פורום ג'יפולוג 4X4 - כמו יעלים על הסלעים - קרוס קאנטרי טרופי 2011, המחזור השלישי

בפרסום לפני התחרות הבטיח מיקי יוחאי תחרות אחרת, שונה, לא עוד אמבטיות בוץ כמקובל, אלא מעברי סלעים ונהיגה טכנית במרכז הארץ, אתגר חדש וסוג של תחרות שאנו לא זוכים לראות כמותה בארץ לעיתים קרובות. בהתאם, החלטתי לנסות הפעם כתבה אחרת, שונה, וצבעונית יותר.

השעה תשע בבוקר. שעת ההזנקה מתקרבת וכל המשתתפים נקראים לשיחת התדרוך. קבוצה גדולה וצבעונית של אנשים, חובבי ספורט מוטורי, עצי אורן מסביב - ממש אוירה פסטורלית. מיקי מעביר את התדריך המפורט לכולם ומלבד החדשה בדבר צוות צילום שמלווה את האירוע אנו למדים כי שני צוותים בחרו לא להשתתף בתחרות ולסייע כמארשלים (עוד אחזור לזה בהמשך) - יוזמה ברוכה וגילוי אחריות מצד המתחרים. שאפו.

התחרות, השלישית במספר לעונת 2011 בליגת קרוס-קאנטרי טרופי, האחרונה לעונה זו ואולי בכלל במתכונת הזו, נערכה בסמוך לעיר החרדית אלעד, אולם לא נראה היה כי האווירה הססגונית והרועשת משהו מפריעה למי מהתושבים. האמת, הצלחנו לראות כמה מהם מביטים בהנאה מהמרפסות - עונג שבת!

אנו ממהרים לכיוון המכשול הראשון, ההבטחה היא שהמתחרים יטעמו כבר פה, על ההתחלה את הסלעים. עוצרים לחנייה קצרה בכדי לצפות בזינוק של קטגורית האקסטרים והדילוג של המדרגה הראשונה - צוות "מסגריית ברוך" בנהיגת דודי ברוך מגיע ראשון עם המפלצת האדומה וללא מאמץ מיוחד לאחר שניות מעטות הם ממשיכים הלאה.

עוברות להן עוד מספר דקות והפעם זו "מכונת הזרחן" של גיא רפאלי וצוות פרוג'יפ. בתור מכשול ראשון זה אפילו לא חימום עבור הצוות המנוסה ולרגע היה נראה או נשמע כאילו המכונית (אפשר לקרוא לזה מכונית, לא ?) מגחכת לנוכח המכשולון הקטן.

עכשיו העניינים באמת מתחממים ואנחנו מטפסים, מזיעים, נחים ובעיקר רוצים להגיע למכשול "האמיתי" הראשון. זה שיפריד בין הגברים לילדים או סתם בין אלו שיבחרו לתקוף לבין אלו שיפתחו כננת. לאחר ש"מסגריית ברוך" ו-"פרוג'יפ" חולפים על פנינו ללא מאמץ מיוחד גם במכשול הזה, מגיע צוות "גילי בשטח". אריה, הנווט, שבכל התחרות הזו היה יותר מחוץ לרכב מאשר בתוכו, מנסה לכוון על שתי מדרגות הסלעים הניצבות וממתינות שיאתגרו אותן. הן לא היוו עבור הצוות בסופה השחורה אתגר גדול מדי .

עכשיו תור קטגוריית האדוונצ'ר. לפני שאנחנו מספיקים להבין מה קורה צוות "גתוס כל גדר" עם שי שמעוני ליד ההגה של הדיסקברי החתוך, מדלג על המכשול וממשיך קדימה, נמצא בסביבתו הטבעית ומרגיש הרבה יותר בנוח בין הסלעים מאשר בבוץ.

מגיע הצוות של "מוסך גבע" - לא יודע למה, אבל כבר באירוע הראשון,ליד חגור, הם משכו לי את העין, עבודה שקטה, יעילה ומהירה. האמת שגם הצבע הכתום של מה שהיה פעם לנדרובר עוזר! טיפוס קליל והמכשול מאחוריהם, יופי של עבודת צוות.

עכשיו תורו של צוות "ינוביץ" עם הסופה הצהובה והמאובזרת וכאן גם החלו הבעיות הראשונות, כמו שאני רואה את זה, מהצד יש לומר. במכשול ניצבו להם מארשלים, חלק ממתחרי הליגה שבחרו לסייע בתחרות ועל כך כל הכבוד, אבל, כן יש אבל... החל מהרגע שהסופה הצהובה ניסתה לטפס את מדרגת הסלע החלו העצות והתגובות, בין היתר "מחמאות" לנווט. חברים יקרים, נכון, מיקי אמר שהמארשלים אמורים לסייע במידת הצורך, אבל ראבאק, תנו לצוות לעבוד בשקט (אני במקומו הייתי זורק עליכם איזה סלע ולא היו חסרים שם...)

עכשיו תור צחי מדהלה והסמוראי הקטן-גדול שלו. בלי הרבה בעיות נשלפת הכננת. נראה שלסוזוקי לא היה מלכתחילה סיכוי לטפס את המדרגה ללא סיוע. הרצועה נקשרת לעץ, הכבל מתחבר והופ, הכלי הקטן ממשיך בדרכו למכשול הבא לקול מחיאות הכפיים של הקהל הרב שהגיע לצפות באירוע ונהנה.

קטע התחרות הראשון מסתיים ואנחנו רצים לכיוון נקודת הסיום. לגימה של מים קרים, התעדכנות מהירה בנעשה ובפרישות וגם בקטגוריית הסטנדרט שם ראינו הפעם מתחרים חדשים ונראה כי קטגוריה זו תהפוך לבסיס טוב לקראת המשך הדרך של תחרויות העבירות. הסופה הלבנה של אבי גולן בחסות "רוק-סוליד" נראתה מצוין בשטח, כמו גם הדיסקברי הצהוב של "מוסך גבע" אבל מעל כולם היה זה שוב צוות "הטיגריסים עם שי" שבלט וניצח.

לקראת הקטע השני מיקי ממליץ בפנינו להתמקם באחד המכשולים האכזריים יותר של התחרות ואנחנו מקבלים את עצתו בשמחה. התחרות כולה נערכה על פני מתחם לא גדול ומוצל, מה שאפשר לקהל הרב להתנייע ממכשול למכשול, בצל, ללא מאמץ מיוחד. מדרון הגבעה מקבל את פנינו, סלעי וקשיח כמו שרק הוא יכול להיות, אבל מה אכפת, לא אנחנו הם אלו שצריכים לטפס. גיא מ"פרוג'יפ" מגיע מיד לאחר שהתמקמנו, המנוע צורח לשמיים, מדלג סלע ועוד אחד, מקפץ מאבן לאבן, מחפש אחיזה והופ..ממשיך לדרכו.

שני, במפתיע ואולי לא, מגיע שי שמעוני מהקטגוריה הנחותה יותר. הדיסקברי קצת גונח, קצת חורק אבל עושה את העבודה המתבקשת ממנו. אחד העצים שם מבקש סליחה שהפריע בדרך, הדיסקברי מסתכל עליו בגיחוך, משאיר בו את חותמו ונעלם.

אנחנו ממתינים בצל, פער זמנים יחסית גדול במכשול הזה ובינתיים צופים בקטגוריית הסטנדרט שחולפת בשביל לידנו שעולה בדרך "נורמלית" במעלה הגבעה, ללא "קיצורי הדרך" של האקסטרים והאדוונצ'ר. צוות "גילי בשטח" מגיע שוב, אריה פאהן הנווט רץ מלפנים, מיוזע, נושם בכבדות (נראה אתכם מטפסים ככה על הגבעה הזו) קושר את הכננת ו..בום, אין הגה ברכב, עכשיו זה רק הכננת שתעשה את העבודה, לפחות עד למעלה.

בינתיים הסטנדרטים מסיימים את התחרות וממש לפני הסיום זוכים גם הם להנצחה מצידנו:

תוצאות רשמיות של התחרות עדיין נמצאות בבירור לאחר מספר ערעורים שהוגשו ויתקבלו במהלך הימים הקרובים, כך שצפו כאן לעדכונים. כמובן שאתם יותר ממוזמנים לחלוק בחוויות ולשתף בתמונות וסרטונים.

תודה ענקית לצוות הצילום שליווה אותי -אסף וזיו הלפרסון וכמובן הבן שלי, אביתר.

4 תגובות

יריב קלר ברוך - 19-06-11, 18:48
- תגובה
היה אחלה

shuy3110 - 21-06-11, 22:08
- תגובה
למה עובד מצוות ניר לא מוזכר בכתבה????אפילו מיני תמונה לא מצאתם לשים?

odedyafe - 24-06-11, 07:25
- תגובה
יש תוצאות רישמיות ?

shuy3110 - 26-06-11, 01:01
- תגובה
דובי מילר היקר אנחנו לא מכירים,האם לא מגיעה לי תשובה???עובד מצוות ניר לקח מקום שני בקטגוריית סטנדרט..........האם לא מגיע שיכתבו כמה מילים????תמונונת קטנטנה????יכול להיות שאין תמונה כי הלנדרובר שלו מכוער(גם אני לא סובל אותו) שי