פורום ג'יפולוג 4X4 - חוויה אישית: עם הפקח בטנדר הירוק, סיור אכיפה לאורך החוף

בין רשות הטבע והגנים לבין קהילת בעלי ה4X4 בישראל התקיימה תמיד מערכת יחסים מורכבת. פקחי הרשות הם, במידה רבה, האחראים על ה"שטח" בישראל, בעוד שמטיילי ה4X4 הם המשתמשים האזרחיים, הצרכנים, של אותו "שטח", וכתוצאה מכך, באופן טבעי נוצרים חיכוכים, המוגברים בעוצמתם בעידן התקשורת הדיגיטאלית, כפי שבא לידי ביטוי בפורומים כאן בג'יפולוג. בחודשים האחרונים מתנהל לו דיון נוקב וארוך בו משתתף באופן קבוע בכיר הרשות אלדד פלד, ולצידו/מולו חבורה לא קטנה של ג'יפאים וותיקים חדי לשון. נקודת המחלוקת החריפה ביותר התגלתה בנושא איסור הנסיעה על חופי הארץ, ושיטת האכיפה שלהם. והנה, כפפה נזרקה והורמה, ובועז אברהמי, אחד הגולשים הוותיקים בפורום, הוזמן והצטרף לטנדר הירוק, לסיור אכיפה לאורך חופי הארץ. בועז מביא את רשמיו האישיים, המעורבים יש לציין, שיכולים לסייע בקידום הדיאלוג לטובת הטבע וציבור המטיילים כאחד.

(צילומים: בועז אברהמי)

חוף הים מהווה את אחד הבילויים האהובים על הישראלים. הבריזה, תקתוק המטקות, הבחורות... בעבר הלא רחוק היה מקובל להגיע עם הג'יפים והטנדרים ממש עד קו המים בחופים הלא מוכרזים. למרבה הצער, לצד הג'יפאים והרוחצים הנורמטיביים התפתחה תת תרבות של נהיגה פראית ברכב 4X4, טרקטורונים ואופנועים על קו החוף, מה שהוביל למספר אירועים חמורים של פציעה ואף דריסה למוות, ובעקבותיהם חוקק חוק האוסר באופן גורף נסיעה על רצועת החוף במרחק של 100 מטרים מקו המים, בכל החופים.

המטרה המקורית של החוק הייתה מניעת סיכון המתרחצים על ידי כלי רכב. שנים רבות החוק כמעט ולא נאכף, למעט מבצעי אכיפה בודדים וממוקדים של המשטרה. בשלב כלשהו, ככל הנראה הבינו ברשות הטבע והגנים שהחוק טוב גם למטרה של שמירה על הטבע על ידי הרחקת כלי רכב מקו המים. מבחינת הרוחצים הנורמטיבים, שומרי החוק, מדובר בהרחקה מוחלטת וגורפת של גלגלי הרכב מכל החופים.
הרט"ג למי שלא יודע הוא גוף האכיפה השני בישראל. לפניו רק המשטרה, והוא כולל גם את הסיירת הירוקה. מנגנון האכיפה הזה מהווה חלק לא זניח מהכנסות משרד האוצר. לאחר התאמות מסוימות של תקנות החוק, גיוס תקציבים ואמצעים, הוסמכו הפקחים ויצאו במרץ לחנך את הציבור כחלק ממשימה חדשה. כולנו יודעים שבישראל, החינוך היעיל הוא זה שעובר דרך הכיס. החיכוכים בין אזרחים מכל הסוגים שירדו לחוף עם הרכב כמו פעם, לבין פקחי הרשות, לא איחרו לבוא. חיכוכים שלעיתים הגיעו ומגיעים לכדי אלימות מילולית ואף פיזית, חיכוכים שאודותיהם נשפכו מילים רבות בפורומים במהלך השנים.

לאחרונה, בעקבות דיון שכזה, קיבלתי הזמנה רשמית להצטרף למבצע אכיפה בחוף פלמחים. ולראות את התמונה מהמושב הימני של טנדר האיסוזו הירוק. כמובן שלא עמדתי בפיתוי... והנה אני כותב כאן כדי לשתף אתכם ביום הזה, כפי שאני חוויתי אותו.

בצהרי יום שבת קיצי הגעתי לנקודת המפגש שנקבעה בגן הלאומי המטופח בפלמחים. פגשתי את נועם מצרי, פקח הרשות האחראי על החוף בגזרה שבין תחנת הכח בחדרה לתחנת הכח באשדוד. נועם בחור נחמד מאין כמוהו, עם ברק של שליחות בעיניים . לאחר מספר דקות הטלפון שלו מצלצל בנעימה של "הו ארצי מולדתי....", מה יש עוד להוסיף. מלח הארץ.

תוך זמן קצר מצטרף אלינו גם אמיר חן, מנהל הגן הלאומי פלמחים ועובד רט"ג, וגם צוות משמר הגבול שיתלוו אלינו בנסיעה על החוף עם טנדר ה-4X4 שלהם. נועם מסביר שנוכחות מג"ב גורמת להפחתה מוחשית של האלימות מצד האזרחים המתוסכלים. ליתר בטחון יש לפקחים כיום מצלמה על החלון שמתעדת באופן רציף את המתרחש. זה משרת את האינטרס של כל הצדדים לשמור על התנהגות נאותה. הכול מתועד.

יצאנו לדרך דרומה מכיוון הגן הלאומי פלמחים לאשדוד. למי שלא מכיר, מדובר על רצועת חוף יפה אך מוזנחת (באחריות המועצה האזורית גן רווה). לאורך מרבית רצועת חוף פלמחים ישנה דרך במרחק של פחות ממאה מטר מקו המים ומזרחית לדרך ישנה גדר של בסיס צבאי. מבחינת ערכי הטבע מדובר על חוף שבו מטילות צבות ים (עכשיו היא עונת הבקיעה), יש בו מיני צומח בסכנת הכחדה, ויש בו פעילות ענפה של זוחלים ונברנים, כך אני למד במהלך הסיור מנועם.

עם היציאה מתחום הגן הלאומי המטופח אנחנו מטפסים עם השביל על תל "יבנה ים". מכאן תצפית מצוינת דרומה, לעבר רצועת החוף הארוכה בואכה אשדוד. לאורך השביל בראש התל אנחנו חולפים על מספר שלטים גדולים בצבעים שונים המזהירים מהנסיעה בחוף הים. אבל לטעמי, לא מספיק ברור כדי לגרום לאזרח הממוצע להבין ממה בדיוק להיזהר בהמשך ואיפה אסור לנסוע.

מיד בתחילת המסלול אנחנו נתקלים ברכבי 4X4 החונים במרחק מסויים מקו המים. הם עומדים במקום שלא מסכן מתרחצים, לא ממש על קו המים, אבל גם לא לאורך השביל. הצוות של הרט"ג מתעד אותם במצלמה ומודד את המרחק בין כלי הרכב לקו המים עם מט"ל (מד טווח לייזר). הופתעתי שמדובר רק בכ 40-50 מטר. בעיין בלתי מיומנת הייתי משוכנע שהם מספיק רחוקים (יתכן שגם הנהגים חשבו כך). בהמשך אתגרתי את המט"ל וספרתי צעדים רק בשביל לצאת טמבל - המט"ל מדויק ביותר. והנה כבר מקור אחד ברור לתחושת הקיפוח שלנו... העיניים אומרות שהמרחק גדול מספיק, אבל עבור מכשור המדידה שבידי הפקח, ממש לא.

שני הכלים בחזית התמונה, קיבלו קנס. שאר הג'יפים בתמונה, חונים על פי החוק

אנחנו מתקדמים לאורך החוף ורואים ג'יפים ורכבי שטח חונים בכל מיני צורות. רובם בסדר אבל חלקם גם לא. נועם מסביר: מותר להחנות את כלי הרכב רק לאורך השביל, מזרחית לסוללת העפר שלאורכו. לא השתכנעתי שהקו הזה ברור דיו לכולם ולאו דווקא באשמת הנהגים. פשוט אין ולו סימן בודד אחד לאורך השביל. כל מי שעבר את הסוללה מערבה, לצד של הים, אכל אותה ועלול לקבל דו"ח במידה והפיקוח עובר במקום.

היו גם מקרים שבהם ראינו כלי רכב חונים במקום מותר, אך מהם ועד לחוף נמתח קוליס ברור עם עקבות חד משמעיים .הם לא חמקו מדוח והמרחק שנועם רשם להם היה המרחק של קצה הקוליס בנקודה הקרובה ביותר לים .לא יודע אם זה קביל משפטית, אבל לא ראיתי ולו מקרה אחד של ספק שאותו רכב ביקר קרוב מדי למים. נועם בדק כל אחד ואחד במיומנות של גשש בלש.

בחלק מהמפגשים עם האזרחים היה ברור גם לאזרח שהדו"ח ניתן בצדק, ואז לרוב לא היו וויכוחים... במקרים אחרים, כאשר ניכר היה שהאזרחים היו מודעים לחוק וחנו בכוונה רחוק מהמים, אבל לא מספיק רחוק, המפגשים נגעו ללבי, והסיטואציה כצופה מן הצד, הייתה לי קשה.

מרחק הטנדר מהמים הרבה פחות ממאה מטרים

פעם היו אלו חיילים בחופשה שערכו מסיבת חוף עליזה. והטנדר, לצד הגנרטור, היה רחוק - אבל לא מספיק... במקרה אחר שהיה לי קשה במיוחד, פגשנו משפחה נחמדה, שפרסה על החוף מאהל לשישי שבת. זוג הורים, שני ילדים, בשלבי התקפלות... קצת שרופים מהשמש והרבה עייפים מהחום. הם ארגנו יפה את כל הציוד כולל מספר גדול של שקיות אשפה, השאירו שטח נקי ומצוחצח אחריהם.

חטאם היה שהכניסו את הטנדר כדי להעמיס את הציוד, הטנדר שבמשך כל סוף השבוע חנה ליד השביל באזור המותר. אם היו צריכים להעמיס את אותו ציוד בידיים זה אומר שכל אחד מההורים היה הולך כעשר פעמים בין האוטו לחוף בכל פעם – משהו כמו ק"מ מצטבר של הליכה בחול בשישי ועוד כקילומטר בשבת. הזוג הנחמד ביקש התחשבות בנימוס, ונכנעו בכאב כבוש. גם הם נקנסו בסכום של 500 שקל על הנסיעה הרגעית על החוף. נועם לא מוותר, מסביר שאין איפה ואיפה בעיני החוק. ובעודי מתבונן מהצד, לבי נחמץ.

אנחנו ממשיכים הלאה בסיור, ואני מהרהר, האם לזה התכוון המחוקק?

במהלך הסיור ביום שבת אחר הצהריים נרשמו כ15 או 20 דוחות לערך. לא נתקלנו ולו פעם אחת באזרחים אלימים או אפילו חצופים. אולי בזכות המגבני"קים ואולי לא. אחרי שחזרנו לגן הלאומי, ישבנו בנחת על ארטיק קר, לדבר ולנתח את המצב. הקשתי על נועם בעניין תכלית החוק אשר בפועל מיושם מטרה שונה ממה שלטובתה חוקק. לא קיבלתי ממנו תשובה מספקת. אני לא חושב שזו בעייה שלו - אני חושב שהתשובה צריכה להגיע ממשרדי ההנהלה ברשות הטבע והגנים, ואני בספק עם היא קיימת נכון להיום.

העליתי גם נושא שצרם לי מאד בעין - החוף מאד מוזנח ומלוכלך. כיצד זה עולה בקנה אחד עם הדאגה לחוף מפני גלגלי ה4X4? קיבלתי תשובות חלקיות: הנקיון הוא באחריות המועצה האזורית, ולא הרשות. ומקור הלכלוך הוא ברובו מהמטיילים, ככל שאלו רבים גובר הלכלוך. לגבי המטיילים אין לי הכלים להשוות הווה מול עבר. לגבי המועצה האזורית – הייתי מצפה מהגוף שאמון על שמירת הטבע למצוא את כלי האכיפה שיגרמו גם למועצה האזורית לעשות את המוטל עליה.

לי מאד הפריע השאלה, מדוע לא מסומן באופן ברור היכן מותר לרכבים להיות והיכן אסור. כמו בסימון שבילים בשמורות למשל, שם הסימון ברור ורוב המטיילים למדו להקפיד על נסיעה בשבילים המסומנים וכמעט ואין חריגות. כך המצב אינו לוט בערפל ואינו מפיל בפח גם אזרחים טובים ושומרי טבע שלא רוצים ליפול למלכודת. נועם מספר שזו אכן נקודה בעייתית שעולה בדיונים פנימיים בתוך הרשות, ויש להם כוונות ותוכניות לשפר את השילוט והסימון, אך יש לזכור שמגבלות תקציביות קובעות את לוחות הזמנים. ויש גם נטייה לשלטים להיעקר ולהיעלם...

דיון אופייני. לא תמיד ברור היכן מותר והיכן אסור לחנות. אלימות לא הייתה. בזכות ליווי מג"ב?

הסכמנו שבמבחן האזרח הממוצע, לא תמיד גבול מאה המטרים שהגדיר המחוקק ברור, ולכן חלק מהציבור נכשל שלא באשמתו. כמעט בלתי אפשרי להעריך מרחק בצורה מדויקת ללא מכשור מדידה, או סימון ברור בשטח. נועם הפקח הבטיח ששיפור הסימון והשילוט ברצועת החוף המדוברת נמצא בטיפול. לאור ההתרשמות שלי מאישיותם של נועם ואמיר, אני משוכנע שכך יהיה.

הייתי מוסיף המלצה ליצר לאורך החופים, היכן שאפשרי, שביל מסומן שיהווה קו ברור שאותו לא חוצים. אפשר אפילו לקרוא לו נניח "שביל ה-100". כמובן הייתי שמח לו היו מקצים גם כמה חופים שבהם מותר להיכנס עם הרכב לקו המים, כפי שיש חופים לדיג, חופים לאופנועי ים וכדומה. חוף כזה ישרת את הציבור שומר החוק (שהוא בסופו של דבר הרוב, כפי שראיתי גם היום) ויצמצם את תחושת הקיפוח, התחושה שסוחטים מאיתנו קנסות היכן שאפשר בלי לתת אפשרויות חוקיות לקיים את התחביב.

לעת ערב נפרדתי מנועם ואמיר, והודיתי להם על שיתוף הפעולה הכנה, ואני מודה להם שוב כאן בכתב על הסיור ועל זמנם וסבלנותם. אבקש להודות גם לאלדד פלד שתאם את המפגש.
לסיום אבקש לסכם את המידע המועיל לטובת החברים באתר הפוקדים את רצועת החוף שבין פלמחים לאשדוד: כל עוד אתם נוסעים וחונים עם ולצידי השביל שעובר לאורך הגדר מפלמחים דרומה עד ה"קוברות", אתם בסדר, כל זמן שלא תעלו ותחצו את סוללת העפר שממערב לשביל.
מהקוברות לכיוון אשדוד (היכן שהגדר פונה מערבה): סעו על הדרך שמתרחקת מהמים. אם אתם קרובים לשלושת התרנים העקומים אתם כנראה בתחום האסור... אם תקפידו על הכללים האלו כנראה שלא תקבלו בדואר הפתעה לא נעימה.

קחו בחשבון שאם הייתם בחוף עם הרכב והוצאתם אותו, הרבה פעמים עדין ניתן לקשר בבירור את העקבות שלכם לרכב ולמרות שהפקח לא תפס אתכם "על חם", העקבות בחול יסגירו אתכם ותקבלו קנס!

107 תגובות

Bernard - 05-09-13, 15:45
- תגובה
התחכמות מיותרת שתעלה לך ביוקר - וגם לנו, בעקיפין.
עוד ניצחון משפטי שיוכלו לנפנף בו...

אם יש לך זמן וכסף מיותרים, לך על זה..

opl - 07-09-13, 13:46
- תגובה
את זה ראיתם כבר?

Gilad - 07-09-13, 17:45
- תגובה
אין ספק שהמצב בחופים היום (לפחות באיזור חיפה - נווה ים) טוב משמעותית ממה שרואים בסרט וזה היה המצב לפני 5 שנים

amit1 - 07-09-13, 20:05
- תגובה
כתבה רהוטה שמתארת מצב קטסטרופאלי. לא ברור מדוע לגיפאים שומרי חוק לא מותר להגיע עם הרכבים עד קו המים!!

boaz avrahami - 07-09-13, 20:21
- תגובה
השיר הזה מתאר היטב למה סגרו וכנראה גם למה יסגרו עוד.
אנחנו חלק מחבורת בבונים אם נרצה או לא.

אתמול הייתי ליד מעיין נחמד בהרי מנשה.
חבורה של בבונים הבעירה אש מתחת לסופים.
ביקשתי שיזיזו את המדורה ימינה במטר בשביל לא להסתכן בשריפה.
ענו לי :״אחי... אל תדאג, זה אש קטנה״.
סתמתי ועפתי משם בשביל שלא ידקרו אותי בטעות.
אחר כך סוגרים מקומות כאלו ואנחנו מתפלאים.

JEEP Grand Cherokee ZJ V8 98
IR 3.5"

shmulikbg - 07-09-13, 20:33
- תגובה
נכתב במקור על ידי amit1

כתבה רהוטה שמתארת מצב קטסטרופאלי. לא ברור מדוע לגיפאים שומרי חוק לא מותר להגיע עם הרכבים עד קו המים!!

תגדיר בבקשה מהו ג'יפאי שומר חוק, ומהו ג'יפאי "לא שומר חוק".

JustDoB - 07-09-13, 21:30
- תגובה
נכתב במקור על ידי boaz avrahami

השיר הזה מתאר היטב למה סגרו וכנראה גם למה יסגרו עוד.
אנחנו חלק מחבורת בבונים אם נרצה או לא.

+1.
איך מישהו אמר לי פעם -
'בסוף אנחנו בין קהיר לביירות'...