ראלי עבירות ניופאן טרופי - מחזור ראשון

צילומים: אסף קציר, אייל גונן.

קישור: גלריית תמונות נרחבת של הארוע >>>

לפני כשבוע ימים התקבלה בקשה במשרדי היושב במרומים: "תארוז בבקשה כמה ימי גשם טובים, כאלו שיעשו הרבה בוץ, אחר כך יום שמש חמים ונעים, כזה שיעשה הרבה טוב ותשלח את זה לחבל מודיעין" את הבקשה קיבל כנראה מלאך חובב שטח אחרת אי אפשר להסביר את החיבור אדם-מכונה-בוץ-צמיגים-מזג אוויר ששרר ביום שבת באזור שוהם. למי שעוד לא הבין מזג אוויר נפלא חבר למסלול מאתגר במיוחד. בוץ, זחילת סלעים (טוב, זחילה לא ממש הייתה שם, זה היה בעיקר קרבות גז על הסלעים), נסיעת שבילים בוציים מהירה, חציית נחלים ואפילו קצת דיונה מלאכותית ממחצבת חול, כל אילו קיבלו בשמחה את גלגלי המתחרים והפכו את השבת למהנה במיוחד. כל המתחרים עשו כמעט את כל המכשולים וכל הקטגוריות עברו אותו מסלול כך שהמכשולים הקלים לאקסטרים היוו אתגר לאדוונצ'ר ומשימה קשה עד בלתי אפשרית לסטנדרטים.
האירוע נערך בחלקו בשטחי אש של מתקן אדם. המרוץ אמנם תואם מראש אולם האירועים בדרום גרמו לצבא לסגור את כל המתחם דבר שאילץ את קיצור המסלול במעט והעברת טכס הסיום למקום ייצוגי פחות, למרות שאם שואלים אותי (ואני יודע שאף אחד לא עושה את זה), טכס סיום על רקע המכשול הקשה באירוע זה הרבה יותר ייצוגי.

מכשול מספר 1

ראשונים להגיע למכשול הראשון היה הצוות החדש של ברוך טולדנו המכונה צוות החבובות, רפי כהן נהג לראשונה על הכלי החדש וזהר קנפרברג שלראשונה ניווט באירוע מסוג זה, שניהם על גבי הרכב שעתיד להגיע לתחרות בארצות הברית. שניות אחריהם הגיח צוות פרוג'יפ של גיא רפאל ומשה ברוך. בקרב על העלייה הבוצית והסלעית ראינו מעט פגישות צמיגים בין שני הכלים, הרבה זיעה ואפילו קצת עצבים. לאחר קצת "דחיפות" בין שתי מפלצות הברזל כבש את המעלה צוות פרוג'יפ בנסיעה (היחיד לעלות את זה ללא כננת) והשאיר את צוות החבובות בניצב למכשול בפוזיציה מאוד לא נוחה. הצוות שלף פטיש ויתדות ורץ לתקוע אותם בבוץ הרטוב. התקיעה אמנם הלכה בקלות יחסית דבר שהוביל לשליפה קלילה אחרי משיכת הכננת מבלי להזיז את הרכב. הצוות נאבק בבוץ ולא הצליח לנצל את חלון הזמן הקצר שהיה לו לבד על המכשול. אחד אחרי השני המשיכו המתמודדים להגיע למכשול ולמלא אותו ברגבי בוץ מעופפים ובכבלי כננת, רצועות נשלפו, צעקות נשמעו, עוגנים נתקעו, ג'יפים החליקו והקהל, שהתרוצץ בין הכלים והפריע לכולם, קיבל הצגה מרשימה. הכלים עלו אחד אחד וקיבלו את חתימתו המיוחלת של המארשל אחרי המאבק הארוך והמתיש.

מכשול מספר 3

המכשול הוגדר על ידי אריה, מארגן האירוע, כמכשול המרכזי אליו הוזמן הקהל לצפות. המפלצת הצהובה של פרוג'יפ הגיעה למכשול ראשונה. השם של המתחם הוא אמנם "מכשול", אך למעשה מדובר בצלע הר, תלולה וטרשית. זרועה סלעי גיר בגודל של ג'יפ ממוצע, אותה נדרשו המתחרים לעלות, ואז לרדת. כבונוס, מתחת למכשול - בכניסה וביציאה, חיכתה בריכת בוץ תמימה למראה אך עמוקה מאוד, כזו שמרטיבה את הגלגלים וסותמת את הקוביות בבוץ עוד לפני המכשול. לקטגוריית הסטנדרטיים תוכנן מכשול קל יותר, אך הסלע הרטוב הפך גם את המסלול הזה למורכב מאוד. בתחילת היום אריה ביטל את מסלול האקסטרים כך שגם מתחרי האקסטרים התנפלו על ההר באותו המסלול כמו מתחרי האדונצ'ר, וההבדל העיקרי ביניהם הוא הקנס על פתיחת כננת למתחרי האקסטרים.
נחזור לפרוג'יפ, הראשונים במכשול, שעלו עד אמצע הגובה בעזרת המנוע ועל הגלגלים, ואז נדרשו לכננת. נשמע פשוט, לא? מחברים את הכננת, מושכים ועולים. אבל לא. סלעים במשקל גדול למדי זזים, כך התברר לצוות הראשון, שנאלץ לטפס רגלית יותר ויותר גבוה עד שמצא סלע יציב יחסית. הסלע הזה שימש כמה וכמה צוותים בהמשך, עד שהחל לזוז ולהתגלגל בעצמו. גיא רפאל השלים את כיבוש המכשול, ואז פנה לרדת ממנו, בירידה תלולה ורצופת מדרגות סלע בגובה של כמטר, אותה הוא ירד בשילוב נדיר של הרבה גז והרבה נחישות, מדלג על הגלגלים הקדמיים עם האחוריים באוויר.
השני במכשול, צוות גתוס כל גדר, נקט באותה טכניקה ממש, ועבר גם הוא את המכשול בזריזות ראויה לציון, בכל מקום בו יואב גבע הנווט צעק לשי שמעוני הנהג להאט האחרון לחץ יותר חזק על הפדאל הימני.
ואז התחיל הבלאגן. בלאגן ספורטיבי בעיקר, אבל לא רק, וגם לזה נחזור.
שי משה וחזי "נווט מכור" בצלאל, בסופה הכתומה של יוסי במות מאילת, מיהרו לעלות על המכשול ונתקעו גם הם במדרגה שחייבה את הקודמים לפתוח כננת. הכול יכול להיות בסדר, אילולא זה היה הרגע בו גם הסופה הירוקה של רדיאטור מודיעין התחילה בטיפוס. זוכרים? מעט סלעים לעיגון, מדרגות גבוהות ונתיב מסומן. ואז ג'יפ שלישי הצטרף לחגיגה. ורביעי. ואז עידו ויוחאי כהן בזיבאר. בקיצור- בלאגן. ג'יפים לחוצים אחד לשני, מי שעושה רוורס יורד על ג'יפ אחר, אבל הכול, עם כל הלחץ והבלאגן, ברוח טובה ועם לא מעט עזרה הדדית. בשלב זה, עידו עשה עיקוף, מטפס בנתיב קשה יותר, מעגן כננת, מתחיל לכנן, ו...אין כננת. אולי עומס יתר, אולי התחממות, אולי סתם תקלה, אבל יוחאי שלף את הכננת האחורית, רותם אותה מלפנים והזיבאר כובש את המעלה. גם הג'יפ של יוסי במות סבל מתקלת כננת, ואם זה לא מספיק גם מפנצ'ר בצמיג אחורי, וכל זה כאשר הג'יפ עומד ניצב על מדרגה, החזית פונה לשמיים החורפיים, ודלק לא מגיע למנוע. בזמן שעידו ירד בעזרת הכננת האחורית, עם כבל פלזמה שנקרע תוך כדי הירידה, ושאר הצוותים מנסים לכנן לסלע ענק שזז תוך כדי, פתרו ירון ואמנון, בסיוע צוותים אחרים, את התקלות, והמשיכו בדרכם.
רוב הג'יפים שהיו תקועים אחריהם בפקק התנועה הופנו לכיוון מסלול אלטרנטיבי, כדי לשחרר את הפקק. המסלול הזה התגלה גם הוא כקשה למדי, וכולם עברו אותו בטכניקה דומה.
כשהגיעו צוותי האדונצ'ר הנוספים – צוות ניר,SOS /אישתר ואחרים, הם הופנו למסלול הסטנדרט. ולא שמדובר במסלול קל. צחי מדהלה עם הסוזוקי הקט של צוות אודי מזרחי כמעט התהפך, לקול מצהלות הקהל ונציגי המדיה, ונעצר בזמן על ידי כמה משתתפים אחראים. נו, באמת. לא ראיתם שכבר היינו מוכנים ומפוקסים? תמונת התהפכות אחת ביום, מה כבר ביקשנו? אלי שחר מצוות ניר, על אותו המכשול, סבל מקצר בפיקוד הכננת, שתקע אותו ולא אפשר לו לרדת מהמכשול, עד שרתם את הכננת הקדמית מתחת ללנדרובר האדום, כדי להוריד עומס מהכננת האחורית התקועה. צוותSOS /אישתר, בטויוטה שכבר שכחה שהיא טויוטה, סבל מנזילה חמורה מהסרן האחורי, והחליטו לרדת את המכשול ברוורס, לא בדרך הרגילה, והפסידו מספר נקודות על פגיעה בסרטי הסימון. נראה אלגנטי מכולם היה טנדר טויוטה לבן של צוות עזמי נסאר שעלה בעזרת הכננת, וירד ברוורס בדיוק במסלול הנכון, בעזרת אותה הכננת, ועל אותו העיגון. מהר ואלגנטי, וגם עם מלוא הנקודות.
ואי אפשר בלי מילה על הקהל. זה הבלאגן שכתבתי עליו קודם. הקהל שטיפס על ההר לצד המכשולים ודווקא ברגעים הקריטיים ביותר התקרב למרחק מסוכן, עם יותר מדי צופים נלהבים עומדים על כבלי הכננות עצמם, מתחת לסלעים במשקל של כמה טונות שעומדים להתגלגל, למרות מחאות קולניות של המרשלים, המתחרים, ואפילו כמה מהצלמים שרגילים לעמוד קרוב, אבל לא רגילים שאין להיכן לברוח כי הצופים ממלאים את מרווחי הביטחון סביב המכשול.

המכשול האחרון

המכשול המסכם היה קליל לרוב הצוותים, כנראה כדי לתת קינוח מתוק לכולם. המכשול כלל ירידה קלה בשביל נוח למחצבת חול נטושה ולאחר מכן טיפוס על קיר חול שלכאורה נראה מפחיד אבל את אף אחד מהמשתתפים זה לא ממש הרשים, רובם עברו את זה בקלות יחסית. ראשון להגיע היה צוות פרוג'יפ שניסה לעלות מספר פעמים ללא הצלחה עקב אנמיות של המנוע, לאחר הניסיון השלישי גיא יצא מכיסאו, משך בכמה צינורות במנוע והתיישב חזרה, עוד פעמיים והמפלצת הצהובה טיפסה למעלה. אחריו הגיע צוות החבובות גורר אחריו עץ. הזיבאר הגיע שלישי ופתח את הסכר לשאר הצוותים להגיע ולטייל על המכשול. את האדים המיתמרים מצוות פרויקטים 4X4 אפשר היה לראות מרחוק. בסיום המכשול הם שוב מילאו את מיכלי הרכב הצהוב אבל לא בדלק, הם תדלקו שמן ומים לבלוק המנוע המפוצץ שלהם והמשיכו בדרך. את הרשימה חתמו הטרקטורונים שעלו בקלילות מכשול שהוא להם המגרש הכי ביתי.

אקסטרים

המשתתפים הקבועים בקטגורית האקסטרים לא אכזבו והתייצבו במלואם. עידו ויוחאי כהן מצוותIRT  איבדו את יכולת התנועה של הכננת במכשול השלישי אבל זה לא מנע מהם לעמוד על המדרגה הגבוהה בפודיום ולקחת עוד גביע לארון העמוס שלהם. צוות פרוג'יפ, גיא רפאל ומשה ברוך, הובילו רוב המרוץ ואף הקדימו את המארשלים במכשולים. בעיות של צינוריות ואקום שנפתחו פעם אחר פעם השאיר את הצוות עם מנוע מגמגם ואחרי כמה תיקוני שדה הכלי הצהוב חזר להראות לכולם מה הוא יודע.
צוות החבובות נהוג על כלי הרכב של ברוך טולדנו חנכו רכב מחודש, נהג ונווט שמשתתפים לראשונה באירוע מסוג זה. למרות נסיעה חלקה למדי הם סבלו מבעיות בכננת, זה התחיל מכבל הכננת שנתפס בציר מכפיל הכוח ונמשך בניתוק של כבל הכננת מהתוף. הצוות החליט לוותר על מכשול מספר שלוש והשקיע את זמנו בתיקון הכננת הסוררת.
צוות פרויקטים 4X 4 של אציק מיני ומוש רחימי התחיל את היום עם צמיג מפונצ'ר, זמן תיקון הצמיג עלה לצוות במקום על המכשול הראשון והם נאלצו להשתרך אחרי התור הארוך והבלאגן ששרר שם. לאחר מכן גם בלוק המנוע נסדק והצוות עסק רוב היום, כפי שתואר קודם, במילוי מים ושמן.

אדוונצ'ר

צוות גתוס כל גדר דהר כל הדרך כשהוא מקדים את רוב מפלצות האקסטרים. לקראת סוף המסלול, בתוך סבך הנחל אבן גדולה בשיתוף כוח הכבידה גרמו לדיסקברי הקשיש להחליק הצידה ולהתיישב על צידו. שי שמעוני ויואב גבע נחו על צידם כחצי שעה עד לבוא המלאך הגואל בדמות צוות החבובות, הם סייעו להם לחזור לגלגלים והמשיכו בדרכם משאירים את צוות כל גדר לבלות עוד כחצי שעה בניקוז המים והשמן מבוכנות המנוע. הסאגה הזאת לא מנעה מהצוות לקחת את המקום הראשון.
שי משה מצוות יוסי במות אילת גייס לצוות שלו את אחד הנווטים המנוסים בתחום, חזי בצלאל, לא סתם גייס הם אפילו התאמנו ביחד על עבודת צוות. יחד עם הסופה המשודרגת סוף סוף אפשר היה לראות חיוך על שפתותיו של שי.
צוות רדיאטור מודיעים בשן על הסופה הירוקה סבל מצרות בכננת שהחליטה לנוח באמצע המכשול השלישי, הם המשיכו את התחרות ללא כננת ובעזרת רגל ימין כבדה על הגז הם נחתו במקום השלישי, אפילו פאנצ'ר וצמיג שירד מהג'אנט לא מנעו מהם לחזור הביתה עם גביע.

סטנדרט

אל קו הזינוק התייצבו שני צוותים בלבד. צוות ניר השני עם בני פרץ בעמדת הנהג וניר אזולאי על הניווט לקחו את המקום הראשון על גבי הדיסקברי הלבן. אבי ואור גולן מצוות שומרה-ביטחה איבדו צירייה קדמית במכשול הראשון. לאחר התייעצות קלה הם מחליטים לפרוש אבל זה מחזיק רק זמן קצר. החיידק מתחיל לכרסם בראשו של אבי והוא גורר את אור חזרה לקוקפיט להמשיך את המסלול "בשביל הספורט". הם כמובן סיימו במקום השני.

טרקטורונים

באירוע הזה הופיעה לראשונה קטגוריה חדשה ומעניינת. הפעם הם הגיעו "לטעום" בלבד. מספר טרקטורונים בהדרכת "הגננת" אלי אוחיון עשו את מסלול כמעט זהה לג'יפים נכון להיום באופן לא תחרותי. את החיוכים של המתחרים לא ניתן היה לגרד אפילו עם דיסק "9 וכנראה בעתיד גם תתוסף קטגוריה תחרותית אמיתית שתעמיד את הכלים הכל כך שטח האלו במבחן עבירות אמיתי.

כמה עובדות מצערות ואחת שמחה

במכשול הראשון עקב פקק התנועה מתחרים רבים פתחו מדש את המסלול דבר שגרם להרס מוחלט של טבע. נכון שספורט מוטורי הוא לא הדבר הכי שומר טבע בהגדרה אבל רובינו נהנים מהטבע ורוצים שהמכשול יראה בסופו כפי שהיה בתחילתו. מארגני הליגות חייבים להבהיר למתחרים שבזה מדובר – בכוונתי להבהיר אני לא מתכוון להסברים, אני מתכוונן לקנסות ועונשים!
צוות פרויקטים 4X4 עקר עץ זית צעיר שלא עמד בעומס הכננת. יומיים אחרי התחרות חזר הצוות ושתל את העץ למקומו והם גם הבטיחו לדאוג לו – כל הכבוד!
שוב הצופים הממהרים החליטו ששדות חרושים הם נחלת הכלל ושוב ראינו ונדליזם מכוער ולכן נסיים בתמונה עצובה:

לפני האירוע לא היה קוליס אחד על השדה, אחרי האירוע – זאת התרומה של הספורט המוטורי לחקלאי שמנסה להתפרנס. ואם יש מישהו שזה לא קצת צובט בליבו – הוא לא באתר הנכון!

קישור: גלריית תמונות נרחבת של הארוע >>>