ביום שישי חם במיוחד נפגשו בכרמל כלים מעניינים במיוחד. אנחנו היינו שם והאמת, הרגשנו קצת לבד... (Photographs: )

השריף פרץ את דלתו של ה"סאלון" ונעמד במרכז הפאב, דממה נפלה, הבארמן התכופף תחת הדלפק, המלצרית התכווצה בפינה וכל יושבי הפאב הפנו את מבטם אל השריף. "מי חוסם לי את הכניסה?" הוא שאג. "אני מצטער" מקצה הפאב קם ג'ון, בעליו של גלדיאטור חבוט "אין לי סטארטר, אני אבקש מבילי בוי שימשוך אותי" "אני לא יכול" בילי בוי קם מצידו השני של הפאב "אין לי רישיונות בתוקף, תבקש מג'ונס" "ג'ונס מתכונן לטיול" הציוץ של גברת ג'ונס מקצה הפאב סתם את הגולל על האופציה הזאת "הוא לא יוכל לבוא" "מי יזיז את הפולסייז?" השריף לא נרגע.
מי יזיז את הפולסייז? תהינו גם אנחנו. בעצם, גם אני בראש המתרצים ובאופן לא מפתיע יותר מחצי מהרשימה בסיפור שייכת לי ולגלדיאטור שחונה בחצר כאבן שאין לה הופכין, הגדלתי לעשות והעזתי להופיע לאירוע בטנדר יפני נטול נשמה, אי אפשר לסמוך על התקשרות... את ספירת הנוכחים ממשפחת ג'יפ סיימנו על יד ימין (לא כולל שני סיקסים שקישטו את המפגש), הבן דוד ממשפחתGM מילא לנו את כל בוהן יד שמאל. למרות האכזבה הקלה שנרשמה עקב המספר המועט אי אפשר היה להתעלם מהחן של הכלים הללו. מעבר להיותם האבא של ה-SUV והאימא של כל הטנדרים מדובר על הכי jeep שיש. רשימת הכלים כללה ג'יפים בכל מצב. ווגוניר חבוט שבזמן הקלדת הכתבה בדרך לפחחות, גלדיאטורים במצב נסיעה שנראים מצוין ושני צ'ירוקיים במצב מרשים ביותר, כאלו שמסובבים את הראש אחריהם בכביש למרות שלא מדובר בבלונדיניות. הבלייזר, במצבו המצוין, חתם את הרשימה כצעיר החונים תחת העץ בצומת דמון. במפגש הבא אני מבטיח לצמצם תירוצים ולהרחיב מעשים ולהופיע גם למפגש הפולסייז. בינתיים ניתן לתמונות לדבר...





|