מושב הנהג: צוות המתלם בקרוס קאונטרי יבנאל 2010

(צילום: אסף קציר)

זה התחיל לפני כחודשיים, כשמיקי יוחאי הכריז על עונת 2010 של ליגת מסעות העבירות קרוס קאונטרי. החלטתי  שהשנה אני לא מוותר, הולך עד הסוף ומשתתף בכל האירועים. כלקח מעונת העבירות הקודמת החלטתי שאני צריך נווט קבוע, איתו אעבור את כל הליגה ואפילו, רחמנא לצלן, נמצא קצת זמן להשקיע באימונים.

אני מודיע לברוך טולדנו ידידי הטוב (שכולכם מכירים מפורום הבונים בכינוי "הצפרדע"): " ברוך - הרכב שלך – שלי!" והוא מבחינתו נותן לי אור ירוק. עכשיו שבידי המפתחות למכונת עבירות אקסטרים מהמשובחות שנבנו בישראל, מתחיל הבלגאן... איפה מכינים את הרכב, מי מנווט? מי בצוות הסיוע? ואיך לעזאזל אני מתכוון לשלם על הכול? עלות השתתפות  בליגת חורף בת ארבע אירועים מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים, לא כולל את עלות הרכב.

אני מחליט לזרוק אבן למים,  ומפרסם מודעת דרושים בפורום ג'יפולוג. לא עוברות כמה שעות ואני מקבל הודעה פרטית מתומר קובנר, לשעבר מצוות SOS, שהוא מעוניין. מספר שיחות טלפון ואנחנו מחליטים שהולכים על זה. בעיה אחת פתרנו.

עכשיו לבעיה הכואבת של המזומנים... מאיפה אביא את הכסף לגבות את ההחלטה הנמהרת מהפסקה הראשונה? הרי אין סיכוי לממן את השיגעון מהמינוס בחשבון המשפחה...  במהלך שיחת טלפון לחברי משכבר הימים שלומי סטובצקי אני מעלה בפניו את הרעיון שחברת "המתלם" בה הוא עובד תיקח חסות על הצוות. לאחר כיומיים מגיעה תשובה חיובית, עוד כמה סגירות קטנות והצוות הופך לצוות המתלם!

קשה להאמין שיש הרבה ג'יפאים שלא מכירים חברת המתלם, הנמצאת באזור התעשייה בראשל"צ. אבל לאלו מכם שחדשים לתחביב, הרשו לי לספר לכם שהמתלם היא מוותיקות יצרניות הקפיצים בארץ, המתמחה בייצור והתאמת קפיצים ומערכות מתלה לרכב מכל הסוגים, הנמצאת בתנופת התפתחות בשנים האחרונות. כיום  המתלם הם גם היבואנים והמשווקים של Rubicon Express וFabtech, שני מותגים אמריקאים משובחים ומובילים בתחום הקפיצים, בולמים ומערכות הגבהה לרכב שטח מכל הסוגים.

טלפון נוסף לברוך טולדנו ואני מודיע לו כי אני לוקח את הרכב - סליחה, שאריות הרכב - שנמצאות במגרש אצל חבר. עוד טלפון קטן לחברי הטוב ליאור מבעלי "מוסך לי" בכפר סבא ואני מודיע לו על  הפגר שעושה את דרכו אל המוסך שלו ושל אחיו לירון. מי, מה, מו הוא שואל... ואני מודיע "אל תדאג, הכול יהיה בסדר!"

יש רכב, יש נווט ויש חסות. עכשיו מתחילים לפרוע חובות. אני מתחיל לעבוד בכל יום אחרי שעות העבודה, אוסף חלקים מהסדנא של ברוך ומרכיב אותם בכפר סבא. אשתו של ליאור מתחילה להתרגז על השעות, אשתי כבר מזמן הפסיקה להתרגש. הרבה עבודה, צריך לפרק את תיבת ההילוכים ברכב (מה שמצריך חיתוך השלדה) ולהרכיבה מחדש. עוד שלושה שבועות לתחרות ואני עובד במלוא המרץ... שבוע לפני, הרכב עדיין לא נוסע ואני קורא את הידיעה המיוחלת – 'התחרות נדחתה בעוד כחודש'. אנחת רווחה, יש קצת זמן לנשום, קצת להשקיע באישה, אלא שאז מגיעה בשורה מרה ומצערת... תומר שוכב עם בעיות גב ולא יוכל להגיע. שוב מתחיל מרוץ ולאחר כיומיים נמצא נווט. יובל, בחור כישרוני עם המון מרץ, חדש בתחום העבירות אך מכיר היטב את נושא הניווטים ממסעות הצ'אלנג' של UMI.

עבודה, עבודה, עבודה ושבוע לפני המרוץ, יום שישי בצהריים אנו יוצאים לנסיעת מבחן באזור חורשים. אחרי כחצי שעה אני מגלה כי שכחנו לרתך את ה'זנב' של הרכב וכל המוט המייצב האחורי מתפרק מהרכב... חוזרים למוסך וממשיכים בעבודה.

יום חמישי, ערב התחרות: אנחנו נפגשים בקמפוס שיאים ליום העיון של עמותת העבירות. יושבים, מקשיבים ולומדים. מיקי יוחאי מסביר על דברים שלא ידענו על קיומם, יובל הנווט לומד מהו ספר דרך ומוחי קודח על כמות ההכנות שעוד נשארו אך יובל מרגיע – "אל תדאג הכול בסדר, אנחנו שם ומנצחים!". מיקי מציג ליגה שכמוה עוד לא נראתה בארץ, סטנדרטים בין-לאומיים והתאמה לחוק הספורט המוטורי.

בשעות הקטנות של הלילה, אני נכנס למיטה ולא מצליח להירדם. נשאר לנו עוד להחליף צמיג, להעמיס את הרכב ועוד ועוד, המחשבות לא נותנות מנוח... ואז השעה שש בבוקר מגיעה ואני מגלה שלא ישנתי אפילו שנייה! האדרנלין מתחיל להחליף את הדם בכל גופי...

יום שישי ה15.1.2010: השעה היא 6:15 בבוקר ואני עושה סבב טלפונים להשכמת החברה. יובל מביא את הסוואנה, שלומי מביא את הג'נט, אני מביא את העגלה והכול צריך להתחבר ביחד ולהגיע בזמן לשער הגולן. מתחילים להרכיב הכול ביחד ואז אוי הברוך – העגלה עם תקע חשמל 7 פינים וברכב שקע של  13... מה עושים? נופלים בגלל פין? נוסעים ומסתכנים? ליאור מהמוסך מרגיע אותי, טלפון אחד ואנחנו עם מתאם ביד, יוצאים לדרך באיחור אלגנטי של כחצי שעה.

השעה כבר שמונה בבוקר ואנחנו בשיוט על כביש 6. אני מנסה להירגע על מושב המלווה. שלומי על ההגה, אורי ויובל ישובים מאחור. ניצן שקל מההתאחדות לספורט מוטורי חולף על פנינו וצופר לשלום. בוואדי-ערה צוות הליטבקים במזדה 3 חולף על פנינו ואני תוהה היכן הפאג'רו הגיבור שלהם? אנו עוצרים בבית שאן בפנצ'רייה מנומנמת ומעירים אותה עם הבקשה להרכיב צמיג בוץ אימתני בקוטר "39.5 במקום ה ה37" שהגיע עם הג'נט מאילת... זהו, חתיכת הפאזל האחרונה במקומה ואנחנו שוב בדרך. בכביש הבקעה בואך קיבוץ שער הגולן אנו מדביקים את צוות רדיאטור מודיעין עם הסופה הירוקה המדוגמת.

תהליך הרשמה קצר, התארגנות על חדרים, חיזוקי ברגים ושאר פעילויות של הדקה התשעים, והופ אנו מוצאים עצמנו על קו הזינוק. מתחילים בקטע מנהלתי קצר עד אום ג'וני. יובל מדפדף קצת בספר, המספרים קצת מתבלבלים אך חוש הניווט שלו משובח ואנחנו מוצאים את עצמנו עוקפים את בית זרע. לשמאל הדרך סופה צהובה שוכבת על צידה... עומרי פרל ושמעון ראובן מצוות ינוביץ' הפוכים - איך למה וממה? יש זמני גג לעמוד בהם בקטע מנהלתי, אבל לא מפקירים פצועים בשטח. אנחנו פותחים כננת ומעמידים את הסופה על רגליה. מספר צוותים עוברים, מציעים עזרה אך ממשיכים בדרכם לאחר שראו שהכול בשליטה.

מגיעים לאזור הסרוויס, לרבע שעה מדודה של הכנה והמתנה. אילן מודיע שלא ניפסל על האיחור בזמן הכניסה לסרוויס בשל הסיבה המוצדקת. אני ניגש להציץ על המכשול הראשון... בנחל שקט ותמים לכאורה אשר סבך גבוה של קנים מחביא אותו ממתינה לנו נקודת הפתיחה של הפרולוג. קטע מדוד של 5 ק"מ, משהו "לחימום הקנה" וקביעת סדר הזינוק לתחרות של מחר. "לרכב!" יובל צועק, ואני כמו חייל טוב מתיישב, נחגר, קסדה על הראש, כפפות ואנו על קו הזינוק.

חודשיים של דריכת הקפיץ עומדים להתפרץ. לרגע אני לא מבין מה אני שוב פעם מחפש פה, אני כזה בחור יפה ונקי ומולי פשוט אמבטיה של בוץ... אילן המזניק סופר לאחור.  5.. 4.. 3.. 2.. 1! והקפיץ משתחרר. מכת גז אחת ואני כבר אחרי הבוץ, עולה עליה, יורד חזרה ושוב עולה, הבוץ ניתז לכל עבר ואנו בקצה המכשול. יובל מורה לשמאל ואני נותן גז, הילוך ראשון והרכב לא עובר לשני! שוב פעם הטיפטרוניק לא מתפקד. עוצרים בצד להערכת מצב. צוות הסיוע מתקרב אלינו ואני צועק להם להתרחק פן נפסל. הרכב מתייבש קצת, ותודה לאל, יש לי הילוכים. ממשיכים בנסיעה, אך תיבת ההילוכים עושה מה שהיא רוצה בלי קשר לרצונותיי. אנו מול קיר חול בגובה 15 מטר. אני אומר "לא", יובל אומר "בוא ננסה", ואנו מוצאים את עצמנו למעלה ומיד צונחים בצד השני לתוך אמבטיית מים (מכשול שני). בהחלטה אסטרטגית שהתבררה כנכונה אנו מחליטים לפרוש, לתקן את הנדרש ולהגיע ליום המחרת מוכנים. חבל לשבור את הרכב על 5 ק"מ ולהפסיד את ה-100 של מחר. מודיעים לסיוע, למארגנים ואנו בדרכנו חזרה לשער הגולן. בקיבוץ מצאנו כי חיישן הטיפטרוניק נרטב ואנו מפרקים את ידית ההילוכים, מגרזים, משמנים ונוסעים לבחינה. כל נסיעה מנוצלת גם ללימוד השימוש בספר הדרך ולאחר כמה שעות הרכב שוב תקין, יובל מפנים את השימוש בספר והקפיץ נדרך שוב לקראת מחר. מקלחת, ארוחת ערב טובה ואנו במיטה. אך זה שוב לילה ללא שינה עבורי, מרוב אדרנלין. אך מספר צוותים אחרים לא ישנו מחוסר זמן והעבודה שנדרשה לתיקון והכנת הרכבים.

(צילום: אסף קציר)

שבת, 6:00 בבוקר, קר בחוץ והאדמה עטויה ערפל כבד וטל. הקיבוץ מתחיל להתעורר לקול המנועים הרועמים.  צוותים מתחילים לצוץ מהחדרים, חלקם מנקים את קורי השינה וחלקם מנקים את הידיים מעבודת הלילה. בשעה 8:24 בדיוק אנו נכנסים לשער הזינוק ושוב הקפיץ משתחרר.  קטע מנהלתי עד מחצבת שרונה, 27 קילומטרים של כיף, נוף מדהים ולימוד משותף של השימוש בספר דרך. מגיעים למחצבה עם 15 דקות זמן  אותו מבלים מחוץ לכניסה לסרוויס. נכנסים לסרוויס, מחזקים ברגים, מעיפים מבט על המחצבה ושוב אנו על קו זינוק.

נכנסים למחצבה, עולים, יורדים ושוב עולים ואנחנו על שבילי רמת סירין. אנחנו רצים על פי ספר הדרך, קצת טועים בניווט, קצת עוקפים וקצת נעקפים. יורדים אל הנקיק ומגלים פקק  (מצטער, אבל הרדיו בצפרדע שוב מקולקל ולא שמעתי גלגל"צ). קצת ימינה, קצת שמאלה ואנחנו רואים שגילי נעוץ בנקיק בזווית לא הגיונית, שי שמעוני הפוך על צידו והכול תקוע. מנהלת האירוע עוצרת את הזמנים,  כולם משתתפים במאמץ החילוצים ולאחר כשעתיים מתחילים מחדש. כולם מוזנקים אחרי הנקיק, מתחילים לרוץ על השבילים. יובל כבר לא מזייף בניווט ואני מגביר את הקצב. יורדים נקיק, מחכים בפקק ושוב רכב תקוע עם צמיג פרוק. מיקי מחליט לעקוף אותו ואני מקבל הנחיה – "זו הגדה, זה הוואדי, ועכשיו - תרד למטה". אני רואה עשבים ירוקים וחלקים ומנסה לחשב כמה גלגולים הרכב יעשה עד הקרקעית מהגובה הזה... יובל יורד ברגל ומכוון ומרגיע, דיבורית ה T/B עובדת מצוין וכבר אין צורך לצעוק. אני מתחיל בנסיעה, מחזיק חזק ומוצא את עצמי למטה – לשמחתי על הגלגלים וללא שום גלגול בדרך – איזה רכב גיבור! ואיזה נווט מוכשר שנטע בי בטחון אמיתי!

ממשיכים בנקיקים ואנו מוצאים את עצמנו אצל המרשל, אממה? - הגענו מהצד הלא נכון... יורדים חזרה לנקיק ועולים מסביב בעליה קשה בין העצים. הילוך ראשון, גז עד למנתק ההצתה ואנו למעלה – ואז הרכב כבה. מחכים שהרכב קצת יתקרר וממשיכים. עוד נקיק, עוד שביל ועוד עליה ולפנינו אמבטיה של בוץ – מאיפה מיקי יוחאי מוצא  את כל הביצות האלו הזה בכזה יום שטוף שמש, אחרי שבועות של אביב בחודש ינואר משוגע? מנסים למשוך את היילקס תקוע עד שמתפנה הנתיב השני. ניסיון ראשון, רוורס, ניסיון שני ואנחנו באמבטיה – לא קדימה ולא אחורה. מימין צוות גבע נתקע בזווית לא הגיונית והמכשול סתום. שיתוף פעולה עם אנשי העמק, והצפרדע-הונדה שלנו מושכת את עצמה ואת הרכב של צוות גבע אל עבר הצד השני. שניים, שלושה הילוכים ואנו לאחר שלוש בריכות הבוץ משפשפים ידיים ומתכוננים להמשך.

במכשול הבא, שמעון מצוות ינוביץ' נותן בגז, מגיע כמעט עד קצה העלייה ונתקע. אי אפשר להגיד לא... שוב הצפרדע נקראת אל הדגל ומנסה לשמש כעוגן לסופה. לאחר מספר ניסיונות מחליטים כי מחלצים לאחור. אנו מושכים את הסופה הצהובה מחוץ לבריכה ועושים את דרכנו למחצבה בחושך מצרים, שכן לא הספקנו להתקין את התאורה ברכב. שבילי העמק מחורצים, הצמיגים מלאים בבוץ ואנו נוסעים את שבעה הקילומטרים הנותרים בחזרה למחצבה.

הערב מגיע. חושך מוחלט. 7 שעות ו 34 דקות לאחר הזינוק הצפרדע האדומה שלנו חוצה את קו הסיום. סיימנו את הסטייג' הראשון, ומיקי צוחק שעכשיו מתחילים את השני. מן הומור כזה, אבל אותנו לא מפחידים. עולים על העגלה, מוותרים (בתאום עם מיקי) על הקטע המנהלתי האחרון  ויורדים בכביש יבנאל חזרה לשער הגולן.  מקלחת, החלפת חוויות וטקס סיום יפה, ואנו בדרכנו חזרה  הביתה, אל השגרה היום-יומית וההכנות למרוץ הבא.

תודות לכל מי שמסייע לנו העונה ומאפשר לנו למתוח את הקפיץ:

• חברת המתלם - תודה אישית לאיתי ושלומי על החסות הראשית שמאפשרת לנו את ההשתתפות בכל הליגה.

• מוסך שרות לי, כפר סבא, על הסיוע בהכנת הרכב ואחסנתו. תודה לכם ליאור ולירון.

• ברוך טולדנו - האיש המוכשר שבנה את הרכב.

• דודי פרץ - על העזרה עם העגלה.

• עמוס - שתורם את רכב הליווי הגורר את העגלה

• שרי כהן, אחותי, על הליווי והצילום.

• מיקי יוחאי, חברת קרוס קאונטרי, צוות המרשלים וכל העושים במלאכת ארגון התחרות, תודה רבה לכם!

ואחרונות חביבות... נשותינו ומשפחותינו שמאפשרות לנו לעשות את מה שאנחנו עושים, וכמו שאמרה אחת מהן - "עדיף מאהבת בצורת רכב עם 4 גלגלים משתי בחורות עם 4 שדיים"...