פורום ג'יפולוג 4X4 - הצוללת הצהובה חוזרת הביתה

אחרי מסע ימי ארוך ומפרך מדרום אמריקה הצוללת הצהובה הוצאה שוב מהמכולה ושבה אל ביתה שבעמק. קידום פניה של המכונה המופלאה היא ללא ספק סיבה טובה מספיק להיפגש על בירה ונשנושים, להודות מקרב לב למי שהביא אותה עד הלום, לשמוע שוב כמה סיפורים מרתקים מהמדבר הדרומי ולקנא, מאוד...

(תצלומים: טל זהר, אסף רחמים)

הצוללת הצהובה עמדה בפינת המוסך, נראית קצת נבוכה מכל המעמד המכובד. במבט ראשון היא נראתה נקייה ומצוחצחת, מסתירה תחת הצבע הצהוב את גודל ההישג כשעל מכסי המנוע שתי הקסדות שעברו את הדקאר. מבט ימינה, אל עבר המסך שהקרין סרטים מהדאקר, הבהיר שהגברת המכובדת עשתה דרך לא קלה בדרכה אל המוסך העפולאי. למרות המראה המצוחצח לא הכל מושלם תחת חצאיתה של הגברת. מתברר שאבק הדרכים המדברי מדרום אמריקה טומן בחובו לא מעט מלח. האחרון ביצע התעללות רבתי בכל מכלולי הרכב וסימני חלודה החלו להופיע בכל מקום, על הברזלים ובכל חיבורי החשמל. עכשיו נכונה להם עבודה לא קטנה. כפי הנראה, כלי הרכב יפורק וינוקה בחול כדי להחזירו לכשירות המבצעית המלאה.

אחרי קצת פטפוטים אנחנו עוברים לחלק האומנותי של הערב. רז והלל על ה"במה" תמיד נראים בהתחלה כמי שנזרקו למעמד ונתונים במבוכה. למרות הסביבה האוהדת לקח לשניים כמה דקות להשתחרר ולהצליח להוציא משפטים רצופים וכשזה קורה, האירוע הפך קליל וחברי. התודות החלו לזרום וכל אחד ואחד מהספונסרים קיבל לידיו ספר שהופק לטובת האירוע. מבט על השניים מבהיר מה כל כך מיוחד בצוות הזה. יש חיבור מדהים בין השניים לאורך כל הדרך. מספיק לשמוע את הסיפור שמתאר את שגרת הערבים של הקבוצה, הלל הנווט עובד על הרכב, רז הנהג יושב על ספר הדרך, לומד אותו ורושם הערות להלל שאמור להבין מחר בבוקר מה רצה זה שיושב לידו, על זוגיות כבר דיברנו?

לאחר חלוקת הספרים והתודות הגיע שלב מורשת הקרב ועוד כמה סיפורים, מלווים בסרטים מהקוקפיט של הצוללת הצהובה קיבלנו שוב הסבר מעמיק על הקושי, על האתגר ועל הזוגיות. רגע לפני שהערב נגמר נתבקש הצוות לחתוך את העוגה המרשימה שנאפתה לאירוע וקושטה בסמלוני הספונסרים. כאן, אולי בפעם הראשונה, הצוות התקשה לבצע את המוטל עליו. התפתח ויכוח בין שני החברים מי ישחט את היצירה ורגע לפני שהחברות מתפרקת האופה המוכשרת תפסה את הלל ביד והכריחה אותו לחתוך בשוקולד החי. לאחר שההפגנה התפזרה נותרו לא מעט אנשים לעמוד מול המסך ולהמשיך לבהות במדבר הנע על המסך בהערצה גלויה ובקנאה עמוקה, לא היה אחד שנכח במוסך ליוגב ולא חולם להיות שם, בראלי הקשה בעולם.

מה אנחנו, העיתונאים צמאי הסקופים לוקחים הלאה מהאירוע. הצהרה קטנה, בחצי פה, שלמרות שדרך המשי כבר לא חלק מסבב הדקאר ולא מאורגן על ידי ה-ASO ייתכן והם ייקחו חלק בראלי הזה גם השנה. לגבי דרום אמריקה בשנה הבאה יש כוונה מוחלטת להגיע לקו הזינוק אך לא בתנאים הללו. על פי ההצהרה שנשמעה בסטריאו, אם לא יימצא הסכום הראוי הצוללת הצהובה לא תשוט אל מעבר לים. למרות שאיני נוהג להמר, אני מוכן להשקיע בקבוק קילמס שאם רק ייפתח הצוהר גם בתנאי לא קלים, הם יהיו שם, אנחנו רוצים עוד מהצהוב הזה!

זה הזמן להודות שוב לאנשים שהביאו את דרום אמריקה אלינו למסך המחשב. טל זהר וגלעד בנאי הצליחו, בזכות כתיבה מרתקת ותמונות מדהימות, לתת לכל אחד מאיתנו את התחושה כאילו הצוללת הצהובה חולפת על פניו בדרכה לצ'ק פוינט הבא, תודה רבה!