דור שני לפורשה קאיין - הכינו את הארנקים

בסוף 2002, כשהופיע לראשונה קאיין, הסופר-SUV היוקרתי של פורשה, עיקמו כל איסטניסי ההגה את פרצופם. פורשה לשטח?! לא יכול להיות. איך יצרנית מכוניות הספורט האציליות עושה לעצמה דבר שכזה.  "חילול הקודש", "אנדרוגינוס", "מכוער", "חסר טעם", היו מפניני המקלדת היותר מתונים שקיבלו את פניו. הוסיפו את העובדה שהוא התבסס על פלטפורמת הטוארג ה"עממי" של פולקסוואגן, תבלו במעט קינאה, וקיבלתם הרבה סיבות לא לאהוב אותו.

מין הסתם, הנהיגה הראשונה בקאיין ההוא על כבישי דרום ספרד סתמה מיד את הפה גם לגדולי הציניקנים – מהנדסי פורשה פשוט  לא יכולים לתכנן מכונית רעה. אפילו בשטח הוא הפתיע לטובה – עד כמה שרכב כזה אמור לנסוע בשטח... אבל עזבו אתכם מאיך הוא נוסע. סופרי האפונים המעונבים במחלקות השיווק של יצרני הרכב הגדולים מודדים רק פרמטר אחד – איך נמכר. ולסופרי האפונים של פורשה היו כל הסיבות לחייך בשביעות רצון, כי טבלאות המכירות הוכיחו שההימור על SUV יוקרתי היה נכון ומוצדק – הקאיין הפך ללהיט, בעיקר בשוק הגדול ביותר של פורשה – ארה"ב. למעשה, הוא הפך לדגם הנמכר ביותר של פורשה בעולם.

ועתה, לאחר שמונה שנים טובות, מושק בז'נבה הדור השני של הקאיין, שכצפוי, מתהדר ביותר סוסים, יותר הילוכים, יותר מילימטרים באורך, בבסיס הגלגלים ובחלל הפנימי, אבל גם בפחות – פחות קילוגרמים, פחות ליטרים בתצרוכת הדלק ופחות גרמים של פליטת CO2. מלבד רמזים לביצועים משופרים לעומת הקאיין היוצא, ההודעה הרשמית לעיתונות לא מדברת על נתוני תאוצות ומהירות מרבית מפורשים, אלא בעיקר על חסכנות וניקיון – נו באמת, זה יצרן של מכוניות ספורט זה? טוב, נו, בעידן הפוליטיקלי קורקט הירוק בו אנו חיים, זה הרי לא מנומס לדבר על ביצועים, שלא להזכיר רחמנא ליצלן, יכולות שטח... אז מספרים לנו שהקאיין, על כל מבחר חמשת גרסאות מנועיו – קל, חזק וחסכוני הרבה יותר מהדגם הקודם.

כמה קל? לא פחות מ-180 ק"ג גולחו ממנו, למרות שבמימדיו הוא גדל ב48 מ"מ לאורך, מתוכם 40 מ"מ מכובדים נוספו לבסיס הגלגלים, מה שמלמד על מרחב משופר לנוסעים.

כמה חזק? וכמה חסכוני? גרסת הבסיס ה"עממית" עם מנוע V6 בנזין בנפח 3.6 ליטר משחררת היום 300 כ"ס, ומתהדרת בתצרוכת דלק רשמית (כל נתוני התצרוכת הם לפי תקן NEDC החדש – New European Driving Circle) של 9.9 ליטרים ל-100 ק"מ (10.1 ק"מ/ליטר), שזה 20 אחוז פחות מהדגם היוצא. גירסת הדיזל, עדיין עם V6 בנפח 3 ליטרים, 240 כ"ס ו-56 קג"מ, כבר משוויצה ב-7.4 ליטרים ל-100 ק"מ (13.5 ק"מ/ליטר), גם כאן שיפור של 20 אחוז.

שני דגמי ה-V8 רושמים שיפור גדול עוד יותר בתצרוכת – הקאיין S בעל מנוע 4.8 ליטר אטמוספרי משחרר היום 400 סוסים לעומת 385 בדגם היוצא, וצורך רשמית 10.5 ליטרים ל-100 ק"מ (9.5 ק"מ/ליטר) שזה 23 אחוזים פחות מה-S המוחלף. הקאיין החזק מכולם – דגם הטורבו כפול המגדשים, מחלץ 500 סוסים מאותו בלוק בנפח 4.8 ליטר, מסתפק ב-11.5 ליטרים ל-100 ק"מ (8.7 ק"מ/ליטר), גם כאן שיפור תהומי של 23 אחוז לעומת קודמו.

איך מנועים חזקים יותר מציגים שיפור כה גדול בצריכת הדלק? לא רק בזכות הדיאטה שעבר המרכב, אלא גם בזכות תיבת ההילוכים האוטומטית החדישה טיפטרוניק S בעלת שמונה (כן, 8) הילוכים שתורמת את חלקה למאמץ הכולל להורדת התצרוכת ופליטת המזהמים.

וכך, כאשר במיטב רוח הפוליטקלי קורקט הצבועה בגוונים ירקרקים-כחלחלים-ורדרדים, נתוני פליטת CO2 חשובים יותר מביצועים אפילו בפורשה, אנחנו לא מתפלאים שהם מעדיפים לנפנף, להדר, לפאר ולקלס דווקא את הדגם החדש לחלוטין של הקאיין – ה-S-Hybrid. כן, אתם קוראים נכון. אם כבר שנים רבות יש פורשה אוטומטית ומעל שנתיים גם פורשה דיזל, למה שלא תהיה פורשה היברידית?... כל מי שדואג פן האריזה היוקרתית תסתיר משהו אנמי ואפאטי בסגנון טויוטה פריוס או הונדה אינסייט, יכול להירגע. אפילו הלקסוס RX450h ההיברידי המרשים ישפיל פנסיו אל מול שריריו של הקאיין ההיברידי. מנוע V6 בנפח 3 ליטרים מוגדש-על מנפק 333 כ"ס, ומסתייע במנוע חשמלי בהספק 47 כ"ס כדי לספק במאמץ משותף 380 כ"ס ו-59 קג"מ. הביצועים המובטחים הם בליגה של הקאיין S, ותצרוכת דלק רשמית מובטחת של "פחות מ-10 ליטרים ל-100 ק"מ". כמה פחות? לא פורסם. כן פורסם נתון הפליטה של 193 גרם CO2 לק"מ, שלא בדיוק מאיים על הפריוס ושות' ואפילו לא על הלקסוס RX, אבל זו בהחלט הפורשה הנקייה ביותר בהסטוריה של המותג.

ואתם קוראי ג'יפולוג, שבוודאי כבר מסוחררים משטף נתוני הליטרים והגרמים של ג'יפה שנפלטת מצמד האגזוזים, שואלים איך הדבר הזה אמור לנסוע בשטח? טוב נו, כמו שהזכרנו קודם, באירופה המתחסדת המכוסה בשכבה דקיקה של אפר וולקני, לא מנומס לדבר על דברים כאלה. מבט חטוף בתמונות יבהיר לכם כמה דברים על מרווחי גחון וזוויות מרכב, ועל הייעוד העיקרי של הרכב המרשים הזה. בכל מקרה, עד הרגע שנניח את עכוזנו המלכותי במושבי העור שלו וננהג בו, לא נדע בוודאות מה הוא שווה מעבר לאספלט. ולשאלת השאלות של כל ילד זב-חוטם – כמה עולה? האם זה באמת משנה לכם? מה, כן? אה, גם אתה חבר של א.א... טוב,  אז מחירים רשמיים בישראל לא פורסמו עדיין, אבל הניחוש שלנו הוא שעבור הדגמים החזקים עם מנוע V8 או עבור הדגם ההיברידי אין מה לצפות ליותר מדי עודף, אם בכלל, משטר של מיליון שקלים. יהיה כזה עוד כמה שנים, מן הסתם נושא את דיוקנו של א.א...

ומה זה? גרסת הטראנס-סיביר של קאיין מלפני שלוש שנים לא ממש קשורה, אבל היינו חייבים להכניס קצת צבע (וצמיגים עם קוביות), אחרת הקור הגרמני מקפיא את השרת.