מה עושה גרמני שרוצה למרוד בעם ומולדת? קונה דיפנדר!
לשמחתי גילתי שהתערוכה מתקיימת ממש ליד הבית. שבת בבוקר, שמש נעימה (ונדירה) וכל המשפחה המורחבת עולה על חולצות ג'יפולוג אדומות (מה שאילץ אותי להבהיר בכל מקום שאני בכלל מהצד של לנד-רובר!). ה"מנהיג" עם כובע אוסטרלי ומגפי בוקרים (לטשטש קצת את הפיגמנטציה והכשל הגנטי), נכנסים לאוטו וקדימה לבאד קיסנגן, העיר המארחת מידי שנה את תערוכת "שטח והרפתקה" (זה המשמעות של הקללות בכותרת). בכניסה לאזור התערוכה מתנופף לו בגאון דגל ישראל ענק לא יכול להיות, חשבתי לעצמי, זו פאטה מורגנה, בטח כשאתקרב אראה שזה דגל יווני... אבל גם זה לא הגיוני, המחשבה המשיכה לנקר, היום בארופה אם יש עם פחות אהוד מהישראלים, אלו היוונים... אין דבר שגרמנים מתעבים יותר מלשלם מיסים עבור "עמים עצלנים", מאותגרי "שלאפשטונדה" מהאוריינט. אז עשיתי עוד סיבוב, שפשפתי שוב עיניים, ואכן זה שלנו, כחול לבן מתנופף יחד עם עוד כמה דגלים הרבה פחות חשובים. בהזדמנות זו הילדים עברו מבחן מודעות ציונית. שאלתי אותם למילות ההמנון שלנו ומיה הקטנה התחילה במילים "דויטשלאנד דויטשלאנד אובר...". הבנתי שיש לנו בעיה רצינית. עד שהיא לא דקלמה את התקווה בעל פה לא עזבתי אותה בשקט.
בסופו של דבר הצלחנו להגיע לחנייה. בין מאות דיפנדרים סופר מדוגמים, חנינו בצנעה את ה"שארן" המשפחתי (האוטו הכי משעמם בעולם), יצאנו כפופים, ואחרי שהתרחקנו מספיק, עטינו על עצמנו את המבט המאובק של אנשי שטח שהרגע הגיעו ממסע בסהרה. בגרמניה כמו בגרמניה, אין קשר בין החנייה לתערוכה, וצריך לעלות על הסעה מאורגנת שמובילה את המבקרים מרחק עשר דקות נסיעה אל התערוכה עצמה. הסדר מופתי, ולמרות התורים הארוכים תוך מספר דקות היינו בפנים, נרגשים ומוכנים להתחיל את המסע המרתק אל חווית השטח האירופית.
הבו לנו דפנדרים!
שיא המפגש שלנו עם הדיפנדר היה כשפתאום באחד העיקולים אני שם לב שיונתן בני פוער את פיו לרווחה ואגלי זיעה קרה צצים לו מעל הגבות, מיד הסתכלתי מסביב אולי הילד הנער חזה באיזו אקולוגית יוצאת דופן, אבל לא, הוא הצביע בהתרגשות על הסרן הקדמי של דיפנדר 120. בעוד אני שובר את הראש איך לגרום לנער בן 16 למקד את עצמו בדברים החשובים והמעניינים באמת ולא רק לחלום על דיפנדרים אני שם לב מדוע נעתקה נשמתו של הנער. מולנו ניצב בגאון 120 בגובה לא מוסבר למרות צמיגי ה35 שלו ועוד יותר היה מוזר שהציריות סירבו להופיע במרכז הגלגל, עכשיו גם אני התחלתי להתרגש, את ההתרגשות שלי אני אחלוק עימכם בכתבה נפרדת, מבטיח... לאחר שנרגענו מהדיפנדרים, הגענו לאגף הטויוטות. יש כמה סדנאות שמתעקשות להפוך היילקסים לרכבי מסעות נוחים והן מציעות וואריאציות שונות למתלים ושיפורים שונים למנועים. כמובן שלנד-קרוזר המיתולוגי לא קופח וגם הוא יוצג בגאון (תמונות 10 א,ב,ג) ואחרי הדיפנדרים הוא בהחלט רכב השטח המוביל בין ההרפתקנים. בין עשרות הרכבים והדגמים שקצרה היריעה מלספר על כולם (אבל צלום צולמו, הגלריה בסוף הכתבה), היו לא מעט ענתיקות משופצות "יד ראשונה מרופא" ורכבי צבא. מוולוו אחד שמערכת ההגוי המוזרה שלו העידה שקודם בנו את הרכב ואחר כך נזכרו להוסיף תיבת הגה (תמונה 13), PINZGAUER לסוגיהם ועד FJ ולנד רובר 1 ו2. במחלקת המשאיות יוצגו כל החלומות "הכבדים" שלנו שכוללים יונימוג מסעות, יוניקאט שחור יפיפה, Bermach שהיא משאית מסעות שמיוצרת בברשיה שבאיטליה ומשום מה יש לה פרצוף של TREX ועוד. האופנה הירוקה לא פסחה על התערוכה, והיא מיוצגת על ידי משאית איסוף זבל שעברה "מיחזור" והפכה לקמפר מסעות מפואר! מכל פינה בולטת הרוח של התערוכה, שהיא דומה מאד לזו שנושבת בפורומים בג'יפולוג. שילוב בין היבטים מקצועיים ותעשייתיים לבין חובבים וסדנאות עצמאיות בשלל צבעים. התערוכה מתמקדת ברכבי שטח אמיתיים בלבד, בלי חארטה. לא נראה שום ייצוג משמעותי לשוק הSUV, וכל מיני מותגי שטח שעברו ריכוך ואונס קבוצתי. לא תמצאו כאן טוסון, סנטה-פה ואפילו לא פאג'רו - רכבי שטח מאובקים בלבד. היה אודי Q בודד שהעז להופיע, וגם הוא היה נעול בצמיגי שטח מלא והיה שייך לצלב האדום. שני המציגים הגדולים היו לנד-רובר וג'יפ, שהציגו רכבי שטח בלבד. לנדרובר התמקדו בעיקר בדיפנדרים - פרילנדר אחד לא נראה באופק. חברת Jeep הופיעה אך ורק עם גרסאות שונות של רנגלר, רק שטח אמיתי, Hard-core. באמצעות מתקן המאפשר טיפוס ונסיעה בשיפוע צד (די אגרסיבי) הם הסיעו לקוחות למטרת התרשמות, ואלו אכן התרשמו. גם אני מודה שהתרשמתי... אבל כמה שיותר מהר חזרתי למתחם לנד-רובר, פן יעלו לי בטעות הרהורי כפירה... הדבר המרשים בתערוכה הוא המשתתפים. בניגוד לתערוכות רכב נוצצות ומרוחקות פה היו אנשי שטח אמיתיים, כאלו שמלכלכים את הידיים, והרבה פחות אנשי שיווק. סדנאות קטנות ומקצועיות כמו זו בבעלות בחור צעיר, מאובק וחביב שהציגה שיפורים מרתקים לסמוראים, כולל סמוראי למרוצים על שלדת SJ 413 עם מנוע V8.
לסיום חברים,תערוכת Off Road und Abentuer הינה תערוכה מהנה, מרתקת ונעימה, מקצועית ומסודרת כמו שגרמנים אוהבים להיות, רגועה כמו אירופה וחפה מרעשנות מתישה ומעיקה. המסקנה העיקרית שלי היא שבפעם הבאה אני מגיע ליומיים לפחות.
|
||