מכרזים צבאיים על M-151

[jimny4me]

משהו יודע אם יש כאלו?
או איך מגיעים למכרזים על סופות?

תודה..

[asafk]

אין מכרזים צבאיים, לא על סופות ולא על M151.

אסף.

[ש01]

כל המכרזים מפורסמים באתר של מרכז הרכב הממשלתי

[amirk]

אתה מחפש סופה או ג'פס?

[whisky]

אני מציע לך לקרוא בעיון את השרשור הזה:

http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php?t=32546


ואם בא לך גם את זה:
http://www.jeepolog.com/forums/announcement.php?f=19

במיוחד את הפיסקה הראשונה בהוראות.

ולסיום את זה:
http://www.jeepolog.com/jeepolog_map.html


המון בהצלחה, אם תמצא אחד תתקשר, אולי נקנה אותו ממך.

whisky

[דרור ברלי]

מסתובבים כמה חתיכות ג'פ"ס שיצאו במכרז שהצליחו לקמבן אותם החוצה מהצבא בשלמותם מבלי לחתוך אותם. כולם כמובן ללא ניירת וללא רישוי - על תקן באגי לשעשועים ולא לנסיעה על כביש.

בודדים בלבד נוסעים עם רישוי מסודר - לך תדע אחרי כמה קומבינות, ומי שכבר שם ידו על אחד עם רישוי - כנראה שלא ימכור.

[six 4 life]

בודדים בלבד נוסעים עם רישוי מסודר - לך תדע אחרי כמה קומבינות, ומי שכבר שם ידו על אחד עם רישוי - כנראה שלא ימכור.

ת.ז. של CJ5 ישנים.
אין ג'פס עם ת.ז. מקורית.

[kobiarava]

להחזיק כלי כזה זה בסה"כ קוריוז, לא יותר. אין חלקים זמינם, אם לתיקונים שוטפים בסגנון מש' מים, קרבורטורים, רכיבי הצתה וכו', ובטח אם מדברים על מכלולים גדולים. מעבר לזה, מי שמכיר את הכלים מהצבא, יכול לנסות ודמיין איזה סיפור מהתXת זה להעביר אחד כזה טסט, ומעל הכל-אין בכלים האלה כלום כשמדובר על יכולות שטח, וכל סיקס חבוט נותן להם בראש מכל כיוון אפשרי. הדבר היחיד שיש בהם זה קסם ישן, נוסטלגיה וייחודיות, וככאלה מקומם במוזיאונים או אצל אספנים פדאנטיים שנוסעים באוטו לכל היותר ביום המפגש השנתי של מועדון ה-5.







קובי

[דרור ברלי]

ת.ז. של CJ5 ישנים.
אין ג'פס עם ת.ז. מקורית.

אכן כן. פשוט חיכיתי שמישהו אחר יגיד את זה בקול רם. ג'פ"ס עם רשיון = קומבינה.

להחזיק כלי כזה זה בסה"כ קוריוז, לא יותר. אין חלקים זמינם, אם לתיקונים שוטפים בסגנון מש' מים, קרבורטורים, רכיבי הצתה וכו', ובטח אם מדברים על מכלולים גדולים. מעבר לזה, מי שמכיר את הכלים מהצבא, יכול לנסות ודמיין איזה סיפור מהתXת זה להעביר אחד כזה טסט, ומעל הכל-אין בכלים האלה כלום כשמדובר על יכולות שטח, וכל סיקס חבוט נותן להם בראש מכל כיוון אפשרי. הדבר היחיד שיש בהם זה קסם ישן, נוסטלגיה וייחודיות, וככאלה מקומם במוזיאונים או אצל אספנים פדאנטיים שנוסעים באוטו לכל היותר ביום המפגש השנתי של מועדון ה-5.


קובי

כנ"ל....
אני יודע שמחכים שאני אגיד משהו...



M-151 הוא ככל הנראה רכב השטח הגרוע ביותר בכל הזמנים. דרעק שבדרעק מכל פרמטר - נחות בעבירות, נחות מאוד באמינות ובעיקר נחות בבטיחות - כלי מסוכן נטו. ההנחיה לחתוך אותם עם סיום שירותם הצבאי נולדה בארה"ב ומקורה בהוראה מפורשת של DOT (משרד התחבורה) האמריקאי, משום שהכלי סובל מליקויים תכנוניים-הנדסיים קשים שגרמו לו להיות מסוכן בכל מצב, בכל מהירות. מה שמצחיק זה שאלה ששירתו בצה"ל הם מהדגם ה"משופר" (A2) שעבר שינויים במתלה האחורי שהקטינו במקצת את נטייתו לסבסב ולהתהפך... ועדיין הכלי הזה אחראי למאות רבות של נפגעים בתאונות דרכים בכל שנות שירותו בצה"ל. ואם זה "משופר" אז תחשבו כמה גרוע היה הדגם המקורי (A1)....
הערך שלו - אם בכלל - נוסטלגי/אספני בלבד.

[danel]

יש לי קצת נסיון עם הג'פסים האלה מהצבא, לא אמינים לא עבירים ובטח שלא בטיחותיים.
אולי הם היו טובים לסיורים במהירות של 30 קמ"ש, אבל גם זה לא תענוג לאורך זמן.

[גלדיאטור]

ג'פס מגהץ שבילים מעולה...
מתלים נפרדים סוג של זרוע נגררת מאחורה. הרבה פחות קופצני מסיקס

לא לטובתו אבל קצת כבוד לגרוטאה החבוטה הזאת

[whisky]

קצת בהמשך לתשובתי בהמשך:

מכרזים לסופות צבאיות אין, למשטרתיות יש לפעמים באתר של מנהל הרכב הממשלתי, יש לפעמים גם של גופים אחרים ( רשות העתיקות, שאריות של החברה להגנת הטבע קק"ל שמעתי פעם ודומיהם) יש מכרזים של המכס ושל המשטרה של רכבים גנובים ומוחרמים (ראה ערך קובי ערבה).

בנוגע לM151, תקרא, תהנה:
http://www.jeepolog.com/378.html

בנוגע לחמישיות באופן עקרוני, אני לא מסכים איתכם, לא בגלל שהוא היה עביר כמו דיפנדר אלא בגלל שהעבירות שלו הייתה נחמדה, הוא היה כייפי ושמחתי לנהוג עליו קצת בשירות הצבאי, ההרגשה הזריזה (שלא מגובה במהירות האמיתית שלו) אכילת האבק, ואולי זה המדים והנוסטלגיה היו קסם נחמד. הלוואי שמישהו יכול היה היום לעשות פרויקט כמו של שמיל עם חמישיה...

[kobiarava]

בנוגע לחמישיות באופן עקרוני, אני לא מסכים איתכם, לא בגלל שהוא היה עביר כמו דיפנדר אלא בגלל שהעבירות שלו הייתה נחמדה, הוא היה כייפי ושמחתי לנהוג עליו קצת בשירות הצבאי, ההרגשה הזריזה (שלא מגובה במהירות האמיתית שלו) אכילת האבק, ואולי זה המדים והנוסטלגיה היו קסם נחמד. הלוואי שמישהו יכול היה היום לעשות פרויקט כמו של שמיל עם חמישיה...

אולי זה בגלל שהיית בן 19, ללא ניסיון על רכב שטח נורמלי (למשל-הדיפנדר שלך), ואני משער שעברו כמה שנים מאז. תעלה על אחד היום (נהגתי על אחד לפני פחות מחודש בצאלים), פשוט דרעק. בתור חייל אתה מבסוט שמישהו נותן לך לנהוג על משהו בכלל, בטח אם הוא גם עושה אבק, ורעש, ונוסע בשטח. תשאל פה את כל השיריונרים איך היה להם כיף לנהוג על מג"ח 2... אני אישית זוכר בחיכוך ידיים איך היה לי כיף להזיז איזה זחל"מ 20 מטר הצידה, בהוראה של הסמג"ד שלי, כמה ימים אחרי הנסיגה מלבנון, כולה פאקינג זחל"מ (או זחל"ד, מי זוכר).
לגבי פרוייקט שיקום-שים לב לתמונות שצירפתי, זה היה התיאום הג'פסי שפגשתי לצהוב שלי, ז"ל, בחופשה האחרונה שלי בתאילנד...







קובי

[אומי5]

אני לא אכנס לויכוח לגבי טיבו של הג'פס , אני מאוד נהנה לנהוג עליו , אחרי שבסדיר נהגתי על האמר , ובאזרחות על כל מיני דברים .
מצד שני בתור אחד שנהנה גם לטייל עם טרקטורים אני בטח לא דוגמא מייצגת .

לגבי רשיונות , הבנתי מדיבורים מפה ומשם(מאנשים מהצפון) , שבעבר עקב צורך של מספר ישובים בגבול הצפון ברכב ביטחון עם יכולות שטח ( ויאללה יאללה על תגזימו יש לו כמה כאלה) אוזרחו 5 ג'פסים כדת וכדין .
לאחר מכן חלקם מתו ושניים לפחות נמכרו לאספנים .

ולצערי עוד לא הצלחתי להפריח או להוכיח את כל הסיפור .

[דרור ברלי]

אם לא היתה בעיית חלפים אני חושב שצה"ל היה ממשיך להשתמש בהם. בשנים האחרונות כלים רבים עברו תהליך של קניבליזציה ופורקו על מנת לספק חלקים לאחיהם שנותרו במצב נסיעה.
גם כרכב שטח נטו היו לו לא מעט מגבלות תפקודיות ורעות חולות - למרות החלוציות שלו בכמה תחומים, בסך הכל הוא ממש לא פאר היצירה.

[PW]

יקיריי:
חבורת צבועים, עוכרי ישראל, ג'ובניקים, שמאלנים, יפי נפש, משתכנזים, מתמזרחים, ימניים, משביתי שמחות וכפויי טובה שכמותכם! (מחק את המיותר או הוסף לפי הצורך כאוות נפשך)
מדובר באייקון תרבותי, מבצעי ומחולל מהפכה של ממש - שלא לומר משנה סדרי עולם, שלא לומר הפלא השמיני של העולם. לא פחות. הרבה יותר.
היצירה המוטורית החשובה ביותר בחיי רובנו, (אלה שהם לא חבורת צבועים, ע"י וגו' - ע"ע ר"ל למעלה בראשית קונטרס זה)
כזו שהחיים מתחלקים בגינה לשניים - לפני ואחרי.
כזו שמנחילה לנצח את ההבנה והתודעה - שאפשר גם אחרת, והאחרת הזו - יותר נוחה, פחות כואבת, יותר מהירה, פחות שוחקת, יותר סוחבת, וחוזר חלילה.
לפניה יש ערפל סמיך ואחיד של הליכה מאומצת, תמיד בליווי משקל עודף עם שלט "מטען חורג", כזה שדופק לך את הקרסוליים, הברכיים, מה שנשאר מהגב ועמוד השדרה - ועל הדרך גם את הכתפיים. מחד, לרוב, ראייתך מתקשה לחדור את הערפל הזה והוא עוטף אותך ברכות מתישה, מחליאה ומצמיתה. מאידך, ברוב הזמן, טשטוש רב עוצמה וממסך אופף אותך ומסייע במקצת להפיג את ייסוריך המתעצמים והולכים בטור אקספוננציאלי.
אחריה, (בניגוד לכלל הצבאי המטופש שכל דבר אמור להתחלק בו לשלוש) כל העולם (הטופוגרפי) דווקא מתחלק לשניים: כזה שניתן להגיע אליו בנסיעה - וכל השאר.
אחריה, לעולם לא תלך - במקום שבו אפשר להניע רכב.
אחריה, יכולת הניתוח וההבנה בין שתי חלופות התנועה הללו עולה לרמות של אומנות - שלא לומר אמנות ממש - והיא משפרת בכלל ובפרט את כל ראיית העולם והשטח דרך אספקלריה של נכון ולא נכון, מותר ואסור, ראוי ושאינו ראוי, מעשה נבואה או מעשה נבלה, חוקי ופלילי, טוב ורע - וחוזר חלילה.

העובדות הטכניות ממש לא חשובות ולא רלוונטיות לדיון.
מתהפך? – תלמד לנהוג.
לא סוחב? – תתכנן היטב מה לקחת ומה להשאיר מאחור.
קטן? ראה לעיל פסקתי הקודמת.
לא אמין? – תתאמן בהחלפת צלבים בחושך, לבד, ביד אחת קשורה מאחורי הגב, בלי אור, או שתלמד לנהוג רק עם הנעה קדמית.

כמה ייחלנו לרגע בו יחליף הפרד המכאני האגדי הזה את ייסורינו המתמשכים והסיזיפיים שהיו מנת חלקנו לפניו.
בכמה קילומטרים הל הליכה מאומצת שילמנו על כל מטר שהורשינו לנסוע בו.
כמה שעות בילינו בלשכה (המפוארת) שעל יד הנהג בלימוד ציר הלילה לניווט הרכוב הבא? או למשימת ההובלה התורנית? כמה הנאה קיבלנו מתחושת הבית המפנקת שייצר אותו מושב קרש גיהוץ צר וקשה, משולב בכנת המא"ג, ידית האחיזה מימין וקשת ההתהפכות מעל. כמה מקום אחסון מהודר ויעיל מצאנו בכוורות ארגזי התחמושת מתחת לרגלי המפקד או בכסא האצ"א. איזו מוזיקה נהדרת שמענו דרך הסאב וופר של מכשיר ה – VRC בלילות עטופי ערפל.
לאיזו מדרגת אומנות העלינו את התהליך של החתימה על האוטו, הכנתו לתנועה, זיוודו, מיתקונו, דיגומו, ריתוכו, השחזתו וכיוצ"ב - פעולות מסגרות וטכנולוגיה שסופם זלזול מוחלט בכל כללי ההנדסה והמכניקה התקינים, (על כל פנים – באלה המקוריים בהם השתמש מתכנן היצירה) עד כדי הפיכתם על פיהם ממש: הכפלת כושר הנשיאה, שילוש שטח ההעמסה, הבסת הנדסת האנוש המקורית המזעזעת והחלפתה בחליפת נוחות מפנקת – שעד היום קשה למצוא בפלטפורמות מודרניות וסלחניות הרבה יותר – כאלה שתוכננו מראש לאזרחים מפונקים, (חבורת צבועים ע"י וגו' ע"ע ר"ל למעלה בראשית קונטרס זה).

כמה סבלנו בזיכוי.....

לסיכום:
אל תבלבלו אותנו עם העובדות. הן לא רלוונטיות. הרגש הוא שקובע כאן. והרגש מנצח. את התחושות שעולות במי שרק מביט באייקון התרבותי האלמותי הזה – לא תקבלו אפילו בהופעה הקרובה של מדונה, או שמא יש לומר, לאונרד כהן.
לילה טוב.

[shmil]

P. כל הכבוד.

אבל זה כנראה רגשות ששמורים רק אצל הזקנים.

אני לא בטוח כמה מן הקוראים יודעים על מה אתה מדבר ועל השיפורים והשפצורים הללו, מה גם שבעשרים השנים האחרונות השפורים והשפצורים הללו נאסרו אפילו בצבא.

שכוייח.

[דרור ברלי]

ענק. אהבתי.

[נמרוד]

יצירתך הגדולה עד היום, P. שירה צרופה. בראבו!

[amirk]

מי שבאמת רוצה ג'פס ישיג אחד כזה. הטעות הגדולה שעשיתי לפני שלוש שנים התקמצנתי על 4700 שקל (כולל ההובלה) תמורת ג'פס.

ועוד סיפור קטן חבר טוב שברשותו כבר ג'פס אחד, מצא לפני כמה חודשים ג'פס קבור באדמה הכלי הוצא, והוא בשיפוץ כרגע. אולי בעתיד יהיה למכירה?