Close

  • באחה 500 - סיפור המרוץ

    by
    נמרוד
    Published on 05-06-07 10:00
    0 Comments
    באחה 500 שנערך ב2-3 ליוני, היה מרוץ המדבר רב המשתתפים ביותר בהיסטוריה. להגברת הפופלריות של הספורט מתווסף עכשיו נופך חדש - אמריקה מתגוננת מבליצקריג גרמני שתפס את מיטב המתחרים בהפתעה. (Photographs: )

    הבאחה 500 נחשב לאח הקטן של ה1000 המיתולוגי שנערך בנובמבר. אבל בשנתיים-שלוש האחרונות סדר החשיבות מתערער. המרוץ, שנערך בסוף השבוע החולף, היה מרוץ המדבר הגדול אי פעם - 492 כלי רכב זינקו למרוץ (מתוך 512 שנרשמו), המספר הגדול ביותר ב40 שנות מרוצי מדבר. הוא שבר את השיא שנקבע בדיוק לפני שנה באותו מרוץ, והפופולריות של הספורט הזה רק עולה.

    המנצחים על ארבעה גלגלים סיימו את 424.22 המיילים של המרוץ (679 קילומטרים) בזמן של 09:10:58 שעות, וזה אותו הזוג שניצח גם בשנה שעברה - לארי רגלנד ובריאן קולינס, בשברולט סילברדו TT מס' 12 שנבנתה על ידי קולינס מוטורספורטס מלאס וגאס.  במיקום הכללי הם סיימו שניים, 19 דקות לפניהם השתחל אופנוע ה1X, הונדסה CRF450 של קבוצת המפעל ששולטת בענף כבר שנים רבות מזכור. אבל אופנועים זה עולם אחר ונשאיר את הסיפור הזה לחברינו בפולגז.

    רובי גורדון, מנצח הבאחה 1000 האחרון והכוכב הבינלאומי של מרוצי המדבר הביא את השברולט סילברדו מספר 71 לסיום רק 3:57 דקות אחרי רגלנד, כש2:37  דקות אחריו בי.ג'י. בולדווין (גם הוא בTT דמוית שברולט מתוצרת בריאן קולינס), שהוביל למעשה את המרוץ אבל התהפך 8 קילומטרים לסיום. טרופי-טראקס מילאו את תשע המקומות הראשונים, והראו עליונות ברורה על הבאגים מכל הסוגים, אם כי בעיות אמינות שונות ומשונות פיזרו את שאר הטרופי טראקס לכל אורך המסלול, כתמיד (800 כ"ס באים עם שלל צרות). בין האחרונים לסיים, בלמעלה מ15 שעות, היה אנדי מקמילין (שניצח את הבאחה 1000 האחרון בשותף עם רובי גורדון), בשברולט TT חדשה, תאומה של הרכב של רובי. הוא סבל מבעיות בלמים ותיבת הילוכים וסיים כמעט אחרון, דקות לפני ג'סי ג'יימס, סלבריטאי הטלוויזיה המוכר לצופי ערוץ אגו בארץ מהתוכנית מונסטר גאראז', שהצליח סוף סוף לסיים מרוץ מדבר בחתיכה אחת.

    במקום ה10 הגיע באגי קלאס 1 הראשון, של מוביל הליגה הנוכחי והכוכב העולה בי.ג'י ריצ'רדסון. עם כל כך הרבה משתתפים, כוכבים, וסיפורים, אפשר להמשיך עוד ועוד - ואגב, כולם כותבים באינטרנט ורבים משחררים הודעות לעיתונות ומספרים על תלאותיהם... אבל הסיפור הגדול של המרוץ, זה שמעניין גם את מי שלא ממש עוקב אחרי המרוצים האמריקאים, הגיע במקום ה11 - מרק מילר הצליח להביא את הפולקסוואגן טוארג T1, רכב דקאר ארופאי בנוי לפי תקנות FIA, לתוצאה פנטסטית של 10:00:38. גם ג'יניל דה-וויליה הדרום אפריקאי, בהופעת בכורה בבאחה, הביא את הטוארג השני למקום מכובד מאד, 18 בין המכוניות.

    אמריקה מותקפת

    אם לפני המרוץ האווירה היתה של זלזול-מכובד בטוארגים, בחזקת "שיבואו, תפאדל,  רק שיזוזו מהדרך מהר כי הם יתפרקו מהנגיחות שלנו", הרי שאחרי ההישגים המרשימים, ולאחר ההכרזה הרשמית שפולקסוואגן הוא "הרכב הרשמי של SCORE" (קריא: פולקסוואגן אמריקה שילמה כמה מליונים במזומן לסל פיש הבעלים של SCORE, ובישראל בעברית אפשר לכתוב את זה כי אף אחד לא יתלונן) האווירה בקהילת האינטרנט של מרוצי המדבר היא משהו כמו הוואי ביום שאחרי פרל הרבור - הלם.  הגרמנים ומארגני המרוץ מואשמים בקנוניה רבתי.

    המחלוקת העיקרית היא סביב שיבוץ הטוארגים בקטגוריה משלהם SCORE InterNational והכנסתם בסדר הזינוק אחרי הטרופי טראקס אבל לפני קלאס 1. השיבוץ  מקנה יתרון ברור במרוץ מסוג זה, בו המכוניות מוזנקות בהפרשים של חצי דקה בלבד זו מזו, ואין כללים ברורים לגבי עקיפה. המתחרים התלוננו בריש גלי על ההחלטה הזאת עוד לפני המרוץ, בחודש ומשהו שחלפו מאז ההודעה הרשמית על הקטגוריה החדשה, אבל ההנחה המבודחת היתה שלרי רוסלר בLandshark של משפחת הרבסט או מישהו אחר מקלאס 1, ינגח ויעיף את הג'יפונים הארופאים הרכים לצד הדרך מהר מאד. זה לא קרה - ונהגי קלאס 1 מאשימים את מילר בכך שבמשך עשרות מיילים הוא לא נתן לעקוף למרות נגיחות חוזרות ונשנות, ויצר פקק תנועה של באגים.

    נו, אז איך בכל זאת הבליצקריג הצליח?

    חשוב להבין קודם כל את ההבדלים הטכניים. הטוארגים עמדו מול בערך 100 כלי רכב מסוג קלאס 1 וTT. לפחות 30-40 מהם יכולים להחשב לליגה הגבוהה ביותר - הספקים של 700-800 כ"ס ממנועי V8, צמיגי 37-39 אינץ', מהלכי מתלה מטורפים של עד מטר בסרנים האחוריים החיים. לטוארגים לעומת זאת, שבנויים לפי תקנון הT1 הארופאי, גלגלים בקוטר 32 אינץ', מהלכי מתלה של רבע מטר בלבד, ומנועי טורבו דיזל עם 280 כ"ס בתצורתם בדקאר. ללא ספק בוצעו בהם שינויים עבור הבאחה שבו התקנות מקלות בהרבה, אבל גם אם ההספק עלה ל400 כ"ס, ורצועות ההגבלה הותרו במקצת,  הם היו אמורים להשאר הרבה מאחור.

    מצד שני יש להם גם יתרונות - הם בעלי הנעה לכל הגלגלים, לעומת הכלים האמריקאים הענקיים המונעים על ידי הגלגלים האחוריים, והם בעלי התנהגות דינמית עדיפה בהרבה. אלו בסופו של דבר מכוניות ראלי סופר מושחזות , שנבנות על ידי מהנדסי הרכב הטובים בעולם. לעומתם, כל הסדנאות האמריקאיות נכנסות תחת ההגדרה של חובבים-מוכשרים.

    להסבר האמיתי להצלחה יש כנראה רבדים רבים. קודם כל נהגים מצויינים, כשמרק מילר הוא אחד מבכירי נהגי הטרופי-טראקס, מנצח מרוצים רבים ומכיר את באחה כאת כף ידו. בנוסף, קבוצת המפעל של פולקסוואגן, הבנוייה לתת שרות לארבעה רכבים בארוע שהוא מבחינת זמן ומרחב גדול עשרות מונים - הדקאר - מקנה יתרון חסר תקדים. האמריקאים הם כולם מתחרים פרטיים - אין היום קבוצות מפעל רשמיות. בעלי הטרופי-טראקס בהחלט עשירים מאד, אבל משאביהם זעומים מול חברת פולקסוואגן. את ההבדל בין היכולות הלוגיסטיות שלהם לאלו של פולקסוואגן או מיצובישי, ראינו בדקאר. הקבוצה של רובי גורדון בדקאר, עם 5 רכבי סיוע התגמדה מול 30 רכבי הסיוע של פולקסוואגן.

    עולה גם הטענה שה500 הוא מרוץ קל יותר מבחינת השטח, ואחוז השבילים הטובים בו, המתאימים  למכונית ראלי איכותית כמו הטוארג, גדול יותר מאשר ב1000. אומרים שהמדבר האמיתי נמצא בחצי הדרומי של באחה. איננו יודעים - תשובה לא נקבל בקרוב - פולקסוואגן לא ישתתפו בבאחה 1000 בנובמבר, מכיוון שהוא קרוב מדי בלוחות הזמנים לדקאר בינואר 2008.

    אמריקה תתגיס למלחמה על כבודה?

    ההישגים של פולקסוואגן עלולים להפוך לבעלי חשיבות, ל"ארוע מכונן" אם תרצו. כבר עכשיו נשמעת מכל עבר הקריאה לעבר הייצרנים האמריקאים - שברולט, פורד, ודודג' - לצאת להגנת המולדת, ולהרים קבוצות מפעל שיוכלו להדוף את הפולשים הגרמנים (זו בדיוק רוח הדברים ביומיים שאחרי המרוץ, אסוציאציות מלחמת העולם השנייה מרחפות באויר אם כי במידה רבה של הומור). שברולט ופורד מסתפקות היום בעמידה מהצד ותמיכה נקודתית בערכים בלתי משמעותיים, אך ההיסטוריה מוכיחה שכל פעם שמפעל רכב נכנס לתחום עם תוכנית רשמית הוא מצליח לגבור בנקל על הקבוצות הפרטיות. הדוגמא הזכורה ביותר היא קבוצת טויוטה PPI  בתחילת שנות ה90 עם איבן סטיוארט וטנדר המרוץ המיתולוגי עד היום. מרוצי המדבר בארה"ב נמצאים בתקופת שיא מבחינת הפופולריות והחשיפה התקשורתית, ואנחנו מנחשים שפולקסוואגן היא פשוט הייצרן הראשון שמזהה את ההזדמנות ואחרים יצטרפו בקרוב.

    (תמונות: אתרי הקבוצות)
    Untitled Document