פורום ג'יפולוג 4X4 - ספורט מוטורי: " באחה חוצה-ישראל 2012, מתחיל מחר

לפני שבועיים-שלושה אני מקבל הודעות פרטיות פה באתר ובפייסבוק שמציעות לי הצעה שקצת קשה לסרב לה... לנווט ב"חוצה-ישראל" הקרב ובא. ולא במכונית ראלי, הפעם זו אמורה להיות חוויה אחרת וחדשה בשבילי: לעשות את זה בקטגורית רכבי השטח הקלים, על פולריס רייזר!

הספקתי לנווט במספר מירוצי באחה שונים ותמיד זה היה ברכב "אמיתי", סגור שנראה ונשמע כמו מכונית מירוץ וגם מרגיש ומתנהג כמו הדבר האמיתי. הפעם זה הולך להיות שונה. קשר ראשוני יצרתי עם ניר (בן-ארי) האיש לצידו אני מנווט באופן קבוע במירוצי הראלי (עם סובארו אימפרזה טורבו הכי יפה שיש) שאלתי לדעתו ובעצם קיבלתי את אישורו (צוות זה צוות).

מכאן מתחיל שלב ההתארגנות. מי שהציע לי לשבת לצידו הוא תום בריל, אחד מבני הדור השני של הספורט המוטורי הישראלי, כוח עולה ללא ספק בספורט המקומי שלנו (הספיק לנצח בראלי-ספרינט קצרין בסוכות השנה) והכלי, סכין הגילוח הקטן הזה, שאמור להביא אותנו לקו הסיום, שייך לו. לאחר מספר שיחות טלפון נפגשים לקפה ב"משרד" שלי, בית-קפה"ארומה" בקניון דרורים. הפוך חזק בלי קצף ובקבוק מים הספיקו בכדי לעשות את העבודה. קצת תיאומים ראשוניים, שנראה ובעיקר נבין אחד את השני, שאנחנו מדברים את אותה השפה ומה אנחנו בכלל מחפשים (יש למישהו ספק לאן מכוונים?).

הכלי עצמו נכנס לשלב ההכנות לראלי/באחה הזה ואני מתחיל לעשות שיעורי-בית ככל האפשר. אוסף עוד ועוד מידע שיכול לעזור לי לעשות את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר. שיחות טלפון ומיילים וגם SMSים לכל מי שאני רק יכול, בכדי לדעת איך לעשות את זה הכי טוב ובעיקר הכי נכון שיש. ספר דרך או GPS ? זו אחת השאלות הקשות והחשובות. בהתחלה היה ברור שהניווט יתנהל - רק - באמצעות ספר-דרך, שיטה מקובלת בעולם ואז, שינוי קטן, כנראה שיהיה שילוב, לא ממש ברור.

מציק בסדרת שאלות לנעם היימן מארגן המרוץ, מנסה להבין מה קורה, מעלה קושיות גם ליודעי דבר אחרים, מקבל את לו"ז האירוע הגדול והמורכב הזה - שמעניין גם אתכם הצופים מן הסתם - מזנקים ביום רביעי מקצרין לפרולוג קצר, קטע ראלי קצר או ספרינט, טוב לחימום עבורנו ויקבע את סדר הזינוק במירוץ, חשוב. חמישי בבוקר מתחיל האקשן האמיתי שיסתיים אי שם באילת ביום שישי בצהריים.

מנסים לתאם בינינו אימון ואני "דופק" את התוכניות. בסוף השבוע האחרון השתתפתי בטריאתלון אילת, חזרתי מאוחר, מאוחר מדי, למרכז הארץ,האימון של יום ראשון בוטל. קופץ לסדנה של גדי בניצני-עוז לראות את הכלי, את הכסא שלי, את המשרד שאני אמור "לעבוד" בו בימים הקרובים. בודק התאמה של הכסא, של מכשירי הניווט, הכל במקום. המתח וההתרגשות מתגברים. תום שואל אותי בהודעה אם אני מתרגש ואני עונה שברור, ביום שלא אתרגש ממירוץ, כל מירוץ, אדע שאולי הגיע היום להפסיק.

המשך יבוא, כמובן - אשתדל לעדכן גם בערבים בימי המרוץ, כמיטב יכולתי, כאן ובפורום הראלי רייד.