מסע עבירות ניופאן טרופי - סיכום

(צילמו: גלי רוזנבלט ואמנון שקדי)

בוקר שמשי קידם את פניהם של מתחרי ניופאן טרופי בערב חג שני של סוכות, 20 באוקטובר. המתחרים הוותיקים של עמותת העבירות הוציאו את הנפטלין מהכלים, ניקו את קורי העכביש והתייצבו לקו הזינוק. אריה פאהן מארגן האירוע הבטיח מסלול אתגרי ומחולק לקטגוריות על פי קושי. הבטיח וגם קיים. המסלול ארך כ40 ק"מ והפגיש את הצוותים עם שבילים מהודקים, זחילת סלעים, עליות אימתניות וקצת מעברי מים בנחל שורק של סתיו יבש. תוצאות התחרות הפעם לא נקבעו על פי מהירות הכננת או קלות המשקל של הנשלפים מהבוץ. הפעם המתחרים היו צריכים  להוכיח את עבירות הרכב וכשרון הנהיגה.

היום התחיל באיחור כאשר ההזנקה המיועדת לשעה 08:30 נגררה לשעה 10:00,  מצב שתסכל את הצוותים, בעיקר המרוחקים מבניהם שהשכימו קום על מנת להתייצב על פי לוחות הזמנים. מתוסכלים נוספים היו הצופים שבאו בהמוניהם ונאלצו להמתין בחוסר מעש להזנקות. בסך הכול הוזנקו 21 צוותים מתחרים, כאשר הסדר היה שונה מהמקובל: ראשון זינק רכב מקטגורית האדוונצ'ר אחריו רכב סטנדרטי, ובאופן הזה הוזנקה כל הכבודה, אחד מכאן ואחד משם.

אחרונים לזנק היו דווקא מפלצות קטגורית האקסטרים שחתמו את השיירה. אחרי מספר קילומטרים של ניווט בשבילים מהודקים ומהירים הגיעו הצוותים לסבב המכשולים הראשון. מנת הפתיחה כללה משפך בצורת בור עמוק שממנו היו צריכים לצאת, "מלכודת טנקים" בעגה האמריקאית. אחרי המכשול התחלקו הצוותים למכשולים נוספים בהתאם לקטגוריה. קטגורית הסטנדרט קיבלה מכשולים סבירים, האדוונצ'ר התמודדו מול מכשולים קשים ולקטגורית האקסטרים חיכה קיר כזה שברגל קשה מאוד לטפס...

כל הצוותים שסיימו לעבור את המכשול התגלגלו חזרה למטה ועלו פעם נוספת, הפעם מנקודה אחרת על פני המסלעה. ההלוך ושוב הזה גרם הרבה נחת לקהל שקיבל על אותה נקודה הצגה כפולה אבל גרם גם להרבה עצירות נשימה כשמתחרים רבים תמרנו יחד באותה נקודה, הפריעו אחד לשני, יצרו פקקים חוצי קטגוריות כשכולם מפריעים לכולם ורק ארנון וניצן, שני המארשלים שרצו בין הצוותים, ניסו להפנות את כולם לכיוון הנכון.

צוות רדיאטור מודיעין היה הראשון להיכנס למשפך הבור ואחרי מאבק עיקש הצליחו לצאת ולהמשיך לעבר המכשול הבא. אחריו חסם את המעבר צוות ניר חמוש בדיסקברי הלבנה. הם ללא ספק היו נשארים שם עד עכשיו ורק צוות ניר הבכיר, חמוש בדיפנדר, נחלץ מהבור ושלף את הדיסקברי החוצה.

ראשונים לתקוף את המסלעה היו שוב רדיאטור מודיעין שחשבו שהרוויחו זמן יקר מתקיעת המשפך על ידי הדיסקברי הלבן. הם החלו לטפס וגילו שהמסלעה החלקלקה לא ממש עבירה. ניסיון לחפש סלע שיחזיק את הכננת נכשל והצוות נאלץ להמתין לאחד מרכבי הסטנדרט שיעלה ממקום קל יותר ויסייע. כל שאר הצוותים גילו בזה אחר זה שאין לאן לתפוס כננות. מחרשות לא יכולות להינעץ בקרקע הסלעית, עצים אין בנמצא והסלעים לא גדולים מספיק או חלקים מדי. היעדר נקודות משען ראויות הולידו, ברוח עונת החגים, שלל מצוות. כל הצוותים שהצליחו לעלות סייעו לצוותים התקועים, לא חשוב מאיזו קטגוריה וללא קשר לתחרות שאמורה להיות בין הצוותים. אחרי כחצי שעה נשארו במקום סס"לים מיותמים, מארשלים צרודים, צופים מאושרים וכמה כלים פצועים שחיכו לחילוץ או לסיוע מצוותי הסרוויס.

קטגוריית האקסטרים

כלי הרכב המקובלים בקטגורית האקסטרים - רכבים מבנייה עצמית ללא מגבלות -  נבנו במקור לתחרויות עבירות במתחם סגור ולא למסעות עבירות בסגנון טרופי, ואף לא השתתפו בהן בעבר. צמיגי ענק, יחסי העברה נמוכים מאוד והגה הידראולי מעורפל  מקשים על הנהגים לכוון את המפלצות למקום הרצוי במהירויות גבוהות יחסית וגם 60 קמ"ש נחשב למהירות גבוהה.

יוצא מן הכלל בקטגוריה היה עידו כהן שיחד עם אחיו יוחאי הסתערו על המסלול בעזרת הזיבר M החדש שלהם, הרכב היחיד באירוע שיצא חדש מהניילונים והיחיד שגם נבנה לנסיעת שבילים מהירה. עידו טוען שהרכב "טס בשבילים" ועידו יודע טיסות מהן... מי שהכלי נראה לו מוכר וודאי זוכר אותו מבאחה שקמה לפני כחודש, ומהחשיפה הראשונה כאן בג'יפולוג. הזיבר המדובר מיועד לצבא ועידו מעביר אותו מסכת ייסורים שכוללת את כל סוגי התחרויות בישראל כדי לחפש את נקודות התורפה ולתקן אותן. הוא טוען שהיום קשה לו למצוא עוד מה לתקן. הרכב שמספרו הסידורי 15 לקח את האחים כהן היישר למקום הראשון בקטגוריה בזמן של 1:09, המהיר ביותר במרוץ.

איציק מיני ומוש רחימי, קבוצת פרויקטים 4X4, זינקו למרוץ על הכלי הצהוב הוותיק והגיעו קצת אחרי עידו ויוחאי, עם זמן של 01:16 והרבה חול בעיניים. הצוות המנוסה הניף את הגביע למקום השני וסבל, כמו רבים אחרים, מעודף צופים שחסמו את השבילים ולא אפשרו לנוע בקצב הרצוי.

גיא רפאל ואילן שושה, צוות פרוג'יפ, הספיקו ברגע האחרון להסב את הצהוב שלהם לשני מושבים (הוא נבנה במקור לתחרויות עבירות עם נהג בודד בקוקפיט). הם החלו את המרוץ ונתנו את ההצגה הרגילה והמעולה שהם נותנים תמיד. הרכב שהתרגל לנוח בסדנה נופח ב- 20Psi, כ15 יותר ממה שהוא רגיל, דבר שגרם לו להתנהג כמו פטיש 5Kg שמתגלגל במורד. התוצאות לא איחרו להגיע וגל הינע אחורי גזור גמר את הסיפור לצוות החיפאי. הם עוד ניסו להמשיך "בשביל הספורט" אולם ההנעה הקדמית בלבד לא הספיקה והם הסתפקו במקום השלישי.

החרגול 6X6 של ברוך טולידאנו היה אמור להיות אטרקציית העבירות בתחרות אולם הוא כשל כבר בתחילת היום. מפגש בין הסלע הראשון למוט השפור (המוט המקשר בין שני הגלגלים לטובת היגוי) גמר את היום לצוות, השאיר את המפלץ פעור גלגלים ואת הצוות לחכות לנגררת.

אדוונצ'ר

עקב ריבוי משתתפים הקטגוריה הזאת התחלקה לשתי תת קטגוריות (איזה כיף לכתוב משפט כזה!) . הראשונה, אדוונצ'ר A, כללה את בעלי הצמיגים הגדולים (מעל "33) אליהם הצטרף שי שמעוני נעול ב235X85R16 יחסית סטנדרטיים שפשוט רצה יותר אתגר. שאר המתחרים הוכנסו לאדוונצ'ר B.

שי שמעוני ויואב גבע, צוות גתוס-כל גדר, הוכיחו שנחיתות גודל הצמיגים לא משפיע על צוות מצוין ונהג מעולה. למרות קצת בעיות ניווט וקצת עיכובים שנבעו מהגעת הצוות למכשולים לפני המארשל והמתנה לאישור המארגן להמשיך הצוות סיים במקום הראשון בזמן של 02:14.

צוות רדיאטור מודיעין נאלץ להחליף נווט עקב פציעתו של אמנון, הנווט הקבוע. ניסים דניאל הוקפץ לכסא הימני ויחד עם ירון כהן הם הניפו את גביע המקום השני עם זמן של 02:17. הצוות סבל מבעיות בנעילה הקדמית שגרר איבוד זמן יקר על פירפור צמיג אחד במכשולים, בורג עליון במוט רדיוס קדמי נשבר והסופה הירוקה משכה כל הזמן הצידה וחיזקה את שרירי כתף ימין של ירון.

שי משה וברוך דודי מצוות יוסי הובלות ובמות אילת הגיעו לאירוע לאחר בנייה מחדש של האוטו בסדנת אוברלנד. הרכב אמנם הוכיח נסיעת שבילים טובה אולם כבר במכשול הראשון קרסה מערכת החשמל, הסופה הכתומה סירבה להניע והרכב עלה על העגלה לנסיעה הארוכה דרומה מוקדם מהצפוי.

אלי שחר ורן סיטון מצוות ניר, אחד הצוותים הוותיקים בענף, הגיעו לאירוע, כמו לכל אירוע שהם מגיעים, בעיקר כדי ליהנות רק שהפעם הם לא היו צריכים לנסוע רחוק מדי. כל האירוע היה בחצר האחורית של הצוות וכל המכשולים שנבחרו כבר הכיר היטב את סוליות הגומי של הדיפנדר הקשוח. הצוות טייל את דרכו למקום הראשון בקטגורית אדוונצ'ר B בזמן של 01:58.

צחי אשכנזי ורונאל קידרון מצוות מצברי שליו/"הטיגריסים עם שי" (הצוות לזכרו של שי אטיאס שנהרג על סיפון אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה) החליטו לעקוף רכב של צופים מהר מדי, לפתע השביל הסתיים והצוות מצא עצמו טס בגובה נמוך אבל לא נמוך מדי. נחיתה קשה הוציאה את כל האוויר מאחד הגלגלים וגם הגיר החל להרעיש. הצוות החליף גלגל, התעלם מרעשי הגיר והגיע למקום השני בקטגוריה בזמן של 02:52.

צוות עלמי נאטור חשמל שכלל את מאג'ד נאטור ועמיר חורני חמושים בטויוטה היילקס משופר הגיעו לקו הסיום אחרי טכס הענקות הגביע עקב שני דרייב שאפטים אחוריים שהלכו לעולמם בטרם עת. הצוות זכה במקום השלישי בפעם הראשונה שלהם בענף, כל הכבוד.

צוות מוסך אודי מזרחי, צחי מדאלה ואדיר מזעקי, חמוש בסמוראי משופר סבלו מבעיות בכננת וטרנספר שהשתרר וחוזק למקומו. אחרי נקודה 7 הצוות איבד את דרכו ומצא עצמו משוטט מבלי לדעת לאן, היעדר GPS הכריע את הסיפור והצוות חזר על עקבותיו מבלי לסיים את שאר המכשולים.

סטנדרט

צוות KONI קקטוס הוכיח שהזמן הארוך שהכננת לא הייתה מורכבת על הדיסקברי השחור לא השכיחה מהצוות עבירות מה היא. הצוות לקח את המקום הראשון בזמן של 02:24. גם הם נאלצו לבצע כמה שיחות טלפון למארגן עקב הקדמת המארשלים במכשולים מסוימים שעיכבו אותם מעט.

בני פרץ וניר אזולאי מצוות ניר נוסף הגיעו פעם ראשונה להתחרות על דיסקברי לבן ומשופר. למרות היתקעות ארוכה במשפך הכניסה למכשול הראשון ושיטוח הקרקע לשאר המתחרים הצוות לא הרים ידיים ולקח את המקום השני בזמן של 02:28.

צוות ביטחה שומרה, אבי גולן ובנו אור, העמידו לאירוע את הסיקס הישן והטוב מיושר על פי התקנות, הסיקס התחדש בכלוב תיקני, כיסאות וחגורות "על פי הספר", לנו לא נותר אלה לקוות שכל הצוותים גם בקטגוריה הזאת יישרו קו. הצוות המנוסה נאלץ ללמוד, אחרי כמה שנים של תחרויות בוץ להתמודד עם משהו חדש, זחילת סלעים על מסלול יבש. גלגל שהתפנצ'ר ניפח את חזהו של הצוות לאחר שהוחלף בזמן קצר של כ4 דקות והוכיח שצוות מיומן לא מבזבז זמן על דברים כאלו.

הקטגוריה הסטנדרטית משמשת כמגנט לחובבים האמיתיים, ספורט מוטורי עממי. צוות ניר נוסף (שלישי) עם עובד ארזי ודודי טל השקו את תיבת ההגה מים. מתברר ששמן עדיף מעט על מים ועובד הנהג אולץ לסובב את ההגה בנוחות וברכות של ריאו 2.5 טון. צוות DBM עם דודי בר-מואב ושי חודרה שלפו את הריינג'ר הצבעוני מסדנת רמות בערב לפני עם הרבה ספקות, הם אכן צדקו והספקות אומתו. מוט רדיוס קידמו שהתעקם שבר את הדרייב שאפט הקידמי ואילץ את הצוות לבצע ריתוך שטח כדי להמשיך בהנעה אחורית בלבד.

אל הקטגוריה הזאת נוספו כמה מתחרים חדשים בניהם תומר סיגרון ואפי צ'יזיק. במקום סופה הם הביאו לאירוע סוכה. על גג הסמוראי הונח סכך תיקני והצוות חמוש בסמוראי ארוך ומשופר עבדו קשה מאוד כדי להתגבר על המכשולים אבל את החיוך שנח על פניהם אחרי האירוע אי אפשר היה לנקות אפילו עם הבוץ הרטוב של נחל שורק.

ניופאן טרופי

לא נסיים מבלי לציין את אחד הגורמים החשובים באירוע. חברת ניופאן יבואנית קנווד  לארץ רוצה להיות הפיבוריטית לא רק בתחום האודיו והאלקטרוניקה הביתית, אלא גם בתחום הספורט המוטורי. החברה לקחה על עצמה לקדם את הספורט המוטורי מתוך ידיעה כי זריעת הזרעים היום תוליד פרי בעתיד. מי ייתן וחברות מסחריות רבות נוספות ילכו בדרך זו וישכילו לנצל את הבמה השיווקים החדשה שהספורט המוטורי בישראל מציע.

גרשון פטרושקה, מנכ"ל חטיבת הסחר בניופאן הגיע לאירוע והעניק את הפרסים למתחרים, מערכות סטריאו של קנווד. מי אמר שאין פרסים אמיתיים בספורט מוטורי?

לא הכל מושלם...

שלושה גורמים בונים אירוע כזה. המארגן, המשתתפים והצופים. ארגון האירוע מטבעו כאירוע הראשון של אריה פאהן סבל חבלי לידה. זמן התדרוך וזמן ההזנקה שזזו, המארשלים שלא תמיד הופיעו לפני המתחרים במכשולים, הבאלגן במכשול הראשון והיעדר הבנה מצד המתחרים היכן הם צריכים לטפס. אנחנו בטוחים שאריה יפיק את הלקחים ומהיכרותנו אין לנו ספק שבאירוע הבא התקלות יתוקנו. 

הצד השני של הביקורת מופנה למתחרים ובעיקר לצופים. והגיע הזמן שכולנו נפנים, מתחרים וצופים כאחד. בעתיד כל אירוע כזה יחייב אישור של גורמי הסביבה השונים כמו חקלאים, קק"ל וכל מי שנוכח באזור. על פי המתרחש היום אף אחד לא ייתן לנו אישור לזה. עד שלא נבין שאין סיבה ואין הצדקה לעלות על שדות חרושים או לחצות מסילת רכבת במקום לא מסודר רק כדי לראות את המתחרה הפיבוריט שלך עולה על מכשול או כדי להגיע לפני מתחרה למכשול – אין סיבה! זה גם צריך להיכנס באותיות קידוש לספר החוקים – מתחרה שהורס (!) שדה חרוש יפסל, רק ככה נקדם את אחד הענפים הכי מעניינים והכי מהנים בתחום הספורט המוטורי.

רוצים להגיב? לקרוא על נקודת המבט של המתחרים ולשאול אותם שאלות? הכנסו לדיון על ניופאן טרופי בפורום הספורט המוטורי.