פורום ג'יפולוג 4X4 - פיצ'ר: טרופי-טראק רדיאטור מודיעין

קטגוריית הטרופי טראקס הפתוחה היא כבר לא רק עובדה קיימת, אלא גם הולכת ומתרחבת. הכניסה החדשה של העונה החולפת הוא צוות רדיאטור מודיעין, שביצע הסבה מג'יפ סופה היפר-משופר שהתחרה בליגת העבירות, היישר לתחום הראלי-רייד וליגת באחה-ישראל, עם טרופי-טראק חדשה ומרשימה בעליל. יצאנו לתפוס כמה מילים עם ירון כהן ואמנון שטרנגלס, הנפשות הפועלות שמאחורי הפרויקט היפה הזה, וגם להציץ קצת ברכב עצמו.

הפעם האחרונה בה ביקרתי במוסך "רדיאטור מודיעין" היתה לפני יותר מארבע שנים. אז באתי להתרשם מהסופה הירוקה של ירון, שהתחרתה אז בקטגוריית האדוונצ'ר של ליגת העבירות. ירון כהן ואמנון שטרנגלס היו אז חזק בעניין של עבירות, ובנו את הסופה ההיא בהשקעה כספית נכבדת וברמה גבוהה ביותר, כמעט חריגה בנוף הקטגוריה. מאז עברו כאמור יותר מארבע שנים, ירון מיצה את העניין והריגוש שבטיפוס על סלעים ובצלילה בביצות והחליט לנסות את ריגוש אחר לגמרי - של ספורט שטח מוטורי ששם את הדגש על מהירות דווקא – ראלי רייד. הסופה המיתולוגית פורקה ונמכרה, ופרוייקט חדש החל לרקום ברזלים וגלגלים גדולים. אבל לפני שניכנס לתיאורים הטכניים של הרכב המרשים והנוצץ שהמתין לנו בבוקרו של יום קיץ לוהט מחוץ למוסך של אמנון באיזור התעשייה של שילת הסמוך למודיעין, ניגע בקצת הסטוריה.

הימים היו ימי פריצתם של כלים חדשים ומעניינים לסצינת הראלי-רייד המקומית. אחרי כמה שנים בהן שלטו הכלים כפולי ההנעה מקטגוריות T1ו-T2 וכל מיני באגים מאולתרים לצד כלים סטנדרטיים היישר מהכביש, גילו המתחרים ה"כבדים" ועידו כהן בראשם, את הקטגוריה שבאמריקה קוראים לה "טרופי טראק" – הנעה אחורית עם סרן חי כבד, גלגלים גדולים, מתלים ארוכים-ארוכים, מנוע אימתני ושילדת צינורות, הכל מחופה במרכב קל דמוי טנדר גדול. מכוניות מירוץ גדולות, כבדות, מהירות מאוד ומאתגרות ביותר לנהיגה.

אחרי מחלות ילדות לא מעטות וצבירת נסיון של המתחרים, התברר שאם הטרופי טראק מצליחה לסיים מירוץ בחתיכה אחת בלי לשבור גיר או מכלול אחר, ואם אין ברבורי ניווט למיניהם באירועים כגון חוצה ישראל, היא בדרך כלל מנצחת. וכאן כבר לא מדברים רק על מקום ראשון בקטגוריה, אלא על ניצחון באוברול – מקום ראשון כללי במירוץ. וככה זה גם בעולם - התחרות האמיתית היחידה לטרופי טראקס על המקום הראשון הכללי, גם בבאחה 1000, היא מצידם של קומץ בכירי האופנוענים. חוץ מזה, הטרופי טראקס הן מכוניות מרשימות למראה שנותנות הצגה לקהל ולצלמים – הן מהירות, הן רועשות, הן פרועות, הן מעיפות סילוני חול ואבנים, הן מייצרות זויות גילגול נכבדות וזריקות זנב פוטוגניות בכל פנייה - כיף לצפות בהן, כיף לצלם אותן. הן מביאות קהל לאירועים.

היו שהתנבאו שזה הולך להיות הלהיט הבא בסצינת הראלי רייד המקומית. התברר שהם צדקו! הרכב של עידו כהן היה באמת סנונית ראשונה לגל של כלים דמויי טרופי טראק. המפלצות של ברוך טולדנו ו"עידן הגז", "שד המדבר" של ניר זהבי, הטנדר המרשים של צוות "סרטינה", ולפני קצת פחות משנה – גם הרכב החדש דאז של רדיאטור מודיעין, והיד כנראה תהיה עוד נטויה.

יהיה מי שיאמר שכל אלה הם עדיין לא הדבר האמיתי מאמריקה, אבל קל לראות ולהבין שהרמה הולכת ועולה ללא ספק. כאשר ירון, הנווט הקבוע שלו יואב שיטאי ואמנון החליטו שזה הכיוון, הם הלכו אצל המאסטר המקומי – עידו כהן, שבנה עבורם שילדה כמעט זהה לשילדת הרכב שלו. מהסדנא של עידו בפרדס חנה יצאה "שילדה מתגלגלת" (Rolling chassis), עירומה, ברזל נטו, עדיין ללא מכלולים מכניים, מכלולי מתלים, מערכות חשמל, קירור וחלקי מרכב, לדרכה הארוכה דרומה למודיעין, שם החלה עבודת הנמלים של הרכבת כל המכלולים לכדי מכונית מירוץ חיה, נושמת ונוסעת.

הלב של המכונית – מנוע ה-V8, כבר חיכה לה במוסך. זהו אותו מנוע ששימש את הסופה הירוקה באירועי העבירו תהאחרונים בהם השתתפה. V8 מאלומיניום בנפח 6.2 ליטר מתוצרת GM, מנוע מוכן מהארגז (Crate engine), דגם L92, שהוא גירסת ה-Truck של מנוע ה-LS3 המשמש במכוניות הכביש של GM ושכמה וכמה מהמתחרים בישראל בחרו בו להניע את מכוניות הראלי-רייד שלהם. ההבדל העיקרי בין ה-L92 ל-LS3 הוא במבנה סעפת היניקה ועוד כמה שינויים קטנים שנועדו לתת לו מעט יותר מומנט בסל"ד נמוך.

ההספק הרשמי המוצהר של המנוע הזה הוא 403 כ"ס על פי GM, סטנדרטי מהיצרן, די והותר לדעתם של ירון ואמנון, לפחות בשלב הזה, במיוחד לאור משקלה הסופי הנמוך להפתיע של הטרופי טראק הזו – 1958 ק"ג מדודים בלבד (עם חלוקת משקל כמעט אידיאלית של 55% לאחור), ובמיוחד לאור רצונם לשמור על אמינות מירבית.

כיאה לבעל מקצוע שהתמחותו במצננים ומערכות קירור (וגם במערכות פליטה), כדי לשמור על המנוע בתחום הטמפרטורות השפוי והבריא, בחר אמנון ברדיאטור אלומיניום ענק מתוצרת גריפין האמריקאית. הכוח השופע של המנוע זורם לתיבת הילוכים אוטומטית הותיקה והטובה מדגם TH400, בעלת קיט הסבה להחלפת הילוכים ידנית בלבד באמצעות בורר מתוצרת ART-CARR, ומערכת לקירור מאולץ של הגיר הכוללת שני מאווררים ושרוולי אוויר. לגיר הזה יש רק שלושה הילוכים, אבל מבין כל התיבות האוטומטיות הסטנדרטיות שנהוג לשדך למנועים שכאלה, היא כנראה החזקה ביותר (או הפחות נשברת). כאן ראוי לציין שפרט לעידו כהן (שסגנון הנהיגה הלא מתפשר שלו שבר כבר גירים לרוב עד שנמאס לו והשקיע בגיר מירוצים אמיתי ויקר) כל המתחרים האחרים בישראל משתמשים

עדיין בגירים סדרתיים למיניהם, שמהווים נקודת תורפה בטרופי טראקס שמרחפות גבוה ורחוק, אבל נוחתות חזק וכואב – כל טעות נהג בזמן הניתורים הללו, נגמרת בד"כ בשבירת הגיר, וגם ירון לא נמלט מהגורל הזה במהלך האימונים... האם לא כדאי להשקיע פעם אחת בגיר מירוצים? עבור טרופי טראקס אמריקאיות ששולחות לתוך הגיר 850-900 כ"ס משתוללים, זה כנראה הכרח. אצלנו, עם פחות מחצי ההספק ופחות משקל, כנראה שעדיין לא, לפחות על פי ירון. כן, הוא היה שמח להינות מתקציב לא מוגבל ולהזמין גיר מירוצים אמיתי, אבל כרגע הוא נאלץ לסגל סגנון נהיגה מעט רגוע יותר, לדעת מתי להרפות מהגז (בזמן נחיתה מניתורים גבוהים), מה שיאפשר לגיר לשרוד לפחות עד סוף המירוץ, מאשר להשקיע בגיר מירוצים המבוסס גם הוא על TH400 (אבל מחוזק ועם הרבה שינויים פנימיים) שמסופק על ידי שלוש סדנאות אמריקאיות בלבד, שעלותו יכולה להגיע לפי עשרים ויותר מעלות גיר סטנדרטי.

ההנעה כמובן אחורית, דרך סרן אחורי דנה 60 נעול בספול עם ציריות כרומולי בעלות 35 חרוצים (35 Splines) ביחס העברה 4.10:1, שמסחרר צמיגים בקוטר 35 אינץ' (מידה מילימטרית 315/75) על חישוקים בקוטר 16 אינץ'. עידו ברכב כמעט זהה משתמש בצמיגי 37 אינץ' אבל ירון התפשר על כושר ספיגת המהמורות והסתפק בשלב זה במידה הקטנה יותר, בעיקר כדי להקל על חיי הגיר. על מלאכת ספיגת המהמורות מופקדות ארבע יחידות קויל אובר מתוצרת בילשטיין – הקדמיים בקוטר 2.5 אינץ' ובאורך 14 אינץ', עם

זוג בולמי בייפאס של בילשטיין באורך 17 אינץ', ומאחור קויל אובר בילשטיין בקוטר 2.5 אינץ' ובאורך 17 אינץ', וזוג בולמי בייפאס של קינג באורך 18 אינץ' ובקוטר 3.5. בנוסף, יש ארבעה באמפסטופים הידראוליים 2 אינץ' מתוצרת בילשטיין.

מערכת ההיגוי מבוססת על מסרק הידראולי 2.5 אינץ' של HOWE וגלגל ההגה ניתן לכוונון שבזכותו אפילו אני מצליח למצוא תנוחת נהיגה נוחה למרות שאני "קצת" יותר גבוה ורחב מירון. טוב נו, אי אפשר לשכוח שתכנון השילדה הראשוני הגיע מאחד שיודע מה הוא עושה, ושהוא גם גבוה במיוחד, עידו כהן קוראים לו... למרות

התחושה הנוחה, כל תא הצוות כאן קומפקטי יותר מטרופי-טראקס אחרים שמרגישים קצת מגושמים כמו משאיות – תנוחת הישיבה כאן נמוכה יחסית, "בתוך האוטו" ולא מעליו והרבה יותר "אחורית". לוח המחוונים אופייני לכלים כאלה – פונקציונלי נטו, עם מחוונים של Autometer, פיוזים קופצים ונורות אזהרה חשובות (לחץ שמן, וחום מנוע) שממוקמות מול עיני הנהג. כל מהלך הבנייה התבצע במוסך של אמנון תחת המוטו של "כמה יותר נמוך". להוריד מרכז כובד כדי למקסם את היציבות. אפילו מיקום צמד הגלגלים הרזרביים חושב בקפדנות למינימום האפשרי, הכל כדי למקם את המשקל בנקודה הנמוכה ביותר האפשרית. כל זה מחופה ביריעות מרכב קלות מתוצרת עידו כהן, שביחד עם חיפויי הרדיאטור שייצר אמנון בחלק האחורי של הרכב, נותנות לרכב צללית יפהפיה של ספק טנדר, ספק מכונית קופה גדולה. זה נראה מדליק לגמרי ותאמינו לי, התמונות עושות עוול למציאות.

ירון ויואב כבר השתתפו בכמה מירוצים בעונה החולפת, ניסו את הרכב והתרגלו אליו וגם טעמו את טעמו המתוק של פודיום. בשיתוף הדר מ"אספיר" גם הם עברו את שלב הכיולים המתיש שנועד להביא את המתלים לתפקוד אופטימלי ולהוציא מהרכב את המקסימום, ולאחרונה הרכב גם עבר את כל הבדיקות וקיבל לוחית רישוי כסופה כדת וכדין.

עיניו של ירון נוצצות כשהוא מדבר על הנהיגה בטרופי טראק – זה משהו אחר לגמרי, הוא מחייך. אוטו מהיר שטורף שבילים משובשים במהירויות תלת ספרתיות גבוהות ומיישר באמפים כאילו לא היו, מאתגר לנהיגה וגם יודע לנשוך חזק את מי שמתרשל, משתולל יותר מדי או מזלזל. נהיגה בטרופי טראק שונה לגמרי מאשר ב-T1 4X4, שהוא מדויק יותר, אבל גם פחות מהיר ופחות מגהץ. כאן, עם זנב ששמח לצאת לצדדים בפניות, אתה צריך יותר מרחב מסביבך, ואם זה לא מספיק, ללא שליטה מוחלטת בטכניקות העברת משקל, הטרופי טראק לא בדיוק ירצה לפנות... לירון ברור שסגנון הנהיגה המעט פחות אגרסיבי שלו, לפחות נכון להיום, משמעותו לעתים ויתור על סיכוי לנצחון תמורת שמירה על שלמות הרכב – אבל זה לא חדש שבשביל לנצח צריך קודם כל לסיים, ואלה שלוחצים כל הזמן עד הסוף משחקים בשיטת הצל"ש או טר"ש.כולכם תוכלו לראות את ירון כהן ויואב שיטאי עם הטרופי טראק היפה הזו כבר במירוץ "באחה אשלים" הקרוב, המירוץ החוקי הראשון בישראל, שייערך ב-3 לאוגוסט. גם אנחנו נהיה שם. בהצלחה!