יום שישי בבוקר בדרום הארץ, ואני לא בטיול. משימה חדשה לקחתי על עצמי, סיקור של "ראלי ספרינט". משהו מוזר שנוסעות בו מכוניות נמוכות, על צמיגים קטנים, נטולות יכולת עבירות כלשהי... ואפילו GPS לא צריך. אבל מתחרים בו גם ג'יפים, נהגים מתחום הראלי-רייד ובפעם הראשונה מנסה כוחה גם הסופה האדומה של צוות ג'יפולוג. התחום חדש עבורי ולכן אנסה לתאר לאט על מה מדובר בכלל, ככה שגם החבר'ה בספסל האחרון של אוטובוס הג'יפאים יבינו. הכל לפי מיטב הבנתי (שהיא לא משהו אם תשאלו את אשתי).
ראלי ספרינט: ראלי שעובר את אותו מסלול מספר הקפות. תוואי השטח, שבילי שדות במקרה זה, מתאים למכוניות הראלי הנמוכות והחזקות כמו אימפרזה טורבו או מיצובישי EVO. מרחק ההקפה משתנה מאירוע לאירוע אבל לא מדובר ביותר מקילומטרים בודדים. הנהגים מוזנקים במרווחי זמן של דקה או שתיים, כך שאין מצב בו עוקפים אחד את השני, כל אחד מתחרה כנגד השעון. ברוב תחרויות הספרינט אין צורך בנווט אולם האירוע הנוכחי היה ארוך מהרגיל וגם הנווטים נדרשו להצטרף.
בתחרויות ראלי-רייד אותן אני מכיר היטב, בהן אורך המסלול 200 קילומטר ומעלה, טעויות ניווט, פאנצ'רים ותקלות טכניות שנפתרות בשטח הן חלק מהשגרה. כאן זה שונה לחלוטין. אין צורך לקחת גלגלי ספייר כי פשוט אין זמן להחליף גלגל. חטפת פאנצ'ר? תמשיך לנסוע על הגלגל הקרוע עד לסיום, עצרת להחליף? נגמר לך הסיכוי להגיע למקום סביר. אין צורך לסחוב חלפים וכלים על הרכב המתחרה, וכל תקלה טכנית מורידה אותך לתחתית הדירוג מיד. פשוט אין זמן לתקן.
ראלי-ספרינט "העצמאות" שנערך ביום שישי האחרון ליד שמורת פורה, הוא הארוע הראשון בסבב אליפות ישראל של עמותת נהגי הראלי (IRDA). אורך המסלול עמד על כשבעה קילומטרים. בתחילת היום הורשו המתחרים לעלות על המסלול למשך 35 דקות כדי לרשום notes שבהם הצוותים מנתחים את המסלול. הנווט מסמן את הסיבובים במסלול, נקודות מסוכנות וכל דבר על פני השטח שיאפשר לנהג לחסוך שניות יקרות. לאחר רישום ראשון יוצאים המתחרים לסיבוב מהיר ללא מדידת זמן. הסיבוב הזה יאפשר להם לראות בנחת האם הרישום הראשון היה מדויק. הסיבה לסיבוב הרישום השני נעוצה, על פי מישל גדז' מארגן האירוע, בעובדה שרוב התאונות של הנהגים החדשים קורות דווקא בסיבוב הראשון. טעות קטנה ברישום הופכת לטעות גדולה בתעלה. בסיבוב הרישום השני למתחרים יש 25 דקות לפנות את המסלול ולהתכונן להזנקה.
לאחר סיבובי ההיכרות, כל מתחרה יוצא בתורו לשלוש הקפות תחרותיות. שתי הקפות רצופות, חזרה לזמן Service של עשרים דקות והזנקה פעם נוספת לסיבוב השלישי האחרון. מדידת הזמנים נעשתה הפעם בצורה מרוכזת והזמן הכללי של כל ההקפות היה לזמן הרשמי של כל משתתף.
הערת אגב: ארוע ביום שישי בתקןפת שעון הקיץ מאפשר גם לחובשי הכיפות ליטול חלק ואף לזכות במקומות מכובדים. קצת חומר למחשבה לשאר המארגנים. אם לא בשביל לצבור נקודות זכות אצל היושב במרומים, אולי להרוויח עוד כמה משתתפים!

טרקטורונים
לראשונה מתאפשר לטרקטורונים לקחת חלק באירוע. למרות שנוטים לחשוב שעוד לפני שרוכבי הטרקטורונים הוזנקו כבר נגמר להם המסלול ולמרות העובדה שזו להם רק הפעם הראשונה יובל שרון, פנומן בקנה מידה ישראלי, לקח בהליכה את המקום הראשון הכללי בזמן של 14:17:16, מוביל בכמעט 20 שניות על המכונית המהירה ביותר, האימפרזה של קובי כהן. שרון קבע גם את ההקפה המהירה ביותר של היום, 4:42:34.
טרקטורונים סיכום: מקום ראשון: יובל שרון – 14:17:16. מקום שני: שגיא ברושטיין – 15:07:51. מקום שלישי: תומר וולף – 15:18:25.
ג'יפים
עקב מיעוט משתתפים לא בוצעה חלוקת קטגוריות מסודרת בתוחם הג'יפים כמו שאנחנו מכירים מתחרויות הראלי-רייד. כאן קטגורית הג'יפים חולקה פחות או יותר לפי גובה מפתן הכניסה, אם צריך להתכופף – אתה ב-Group N אם צריך להרים את הרגל גבוה, אתה נמצא בקטגורית הג'יפים. לפי התיאוריה הזאת מצאו את עצמם על קו הזינוק באותה הקטגוריה כמה כלים "קצת שונים". לירן ליטבק, רכוב על פאג'רו Q כמעט סטנדרטי מצא עצמו מתחרה בפעם הראשונה מול שי שמעוני הוותיק על ההאנטר T1 שלו. סביון עזר, עם הסופה הכמעט סטנדרטית של צוות ג'יפולוג הוזנק יחד עם הבאגי של ארז אברמוב לאותה קטגוריה. בתחילת היום היה די ברור איך אמור הפודיום להראות, אולם כל המתחרים לקחו את האירוע במלוא הרצינות ובכל זאת נרשמה הפתעה על בסוף היום...

צחי ליטבק: מתחרה ותיק מתחום הבוץ בנה מיצובישי פאג'רו Q בסדנת רמות על פי התקנים ומוכן ומזומן לחוק הספורט המוטורי. הפאג'רו יצא לא מכבר מהסדנה אחרי יישורי קו אחרונים והגיע לטבילת האש הראשונה שלו. לירן, אחיו של צחי והנווט הקבוע נעדר מהאירוע עקב נסיעתו לירח דבש. צחי מצא את אסף לסלי ויחד הם הצעידו את הרכב החדש לקו הסיום, אמנם במקום הרביעי בלבד אבל עם פנים קדימה לעתיד.

סביון עזר: לסביון, הלא הוא צוות ג'יפולוג, יש היסטוריה ארוכה של תחרויות מסוגים שונים אולם פעם ראשונה שהוא החליט להתמודד באירוע מהסגנון הזה. יחד עם הסופה האדומה והנווט החדש והמוכר יותר בתחום הספרינט, שלומי בקיש, קטפו את המקום השלישי והשאירו לשני אריות עם כלים משופרים יותר את שני המקומות הראשונים על הפודיום.
שי שמעוני: ההאנטר, שחזר מאיטליה לאחר שקטף את המקום ה-10 למרות נחיתותו מול הרבה כלים אחרים משופרים ממנו, נהנה הפעם מיתרון משמעותי על שאר הכלים. בכסא הנהג ישב כרגיל, שי שמעוני ואת כסא הנווט אכלסה הפעם ג'ני, אשתו של שי. ההאנטר קבע את זמן ההקפה הטוב ביותר בקטגורית הג'יפים לאחר שסיים את ההקפה השלישית האחרונה ב-4:48:49. למרבה הצער תקר באחד הגלגלים האט אותו משמעותית בסיבוב השני והוא סיים את ההקפה בזמן של יותר מ-6 דקות. בסופו של היום ניצב הזוג שמעוני על המדרגה השנייה של הפודיום.
ארז אברמוב: רכוב על הבאגי הכחולה ונשען על התקר של שי הגיע ארז למקום הראשון והמכובד כשהוא נכנס בין קטגורית Group N לקטגורית 4X2 מתחום הפרייבטים. הבאגי הפעם לא אכזבה וארז זכה לאכלס את המדרגה הגבוהה בפודיום.
ג'יפים סיכום: מקום ראשון: ארז אברמוב על הבאגי 4X2 הכחולה – 16:01:11. מקום שני: שי שמעוני – מיצובישי האנטר 16:18:81. מקום שלישי: סביון עזר – סופה 18:10:54. מקום רביעי: צחי ליטבק – מיצובישי פאג'רו Q 18:26:00.

Group N
מקום ראשון: קובי כהן – סובארו אימפרזה 14:36:19. מקום שני: רמי שוכטוביץ' – מיצובישי 14:36:82. מקום שלישי: דני לוי - סובארו אימפרזה 15:00:49.
קטגוריה 4X2
מקום ראשון: מארק קרייצמן – סיטרואן ZX 16:36:00. מקום שני: ניר ברונשטיין – פז'ו 106 17:05:62. מקום שלישי: דב ורנר – פז'ו 205 17:11:60. את המקום הרביעי קטף עופר שוורץ רכוב על סיטרואן AX הותיקה בענף, עוד מימי אשקלון.
|