחד אין חשק להיפרד מהמקום, ורובינו היו מוכנים לשבת שם עוד זמן רב, נראה שהנוף עושה את שלו... אך לא לשם כך באנו. בצער רב אספנו את הכלים, ניקינו את המקום, והתחלנו לגלוש לערוץ העמוק של נחל ערוגות המערבי. נחל ערוגות המערבי כמו רוב רובו של המסלול - עמוק, צר ומדהים ביופיו. והנסיעה בו עד ל"מעלה א-צוויה" עוברת ללא אירועים מיוחדים.

נמשיך לנוע והפעם היעד הוא מעבר

א-סייף. ניתן לראות בדרך למעבר כי כאילו מישהו יצר צינורות ניקוז, אך הכול טבעי לגמרי. מעבר "א-סייף" הוא מעבר בנחל מגדה לגדה, הירידה תלולה, והיציאה תלולה לא פחות תוך תנועה בשיפוע צד, כך שיש לבוא מוכנים עם רגל כבדה על הגז ולשמור על רציפות לאורך כל העלייה.

הציר מתפתל, לתוך ואדי סייף, וממנו עולה לקטע נסיעה מדהים ממש על המצוק בדרך ל"וואדי אל מקתל", כאשר לאורך כל הדרך אנחנו פוגשים ללא הרף, בנייה מקומית של בורות מים, ותעלות ניקוז, שבהחלט מוכיחים את עצמם, (כיוון שהבורות היו מלאים במים). בכל ערוץ קטן, בסופו, נראה בור מים מבוטן עם תעלה שמובילה אליו, ומנקזת את המים אל תוכו. אנחנו ממשיכים כאשר הדרך מתאפיינת בסימנים ברורים של חוסר ציוויליזציה, שדות חרושים מחכים לגשם, מאהלים נידחים של בדואים / פלאחים מקומיים שמסתכלים בתדהמה על השיירה.המקומיים, רובם ככולם, פלחים עובדי אדמה ומגדלי עיזים ולגמרי במקרה אף פגשנו ברועת צאן צעירה, אולי בת 12, שזכתה מיד לכינוי "רחל" (דמותה העדכנית/מקומית של אימנו המיתולוגית מסיפורי התנ"ך) כי תפשנו אותה באמצע מלאכת השקיית הצאן. משימה לא קלה לחלוטין! לאחר שפינתה לנו את הבאר, ניסינו אנחנו למשוך את דלי המים, פעם אחר פעם, והאמינו לי , זה לא קל ...

המסלול בתולי לחלוטין, ניכר כי שנים רבות לא נסעו באזור, המבוגרים יותר ביננו עוד זכרו את תקופת השרות מהסדיר כשמחנה תקוע עוד היה פעיל... לאחר שעברנו מספר מאהלי בדואים מקומיים, הגענו לאחת ההפתעות בטיול בדמות סככה שנראית כמקום שבו גוזזים את הצאן ומעליה אוסף של מערות מגורים בדופן ההר. הדרך, ממשיכה על הרכסים, נראית בקושי רב, ופה ממש נדרשת מיומנות של גשש, כדי לאתר את המקום שהיא אמורה להיות, ובקושי רב איתרנו את מעלה "חנזיריה" שהוא עליה תלולה, עוצרת נשימה ויפה. ובשקט הפסטורלי הזה שבו רק רעש החצץ הנגרס מתחת לצמיגים, כל טרדות העולם נשכחות, וגם אנחנו נשאבים לשלווה ולקצב שאליו אנחנו ממש לא רגילים, בחיי היומיום.התנועה ממעלה חנזיריה, דרך ציר חנזיריה, עד תומו עוברת ללא הפתעות מיוחדות, על ציר ברור יחסית היישר לארוחת צהריים זריזה ב"בור החזקים". בור גדול מלא במים ובעלי חיים ומוגן מרוח.

לאחר ארוחת הצהרים, נסענו על ציר ברור עד ל"אום דרג'". עלינו במהירות לתצפית זריזה על האזור ( למרות קוצר הזמן, איך אפשר בלי ? ) , ומשם המשכנו בדרכנו כאשר הכוונה הייתה להגיע לכביש עם חושך, אך הדרך קשה והזמן עובר, והתנועה במעלה הנחל איטית ובעייתית.הציר מכונה "אל מעיז" (המיועד למעיזים בלבד) ואופס ... הגענו לנקודה שבה הבנו שהדרך הופכת להיות ממש אקסטרים.

שלחנו "גשש" רגלי והגענו למסקנה שזו לא דרך לשעת אחה"צ מאוחרת, זה כבר מסלול בפני עצמו. פותחים מפות ומקבלים החלטה נבונה לשוב על עיקבותנו, ולקצר את זמן היציאה מהשטח. תוך סיבוב במיקום בלתי אפשרי, בתוך ערוץ צר כאשר סלע ענקי מגביל מצד אחד, ודופן הנחל מהצד השני, אני פורק צמיג קדמי מהחישוק, ונעצר במקום. ופה אנחנו מקבלים החלטה לעבוד במקביל. קבוצה אחת בראשותי, מחליפה גלגל (פעולה פשוטה ברוב הטיולים, שלוקחת לא יותר מ 20 דק' כולל שטיפת ידיים...) וקבוצה שניה שאותה מוביל ירון, נגשת לסובב את הכלים שיכולים להסתובב, ולמצוא את הדרך הקצרה ביותר החוצה.

החלפת הגלגל לוקחת זמן רב מאד עקב המיקום הלא קל בשיפוע צד, בתוך ערוץ נחל צר מאד, עם אבנים גדולות בכל פינה... כל אלה מעכבים אותנו לשעה ארוכה. ואנחנו מסיימים כאשר מסביב חושך מוחלט. עכשיו הזמן לעבור לנוהל לילה... כולם במתח וחשים את הלחץ באוויר. הקולות במכשירי הקשר נשמעים שונה, המרחקים בין הכלים מצטמצמים למרחק נגיעה, התנועה איטית בקצב של צב, והניווט הופך למסובך מאוד וקשה ביותר. תוואי ושבילים שקשה למצוא ביום, הופכים לבלתי אפשריים בלילה וכל מעבר פשוט שביום לא נותנים עליו את הדעת הופך לפרויקט ומעכב את כל השיירה.

אך למזלנו, ירון ניצל היטב את הזמן בו החלפנו את הצמיג, והלך ברגל, מרחק של כ- 3 ק"מ, תוך שהוא משאיר רוג'ומי אבנים בנקודות קריטיות. איתר את ציר אל-חידה המסתורי, מה שעזר לנו למצוא את הדרך החוצה. אך גם כך הניווט היה קשה ביותר ובהחלט מעייף. אנחנו נעים על טיפות אדרנלין אחרונות והיציאה בסופו של דבר מתבצעת על בסיס ציר אל חידה בואך נחל ערוגות, עד לכביש ומשם בתנועה מהירה עד למעלה עמוס, ממש בנקודה בה התחלנו את המסלול בבוקר. הדרך חזרה לאזור המרכז, עברה ללא עיכובים מיותרים.לסיכום - המסלול הזה הוא רק קצה הקרחון, על הפרק לפחות ארבעה מסלולים נוספים ברמות קושי עולות, באותו אזור שייבחנו בשבועות הקרובים, בחלקם קשים ביותר, חלקם דומים לנחל כמריר למי שזכה והכיר... עם זאת לכל חובבי האתגרים יש לקחת בחשבון לכך שצריך להתכונן ללמוד את האזור ומומלץ לצאת רק עם מישהו שמכיר את האזור היטב.

קבצים מצורפים

המסע-לארץ-הזוהר-&#.jpg‏ (48.3 קילובייט, 1395 צפיות)
המסע-לארץ-הזוהר-&#.jpg‏ (27.7 קילובייט, 1043 צפיות)
המסע-לארץ-הזוהר-&#.jpg‏ (41.0 קילובייט, 1429 צפיות)

_{כתבה זו פורסמה במקור בנושא:
המסע לארץ הזהר - פרוייקט מיוחד
שנכתב ע"י
sos4u} _{View original post}

26 תגובות

אומי5 - 28-01-12, 21:06
- תגובה
ג'יפאות אמיתית.מקנה...

omri_t - 28-01-12, 21:43
- תגובה
עושה הרבה חשק. כתבה וכתיבה משובחת. טיפ קטן: במקום בו אתם צולחים את הניווט הקשה, שווה להקליט עם GPS, יעזור לבאים אחריכם לנווט מבלי להתברבר יותר מידי ומבלי "לפתוח" דרכים אחרות. כמובן יעזור לכולנו.

אבנר ברוך - 28-01-12, 21:52
- תגובה
במילה אחת: מדהים!

erezgur - 28-01-12, 21:54
- תגובה
יפה מאד !ארז גור

מירי פוקס - 28-01-12, 22:15
- תגובה
מקסים ! הטיול, הכתיבה התמונות !!!

שגיא S - 28-01-12, 22:20
- תגובה
יוסי אני יושב פה ומזיל ריר..איזור מדהים ונשמע כמו טיול מדהים.נשמע מעניין טיול מאתגר באיזור הזה. יושב ומצפה לטיולים הבאים שלך.

סוזי המשתוללת - 28-01-12, 23:10
- תגובה
אכן מסלול יפהפה עשינו חלק ממנו לפני כחדשיים בכיוון ההפוך (הגענו מערד )וגם אנחנו סיימנו עם אור אחרון את היציאה במעלה עמוס איזור בהחלט שווה טיול

hcohen10 - 28-01-12, 23:21
- תגובה
אום דראג' היקרה חודשים של אימונים (בצבא) במקום המיוחד והמקסים הזה.מומלץ מאוד להגיע לאיזור שממש משקיף על ים המלח (מעל נחל ערוגות בשעת הזריחה )

shay_love_off_road - 29-01-12, 03:06
- תגובה
הלוואי ויכולתי להצתוות לדבר הזה! כל הכבוד!

גניסלב רונן - 29-01-12, 17:05
- תגובה
מדהים .בסיבוב הבא אני בפנים .....

sos4u - 30-01-12, 19:30
- תגובה
לכל המעוניינים, בשבת ה 4.02.2012 יצא טיול לאיזור המדובר. ניתן להרשם לטיול ב טיולי איתן המסלול אתגרי, יפה, והגשמים של הימים האחרונים רק יהפכו אותו למקסים יותר. עדיין ניתן להרשם.

דידו - 30-01-12, 19:35
- תגובה
חמודים- הכל נחמד אבל מקומה של ה"כתבה" כנראה בפורום המסחרי ...סחטיין טיולי איתן - אחלה פירסום

moav - 02-02-12, 03:24
- תגובה
נכתב במקור על ידי דידו

חמודים- הכל נחמד אבל מקומה של ה"כתבה" כנראה בפורום המסחרי ...סחטיין טיולי איתן - אחלה פירסום

ואם לא במדור הפרסומי, אז נשמח אם תשתפו אותנו עם קבצי הניווט של המסלול.

תודה

sos4u - 02-02-12, 13:10
- תגובה
לאור הערות הקוראים בכתבה הקודמת, [ המסע המסוכן לאלקוף ] שטענו שהמסלולים מסוכנים, החלטתי שלא לפרסם את קבצי המסלול. מצד שני, פרסמנו נתונים מעל ומעבר , שכל מי שעיניו בראשו, ויכולת ניווט מינימלית בקודקודו, יכול להרכיב מסלול כאוות נפשו ולצאת על אחריותו האישית. מה שאישית, אני ממש לא ממליץ. היכולת לטעות, ולהגיע לאיזורים בעייתיים גבוהה מאד. ההתעקשות לקבל את אותם קבצים רק מוכיחה כי יש מי שלא מסוגל להרכיב מסלול מאוסף הנתונים שכבר הפצנו, ואותם אנשים ראוי שייצאו למסלול מודרך, לפחות פעם אחת. את ההחלטה, אם מקום הכתבה, בפורום המסחרי, או בעמוד השער, [ כפי שיאה לה ..] יקבלו מנהלי האתר המכובד הזה. בשלב הזה, אני לא אפרסם קבצי מסלול. מי שירצה, יעשה זאת ועל אחריותו האישית בלבד.

ronen7k - 13-02-12, 15:34
- תגובה
מקור השם "ארץ הזהר" ? אפשר פרטים , מאיפה בא , מי קרא לאזור ככה או שאתם "המצאתם" ? ועדת השמות או כל דבר אחר ....מעניין לדעת ,תודה , רונן

אשר צור - 14-02-12, 06:39
- תגובה
אני מאמין ש"ארץ הזוהר" הומצא עקב ריבוי ה "זהרות" באזור רמת המדבר. (הוא ועוד שמות רבים אשר הומצאו בעת האחרונה.)
אם תעיין במפת האזור תמצא מקומות בשם "זהרת אל כולא" זהרת אל משיתי" " זהרת אל מחביה" ועוד.
בפועל המילה "זהרה" הינו שיבוש של המונח "ד'הרה" אשר פירושו בערבית גבעה. "ד'הר" - גב "ד'הרה" - גבעה.
בעבר עבדתי באיזור מדבר יהודה והר חברון הרבה מאוד שנים (בין השנים 1985-2001) ואת השטח באזורים הללו אני מכיר כאת כף ידי.
אני ממליץ ומבקש לנקוט במשנה זהירות כאשר מטיילים באיזור אשר נמצא מערבית לשביל הראשי החוצה את מדבר יהודה.
מנבי מוסא בצפון ועד הר חולד בדרום דרך הנחלים דרגה, תקוע, ערוגות, וחבר, בואכה בריכת צפירה, ובמיוחד באזורים מזרחית לכפרים זעתרה ובני נעים.
בתכלס - הכפר בני נעים החולש על האזור המדובר הינו כפר לא נעים בעליל.
בכפר כמויות נשק שלא היו מביישות נשקיה חטיבתית, מוחזקים על ידי כל בן תשחורת זב חוטם אשר מחכה להזדמנות להוכיח את כישוריו כטרוריסט.
בוואדי אל מעזה וסביבתו חיים בדואים ורועים בני שבט העזאזמה אשר מקורם בנגב, ולכולם בתי קבע בכפר בני נעים.
לכולם טלפון נייד וקשר בלתי אמצעי עם כל מי שמעוניין לקבל מידע על כל קבוצת מטיילים ישראלית המשוטטת באזור.
בעבר הייתי מפנה אותם מהאזור עקב היותו מוגדר כשטח אש.
המרחק לכפר הוא כ - 4 ק"מ על דרכי עפר מהירות היורדות מהכפר דרך מחצבות אבן הנקראות מחצבות א-נג'סה.
עד לאחרונה היה האזור שמור לפקחים ולמטיילים בודדים בלבד.
העלייה בנפח התנועה עשויה להוביל לעליית מוטיבציה חבלנית בקרב נבלות למיניהם.
אני יודע שכל מוביל טיול מעוניין לגלות לחניכיו אזורים חדשים אותם "גילה" בעצמו. בכל מקרה לא מומלץ להתעכב באזור.
הפסקות אוכל לעשות מזרחה יותר, ולהימנע ככל הניתן מעיכובים כתוצאה מתקיעות ותקלות.
נשק חובה. תיאום לא אפשרי מכיוון שמדובר באזור B. אם תיאמתם וקיבלתם אישור כנראה לא דיווחתם נכון, או שהמתאם לא מבין את תפקידו כהלכה.
תיאום במוקד אזרחי, גוש עציון וכו', יכול לשמש ככסת"ח בלבד.
השטח אינו תמים כפי שהוא מצטייר. ראו הוזהרתם! בוקר טוב.

ישראל קרוזר 73 - 14-02-12, 13:44
- תגובה
חברים- מה שנכתב על ידי אשר בהחלט נכון , האופוריה שניתן לחוש באיזורי ספר המדבר והזהרות יכולה להשתנות בין רגע לאנשים שלא כל כך מכירים את האזור.אזורים אלו משמשים ציידים פלסטינים ובעבר אף שימשו לכל מיני מחבלים שרצו להתאמן במקומות שקטים מבלי שהצבא יפריע להם.מומלץ לתכנן היטב את המסלולים , להעזר באנשים חמושים, סדרי תקשורת לחטמ"ר יהודה , עזרה ראשונה וכו'.

דרור ברלי - 14-02-12, 22:01
- תגובה
בואו ונעשה קצת סדר בדברים....

ראשית - שלא יהיו אי הבנות, אשר צור ידידי צודק לגמרי באזהרות שלו.
אבל, וזה אבל גדול שמתייחס לכל דבר שקשור לחיים שלנו בארץ הקטנה, היפה והרעה הזו. "מסוכן" זה תיאור שמגיע לכמעט כל דבר שאנחנו עושים, החל מחציית כביש, דרך השירות הצבאי שרובנו עשה לאו דווקא בג'וב חמים ונוח באיזו קריה אלא דווקא על ג'בלאות בלבנון ותחת כדורים שורקים ועדו מרצונו החופשי, דרך טיפוסים בכל מיני מעלות במסלולי טיול שכולם מכירים ושכולם נחשבים ל"חלק מהקונצנזוס".

טיולים באיזורי יהודה ושומרון אינם טריוויאליים. הם לא בקונצנזוס. מלבד הסוגיה הפוליטית שלא ניגע בה כרגע, ישנו אלמנט של סיכון בטחוני - הטיולים הללו מחייבים היערכות מקדימה שאינה מקלה ראש בפרטים קטנים: תיאומים ואישורים שנדרשים מצה"ל, כלי נשק - ולא אחד או שניים אלה כמה וכמה, כל מי שיש לו נשק מביא אותו, נשק ארוך למי שיש ובמידה ואפשר, קבוצה של כמה וכמה כלי רכב, הרכבים צריכים להיות במצב תקין פיקס (ופיקס = פיקס, לא בערך ולא כמעט!), כל הנהגים/ות צריכים להיות מנוסים ובעלי ידע בניווט, לפחות אחד המשתתפים צריך להיות מיומן בהגשת עזרה ראשונה וכו' וכו'.

אבל בסופו של דבר - כולכם אנשים מבוגרים ובוגרים. כל אחד מכם יודע בדיוק כמה טוב הוא נוהג (או שלא), כמה טוב הוא מנווט (או שלא), עד כמה טוב האוטו שלו (או שלא), ואיזה סיכונים הוא מוכן לקחת (ואיזה לא). כל אחד מאיתנו מספיק אחראי כדי לקבל החלטות בצורה שקולה. מי שהחליט לנסוע למקומות כאלה, מין הראוי שיתכונן כמו שצריך. ואם יש לו ספק, אז אין ספק - שלא ייסע. פשוט מאוד.
כל זה מצוין באותיות קידוש בכל מסלולי הטיול באיזורי איו"ש שפורסמו ועוד יפורסמו בג'יפולוג. בסופו של דבר זו אחריותו הבלעדית של כל אחד שיוצא לטייל שם. ממש כמו שכל מי שמתחיל לטפס במעלה זיק מסתכן במודע ולוקח אחריות על התוצאה.

ואם אתם שואלים אותי? באופן אישי?.... אז ככה:

אני מטייל באיו"ש ללא חשש. אבל אני סבור שטיולים במקומות כאלה, גם כאלה שקראתם עליהם כאן בג'יפולוג, שיש בהם אלמנט של סיכון בטחוני מסוים מצידה של אוכלוסיה מקומית - מארגנים בה"פ, בטלפון, באי-מייל. איך שתרצו, רק לא דרך פורום פומבי שפתוח לכל העולם ובטח לא דרך פייסבוק!!!... (וכן, אני מבין שיש הרבה אנשים בוגרים, מבוגרים ורציניים, שמאז פרוץ הפייסבוק ימ"ש לחיינו, לא מסוגלים לתקוע אפילו נוד קטנטן מבלי לרוץ ולדווח על זה און-ליין לכל העולם ואשתו) אבל ראו הוזהרתם! בחיי - אני לא צוחק. מצידי תקראו לי פרנואיד, אבל רק כשקבוצת מטיילים תילכד ותישחט באחד הנקיקים ע"י מחבלים שימקמו לה מארב אחרי שקיבלו את כל האינפורמציה על מגש מהרשת, תבינו עד כמה אני רציני.

sos4u - 22-02-12, 11:05
- תגובה
מקובלת לחלוטין ההערה של אשר, ואני בהחלט מסכים עם כל מילה [ כמעט ], וכמו שכתבתי קצת מעל, זו אחת הסיבות העיקריות שלא פורסם קובץ למסלול.

ומי שהחליט לקחת על אחריותו את פרסום קובץ המסלול תוך הכרות עם כל הסיכונים והבעייתיות של המסלול ומזלזל בסכנות, מהווה בכך אחראי ויישא במלוא האחריות לכל אירוע שלא יקרה בעתיד. לטעמי זו שגיאה חמורה שחושפת את המפרסם, ושבמקרה הטוב יהא רק "מטרה נייחת" לכל עו"ד מתחיל..

סעו בזהירות, וחיזרו בשלום! והקפידו על נסיעה בטוחה !

six-86 - 03-06-12, 11:23
- תגובה
אכזבה של מסלול
איזה עבירות קשה ואיזה עמיאת !!!!
הבדואים מסתובבים עם סובארו באותם שבילים
היינו בסופ"ש האחרון וממש אכזבה .....
מסלול רגיל עם 0 עבירות .