
"היי ג'יפה" מתקשר אליי ההוא מג'יפולוג ועוד קורא לי בכינוי ששמור לחברים "מה המצב?" "בסדר" אני עונה, חוששת "מה קורה?"
"מתי נפגשים לצילומים?" ההוא ממשיך לשאול שאלות. "אנחנו קבענו?" אם הוא שואל אז גם לי מותר. "את צוחקת?" הוא ממשיך להקשות "את צריכה לכתוב כתבה על ה-jozimate " "על מי?" ראיתי SMS לפני כמה ימים אבל זה לא נראה לי חשוב "מי?" " jozimate " הוא לא מפסיק "זה פטנט ייחודי שמאפשר הרמה בטוחה דרך מדרגות הצד בעזרת ההייליפט" ההוא מסביר ואני חושבת על הסיבות הטיפשיות שגרמו לי לענות לטלפון. "הרמה דרך מדרגות הצד?" אני מזועזעת "אתה צוחק עליי! רק לפני שבוע הן חזרו מציפוי ניקל!" "זה בסדר" הוא מתעקש "זה לא יהרוס לך כלום" "לא!" אני מתעקשת יותר. "תעשו ניסויים על הטנדרים שלכם!" אני החלטית, אני לא אתן להם שוב לשרוט את המדרגות שלי "אני באה רק לראות ולצלם, תדאג לרכב הולם!" אני מוסיפה עוד סימן קריאה לדבריי. "זה לא ישרוט את המדרגות" הוא מנסה "נדאג לבודד אותו" "תבודד אותו" לא ישברו אותי "תבודד אותו על הרכב שלך" "בסדר" הוא נשבר "תבואי לראות, מישהו צריך לצלם" "תביא מצלמה" המילה האחרונה תבוא ממני, ברור?
אני פוגשת אותו בשטח הניסוי ביום שמש חם (בעצם, העורך לא מרשה לנו לכתוב על מזג אוויר בשום אופן אז תשכחו מזה, היה סתם יום, יום רגיל, בלי מזג אוויר בכלל). הנודניק מהטלפון שולף מהטנדר הייליפט ומתחיל למקם אותו "צלמי" הוא מגיש לי את המצלמה "את צריכה לכתוב על זה" אני מסתובבת סביב, מחפשת את הזווית הטובה ואת הקומפוזיציה המושלמת מול האור.
"נו" הוא מאבד סבלנות "כמה זמן?" "אתה רוצה לצלם?" אני מציעה בזלזול והוא נעלם מהעין שלי. המצלמה מתקתקת, אני מציצה במסך הקטן, עושה זום פנימה כדי לראות את החדות, מצלמת שוב ולבסוף אני אפילו מרוצה, אפשר לסיים את האירוע. "אז איך זה עובד?" אני מנסה למצוא עוד מידע. "את מלבישה אותו על שן ההייליפט" הוא מדגים "מכניסה את הבורג למקומו, ממקמת אותו תחת המדרגה או תחת הפגוש, מצמידה אותו למקומו ומרימה את ההייליפט" הוא מדגים תוך כדי הסבר "קלי קלות" אני דוחפת אותו הצידה ומנסה בעצמי, באמת רעיון פשוט, יעיל ועובד. סיימת לשחק?" הוא מאבד את הסבלנות ומסמן לי להוריד את הליפט. "כן" אני משחררת את ההייליפט, מפרקת את הבורג ומוציאה את הגוז'י ממקומו. "תחזירי את זה" הוא מפטיר ונכנס לטנדר שלו. "רגע" אני רצה אחריו "כמה זה עולה?" "140 ₪ לערכה הבסיסית" הוא עונה ומפליג לדרכו.
בשקט בשקט, רגע אחרי שהוא הלך ולקח את המצלמה אני לוקחת את ה-jozimate , מחברת אותו להייליפט שלי, מניחה עליו את הג'ילדה שנמצאת תמיד הג'יפ, מצמידה אותו לניקל ומרימה, שן אחרי שן, לאט לאט. ה-CJ3 שלי מניף את גלגליו לאט ואני מבחינה שהייליפט לא מקבל את הזווית המפחידה הרגילה ולא מאיים "לרוץ" לאורך המדרגה. אני מורידה אותו אט אט ומגלה שאין סימנים על המדרגה. זה באמת עובד, אולי אני לא אחזיר אותו, הם ישימו לב?


|