ספורט מוטורי : אוטו-טסט - גם זה ספורט מוטורי

בעודנו מחכים בכליון עיניים ובסבלנות אין קץ למרוץ חוקי בישראל - או לביאת המשיח, מה שיבוא קודם - נעים להזכר שעוד בתקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל נערכו תחרויות שליטה שונות ברכב. בחסות הצבא והמשטרה הבריטית, התחרו בארועים האלו בעיקר אנשי חיל המצב הבריטי ומדי פעם גם תושבי ארץ-הקודש שהיתה ידם משגת לרכישת רכב מתאים. תחרויות אלו עסקו בעיקר בהגעה מדויקת מנקודה אחת בארץ לשנייה, משהו דמוי-ראלי. בכל נקודת ביקורת נאלצו המתחרים להפגין את שליטתם ברכב ומעבר מספר מכשולים, והמנצח היה זה שעשה זאת בזמן הקצר ביותר וללא מגע במכשול.



עם השנים תחרויות השליטה ברכב בעולם הלכו והתפתחו ונסקו לכיוונים שונים. הדרישות מהמתחרים נותרו זהות אולם הספקי המכוניות ורמת הכנתן הלכה והשתפרה. באנגליה, שם נותר הספורט המוטורי הזה ברמת הבסיס המועדונית, המכונית הפופולרית ביותר לשימוש בתחרויות מסוג זה היא עד היום המיני הוותיקה והמוכרת ועליה בונים המתחרים שיפורים, בעיקר בתחום המתלים והמנוע, תוך שהם מקפידים להוריד כל משקל מיותר. הנהגים מפגינים ביצועים מרשימים ביותר עם המכונית הזעירה - צריך לראות את הסרטון המצורף, ודומים לו.



ומה בעצם צריך בכדי לקיים תחרויות מסוג זה? מגרש חנייה קטן ומסודר, מכוניות "נורמליות" במחירים סבירים ותקנון שמגביל את השיפורים, משאיר אותם ברמת שפיות כזו שלא נדרש כיס עמוק בכדי להשתתף בתחרות הזו. צריך גם כמה קונוסים צבעוניים - ואה, כן, צריך גם שעון אבל את זה יש לכולנו על היד.

לתחרויות השליטה ברכב, ג'ימקאנה בשם שתפס במקומותינו, קיים פוטנציאל גדול במדינת ישראל של חוק הנהיגה הספורטיבית, במיוחד ברמת הספורט המוטורי העממי, אלא מה, על סמך תחרויות העבר שנערכו כאן (מי זוכר את ליגת MDC הנהדרת של "מסלולים"?) או כאלו שנערכות מדי פעם בחסות מועדון רכב כזה או אחר, התקציבים הולכים וגדלים וקניית/הכנת מכונית לתחרויות אלו מתחילה להזכיר בדיוק את מה שזה לא אמור להיות. מירוץ חימוש.